מגיל אפס אנחנו מפתחים את כל הכישורים שלנו באמצעות תרגול. הנוסחה פשוטה – למדו את הפעולה שאתם רוצים לרכוש וחזרו עליה בדיוק פעם אחר פעם, עד שתשחיזו אותה לשביעות רצונכם. בצורה זו מלמדים אותנו ללכת, לכתוב מילים חדשות, לנגן, לעסוק בפעילות ספורטיבית וכן הלאה. כמעט מיותר לציין שהוכח מעבר לכל ספק כי תרגול חוזר ונשנה הוא אכן שיטה יעילה להטמעת כישורים חדשים. אבל מה אם הייתה דרך לשפר ולייעל את התהליך?

בעוד שבמקרים רבים נהוג לתרגל בדיוק מושלם את הפעולה שאנו מעוניינים ללמוד או לשפר, מחקר חדש מגלה ששבירת שגרה ושינויים בצורת התרגול יכולים להכפיל את מהירות התפיסה שלנו. נניח שאתם מעוניינים ללמוד את רזי הסנפלינג, פעילות שכרוכה בכישורים מוטוריים ייחודיים כמו קשירה, עגינה, שימוש בציוד מיוחד וכדומה. אתם רוצים ללמוד את אמנות קשירת החבלים בעצימת עיניים ולשם כך אתם מתרגלים על חבל סנפלינג אמיתי, כי הרי זה מה שיהיה בשטח. ובכן, על פי המחקר, תוכלו לייעל את זריזות הידיים בקשירה אם תכניסו שינויים יזומים קלים בשגרת האימונים. למשל, תרגלו את אותם הקשרים על חבל בעל מתח שונה או נסו להחליף את תפקיד יד ימין ביד שמאל לצורך הקשירה.

ללמוד כישורים חדשים במהירות כפולה

מתברר שהווריאציות הללו מסייעות למוח לקלוט את המיומנות החדשה במהירות כפולה מזו הנדרשת בזמן תרגול חוזר אחיד וקבוע. פרופסור פאבלו אריאל סלניק, מהמחלקה לרפואה באוניברסיטת ג'ון הופקינס שבמרילנד, הוביל צוות מחקר שהשווה בין שתי שיטות תרגול: האחת קבועה והשנייה כוללת שינויים קטנים. במסגרת הניסוי חולקו הנבדקים לשלוש קבוצות - כולן קיבלו משימה זהה והיו צריכים להשלים אותה בתנאים שונים. המשימה הייתה לימוד ושימוש באמצעי לניווט במחשב – במקום גלילה באמצעות העכבר שכולנו מכירים, הנבדקים התבקשו להפעיל מתקן שמגיב ללחיצות. במילים אחרות, הנבדקים היו צריכים להניע על המסך את סמן העכבר על ידי סחיטה ידנית של מתקן אלקטרוני.

הקבוצה הראשונה ביצעה את המשימה שלוש פעמים. בפעם הראשונה היה זה המפגש הראשוני עם המתקן החדש. לאחר שש שעות – משך הזמן שלוקח לבסס זיכרון למידה על פי מחקרים – ביצעו בדיוק את אותה פעולה, וכעבור יום התנסו במתקן הלחיצה בפעם השלישית. בכל שלוש הפעמים הלחץ שנדרש להפעלת המתקן היה זהה. הקבוצה השנייה עברה את אותו סט מבחנים, רק שבתרגול השני, שש שעות לאחר ההתנסות הראשונית, החוקרים שינו את רגישות המתקן ללחץ. בהודעה לעיתונות נכתב כי "באופן הזה, הנבדקים היו צריכים להתאים בקביעות את הביצועים שלהם מבלי להיות מודעים לשינויים הקלים". במבחן השלישי שנערך ביום המחרת כיוונו החוקרים את רגישות המתקן על פי הערכים המקוריים. הקבוצה השלישית, קבוצת הביקורת, ביצעה רק שני תרגולים זהים, ודילגה על תרגול האמצע לאחר שש שעות.

בתרגול של היום השני השוו החוקרים את רמת הביצוע של כל קבוצה ביחס לתרגול הראשון כדי לקבל דפוס שיפור. הם גילו כי, באופן לא מפתיע, קבוצת הביקורת הראתה את השיפור הנמוך ביותר. הקבוצה הראשונה, שתרגלה בתנאים זהים בדיוק בשלוש הפעמים, הפגינה אמנם שיפור ניכר, אבל ההפתעה הגיעה דווקא מהקבוצה השנייה, שתרגלה שני מצבים שונים. "השיפור בביצוע, בהיבטים של מהירות ודיוק בהשלמת המשימה, כמעט הוכפל בקרב חברי הקבוצה השנייה", דיווח סלניק.

ממה נובעת הקפיצה בהישגים? על פי הפרסום, "השיפור הגדול נצפה בקרב הנבדקים שיכלו להסתגל במהירות לשינוי בתנאים". בכתבה ב-Washington Post הוסיפו כי "בכדי לשפר כישורים עלינו לעדכן את הזיכרון הקיים בידע חדש... אם אתם מתרגלים בכל פעם את אותו הדבר בדיוק, באותה דרך בדיוק - אתם לא מוסיפים יותר מדי ידע חדש למה שכבר ישנו". בעבר נדרשנו לשאלה מדוע אנו נהנים לטוס לחו"ל. אחת התשובות שמספקים נוירולוגים היא שאלמנט החידוש שקיים במפגש עם מקומות ותרבויות שונים מכניס את המוח לפעילות נמרצת ומגביר את עבודת הקשרים העצביים. מטעמים הישרדותיים, המוח בנוי כדי למזער את הלא נודע, או את חוסר הוודאות, למינימום - ולכן חידוש מעודד אותו, לעומת שגרה שמרדימה אותו. לכן, כשאתם מתרגלים קשר פרפר אלפיני שלוש פעמים בחבל סנפלינג ופעם רביעית בחבל כביסה - המוח מקבל גירוי חדש ונכנס לתהליך מוגבר של למידה.

המוח מבקש: תפתיעו אותי

בוודאי שמתם לב שהשינויים שבוצעו בתרגולות היו קלים ותמיד נותרו באותה מסגרת מוטורית. פרופסור סלניק מסביר כי "אם הופכים את התרגול האלטרנטיבי לשונה מדי, אנשים לא משיגים את הרווח... השינויים בין התרגולים צריכים להיות עדינים". ויש בכך היגיון – המוח צריך להבין שהוא נותר באותו תחום כישורים, להבדיל ממעבר לתחום שונה לגמרי. אם במקום לתרגל קשרים על חבל שונה תנסו, למשל, לתרגל השלכת פלצור, מערכת הנוירונים לא בהכרח תוסיף את הידע החדש לידע הקיים, אלא "תפתח תיקייה" חדשה.

היופי בניסוי הוא שאת מסקנותיו ניתן ליישם כמעט בכל תחום שאנו רוצים ללמוד או לשפר. על פי התמונה הנוירולוגית שמצטיירת, די בחיתוך ירקות באמצעות סכינים שונות כדי ללטש את כישורי הבישול, מספיק לצייר במכחולים שונים כדי לשפר את כושר היצירה, והקלדה במקלדות שונות תהיה מעולה להגברת מהירות הכתיבה. מלבד ההיבט הפרקטי, ישנה סמליות מעניינת בממצאי המחקר. מצד אחד, אנו לומדים כדי להגיע להישגים. מאידך, המוח מעודד אותנו לאתגר אותו - החידוש, השינוי ושבירת השגרה הן יסוד פעולתו. הוא מסמן לנו כי צמיחה היא לאו דווקא טיפוס ליעד אחד מוגדר ודטרמיניסטי – אלא תהליך מורכב של התאמות ושינויים קטנים תוך הימצאות בתנועה מתמדת.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:

חלומות פז - האם ניתן ללמוד משהו מתוך שינה?

מדוע שיעמום הוא חיוני עבורנו וכיצד להפיק ממנו תועלת?

ההרצאה השבועית של TED: איך ללמוד כל דבר חדש ב-20 שעות בלבד

קראו לאט, זה משפר את ביצועי המוח ומעניק שקט נפשי

מחקר: בכל פעם שאתם מטיילים בטבע אתם עושים למוח שלכם טובה

מדוע אנו מקבלים את הרעיונות הטובים ביותר במקלחת?

המנגנונים המרתקים שמפעילים את כוח הרצון - המשאב היקר שכל אחד יכול לטפח

תמונת כותרת: Steve Broer / Shutterstock.com .