רשות ההגבלים נלחמת מחדש את המלחמה הקודמת

מכירת רשת מגה על 127 סניפיה השכונתיים הושפעה עמוקות מטראומת עבר של רשות ההגבלים העסקיים - קלאבמרקט. דרור שטרום, הממונה על ההגבלים דאז, החליט באוגוסט 2005 לאשר את רכישתה של חברת קלאבמרקט, שהיתה אז רשת השיווק הקמעונית השלישית בגודלה בישראל, על ידי חברת שופרסל, שהיתה אז החברה הגדולה בענף. זאת, לאחר שקלאבמרקט קרסה תחת חוב של מיליארד שקל.

ההיתר, שהיה בעייתי גם בעיני שטרום, נומק בדוקטרינת החברה הכושלת - כלומר, שבשל קריסתה הפיננסית של קלאבמרקט, לא היה סיכוי להמשך קיומה כמתחרה בשוק אלא כשהיא בבעלות החברה הרוכשת, ועל כן עדיף מההיבט התחרותי להתיר את רכישתה על פני קריסתה ופירוקה.

ההחלטה הפכה את שופרסל לחברה עם נתח של 37.5% מהשוק המבורקד (שוק רשתות המזון שבהן קופות קוראות ברקוד), והגדיל דרמטית את הריכוזיות בשוק זה. רכישת קלאבמרקט הגבירה את הכוח של שופרסל כלפי ספקים ואת יכולתה לשלוט במחירים ולשפר את רווחיותה על חשבון הצרכנים.

הכישלון ההוא צרוב עמוק בתודעת רשות ההגבלים ועובדיה, והוא הסיבה לתגובה ההיסטרית שלה כלפי האפשרות שרמי לוי - שמחזיקה כיום ב–36 סניפים, ומוכרת ב–4 מיליארד שקל בשנה - תרכוש רשת מדורדרת שמפעילה 127 סניפים ומחזור המכירות שלה 2.5 מיליארד שקל לשנה, כך שמכירותיה של הרשת הממוזגת יגיעו ל–56% ממכירותיה של שופרסל.

הסירוב העקרוני של רשות ההגבלים העסקיים לאשר את רכישת מגה על ידי רמי לוי, היתה הגורם העיקרי להתנהלות של נאמני מגה, שבסופו של תהליך מכירה שנמשך ארבעה חודשים דחפו בכל כוחם לתוצאה אחת: מכירת הרשת ליינות ביתן.

עו"ד אמיר ברטוב, אחד משלושת נאמני מגה, הסביר אתמול לבית המשפט שהמלצת הנאמנים לקבל את הצעת יינות ביתן נובעת מההערכה שעסקה זו לא תיתקל בהתנגדות דומה של רשות ההגבלים העסקיים, ועל כן הם מעדיפים אותה על פני הצעה כספית גבוהה יותר של רמי לוי. לדבריו, ויתור עליה כרוך בפגיעה פוטנציאלית בסיכוי של נושי החברה - החל בחקלאים ועד למאפיית אנג'ל - לראות חלק מהאשראי שנתנו למגה בחזרה.

ברטוב הסביר שלנוכח התנגדות הרגולטור, "רמי לוי לא היה צריך להוביל בנקודות, אלא להציע הצעה שהיא "נוק־אאוט", כדי שנהיה מוכנים לקחת את הסיכון הגבוה שרשות ההגבלים תסכל את המכירה".

רק תחת לחץ פיזי לא מתון שהפעילו עליו נושי החברה, המתמודדים על רכישת מגה והשופט אילן שילה, להסביר מדוע הוא מעדיף להשאיר עשרות מיליוני שקלים על השולחן, חשף עו"ד ברטוב את מה שהתחולל מאחורי הקלעים של הליך המכירה: "ימים לאחר שמונינו קיבלנו טלפון מהרשות להגבלים עסקיים, שאמרו לנו במפורש שהם מבקשים להתריע בפנינו שאת רמי לוי לא יאשרו, אלא בדוקטרינת החברה הכושלת.

"כשאנחנו מסתכלים על מה שאנחנו שוקלים כשמגיעים לישורת האחרונה, אנחנו מתחשבים בדברי הממונה, שבאותה שיחה נשאל על עמדתו כלפי יינות ביתן ואמר לנו שעם יינות ביתן אין בעיה עקרונית למיזוג, ויכול להיות שיהיו סניפים בודדים שיצטרכו לשקול אותם".

ללא שקיפות וללא 
בדיקה מעמיקה

כך, בשיחת טלפון, ללא עבודה מסודרת, בחוסר שקיפות וללא תחושה של חובת דיווח ונימוק - הוכרעה מכירת מגה. אין פלא שכשנשאל עו"ד אנדריי ניקל, נציג הרשות, על ידי השופט שילה, הוא התקשה לספק אמירה ברורה על שני המועמדים.

ניקל אמר רק לגבי יינות ביתן שזו עסקה לא פשוטה, שתחייב בדיקה מעמיקה שתימשך שישה שבועות. לדבריו, לגבי רמי לוי ניתנה חוות דעת ראשונית, שמצביעה על חששות שעולים מהמיזוג.

מדבריו של ניקל לא ברור איך "חוות דעת ראשונית" מתיישבת עם פסילה קטגורית של רמי לוי, כפי שהעיד עו"ד ברטוב, ואיך עולה בקנה אחד הצורך "לבצע בדיקה מעמיקה של שישה שבועות לפחות" עם הפרה־רולינג החיובי שנתנה הרשות במחי שיחת טלפון לפני כמה שבועות, ודחפה את יינות ביתן למקום בכיר ברשימת המועמדים לרכישת מגה - אותה יינות ביתן שיוצגה עד לא מכבר על ידי הממונה החדשה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין.

על פני הדברים, לא זו בלבד שההליך שבוצע על ידי רשות ההגבלים העסקיים פגום ולא שקוף - אלא גם עולה החשש שהרשות לא ממש יודעת על מה היא מדברת. מחזור המכירות של יינות ביתן הוא 3.3 מיליארד שקל, 17% בלבד פחות מרמי לוי, וזאת כשהיא מפעילה מספר כפול של סניפים (71 לעומת 36) - כך שהפרישה הגיאוגרפית שלה נראית בעייתית לא פחות מזו של רמי לוי.

יתרה מזאת, העובדה ש–38% מסניפיה של יינות ביתן הם בגודל של עד 1,000 מ"ר ו–80% מהם הם בגודל של 2,000 מ"ר או פחות, היא אינדיקציה לכך שפעילותה מרוכזת יותר מרמי לוי בפלח השכונתי שבו ממוקדת מגה, לאחר שמכרה בדצמבר 2015 את תת־הרשת You.

לנוכח המספרים שמסרה יינות ביתן לבית המשפט כחלק מהצעת הרכישה, עולה החשד שהאישור הגורף שניתן לה על ידי הרשות לפני כמה שבועות בלבד גובל בשרלטנות. הסירוב של נאמני מגה לדחות ולו בשלושה ימים את ההחלטה על המכירה, מחשש שהתהליך יסתבך במסדרונות רשות ההגבלים העסקיים וההצעה הטובה של יינות ביתן תאבד לעד, רק מבליטה עד כמה תהליך המכירה התנהל בצורה עקומה.

במקום שרשות ההגבלים העסקיים תיתן חוות דעת מנומקת על כל אחד מהמועמדים עוד לפני תחילת המשא ומתן אתו, מבקשים הנאמנים מהשופט שילה לאשר לאלתר את המועמד שעליו המליצו - ורק לאחר מכן תישלח ההחלטה לאישור הרשות לתקופה של שישה שבועות לפחות.