ביום חמישי, 22.6.17, תיפתח בגלריה העצמאית p8 תערוכת יחיד ראשונה לטל גולני, “כניסת קהל”. גולני מייצרת מיצב ציורי אנין ואינטליגנטי: זהו ציור הבנוי משלושה בדים התופסים כמחצית מהגלריה ואת כל שדה הראייה של מי שנכנס ונעמד במרכזה. באמצעים ציוריים גרפיים ונזיריים למדי בונה גולני ציור שהופך לחלל, והוא כשלעצמו ציור של חלל: חלל התיאטרון. המסך הורד, הכסאות ריקים, והמופע הגדול של ההעדר יכול להתחיל.
תולדות האמנות אהבו תמיד את הבמה. מתפאורות הקרטון של ההצגות הכנסייתיות שהשפיעו על הארכיטקטורה הגמדית-קרטונית משהו בציורי ראשית הרנסנס, דרך ציורי התיאטרון של פיוזילי והקריקטורות של דומייה, ועד לציורים המאוחרים של אדוארד הופר, המציג את מפעל חייו כתיאטרון. גם באמנות הישראלית יש זיקה מתמשכת בין הציור לבמה. הן במטפורה (כמו בעבודותיו המוקדמות של גלעד אפרת), הן כתפאורה ושיג ושיח (יוסל ברגנר ונסים אלוני כדוגמה מובהקת), והן אצל ציירים המציירים “סצנות” (אופיר דור, יצחק ליבנה).
כמו כן יש מסורת (שהרחבתי עליה בכמה מקומות) של נוכחות ההעדר באמנות ישראלית (רק תזכורת: הוורוניקה ללא פני ישו של יצחק ליבנה, הבד הריק עם הכנפיים של מיכאל סגן-כהן ועוד ועוד). שני מוטיבים אלה, של הבמה והנכחתו של ההעדר, מקבלים זווית חדשה, משוכללת ועשירה באינסטליישן של גולני. זהו ציור לא מתפנק, מדויק. חכם, אבל לא מתחכם. הוא מציע לנו להרהר בהשהיית הספק שתובע מאיתנו הציור, בניכור הברכטיאני המתבקש מאמנות מודרנית שאינה מתמסרת לאשליה ולתפקיד של הציור כזירה להעלות עליה תסריטים שונים, אלטרנטיביים למציאות, נפשיים, פוליטיים וכדומה.
טל גולני, “כניסת קהל”, גלריה p8, תל-אביב
פתיחה: יום חמישי, 22.6.17






האדרכלית עליאל קיי, שותפה עמיתה במשרד קיסלוב קיי אדריכלים ומרצה ותיקה במחלקה לאדריכלות, נבחרה לכהן כראש בית-הספר לאדריכלות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים. קיי תחליף את האדריכלית פרופ' אלס ורבקל, שעמדה בראש בית-הספר בשנים האחרונות.
קיי, בוגרת המחלקה בהצטיינות, עבדה כמרכזת ומנחת סטודיו שנה א', ובהמשך כמנחת סטודיו הפביליון. קיסלוב קיי אדריכלים זכה בתחרויות מרכזיות, ובהן תכנון קמפוס החינוך ברמת-אפעל, בניין העירייה וכיכר העיר אילת, הפיתוח של האנגר 2+3 בנמל יפו, המרכז הקהילתי ברמת-אביב הירוקה וקמפוס החינוך באור-יהודה. קיי היא מן המקימים של "קבוצה וכו'", קבוצה יוצרת העוסקת באקטיביזם חברתי ובחקר המרחב הציבורי. עבודותיה הוצגו בביאנלה הבינלאומית לאדריכלות ברוטרדם, בביאנלה לאדריכלות ואדריכלות נוף בבת-ים, במוזיאון ישראל, בבית הנסן בירושלים ובמסגרות אחרות. זוכת פרס קרן אמריקה-ישראל ושני פרסי הצטיינות מטעם בצלאל.