חיפוש פשוט בגוגל יפרוש בפניכם את שפע היתרונות הנפשיים הטמונים בשהייה בטבע, רובם ככולם כבר הוכחו במחקרים פסיכולוגיים: הרגעה, הורדת מתח וחרדה, שקט נפשי וכן הלאה. כעת החוקרים ניגשים לשאלת המנגנון – באיזה אופן הטבע משפיע על המוח כדי להשיג את היתרונות הללו.
לאחרונה עשו מדענים מאוניברסיטת סטנפורד צעד קטן נוסף בדרך לתשובה. במחקרם הצליחו לבודד את אחד האזורים במוח שמושפעים מהשהייה בטבע ולבחון מה קורה שם בתוך הקופסה כאשר אנו משוטטים להנאתנו בין עצים, פרחים ומדשאות.
עד כה התמקדו מרבית המחקרים בצד הפסיכולוגי כמעט באופן בלעדי. הניסויים בדקו מה התחושות של הנבדקים לפני ואחרי טיולים בטבע, עשו השוואה והגיעו לתוצאות. ואילו הפעם הוסיפו החוקרים שני אלמנטים חשובים: הם ביצעו השוואה בין טיול בטבע לטיול מקביל באזור עירוני סואן, ובנוסף – וזהו לב המחקר – ניטרו את הפעילות המוחית של הנבדקים לפני ואחרי הטיולים.
מחקרים קודמים הראו כי אנשים המתגוררים בערים גדולות נוטים לפתח יותר מצוקות נפשיות בגלל אורח החיים העירוני הלחוץ ולכן התמקד המחקר באוכלוסיה זו. אחת התופעות שמגבירות את הנטייה לפתח דיכאון היא שקיעה בהרהורים עגמומיים (באנגלית Rumination). על פי כתבה ב-New York Times זהו "מצב מנטלי המוכר לרובנו, ובו נדמה כי איננו מסוגלים לחדול מללעוס במחשבות את כל מה שלא בסדר בעצמנו ובחיים שלנו".
גם טיול בפארק או בשדות יכול לעשות את העבודה.
אנחנו יכולים ללעוס ביקורת נבזית שהעבירו עלינו, כישלון במבחן או בפרויקט, פרידה מאהוב או סתם דברים שהשתבשו בחיים שלנו. השקיעה העמוקה במחשבות עצובות מפעילה חלק במוח שנקרא Subgenual prefrontal cortex, מה שסייע לחוקרים להבין כיצד משתנה הפעילות המוחית בהתאם לשהייה בטבע או באזור סואן.
בניסוי השתתפו רק תושבי ערים והם חולקו לשתי קבוצות: האחת יועדה לטיול בן שעה וחצי באזור שקט עם עצים ומדשאות, והשנייה להליכה באותו פרק זמן לצד כביש מהיר בן ארבעה נתיבים. טרם הטיול מילאו הנבדקים שאלונים המצביעים על מצבם המנטלי (Rumination) וכן עברו סריקה מוחית לבדיקת מידת הפעילות ב-Subgenual prefrontal cortex. כשחזרו מהטיולים, עברו הנבדקים בשתי הקבוצות הערכת שאלונים וסריקה מוחית נוספות.
תוצאות הניסוי הראו כי הנבדקים שטיילו לצד הכביש הסואן לא הפגינו כל שיפור במצב המנטלי. הנבדקים שטיילו באזור המיוער לעומת זאת, הראו שיפור הן במצבם הנפשי על פי השאלונים, והן ברמת הפעילות המוחית בחלק שאחראי על שקיעה במחשבות עגומות. גרגורי ברטמן, מוביל המחקר, אמר כי התוצאות "מעידות שיציאה לסביבה טבעית יכולה להיות דרך קלה וכמעט מיידית לשיפור מצב הרוח".
מדוע הטבע משפיע עלינו באופן הזה? ברטמן טוען כי נותרו עוד שאלות רבות לחקור בנושא. מה בדיוק בשהייה בטבע מווסת את פעילות המנגנון המוחי? האם להליכה יש קשר או שדי בישיבה בטבע כדי לזכות ביתרונות המנטליים? ומה בנוגע לשקט, או לצבע הירוק הדומיננטי? מחקרי המשך כנראה עתידים לעסוק בחידות אלה. עד אז, אפשר להסתפק בהיכרות קצת יותר מעמיקה עם המערכות שמפעילות אותנו ולהשתמש בהן על מנת לשפר את איכות החיים שלנו.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
איפה הכי כדאי לגור כדי להיות מאושרים? מחקר לונדוני חושף תשובה מפתיעה
ה-GPS שימצא את הדרך הכי יפה אל היעד
המדע שמסביר מדוע אנו כל-כך אוהבים לטוס לחו"ל
תחיית ה-LowTech: מדוע אנו חוזרים לספרים, לפולרואיד ולתקליטי ויניל?
