אם אתם מחפשים דרך נוספת להכיר את עצמכם קצת יותר טוב, להתמודד עם המחשבות והזיכרונות שלכם ולפענח נושאים לא פתורים עם עצמכם, קחו דף ועט (אפשר גם מקלדת) ותתחילו לכתוב. לחלופין, שבו לקרוא ספר טוב. אבל אם אתם יכולים - מומלץ לעשות את שניהם. מסתבר שעיבוד מילולי מסייע לשיח הפנימי שלנו. קריאה וכתיבה עוזרות לנו לחשוף רבדים סמויים באישיות שלנו, וכמובן, שימוש בשפה מעשיר את אוצר המילים ומשפר את היכולת שלנו לארגן מידע – כלים שהם שימושיים בתקשורת עם אחרים בדיוק כפי שהם שימושיים בתקשורת עם עצמנו. ככל שנחדד ונלטש את כישורי התקשורת שלנו, כך השיח הפנימי שלנו יתגבר ויהפוך איכותי יותר.
בשיח פסיכולוגים המומחים בהתפתחות ילדים מסביר פרופסור מארק ט. גרינברג, מייסד ויו"ר מרכז המחקר למניעה באוניברסיטת פנסילבניה, כי "...ניכנס לתוך המוח של הילד והפסיכולוגיה שלו, ונבחן את התפקיד של עיבוד רגשות. כאשר ילדים קוראים... הם חווים רגשות שחולפים בגוף שלהם ויש להם תגובה פסיכולוגית הקשורה לרגשות הללו".
באוניברסיטת הארוורד התמקדו בחלק השני של המשוואה – כתיבה. מחקרם של פנבקר ועמיתים על כתיבה הבעתית העלה כי כתיבת הרגשות מסייעת לארגן את המחשבות ולשחרר אותנו ממעגלים מנטליים סגורים שמאפיינים הרהורים בינינו לבין עצמנו.
אז איך מתחילים לכתוב? הנה מדריך קטן לכתיבה הבעתית שגיבש ד"ר ג'ון פ. אוונס, מומחה לחינוך, מאמן קבוצות וסופר:
1. כתבו במשך 4 ימים, 20 דקות בכל יום.
2. בחרו נושא אישי ומשמעותי עבורכם.
3. כתבו ברצף ללא התחשבות בדקדוק או שגיאות. אם אין לכם מה לומר, חזרו על מה שכבר כתבתם או ציירו קו מתמשך עד לחידוש קו המחשבה. העיקר לא לעצור את תהליך הכתיבה.
4. התרגיל הוא לעיניכם בלבד, אל תציגו אותו לאיש.
5. אם אתם מרגישים שנושא מסוים הוא קשה מדי להתמודדות, עצרו.
6. צפו לתחושה מעט כבדה לאחר הכתיבה - זה טבעי. היא תחלוף אחרי שעה-שעתיים.
קשה להניע את תהליך הכתיבה? מרגריטה טרטקובסקי מפרטת נקודות עיקריות מהספר Journalution של העיתונאית סנדי גרייסון, הממליצה להתחיל באחד ממשפטי פתיחה/שאלות שיפתחו את סכר המחשבות והרגשות:
- אני לא רוצה לכתוב על...
- מי אני עכשיו?
- הדברים שאני אוהב הם...
- הדברים הטובים בי
- מה הייתי אומר לעצמי לו הייתי עכשיו בן 99?
כדאי להקדיש את הזמן ולעקוב אחר הטיפים כדי לאפשר למילים לעזור לכם להגיע לשלווה פנימית.
