מבחן האמונה: רגע, על מי אני מתרגז?

סִפֵּר לִי פַּעַם סוֹפֵר סְתָּ"ם אֶחָד: הָיְתָה לִי תְּקוּפָה שֶׁנִּפְסְלוּ לִי הַרְבֵּה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת [כַּיָּדוּעַ, שֶׁתְּפִלִּין אוֹ מְזוּזוֹת צְרִיכוֹת לְהִכָּתֵב כְּסִדְרָן אוֹת אַחַר אוֹת, וּכְשֶׁאֵרְעָה תַּקָּלָה וְטָעוּת שֶׁמִּתְגַּלֵּית לְאַחַר הֶמְשֵׁךְ הַכְּתִיבָה- חַיָּבִים לִגְנֹז אֶת הַתְּפִלִּין, וְכָל יְגִיעַת הַכְּתִיבָה לָרִיק], וּבִתְחִלָּה הָיִיתִי מַמָּשׁ מִצְטַעֵר וְרוֹגֵז, וּלְבַסּוֹף הִתְבּוֹנַנְתִּי רֶגַע- עַל מִי, בְּעֶצֶם, אֲנִי מִתְרַגֵּז?!

נָכוֹן, אֲנִי לֹא אוֹמֵר יְשִׁירוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה לִי כָּכָה, אוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא מַגִּיעַ לִי! אֶלָּא הַהִתְרַגְּזוּת הָיְתָה לְלֹא כְּתֹבֶת מְסֻיֶּמֶת. אוּלָם הִתְבּוֹנַנְתִּי, שֶׁבְּהִתְרַגְּזוּת וְעַצְבָּנוּת זוֹ הֲרֵינִי בְּעֶצֶם מְבַטֵּא אֶת חֹסֶר הַסְכָּמָתִי לְמִי שֶׁעָשָׂה לִי מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לִי, שֶׁהֲרֵי מַאֲמִין אֲנִי בַּבּוֹרֵא שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ וְלֹא נַעֲשָׂה דָּבָר מִבִּלְעָדָיו. וְאִם כֵּן, מַה שֶּׁאֵרַע לִי הֲרֵי שֶׁזֶּה מִמֶּנּוּ יְשִׁירוֹת, וְכָל קֶצֶף שֶׁהוּא שֶׁעוֹלֶה בְּלִבִּי הֲרֵי אֵינוֹ נִתָּן לַהֲסָבָה עַל שׁוּם כְּתֹבֶת אַחֶרֶת, אֶלָּא רַק עַל הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁבּוֹ אֲנִי מַאֲמִין.

 

הִתְבּוֹנְנוּת שֶׁל סוֹפֵר סְתָּ"ם

וּבְכֵן, חָשַׁבְתִּי, הֲרֵי שֶׁאֲנִי סוֹתֵר אֶת עַצְמִי: אִם אֹמַר שֶׁכַּעֲסִי הוּא לֹא עַל ה'- אָז עַל מִי? עַל כֹּחַ אַחֵר, חַס וְחָלִילָה? אִם כֵּן, הֲרֵינִי כּוֹפֵר לַחְשֹׁב שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ אַחֵר, וְגַם אִם כֹּחַ זֶה אֵינוֹ אֶלָּא אֲנִי בְּעַצְמִי- וְכִי מֻתָּר לִי לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ? וְאִם מַאֲמִין אֲנִי בּוֹ שֶׁהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים, אִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁבַּעֲקִיפִין כַּעֲסִי עָלָיו בִּלְבַד, וְכִי כָּךְ יָשָׁר וְנָכוֹן לִנְהֹג כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא הָרַחוּם וְהַחַנּוּן שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְטוֹבָה עִם הָאָדָם?! וּבִכְלָל, מִי אֲנִי שֶׁאָבוֹא אַחַר הַמֶּלֶךְ לְהַרְהֵר וּלְעַרְעֵר אַחֲרָיו?!

וְסִיֵּם, שֶׁלְּאַחַר הִתְבּוֹנְנוּת מַעֲמִיקָה קִבֵּל עָלָיו שֶׁבִּכְגוֹן זֶה- תַּקָּלָה בִּכְתִיבַת הַתְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת מְקַבֵּל הוּא עָלָיו דִּין שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה, וּמִנִּי אָז נָקֵל הָיָה לוֹ מְאֹד לְהִתְמוֹדֵד בְּנִסְיוֹנוֹת הַתַּקָּלוֹת שֶׁבַּכְּתִיבָה, שֶׁכֵּן קַל יוֹתֵר לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה עַל דָּבָר אֶחָד מְסֻיָּם, וְעָזַר לוֹ מְאֹד קַבָּלָה זוֹ אַף עַל יֶתֶר נִסְיוֹנוֹת הָאֱמוּנָה הַדּוֹרְשׁוֹת הִתְבַּטְּלוּת וְהַסְכָּמָה לַמְּצִיאוּת, שֶׁהִיא בְּעֶצֶם רְצוֹן ה', וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבַּהַנְהָגָה זוֹ חָשׁ בְּהִתְעַלּוּת עֲצוּמָה לְקִרְבַת ה'.

הֲרֵי עֵצָה טוֹבָה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לְהַתְחִיל לְקַבֵּל עָלָיו לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת הָאֱמוּנָה בִּפְרָט מְסֻיָּם וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר מָצוּי בּוֹ הַנִּסְיוֹנוֹת, וּמִכָּךְ יָבוֹא לַעֲמֹד גַּם בְּיֶתֶר הַנִּסְיוֹנוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן זֶה הַמְקַבֵּל עָלָיו עַל כָּל הַפְּרָטִים אוֹ עַל כַּמָּה פְּרָטִים, יְהֵא קָשֶׁה לוֹ לַעֲמֹד בְּכֻלָּם.

מִדַּת הָאֱמוּנָה הִיא נְטִיָּה דַּקָּה מֵעֲדִינוּת הַנֶּפֶשׁ. אִם הָאָדָם הוּא בַּעַל נֶפֶשׁ וּשְׁעָתוֹ שְׁעַת הַשֶּׁקֶט, חָפְשִׁי מֵרְעָבוֹן תַּאֲוָנִי וְכוּ', הוּא נִרְגָּשׁ וְנִדְהָם... (חזו"א, אמונה ובטחון)

 

מבחן האמונה: בשביל מה צריך ניסיונות?

חֲבָל שֶׁהָאָדָם לֹא מְנַצֵּל אֶת אֶפְשָׁרֻיּוֹתָיו לְהַשְׁקִיעַ עַל מְנָת לְהָפִיק רְוָחִים, הֲרֵי בְּכָל שְׁתִיקָה וּבְלִימָה שֶׁהָאָדָם דֹּם לַה' וְלֹא מְעַרְעֵר עַל הַנְהָגַת ה', בְּהַשְׁקָעָה זוֹ מַרְוִיחַ הוּא רְוָחִים עֲצוּמִים

יש לְהוֹצִיא מֵהָרֹאשׁ וּמֵהַפֶּה אֶת הַמִּלָּה "סֵבֶל" וּבִמְקוֹמָהּ לְשַׁבֵּץ אֶת הַמִּלָּה "נִסָּיוֹן". הַנִּסָּיוֹן נוֹעַד לְהָרִים עַל נֵס אֶת הַמַּאֲמִין וְלַהֲרִימוֹ לְמַדְרֵגוֹת נוֹסָפוֹת.

 

"נִסָּיוֹן" וְלֹא "סֵבֶל"

הָעוֹלָם כֻּלּוֹ גֶּשֶׁר צַר מְאֹד. הָאָדָם מְהַלֵּךְ בָּעוֹלָם וּמֻקָּף הוּא בְּנִסְיוֹנוֹת, כֵּיוָן שֶׁזּוֹ תַּכְלִיתוֹ, כַּמְבֹאָר בִּ"מְסִלַּת יְשָׁרִים" שֶׁהָאָדָם נִבְרָא לַעֲבֹד וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, וְיָכוֹל חָלִילָה אֲפִלּוּ בְּמַחְשָׁבָה בִּלְבַד לֹא נְכוֹנָה- לַהֲרֹס אֶל ה', חַס וְחָלִילָה, כִּמְבֹאָר בְּ"נֶפֶשׁ הַחַיִּים" שַׁעַר א' פ"ד, שֶׁהָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי בְּמַחְשַׁבְתּוֹ הָרָעָה הוֹרֵס יוֹתֵר מִטִּיטוּס וּנְבוּכַדְנֶצַר שֶׁהֶחְרִיבוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְפִי שֶׁהֵם אֵין לָהֶם חֵלֶק בַּקְּדֻשָּׁה כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעוּ עַד שָׁם לְקַלְקֵל וְלַהֲרֹס, וְאַדְּרַבָּא, רַק אַחַר שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ, וּבַחֲטָאֵיהֶם הֶחְרִיבוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, רַק אָז הִצְלִיחוּ טִיטוּס וּנְבוּכַדְנֶצַר לְהַחְרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלְּמַטָּה, וְכַנֶּאֱמָר בַּגְּמָרָא: קַמְחָא טְחִינָא טָחַנְתְּ, אוּלָם אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי מַגַּע יָדוֹ מַגִּיעַ עַד לְמַעְלָה לְמַעְלָה, הֲיֵשׁ גֶּשֶׁר צַר יוֹתֵר מִזֶּה?

לֹא רַק בְּמַעֲשֶׂה לֹא טוֹב כְּבָר הָאָדָם נוֹפֵל לְמַטָּה לַתְּהוֹם, אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּמַחְשָׁבָה לֹא נְכוֹנָה, מַחְשָׁבָה שֶׁל זַעַף וְזַעַם עַל מַצָּבוֹ, עִקּוּם פָּנִים, אִי שְׂבִיעוּת רָצוֹן, כְּבָר מִפְּגָם כָּזֶה בָּאֱמוּנָה יָכוֹל אוֹר פְּנֵי ה' לָסוּר מִמֶּנּוּ.

וַהֲגַם שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וְיִתָּכֵן שֶׁמִּתְחַשְּׁבִים בַּשָּׁמַיִם בְּאָדָם שֶׁפּוֹלֵט מִלִּים שֶׁאֵינָם הֲגוּנוֹת מִתּוֹךְ צַעֲרוֹ, אוּלָם אֵין סָפֵק שֶׁאִבֵּד בְּכָךְ הַרְבֵּה מִמַּדְרֵגוֹת הַקְּדֻשָּׁה וְהַהִתְקָרְבוּת לַה'. יִתָּכֵן שֶׁאָמְנָם לֹא יֵעָנֵשׁ, וְגַם זֶה שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ אֵין זֶה פָּשׁוּט כְּלָל, כִּי זֶה תָּלוּי הַרְבֵּה בְּחֶשְׁבּוֹן שָׁמַיִם עַד כַּמָּה הָיָה לָחוּץ מֵהַנִּסָּיוֹן, אוּלָם וַדַּאי שֶׁאֶת הַמַּדְרֵגוֹת הַנִּשְׂגָּבוֹת הַמְיֹעָדוֹת לַמַּאֲמִין בִּשְׁעַת נִסָּיוֹן- אִבְּדָם לְגַמְרֵי.

וְכָאָמוּר, חֲבָל שֶׁהָאָדָם לֹא מְנַצֵּל אֶת אֶפְשָׁרֻיּוֹתָיו לְהַשְׁקִיעַ עַל מְנָת לְהָפִיק רְוָחִים, הֲרֵי בְּכָל שְׁתִיקָה וּבְלִימָה שֶׁהָאָדָם דֹּם לַה' וְלֹא מְעַרְעֵר עַל הַנְהָגַת ה', בְּהַשְׁקָעָה זוֹ מַרְוִיחַ הוּא רְוָחִים עֲצוּמִים וְאִם אֵינוֹ מְנַצֵּל אֶפְשָׁרוּת הַשְׁקָעָה זוֹ וְזֹאת בְּכָךְ שֶׁהוּא מִתְרַעֵם וּמָלֵא בִּטְרוּנְיָא, אֲזַי כָּאָמוּר גַּם אִם אֵינוֹ נֶעֱנָשׁ, לְפָחוֹת מַפְסִיד אֶפְשָׁרוּת הַשְׁקָעָה מוּעֶטֶת הַמְזַכָּה בִּרְוָחִים גְּדוֹלִים, כְּמוֹ כֵן מַפְסִיד הוּא אֶת הַזְּכוּת שֶׁבְּאֶפְשָׁרוּת תַּשְׁלוּם חוֹב מוּעָט עַל מְנָת לְסַלֵּק חוֹב גָּדוֹל, כִּי בְּכָל סֵבֶל קָטָן בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה הָאָדָם לְהוֹרִיד מֵעַצְמוֹ הַרְבֵּה סֵבֶל לָעוֹלָם הַבָּא, כָּךְ שֶׁמַּפְסִיד הוּא אֶפְשָׁרוּת שֶׁל פֵּרָעוֹן בִּמְעַט הַכַּמּוּת הַמּוֹעִיל לְכַסּוֹת חוֹב גָּדוֹל.

הָאֱמוּנָה צְרִיכָה לִהְיוֹת אֵיתָנָה כְּסֶלַע, שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם לֹא יָזִיז אוֹתָהּ. לֹא שַׁיָּךְ וִתּוּר בָּאֱמוּנָה. כָּל וִתּוּר יוֹצֵר מְצִיאוּת חֲדָשָׁה שֶׁל אֱמוּנָה, וְהַחִלּוּקִים בָּזֶה הֵם בְּלִי סוֹף. (הגר"י לוינשטין זצ"ל)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.