אנשים מספרים על עצמם: וקרב פזורינו

כמי שעוסק בקירוב יהודים רחוקים ליהדות, והכוונה לא בקרב יהודים חילוניים אלא בקרב יהודים בסכנת התבוללות, ערכתי לאחרונה ביקור בהונגריה, ושם פגשתי ביהודי גבוה וחסון שנראה כמו חסיד "תולדות אהרן", עם לבוש דמוי "זברה" ושטריימל.

חשבתי אולי הוא אורח כאן, אך לא. הוא נשוי לבת המקום, אישה שנולדה בהונגריה. ניסיתי לבוא עִמו בדברים וגיליתי שהוא דובר בעיקר אנגלית, אך שולט היטב בעברית ובאידיש. זה היה מחזה מוזר ומשונה מאוד.

בעיצומה של השבת, הוא פתח את סגור לִבו וסיפר את סיפורו. אני חייב לומר לך, שזהו אחד הסיפורים המרתקים ששמעתי מימי.

הוא נולד כג'פרי, אמריקני ממשפחה יהודית הרחוקה מדת עד כדי סכנת התבוללות. הוא למד בבתי ספר אמריקניים, לא ביקר בבתי כנסת וגם לא חגג בר מצווה. בירכתי זיכרונו הוא ידע שהוא ממוצא יהודי, אך לא הייתה לכך כל משמעות לדידו.

כשבגר, התגייס למארינס, ובשל ממדי גופו וכוחותיו הפיזיים עבר את כל המבחנים הקשים הדומים לאלה של סיירת מטכ"ל כאן, והפך לחיית מלחמה אמריקנית.

בשנת 1996 (לפני למעלה מעשרים שנה) התחוללה מלחמה בבלקן. יוגוסלביה שוסעה לגזרים במלחמת אזרחים אכזרית, שגבלה ברצח עם. כאשר הדברים הגיעו לרמה שהעולם כבר לא יכול היה לסבול זאת, נשלחו כוחות נאט"ו לעשות שם סדר, וג'פרי נשלח כחייל מאומן להילחם בקוסובו.

קוסובו הייתה כמו סוריה בזמן הכי קשה שלה. התקיימו שם קרבות עזים ומרים בין אנשים, שמספר שנים לפני כן היו שכנים וידידים, ומעל הכול כוחות נאט"ו, שכביכול באו להשכין שלום, אך במציאות גרמו למספר ההרוגים הגדול ביותר ולנזק בלתי נתפס בבחינת "שלום ולא להתראות".

* * *

ג'פרי מצא עצמו בלב קוסובו העוינת יחד עם כוח של נחתים. הם עברו מבית לבית כדי לטהר שטחים מלוחמים סרביים קשוחים שסירבו להיכנע עד מוות.

ובתוך כל הכאוס הזה, ג'פרי נכנס לבית ומגלה שכל יושביו נהרגו, פרט לאם ולבִתה, הוא מחלץ את שתיהן תחת אש תופת, אך במהלך הפעולות הללו נפגעו שלושתם והועלו על מסוק צבאי.

מצבה של המשפחה נגע ללִבו, והוא החל להתעניין בהם ולדאוג לשלומם.

הוא הוטס לארצות הברית וטופל רפואית, אך הקשר עם המשפחה נמשך. מיד בתום המלחמה הוא חזר לבוסניה המשוסעת ונשא לאישה את הבת שהציל.

לצד השיקום האיטי של המקום, שהיה סמל ליופי ולפריחה והפך לעיי חורבות, הם בנו משפחה, ועם השנים נולדו להם חמישה ילדים.

כשנישא, הוא ידע שאשתו שונאת יהודים. בכך, היא לא הייתה שונה מכל גוי אחר בבלקן או באירופה. הם הגיעו להסכמה שהיא לא תתבטא נגד יהודים והוא לא יספר שהוא יהודי.

* * *

אך ההסכמה הזו לא כובדה. בכל פעם שהם היו נכנסים לריב או לוויכוח, היא הייתה מטיחה בו לפני הילדים את דבר יהדותו, ואף מוסיפה מילים משפילות ומבזות אודות מוצאו. הפגיעות הללו גרמו לו להפר את הצד שלו בהסכם ולהכריז שהוא ממוצא יהודי, לשבח את העם היהודי על חכמתו, על מספר פרסי הנובל שהוא זכה בהם ועל כך שהיהודים הכי עשירים. בקיצור, כל הדברים הלא-חשובים שקיימים ביהדות. במציאות, האישה שביקשה לקלל גרמה לכך שהאיש יחיה את יהדותו שנרדמה לה מאז לידתו, ורוב הסיכויים שהייתה מתה עם מותו.

בדרך לא דרך, במסגרת עסקיו הוא הכיר רב יהודי שפעל בתוך כל ההמולה הזו. הוא סיפר לרב כבדרך אגב שהוא ממוצא יהודי. הרב נדרך מיד והחל לחקור אותו על תלאותיו. הוא הבין שמדובר ביהודי שיהיה קשה מאוד להחזירו, משום שנשא גויה ונולדו לו חמישה ילדים. למרות זאת שמר אִתו על קשר, משך אותו לבית כנסת והכיר לו את בוראו.

המצב בבית הגיע למצב של רתיחה, ובני הזוג התגרשו.

* * *

מיד עם גירושיו החל ג'פרי להתקרב בצעדים גדולים ליהדות, החל לגמוע בצמא את התנ"ך ולאחר מכן - לשמור על מצוות התורה. הכול התקדם במהירות, ובשלב כלשהו הוא החליט לעלות לארץ ישראל, בודד וגלמוד. כשנחת כאן, לאן שם פעמיו?

לא פחות ולא יותר: למאה שערים ולחסידות "תולדות אהרון".

הם קיבלו בסבר פנים יפות את היהודי המתקרב, כפי שהם נוהגים בכל יהודי המבקש להתקרב לבורא עולם. הוא נכנס לעניין, החל לדבר באידיש, להשתתף ב"טישים" ובאירועים, ועדיין לבושו נותר כשהיה. הוא אפילו לא נראה חרדי.

ויום אחד הם פשוט עשו לו אמבוש.

היה זה יום שישי. הוא הלך למקווה, וכשיצא מהטבילה, גילה כי כל בגדיו נעלמו, ותחתיהם חיכו לו שמונה בגדי החסידות, זברה, שטריימל וכל התפאורה. הוא הבין את הרמז וזרם עם זה לגמרי. הוא הפך לחסיד "תולדות אהרון".

* * *

במפתיע, יצרו אִתו קשר שניים מילדיו וביקשו לפגוש אותו. הם הגיעו לישראל ואף הם גילו עניין ביהדות. לאחר שנתיים הם עברו גיור כהלכה ועשו עלייה לישראל. הם לא הלכו לכיוון "תולדות אהרון" אלא לכיוון החרדי לאומי, והתיישבו בעלי.

והוא הלך בעקבותיהם.

ג'פרי היה חסיד "תולדות אהרון" הראשון, וכנראה גם האחרון, שגר בהתנחלות עלי. בגלל עברו הצבאי, הוא גם ניהל שם את השמירות והשתלב בחיי היישוב.

ועדיין משהו אחד לא הצליח לעשות – להקים משפחה חדשה.

* * *

בל"ג בעומר בשנה שעברה הוא החליט לנסוע למירון, כמו מאות אלפי אחרים.

ביציאה מהציון החלה מהומה, בשל לחץ היוצאים והנכנסים, וג'פרי הבחין כי הדחיפות גרמו לכך שכמה אנשים ונשים נרמסו תחת רגלי ההמון.

הוא גייס את כוחו האדיר ואת תושייתו, ופשוט שלף אנשים מהערימה כאילו היו גפרורים, עד שהצליח להגיע ללב המהומה, שם ישבו על הכביש שתי אחיות המומות וחבוטות. לא היה חסר הרבה עד שהן היו נדרסות בידי ההמון.

הוא דאג שיקימו אותן ופילס להן דרך החוצה.

בעודם הולכים, הן שאלו אותו איך מגיעים לרבי חיים קניבסקי.

הוא אמר להם שהוא יודע היכן הוא גר ושזה במרחק שעתיים ממירון, ואם הן דווקא רוצות, הן יכולות להצטרף אליו ואל בתו הנשואה ובעלה, והוא יעבור דרך בני ברק.

הן הסכימו.

היו אלה שתי צעירות הונגריות יהודיות שהתקרבו ליהדות בזכות פעילותו של הרב קלטי מבודפשט. התפתחה שיחה, והן אמרו שהבכירה מביניהן זקוקה לשידוך. הן שמעו שברכתו של הרב עוזרת.

הוא אמר להן: "אבל ידוע שהרב אינו מקבל נשים".

"אז אולי תסכים לקחת את הפתק שלנו אל הרב?", שאלה הצעירה ההונגרייה.

"בסדר גמור", הסכים. "גם לי לא תזיק ברכה".

* * *

הם הגיעו לרבי חיים קניבסקי בצהרי היום, ובאורח פלא הוא הצליח להידחף (נו טוב, לאור נתוניו הגופניים אולי זה לא ממש פלא...) ומיד נכנס אצל רבי חיים קניבסקי; סיפר לו מי הוא ומהן תלאותיו, ביקש ברכה לעצמו לזיווג, ומיד לאחר מכן הגיש לו את הפתק שמסרה לו הבחורה. הכיתוב על הפתק היה באנגלית.

הרב קניבסקי, שאינו שולט בשפה האנגלית וגם לא כל כך נוהג לקרוא פתקי נשים, ביקש לשאול מה רשום בפתק, וג'פרי אמר לו כי הוא שליח על ידי אישה פלונית מהונגריה שרוצה שידוך.

ואז רבי חיים קניבסקי אומר: "אולי השידוך הזה כבר נמצא כאן מולי...".

ג'פרי הבין זאת, אך שאל: "איך אומר לה זאת?".

הגאון רבי חיים קניבסקי חייך, לקח פתק וכתב: "ממליץ לנסות את השידוך שהגיע בזכות רבי שמעון בר יוחאי. להתחתן בתוך החודש ובעוד פחות משנה תבואו אצלי לברית".

חד וחלק.

ג'פרי יצא אל הרכב והציג בפני הצעירה את הפתק של רבי חיים קניבסקי. הוא היה נבוך עד מאוד.

היא הייתה נבוכה פחות ממנו ואמרה: "איני מכירה את הצדיק, אבל שמעתי עליו גדולות ונצורות, וגם על רבי שמעון שמעתי דברים דומים, אז הרבה נזק לא יכול לצאת מכך...".

* * *

הם החלו להיפגש, ולמרות פער השנים ביניהם (בתו הייתה בגילה של האישה), הסיפור שלו הקסים אותה. היא אמרה כי לא פגשה אדם כל כך מעניין, הן מבחינת סיפור חייו והן מבחינת חכמת החיים שלו. היא גילתה אצלו מידות טובות ונאצלות, וראתה איך ילדיו הלכו אחריו את כל הדרך הארוכה הזו. הם התחתנו בתום שלושה שבועות בחתונה צנועה שהתקיימה בהונגריה.

כעת, הם עומדים חודשיים לפני לידת הילד הראשון שלהם. איש אינו יודע מה ילד יום. מה שבטוח, הם בדרך לכאן...

זה הסיפור המדהים של ג'פרי וליביה, סיפור מרתק שמתחיל באמריקה ובקוסובו, ממשיך במאה שערים וביישוב עלי, מתעכב בהונגריה ובמירון, ועדיין דרך ארוכה לפניו; סיפור שאולי מבטא יותר מכל את התפילה: "וקרב פזורנו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ".

* * *

תודה לרב צבי אילני הי"ו שסיפר לי את הסיפור לראשונה.

לרכישת ספרי חיים ולדר לילדים ולמבוגרים ב"הידברות שופס", היכנסו לקישור הבא או חייגו למספר: 073-222-12-50