בועז גולן, שייסד את אתר החדשות 0404 וכיום מגיש בערוץ 14, טוען שתביעה שהילה רובין-שלם, חברת מועצת עיריית קריית אתא, הגישה נגדו ונגד כלי התקשורת שבהם פרסם דיווח על אודותיה, היא "תביעת השתקה" לפי הקריטריונים שהגדירה לאחרונה הלכה חדשה של ביהמ"ש העליון.

רובין-שלם, בכתב התשובה שלה, טענה בין היתר כי התביעה שהגישה מתאימה דווקא לתיאור של דעת המיעוט באותה הלכה, שהזהירה מהתפשטותן של חדשות כזב וסכנתן לדמוקרטיה.

לפני כשנה גולן, מאנשי התקשורת הנאמנים ביותר לראש הממשלה בנימין נתניהו, פירסם בתוכניתו בערוץ 14 פרסום שנשא בחשבון היוטיוב של הערוץ את הכותרת "כיצד השמאל מנסה להשתלט על הבחירות בקרית אתא".

לפני שהציג את הפרסום הצהיר גולן כי הוא תושב קריית אתא ותמך לאורך השנים בראש העירייה יעקב פרץ, אך טען כי אין לכך קשר לפרסום (שהוצג כ"תחקיר") שתקף את רובין-שלם, שהתמודדה מול פרץ.

בפרסום עצמו הציג גולן תכתובת בין מנהל מרחב שטח במפלגת יש-עתיד בשם ישראל ליבוביץ' לבין תושב העיר, שבה נשאל ליבוביץ' האם רובין-שלם היא המועמדת של יש-עתיד בעיר. ליבוביץ' השיב כי היא והמועמד מספר 2 מטעמה הם ראשי המטה של המפלגה בעיר ומקבלים ממנה "גב", אך כל זאת נעשה מתחת לפני השטח כדי שלא לנכר את התושבים הימניים והדתיים שבעיר.

במקביל פרסם גולן באתר "0404" פרסום עם אותן הטענות (האתר נמצא בבעלות משותפת של גולן, שייסד אותו, ושל המיליארדר יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14). הפרסומים הופיעו גם בחשבונות הרשתות החברתיות של שני כלי התקשורת.

בעקבות הפרסום הגישה רובין-שלם תביעה בסך 1,121,477 שקלים, וזאת באמצעות עו"ד ד"ר ישגב נקדימון. רובין-שלם טענה כי היא התמודדה בבחירות כמועמדת עצמאית ולא מטעם מפלגה כלשהי. לטענתה, היא מעולם לא היתה ראש מטה של יש-עתיד או בעלת כל תפקיד אחר במפלגה.

לדברי רובין-שלם, לפני מועד התכתובת בין ליבוביץ' לתושב העיר אכן נידונה האפשרות כי רשימתה תתמודד בסיעה משותפת עם יש-עתיד ותקווה-חדשה אולם עוד קודם למועד שליחת ההודעה של ליבוביץ' החליטה שלא לעשות כן.

שלם צירפה לתביעתה תצהיר מאת ליבוביץ' שבו הוא מבהיר כי תוכן ההודעה ששלח לא היה נכון וכי היא מעולם לא מילאה תפקיד במפלגה. "כיום אני יודע, כי מה שכתבתי בהודעת הווטסאפ הנ"ל לא היה נכון", מצהיר ליבוביץ'.

"תצהיר שקר"

גולן השיב להגנתו, באמצעות עורכי הדין יגאל דנינו ושרית בר, כי הפרסום שלו "מגשר על הפער המטריד בין המצג אותו הציגה התובעת לבוחריה לבין המציאות כפי שהיא משתקפת במסמכים ובראיות שהגיעו לידי הנתבעים".

את התצהיר מאת ליבוביץ' מכנה גולן "תצהיר שקר" ומתעקש כי הוא "ידע גם ידע מהו תפקידה במפלגה". לטענתו, על רובין-שלם היה לתבוע את ליבוביץ' ולא אותו, שכן ליבוביץ' הוא המפרסם המקורי של הקשר לכאורה בינה לבין יש-עתיד.

ממילא, טוען גולן, להודעת הווטסאפ ששלח ליבוביץ' "הצטרפה שורה ארוכה של פרסומים שנאספו בתחקיר ולא הותירו שביב של ספק בדבר הקשר העמוק שבין התובעת לבין 'יש עתיד".

בין היתר מציין גולן להגנתו פוסט בקבוצת פייסבוק של יש-עתיד שבו מתוארת רובין-שלם כאחד מראשי המטות בקריות [בחודש ינואר השנה נערך הפוסט ושמה של רובין-שלם הושמט ממנו] וכן ראיון בתחנת "רדיו חיפה", שבו התייחסה לסקר שנעשה בהזמנת יש-עתיד כ"סקר שעשיתי".

גולן טוען עוד כי הפרסומים נעשו באמות מידה של עיתונאות אחראית ובתום לב, כשהחלק העובדתי "הינו אמת ומסתמך על מסמכים אותנטיים ופרסומים רבים ושיטתיים". לפיכך טוען גולן כי הוא זכאי ליהנות מהגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, כולל הגנת "אמת לשעתה" בכל הקשור לתכתובת הווטסאפ של ליבוביץ'.

בנוסף טוען גולן כי התביעה נגדו היא "תביעת השתקה", ומפרט את הנימוקים: "עילת תביעה חסרת יסוד, סכום תביעה מופרז, העובדה שליבוביץ' לא נתבע (תביעה בררנית), העובדה שהפרסומים עוסקים במסגרת שיח ציבורי-פוליטי, התנהלות התובעת שנועדה 'להשתיק' ביקורת – כל אלה מבססים את היות התביעה תביעת השתקה".

גולן מפנה בכתב ההגנה שלו לפסיקה תקדימית שניתנה לאחרונה בבית המשפט העליון על אודות מאפייני תביעות השתקה.

"סכנה לדמוקרטיה"

בכתב תשובה שהגישה רובין-שלם מציינת התובעת כי הטענה כאילו התביעה שלה היא תביעת השתקה היא צינית, שכן פערי הכוחות בתיק נוטים באופן ברור לטובת הנתבעים, "ערוץ טלוויזיה ואתרי אינטרנט ארציים הנמצאים בשליטתם של בעלי הון", בעוד היא עובדת כשכירה כמנהלת מתנ"ס עירוני.

עוד מוסיפה רובין-שלם כי עילת התביעה מבוססת ואיתנה וכי סכום התביעה אינו מופרך אלא חושב במדויק על פי הסכומים לפיצוי בלא הוכחת נזק. לגבי הטענה לתביעה בררנית משיבה רובין-שלם כי התביעה הוגשה נגד מי שפרסמו את הדיבה בפני מאות אלפי בני אדם ועד היום סירבו להתנצל, בשונה מליבוביץ', ששלח הודעת ווטסאפ לאדם אחד והתנצל על הפרסום כשנוכח לדעת כי הוא שקרי.

רובין-שלם מפנה בהקשר זה להערתו של השופט יצחק עמית בפסק הדין על תביעות השתקה.

"כיום, הבעיה שבמוקד תשומת הלב היא הפוכה – כיצד לתת מענה לתיאוריות קונספירציה שמופצות ברשתות החברתיות ובמדיה התקשורתית המסורתית", כתב השופט עמית. "[...] תיאוריות קשר שקריות פוגעות לא רק בנפגע הישיר, קרי, במי שיוחסו לו מעשים כאלה ואחרים. המדובר בסכנה לדמוקרטיה בשל הפגיעה ביכולת של חלקים מהציבור להבחין בין אמת לשקר.

"כאשר חלק מהציבור מאמין בקונספירציות שקריות, אזי תמונת המציאות של הציבור אינה אותה תמונה, וחלקים בציבור אינם חיים על אותו מישור עובדתי אלא בעולם מציאות אחר. כך לא ניתן לנהל הליך דמוקרטי אמיתי ומדובר בפגיעה בליבת הדמוקרטיה".

הדברים הללו, טוענת רובין-שלם, "כמו נכתבו ממש על ענייננו".

40824-09-24