הם התפרסמו בזכות גילוי של תרופה שהצילה מיליונים, יצירת אמנות, המצאה טכנולוגית או הישג ספורטיבי פנומנלי – וככה אנו מכירים אותם. אולם לכל אותן דמויות כמו ליאונרדו דה וינצ'י, מארי קרי, סטיבן קינג ואחרים, מכנה משותף אחד: הפרק החסר.
בין 5 ל-10 שנים בממוצע בילו האנשים הללו בצל, באנונימיות מוחלטת. הם עבדו בסיזיפיות על מקור התשוקה שלהם יום אחרי יום, תוך שהם בונים את עצמם בעקשנות. במשך "הפרק החסר" בחייהם, אותה תקופה עליה איננו שומעים בדרך כלל, ניצבו פורצי הדרך בפני כישלון אחר כישלון, אך עמדו איתן והתגברו. בסוף, זה השתלם.
היום קיים הבדל משמעותי אחד – סבלנות. עידן הטכנולוגיה המיידית שינה את אורח החיים ותפיסת הזמן שלנו, והמתנה של 10 שנים לפני הפריצה היא נצח במונחים של ימינו. הצד החיובי של המשוואה הוא שכבני אדם, לא השתנינו. הפוטנציאל קיים בכולנו, היכולת נמצאת שם. כל מה שצריך זה התמדה וסבלנות, "הפרק החסר".
