מוכרת כהמחוז הכי גדול בהונשו (האי המרכזי) וטבע לא נגוע – תכירו את מחוז איוואטה (Iwate – 岩手県),

איוואטה נמצא בצד האוקיינוס של יפן, דרומית לאאומורי (Aomori), מזרחית לאקיטה (Akita) וליאמאגטה (Yamagata) וצפונית למיאגי (Miyagi).

הינה הוא על המפה:

איוואטה לאחרונה נהיה יעד אהוב עלי ועל אמא שלי. כשאני מגיעה לבקר, לרוב אנחנו מבלות שם שני סופי שבוע לפחות. המחוז מוכר כמחוז עם צפיפות אוכלוסין נמוכה מאוד, משמע שיש לו המון שטחי טבע שלא נגעו בהם (מה שאומר שהוא רחוק מלהיות יעד תיירותי והוא מושלם עבור מי שמחפש אזורים ריקים יותר ביפן).

כמו כל יתר אזור טוהוקו הוא מוכר בשל ההרים והסקי שיש לו להציע, אבל גם מוכר כמחוז עם מקדשים עתיקים מאוד ועם תרבות ייחודית.

מספיק עם הדיבורים! בואו נתחיל במדריך!

אני לא יכולה לדמיין מצב שבו אני אהיה תלויה בתחבורה ציבורית באיוואטה. איוואטה מחוז ענק, שכל האטרקציות מאוד רחוקות זו מזו, אז באמת ההמלצה הכי חמה שלי זה להשכיר רכב.

כפי שאתם יודעים – אני אנטי-השכרת-רכב-ביפן. אבל כשזה נוגע לטוהוקו, בגלל שהאזור לא מבוסס כל-כך מבחינה תיירותית (שזה אחד מהיתרונות הכי גדולים שלו) אז כך גם התחבורה הציבורית לאזורים התיירותיים לא הכי מבוסס שיש. עם זאת, אם אין ברירה, אפשר איכשהו להסתדר, רק כדאי שתתארגנו היטב לפני כן.

אופציה א’ – הדרך הנוחה והמהירה ביותר – שינקנסן (רכבת קליע)

כפי שציינתי בפוסט “המדריך לאקיטה”, אם יש לכם תכנון להתמקד באזור טוהוקו, במקום לקנות את ה-Japan Rail Pass, אתם יכולים לחסוך מאות שקלים ולרכוש את ה-East JR Tohoku Pass – אותו ניתן לרכוש במשרדי JR East וגם אונליין (מראש), ההבדל במחירים לא אמור לעלות על ה-2,000 ין.

שימו לב שאם אתם מתכננים לקחת שינקנסן מטוקיו לאיוואטה, צריך להזמין מקומות מראש. הנסיעה בשינקנסן למוריוקה אורכת כ-3 שעות.

אופציה ב’ – הדרך הזולה ביותר – אוטובוס לילה

כמו תמיד אני מציעה שתזמינו אוטובוס לילה דרך חברת ווילר אקספרס – מערכת אמינה שידידותית לתייר. המושבים וכלל האווירה באוטובוס מספקים לנוסעים את מירב הנוחות הדרושה ללילה של שינה. הנסיעה מטוקיו למוריוקה אורכת כ-8 שעות והעלות שלה נעה בין 5,000-7,000 ין (120-170 ₪).

אומנם לא הייתי באיוואטה בתקופת הקיץ והסתיו, אבל אני מאמינה שכמו ביתר טוהוקו מזג האוויר בעונות אלה מצוינות.

איוואטה לא מוכרת במיוחד בגלל השלכת שלה, אבל היא כן מוכרת בשל פריחת הדובדבנים והסקי שלה. לכן, אם אתם רוצים יעד עם פריחה מרהיבה ומעט תיירים – איוואטה זה המוקד עבורכם במהלך האביב. ואם אתם מחפשים אזור מעולה עם נופים חורפיים וסקי על רמה – איוואטה זה המוקד בעונת החורף.

לפני 5 שנים בערך הלכתי לאמא שלי אחרי שעבר איזה שבוע שלם שבו אכלתי איטריות סובה כל יום, והבחנתי באהבה הגדולה שלי לסובה ואמרתי לאמא שלי: “את יודעת, הלוואי והיה דבר כזה סובה אכול-ככל-יכולתך“, והיא אומרת לי: “אה כן, יש דבר כזה במוריוקה, וואנקו-סובה קוראים לזה”. ומאז היה לי באג בראש שאני חייבת לנסות וואנקו-סובה.

אחת התיאוריות המסבירות את המקור של וואנקו סובה היא שלפני מאות שנים כשטוהוקו, האזור שהיה נחשב העני ביותר ביפן, חוותה תקופת רעב כבדה. כשהיו מגיעים אליטות לאיוואטה, לא היה למקומיים מאכלים יוקרתיים להגיש להם, אז הגישו להם סובה, והמשיכו להגיש ולהגיש עד שהאורחים היו מפוצצים.

וואן (Wan) ביפנית זה קערה, תוספת ה”קו” (ko) זה חלק מהדיאלקט המקומי. הייתי קוראת לדיאלקט הזה הדיאלקט של טוהוקו (כמו אינוקו מאטסורי, פסטיבל הכלבים באקיטה) ולאו דווקא הדיאלקט של איוואטה, אבל אנני לא אכנס כאן לקטנות.

אז סוף סוף, אמא שלי ואני ארגנו סוף-שבוע סקי באיוואטה, והייתי חייבת לעצור במוריוקה כדי לנסות וואנקו סובה.

כשהגענו ל- Azumaya, היינו צריכים לחכות בערך חצי שעה לשולחן מרוב שהמסעדה הייתה מלאה בסועדים (לכן, מומלץ מאוד להזמין מקומות מראש דרך האתר שלהם).

כשהתיישבנו, הביאו לנו סינרים ואת התוספות בצד המגיעות לצד הסובה. המלצרית הסבירה לנו מה מי מו והלכה למטבח וחזרה עם מגש סגנון-אירועים מלא בקערות קטנות שבכל אחד מהם מנת ביס של סובה.

ואז היא התחילה להגיש את הסובה תוך כדי שהיא מעודדת אותנו בדיאלקט המקומי: “קדימה תאכלי” (“Hai, don-don” או “hai, jan-jan”), היא שופכת את המנת סובה בקערה שלה לתוך הקערה שלי ואני אמורה לאכול בביס אחד את המנה. ככה אחד אחרי השני בלי הפסקה. אין הפסקת שירותים, אי אפשר להגיד “רגע שנייה”, זה או שסיימת או שאתה ממשיך! כל עוד אתה משאיר את הקערה שלך פתוחה, היא תמשיך לשים סובה ואתה תמשיך לאכול.

כשהגעתי לסף שלי, סגרתי את המכסה ונשמתי לרווחה, ולא הצלחתי כמעט לאכול כלום בהמשך היום. זה היה רק כ-20 דקות של אכילה בלתי-פוסקת של אוכל, אבל וואו איזו חוויה.

בסוף, המלצרית סופרת כמה קערות סיימתי, בגלל שאני “זרה” היא הביאה לי מזכרת עם הכמות (80!!!). סימן של כבוד זה שגברים מסיימים 100 קערות ונשים – 50. לפרוטוקול השיא במסעדה הזו שמור עבור אישה ממוריוקה שאכלה 570 קערות סובה!

בקיצור, זה אחד החוויות המצחיקות ומהנות שחוויתי ביפן, לא רק שאני אוכלת את המנה האהובה עלי, אלא זה נעשה בחוויה ולא סתם יציאה למסעדה.

אמורים להיות מסעדות וואנקו-סובה גם מחוץ למוריוקה, אבל אין כמו ללכת למקור. עבור סועד העלות היא 3,150-3,700 ין (75-90 ₪) תלוי בתוספות צד שאתם רוצים. כמובן שיש הנחה עבור ילדים. כמובן שיש עוד מסעדות סובה מעבר ל-Azumaya, אבל היא הייתה הכי מוכרת עבורנו לפחות.

Chuson-Ji

המוקד הפופולרי ביותר בקרב תיירים בהיראיזומי זהו מקדש Chuson-Ji, קומפלקס הנמצא על הר ומוכר כאתר UNESCO עם מקדש זהב (בדומה מאוד לקינגקקוג’י בקיוטו) – Kojikido. הקומפלקס מלא במקדשים קטנים וגדולים ובאווירה מאוד שלווה.

עלות הכניסה למבוגר: 800 ין
שעות פתיחה: 8:30-17:00

האתר הרישמי של Chuson-Ji

Takkoku no Iwaya

אחד המקדשים המעניינים שיצא לי לבקר הוא Takkoku Saikoji שבהיראיזומי, נמצא במרחק נסיעה קצר מ-Chuson-Ji אז בהחלט אפשר לשלב ביניהם.

מה שמגניב במקדש הזה הוא שהוא בנוי לתוך סלע, תוכלו גם לחפש פרצופי בודהה בסלע, מדהים מה שיכלו לבנות לפני יותר מאלף שנה.

עלות הכניסה: 400 ין
שעות הפתיחה: 8:00-17:00

סיור סירה ב-Geibikei Gorge

סיור סירה שפחות או יותר הועתק מסיור סירה שעושים בקיושו – תכירו את Geibikei Gorge. דרך מצוינת לעשות זאת היא באמצעות טיול בסירה באורך של 90 דקות שלוקחת אתכם לראות את הגיא המהמם הזה, תמצאו אבנים עם עתידות ותשמעו את איש הסירה שר לכם שירי עם ביפנית.

עלות הסיור עבור מבוגר: 1,800 ין
שעות הסיורים משתנות בהתאם לעונה, תבדקו דרך האתר הרשמי שלהם (ביפנית, שימו לב שיש לכם גוגל טרנלייט)

Genbikei Gorge

אני יודעת אני יודעת, זה נשמע בדיוק אותו מקום כמו המקום הקודם. אבל תשימו לב – סיור הסירה נמצא ב-Geibikei, אבל עכשיו אני מדברת על Genbikei.

Genbikei נמצא במרחק נסיעה של 30 דקות בערך מ-Geibikei וזה מיקום מהמם לסייר את הגיא ברגל. במהלך האביב הפריחה פה מהממת (לא בהכרח של עצי דובדבן, אבל יש פרחים נוספים you know).

See Also

10 מיתוסים על יפן נשברים

לא לשכוח לקנות זונדה דאנגו, כופתה שמכינים אותו מקמח אורז דביק, מעליו לרוב מגישים רטבים בטעמים שונים. הקלסיים הם רטבים של סויה ושומשום שחור, אבל באיוואטה תאכלו זונדה דאנגו (בעיניי, המלכה של הדאנגו), שזה בעצם דאנגו עם רוטב של אדממה (“זונדה” זה הדיאלקט של איוואטה לרוטב אדממה מתוק).

אבל רגע – אל תקנו סתם דאנגו. תקנו דאנגו מעופף! כן, כן, בתצפית הפופולרית ביותר ב-Genbikei תוכלו לראות חצי חבית המשמשת כסלסלה שמחוברת עם חבל לצד השני של הגיא לחנות דאנגו הנקראת Kakkoya. בתוך הסלסלה עליכם לשים 500 ין בסלסלה ואז לדפוק עם הפטיש על הפעמון כדי לקרוא לעובד. העובד מושך אליו את הסלסלה ומחזיר לכם דאנגו עם תה ירוק!

אני עשיתי טעות והגענו בשעות אחה”צ שבדיוק שהגענו הדאנגו אזל במלאי (אתם יודעים, מכינים אותו על המקום) והחנות נסגרה, אז תשימו לב שאתם מגיעים יחסית מוקדם ל-Genbikei כדי לא לפספס את הדאנגו המעופף.

פארק לאומי יחסית חדש שנפתח ב-2013 שמתפרס על פני שלושה מחוזות – אאומורי, איוואטה ומיאגי. הפארק מייצג את העמידות של האזור לאחר אסון רעידת האדמה הגדולה ב-2011 שגבה חיים של אלפים ומילארדים בנזקים כספיים. זה מקום לחוות את הצד היפה (וגם המכוער) של אם הטבע.

ב-2019 נפתח מסלול הליכה של מעל 1,000 קילומטר שעובר דרך כל הפארק. קוראים לו Michinoku Coastal Trail. האתר הזה מעולה להכנה אם אתם מעוניינים לאמץ את האתגר!

אני לגמרי מתכננת לחרוש את הפארק המהמם הזה, אבל לצערי היה לי זמן לבקר רק בחופן של אתרים במחוז של איוואטה ואלו –

• Kuma no hana
• Sannoiwa
• Sakiyama Blowhole
• Jodogahama
• Taro Kanko Hotel – אתר אזכרה לאסון הצונאמי של 2011

אחד משלושת המערות הגדולות ביפן – מערת ריוסנדו מוחבאת בהרים של איוואטה לכיוון המישור. כמובן שאפשר להיכנס למערה ולהתהלך בתוכה. בפנים תוכלו לראות אגמים בעומק של 98 מטר! התצוגה של המערה עשויה היטב עם תאורה מלאכותית שמראה את העומק של המקום.

עלות הכניסה: 1,000 ין למבוגר
שעות פתיחה: 08:30-17:00 (אוקטובר-אפריל), 08:30-18:00 (מאי-ספטמבר)

עוד פרטים כאן

עכשיו בואו ניקח אתכם לצד הצפוני של איוואטה, להר Hachimantai. אם אתם גולשים, אז אתם תתאהבו ב-Appi. עזבו שהשם חמוד בטירוף, אבל מדובר באחד מאתרי הסקי המוכרים ביפן בפרט ובאסיה בכלל. אין צורך לעבור איים להוקאידו כדי לחוות סקי ברמה גבוהה עם שלג פאודר וגם מי אונסנים איכותיים!

עם 21 מסלולים בסך של כ-43 קילומטר, אין סיכוי שתשתעממו באפי. מה גם שאפי גם פתוחה באביב, אני גלשתי שם באפריל!

אחרי שאתם גולשים, לכו להתרחץ באונסן מהמם Shirakaba-no-Yu.

כמובן שיש עוד המון מה לעשות באיוואטה, הרשימה לא נגמרת כאן, זה מחוז יחסית חדש עבורי אז ייקח לי זמן עד שאני אחקור את כל מה שיש לעשות, אני כמובן אוסיף אותם לכאן אבל לפי דעתי יש לכם מספיק כדי למלא לעצמכם לפחות 4 ימים מושלמים במחוז המהמם הזה!

עד לפעם הבאה,