בזק לא דיווחה לבורסה: המנכ"לית סטלה הנדלר נחקרה בימים האחרונים

מנכ"לית בזק סטלה הנדלר נחקרה בימים האחרונים בפרשת החשדות הכבדים בחברה - כך דווח בחדשות 2. ברשות ניירות ערך סירבו להתייחס לדברים. ככל הידוע הנדלר שבה לעבודה רגילה בחברה. מבזק לא נמסרה תגובה במסגרת מגבלות החקירה שאוסרת התייחסות אליה מכל וכל. היום (ו') הודיעה בזק כי בין הנחקרים בפרשה גם נושאי משרה ובעלי תפקידים בחברה הבת, dbs שירותי לוויין (yes).

אתמול הורה בית משפט השלום בתל אביב לשחרר בתנאים מגבילים את החשודים בפרשת בזק: שאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק , רון אילון, מנכ"ל yes, ומיקי ניימן, סמנכ"ל הכספים של yes. בדיון נחשף כי השלושה ומעורבים נוספים חשודים בביצוע עבירות שנעשו במסגרת רכישת השליטה של yes בידי בזק.

על פי החשד, במהלך השנים 2016-2015 ביצעו נושאי משרה בבזק, בהם נושאי משרה בכירים בחברת yes ובחברת בזק, פעולות מלאכותיות שונות בקשר לעסקת רכישת yesבמארס 2015. לטענת הרשות, הפעולות הללו השפיעו על דיווחיה של בזק. אלוביץ' חשוד בכך שפעל בניגוד עניינים בעסקה הזו משום שהיה משני עברי המתרס. העבירות שבהן חשודים אלוביץ', אילון וניימן הן מרמה והפרת אמונים, עבירות מנהלים בתאגיד, שיבוש הליכי משפט, קבלת דבר במרמה ועבירות דיווח.

בבקשה לשחרור בתנאים מגבילים שהגישה רשות ני"ע לבית המשפט, נמסר כי "עניינו של תיק זה בחשד להתנהלות של נושאי משרה בכירים בחברת yes ובחברת בזק בצוותא עם החשודים נשוא הבקשה דנן, בקשר לעסקה שנחתמה בחודש מארס 2015 בה השלימה בזק רכישה של יתרת מניות yes מידי חברת יורוקום, חברה פרטית בבעלות אלוביץ, בשווי של כמיליארד שקלים. יצוין כי שאול אלוביץ' מתוקף היותו בעל שליטה ונושא משרה בחברות מצוי משני עברי המתרס בעסקה ועפ"י החשד פעל תוך ניגוד עניינים".

אתמול פירסמנו פרוטוקולים של הוועדה המיוחדת לעניין המיזוג בין בזק ל-yes, שהגיעו לידי TheMarker.

הפרוטוקולים מראים כיצד התקבלה ההחלטה בבזק לרכישת המניות של שאול אלוביץ'ב-yes, ושופכים אור על מה שנראה כמו משטר תאגידי בעייתי ועל הכפפה לכאורה של האינטרסים של בזק לצרכיו של בעל השליטה בה, אלוביץ'.

עברו לתצוגת גלריה

רון אילון ושאול אלוביץ'צילום: דודו בכר ואייל טואג

באחת הישיבות של הוועדה התקיים דיון מפורט בנוגע למחיר שבו ישתלם לבזק לרכוש את מניות יורוקום ב-yes. בישיבה נטלה חלק בין היתר המנכ"לית הנדלר, על אף שאינה חברה בוועדה. 

הוועדה היתה אמורה לשמור על האינטרסים של בזק בכל הקשור להחלטה אם בכלל כדאי לרכוש את yes, אבל הותירה להנהלה - הנשלטת על ידי אלוביץ' - להחליט אם העסקה נחוצה, וכיצד היא תתבצע. במקום להתייעץ עם יועצים חיצוניים, הוועדה התייעצה גם עם ההנהלה - שהציעה לוועדה מה לשקול ומה לא. דוגמה לכך אפשר לראות בדברי הנדלר: "לדעתי לא נכון להכניס את כל הנושא של התשתית לקטגוריה של השיקולים".

היועץ החיצוני ששירותיו נשכרו, מריל לינץ', החזיק באותה תקופה בהרבה ממניות בזק. בפועל, לא הוועדה הבלתי־תלויה קבעה את זהותו, כי אם מנהלי בזק, שכלל לא היו אמורים להיות מעורבים בה. למשל, באחת הישיבות, כשאידלמן שאל את הנדלר, "האם יש מקום לחשוב על יותר מבנק השקעות אחד?" היא ענתה: "לדעתי לא".

בהמשך הישיבה, מי שאומרת לוועדה מהו המחיר שיש לשלם על yes היא לא אחרת מאשר הנדלר, החוזרת ואומרת שהמחיר שהציעה בתחילה, "באחד הדיונים הראשונים", הוא 1.5 מיליארד שקל. איש לא שאל אותה איך חישבה את הסכום הזה.