Pushkin State Museum of Fine Arts – For English click here

האם ידעתם שרוב האמנויות היפות נמצאות במוזיאון פושקין במוסקבה?

כולנו נוסעים בעולם בעקבות תערוכות מעניינות, ונרגשים בכל פעם מחדש כשרואים ציורים של גדולי האמנים. הפעם אני כותבת לכם על ההתרגשות הרבה, הקשה אפילו לתיאור, שחוויתי בעת שטיילתי במוזיאונים ברוסיה. מקבץ היצירות של גדולי האמנים תחת קורת גג אחת, זה לא יאמן!

היסטוריה ארוכה ותהפוכות רבות עברו על המוזיאון מאז טקס הנחת אבן הפינה שלו בשנת 1898 בנוכחות הצאר ניקולאי השני. 14 שנים חלפו מאותו רגע, ועד שפתח את שעריו, ב־1912. ב־1918, בעקבות המהפכה הבולשיביקית והעברת הבירה מסנט פטרסבורג למוסקבה, עברו אלפי יצירות מההרמיטאז' למוזיאון פושקין. לאחר מכן, בזמן מלחמת העולם השניה דאגו הרוסים להעביר יצירות רבות למוסקבה – מחשש שייפגעו. המוזיאון נקרא על שמו של אלכסנדר פושקין מאז שנת 1937, אז ציינו מאה שנים למותו של המשורר הרוסי הגדול.

במוזיאון יש אוסף של המאסטרים הגדולים מהמאה ה־19 וה־20. החדרים בתוכו מוקדשים לזרמים באומנות ולאמנים. אז איך זה שבמוזיאון פושקין במוסקבה יש מבחר עצום כל כך של כל גדולי המאסטרים?

הסיפור מאחורי רוב היצירות המדהימות שמוצגות במוזיאון פושקין הוא סיפורם של אספני וסוחרי האמנות של התקופה. אחד מהם, סרגיי איוואנוביץ' שצ'וקין, היה סוחר ואספן רוסי הידוע באוסף האמנות האימפריוניסטי והפוסט־אימפרסיוניסטי שלו. שצ'וקין החל לאסוף יצירות אימפריוניסטיות, ובנסיעתו לפאריס בשנת 1897 קנה יצירה מעשה ידי קלוד מונה. בהמשך קנה יצירות רבות של אמנים כמו פול סזאן, וינסנט ואן־גוך ופול גוגן, ויצירות אלה עיטרו את ביתו רחב הידיים שבמוסקבה.

שצ'וקין היה חבר קרוב של הצייר אנרי מאטיס, ממנו רכש עבודות רבות. מאטיס יצר עבורו גרסה של יצירתו הידועה "הריקוד", אחת היצירות הידועות ביותר של המאה ה־20. בנוסף רכש שצ'וקין כמאה יצירות מעשה ידי פאבלו פיקאסו, ובהם יצירות מרכזיות מהתקופה הוורודה והתקופה הכחולה של האמן, וכן ניסיונותיו הראשונים לצייר בסגנון קוביסטי.

שצ'וקין צבר יצירות רבות, וביתו שימש כחדר תצוגה, שהיה פתוח מדי שבוע לציבור הרחב ולסוחרים רבים. את היצירות הצליח לשמור בבעלותו עד עליית הקומוניסטים, שדאגו להחרים את אוספיו של שצ'וקין. גם האוסף של סוחר האמנות איוואן מארוזוב הוחרם והפך לרכוש המפלגה הקומוניסטית. שצ'וקין עצמו נמלט לפאריס, שם הציעו לו עבודות במוזיאונים גדולים, אך החליט לא להתעסק יותר באומנות עד שנפטר בבירת צרפת.

הביקור שלי במוזיאון היה חווייה יוצאת דופן. מדובר במבנה גדול ומרשים, שלצד האוסף ההיסטורי, המשיך לשמור על עדכניות בעקבות רכישות רבות של ציורים במכירות פומביות. במוזיאון תמצאו בין השאר את המאסטרים של תחילת שנות ה־20, שממשיכים עד היום למלא אולמות שלמים עם האוספים של היצירות הכי מפורסמות שלהם. באומנים: Inger, Monet, Cezanne, Delacroix,Renoir, Sisley, Pissaro Manet, Degas, Vangogh, Kadinsky, Chagall, ועוד רבים אחרים.

ההמלצה שלי, כתמיד, למרות שלכולנו יש הבנה בעולם האמנות, לא לוותר על הדרכה אישית, ממנה תוכלו ללמוד המון. ללא ספק הדבר ישדרג את חוויית הביקור במוזיאון. מההדרכה אפשר לקבל אין סוף יידע ותובנות, כפי שנטליה, המדריכה דוברת העברית אמרה לי במבטא רוסי חם במהלך הסיור. "אני רואה את נהנית ממוזיאון פושקין, אז מי שאוהב אמנות צריך לשבת מול יצירה, להסתכל, לנשום אותה, להרגיש את הצבעים. נו טוב, מוזיאון צריך לראות לאט, לאט, ליהנות מכל רגע".

ועוד דבר חשוב: כמו שהתאהבתי במוזיאונים, כך גם התאהבתי בעם הרוסי. הידע שיש להם באומנות זה חלק מה־DNA שלהם. אפשר רק להעריץ את התרבות ואת ההשכלה שהם רוכשים בבית ובמסגרות החינוך מגיל צעיר, ואכן, אני חזרתי מלאת הערצה לעם הרוסי.

שוחרי אמנות שנוסעים למוסקבה ולסנט פטרסבורג מוזמנים ליצור קשר עם שתי מדריכות דוברות עברית: מרינה ([email protected]) ונטליה ([email protected]).

להרשמה לבלוג ולקבלת עדכונים – לחצו כאן

Pushkin State Museum of Fine Arts

Did you know that most of the fine arts are located in Moscow?

As we travel and follow the interesting exhibitions, we get excited all over again when we see paintings of the old masters. This time I am writing about the excitement that I experienced while traveling to the museums in Russia. A collection of the works of great artists under one roof, it's unbelievable!

Pushkin State Museum of Fine Arts is named after Alexander Pushkin, the great Russian poet. The museum has a collection of great works frome the 19th century and 20th.

My visit to the museum was an extraordinary experience. This large and impressive building, has continued to keep up to date with arts from this decade's masters. You can find art from Inger, Monet, Cezanne, Delacroix, Renoir, Sisley, Pissaro Manet, Degas, Vangogh, Kadinsky, Chagall, and many others.

And another important thing: as I fell in love with the museums, I also fell in love with the Russian people. Art knowledge is in their DNA. One can only admire their culture and the education they acquire.

My recommendation, as always: do not give up on mentoring. Art lovers who travel to Moscow and St. Petersburg are invited to contact two Hebrew-speaking instructors: Marina ([email protected]) and Natalia ([email protected]).

Register your email address to recieve future blog updates

קוראי ארט בלוג יקרים,

מאחלת לכולם ששולחן החג השנה יראה לפחות כמו שולחן החג של הצארית יקטרינה הגדולה מרוסיה.

לקראת החג, עת כולנו מקשטים את הבית ואת שולחן החג בכלים לבנים ויפים, בנברשות ובפמוטים, קבלו כמה תמונות של ה"סטיילינג" לשולחן החג בתקופות קודמות. אנחנו, האמנים והמעצבים, יוצרים אין סוף יצירות מדהימות, אבל בואו נציץ לרגע מאיפה הכל התחיל. תמיד ידעתי שהאמנות הגבוהה הגיע מרוסיה. שמות של אמנים רוסים הם חלק מתרבות האמנות בעולם כולו, אך כשרואים את היצירות מקרוב אי אפשר שלא להתרגש.

הצילומים נלקחו ממוזיאון ההרמיטאז' בסנט פטרסבורג שברוסיה. פרוש השם הוא "מקום התבודדות". בהרמיטאז' ניתן לשאוף את אווירת התרבויות השונות, ניתן ליהנות מיצירות מופת הנמצאות מעל כל הבדלי הדת והלאום, ניתן להיזכר בתקופת שונות של ההיסטוריה, מפני שחלק מאירועי ההיסטוריה התרחש בין כותלי המוזיאון.

רוחות של ציירים גדולים מפורסמים ואלמוניים משוטטים באולמות המוזיאון יחד עם רוחם של צארים ושל חצרנים, אנשי צבא ודיפלומטים, סופרים ומהפכנים, שלעד הותירו כאן זיכרונות חיים. מוזיאון ההרמיטאז' הינו מוזיאון נרחב ומכובד, יש בו הכל – רגיעה לנשמה וידע חדש לקהל רחב. המוזיאון שבו כל אחד מוצא משהו לעצמו.

סרוויס המורכב מ-800 פריטים, לפי הזמנה מיוחדת של יקטרינה השניה

סט אוכל, שנת 1770

מאחלת לכולנו שנמצא בשנה החדשה מקום להתבודדות, מקום לחופש, חופש ליצירה, חופש למחשבה ,חופש לביטוי, וחופש של להיות ביחד – ולחוד.

שנה טובה!
איריס עשת כהן

Workspaces by Revital Ben-Asher – For English click here

אמנות בראי האוצרות: בתום לימודי אוצרות זכיתי לצפות בתערוכה של האוצרת הנפלאה בן אשר "סביבות עבודה", ולמצוא קווים מקשרים בינה לבין חיי.

משהו אחר קורה בנוף התערוכות במוזיאון תל אביב: מזה כמה חודשים מוצגת בביתן הלנה רובינשטיין תערוכה שאי אפשר שלא להתייחס אליה, אך הפעם הייתי רוצה לכתוב קצת על האוצרת שעומדת בצניעות אחרי אותו פרויקט התערוכה, האוצרת שרוב המבקרים בתערוכה לא יודעים כלל על קיומה, אם תרצו – חלק מהאנשים השקופים של התערוכות, ובמקרה שלה – אדם רב זכויות שבלעדיו התערוכה לא היתה יכולה להתקיים – רויטל בן-אשר פרץ.

השנה החלטתי לצאת מהסטודיו שלי פעם בשבוע, להחליף את סרבל העבודה שלי בבגדים יפים, וללמוד אוצרות. כאמנית שמציגה בארץ ובעולם, עניין אותי להבין את נקודות המבט של האוצר בנוסף לראיית האמן, ובחלוף שנה סיימתי את לימודי האוצרות בהצלחה ובהנאה גדולה.

במסגרת הלימודים בסמינר הקיבוצים בניהולה של ד"ר סיגל ברקאי, נכחתי במפגשי אוצרים רבים ובהרצאות, שסקרו ביוגרפיות של אוצרים מובילים בעולם האמנות, בנוסף להיסטוריה של האומנות. מבין כל האוצרים שפגשתי, האוצרת רויטל בן-אשר פרץ השאירה עליי רושם עצום, ולא יכולתי שלא ללכת לצפות בתערוכה שלה: "סביבות עבודה".

רויטל עשתה עלי רושם של אוצרת מסוג אחר: אשת עבודה, שופעת ברעיונות, והולכת אחרי החלום. ללא ספק היא מהווה עבורי מודל של אוצר מודרני הקשוב לרוח הזמן. הייתי אף אומרת שתפיסתה האוצרותית של בן אשר תואמת את השקפתי ותפיסתי את עולם האוצרות.

בן-אשר פרץ מגדירה את עצמה כאוצרת ישראלית פטריוטית וציונית, ואכן, זה מודגש בתערוכות עליהן היא מופקדת. רויטל עובדת הרבה עם נון-אמנים, אחראית על תערוכות שונות כמו "אוצרים בע"מ", "מוזיאון הטבע", "נעלי עקב בחול", "גדגדה", "גופן עירוני", "אוטוביוגרפיה מטופלת", "פרא אציל", "אוטומטה", "נקודות צבירה", ותערוכות נוספות, אשר משקפות בצורה ברורה את פילוסופיית האוצרות שלה: אוצרת הרואה באוצרות נושא בעל ערך חינוכי לא במובן שמרני או פטרוני אלא מהמקום שבו ניתן להעניק לאמנים משהו חדש כתוצאה מתהליך העבודה המשותף.

ואולי הבחירה שלי לכתוב על התערוכה נובעת מהנושא שלה, "סביבות עבודה", ומהנושאים בהם התערוכה נוגעת: עסק משפחתי, דור שני של אמנים, ועל החיים במשולש של עבודה-בית-סטודיו.

הרגשתי שאני חלק אינטגרלי מהתערוכה: הסטודיו שלי, הסטודיו לצילום של אבא מולה, הסטודיו של אמא הציירת, ארכיון הצילומים, כל חיי אני חיה בתוך "סביבת עבודה". בשבילי אלו החיים האמיתיים – לא תערוכה.

התערוכה "סביבות עבודה" מוצגת, כאמור, בביתן הלנה רובינשטיין, שנבנה בשנת 1959 ככיכר התרבות של תל אביב, ותוכנן כשלב ראשון לאכלס את כלל המוזיאון העירוני. בהמשך, הוחלט לוותר על הרעיון והמוזיאון הוקם בשדרות שאול המלך בעיר.

התערוכה מייבאת אל חלל המוזיאון עולם יומיומי אחר, המייצר "מקום עבודה" פעיל, חוקר ונחקר, המתקשר עם סביבתו ועם המבקרים. מרחבי הפעולה של האמנים הפכו מסביבות העבודה המקוריות לחללי סטודיו ומעבדות ניסוי הבוחנות מושגים כמו שגרה, עמל כפיים, יצרנות, תעשייה, הישרדות ופרנסה.

כל קומה בביתן מוקדשת לסביבת עבודה אחת: נגרייה, מחנה מאסר לעבודות כפייה, חנות סיטונאית לאביזרי אופנה, בית מסחר לחומרי בניין ואתר בנייה, שעליו כבר דובר הרבה בחודשים האחרונים. כל מי שעדיין לא מבין מה הם הפיגומים מעל המוזיאון – לכו לבקר בתערוכה ותבינו מה עומד מאחורי הרעיון.

אין ספק שיש כאן בתערוכה משהו שונה מאשר האומנות הקונבנציונאלית, תערוכה שמעלה סוגיות תרבותיות, היסטוריות ופוליטיות. יצאתי מהתערוכה עם אין סוף שאלות. בדבר אחד אין ספק – מגיע כל הכבוד לאוצרת רויטל בן-אשר פרץ שעבדה במשך שלוש שנים לא קלות עד שהצליחה להקים את התערוכה, ואכן הצליחה לעשות זאת בגדול.

בצילומים שבפוסט (אותם צילם אלעד שריג) ישנה הצצה לעבודות שמוצגות בתערוכה, אין לי ספק שהם יהיו לכם הרבה יותר ברורים אם תשמעו מבן אשר את הסיפור מאחורי כל עבודה.

יצויין כי האמנים המשתתפים בתערוכה הם מאיר טאטי, רועי מרדכי, רעות פרסטר, שי רטנר ודלית שרון. מהרו להגיע לתערוכה, היא תוצג עד ל-31 באוקטובר 2015.

להרשמה לבלוג ולקבלת עדכונים – לחצו כאן

Workspaces by Revital Ben-Asher Peretz

Something unique is happening in the exhibits landscape in Tel Aviv for the past few months. The new exhibition in the Helena Rubinstein Pavilion is just impossible not to refer to, but this time I wanted to write a little bit about the curator stands modestly behind the project.

Exhibition curator Revital Ben-Asher Peretz left a huge impression on me. She impressed me as a curator of a different kind: full of ideas, not afraid to go after her dream. I would even say that her curatorial perceptual corresponds to my approach and my perception of this world.

As an artist I was interested in understanding also the point of view of the curator. One year later I graduated successfully the Kibbutz Seminary study directed by Dr. Sigal Barkai, with great pleasure.
There is no doubt that this exhibition is something different than the conventional art, an exhibition that raises issues of cultural, historical and political.

Maybe my choice to write about it derives from its subject, "Workspace", talking about a family business, a second generation of artists, and life in the triangle of work-home-studio.

I felt I was an integral part of the exhibition: My studio, My father's photography studio and my mother's painting studio – all my life I lived in the "Workspace". For me this is the life – not an exhibition. One thing is certain – I left the exhibition with endless questions.

It will be displayed until October 31st, 2015.

Register your email address to recieve future blog updates

Photography Exhibition: The Art of dance in Israel – For English click here.

בירושלים נחנכה החודש תערוכה חדשה וצבעונית, שלצד החוויה האומנותית שבה, יש לי אליה חיבור משפחתי עמוק. הרשמים והתמונות ברשומה הבאה.

הכוח שיש לצילום שחור-לבן

שלום לכל הקוראים שעוקבים אחרי הבלוג שלי.

השבוע אנחנו לא מרחיקים לניו יורק או פאריס, אלא נשארים כאן, קרוב לבית, במוזיאון ישראל בירושלים, שם נפתחה בחודש שעבר תערוכה מקסימה: "עד אשר נמצא מקום". התערוכה על המעגל באמנות המחול בישראל, מוצגת בבניין לאומנות מודרנית ולאמנות עכשווית.

התערוכה נפתחה לרגל חגיגות 25 שנים למרכז דלל. נוכל למצוא בה את ההתפתחות של המחול הבימתי בארץ, מריקודי ההורה של החלוצים – מוטיב המעגל שחוזר בריקודים, ועד הריקוד המודרני של היום.

התערוכה מוצגת בצורה מרשימה ביותר: הצילומים מוצגים בחלל גדול, פתוח ואוורירי, ולצידם מוקרנים סרטי וידאו על מסכים גדולים שתלויים מהתקרה. ההרגשה, תוך כדי ההליכה בחלל התערוכה, והצפייה בסרטים המקוריים ובתמונות הסטילס, היא שאנחנו, הצופים, נמצאים בתוך מופע ריקוד.

לצילום של ריקוד יש כוח ממגנט! מדהימה השנייה שהצלם תופס ומקפיא את התנועה. רגע זה הוא הרגע שיישאר לנו בזיכרון לעד

הניגודיות הגבוהה מבליטה את האובייקט

התערוכה מאוד ריגשה אותי, היות ונסעתי לפתיחתה עם אבא שלי, מולה עשת. כמובן שלאורך כל הדרך שמעתי חוויות וסיפורים מאחורי הקלעים, מימיו כצלם בהופעות של הרכבי המחול בת שבע ובת דור. דליה, אמי, הייתה שותפה מלאה לחוויות של מולה מהשטח – היא הייתה אחראית על המעבדה, ועסקה בפיתוח, הדפסת תמונות, ייבוש וריטוש – אומנות שדור ההמשך יזכה לראות רק במוזיאונים.

משנות ה-60 ולאורך שנים רבות, מולה היה צלם הבית של להקת בת שבע. אני זוכרת שכילדה קטנה, אחד התפקידים שלי היה להעביר את הצילומים לבת שבע דה רוטשילד ולז'נט מבת דור, שגרו בשכונה של הוריי. כל מפגש איתן זכור לי עד היום כחוויה מרגשת.

נוסף על עשרות צלמים שמציגים בתערוכה, תוכלו לראות גם צילומים שנבחרו מתוך המבחר העצום בארכיון הצילומים של מולה.

אוצרת התערוכה: טליה עמאר

תיהנו!

Photography Exhibition: The Art of dance in Israel

Dear Art blog readers,

This week I am not asking you to go all the way to New York or Paris. A new wonderful exhibition is waiting for you right here, close to home, at the Israel Museum in Jerusalem. "Out Of The Circle" is a photography exhibition on the art of circle dance in Israel, showing the building of modern art and contemporary art.

The exhibition celebrates the 25th anniversary of the Israeli Dellal Center. You can see in the pictures the stage of development of the country dance, from the pioneers – until today's modern dance.

The exhibition is presented in a very impressive way: the photographs are presented in a large, open and airy room, along with videos projected on large screens hanging from the ceiling. As you walk through the exhibition space, and watching the original movies and still images, the feeling is that we, the viewers, are in a dance performance.

The exhibition moved me very much, because I went to the opening with my father, Mula Eshet. From the moment we started driving I heard some great experiences and stories behind the scenes, from his work as a photographer in Batsheva and Bat Dor dance companies. Dalia, my mother, was a full partner to these experiences, while at the time she was responsible for developing the photo negatives. Dalia was engaged in development, photo printing, drying and retouching – A part of the art, that the next generation will see only in museums.

For many years, Mula was the home photographer of the Batsheva Dance Company. I remember as a little child, that one of my jobs was to transfer the photos to Batsheva de Rothschild and Jeannette from the Bat Dor ballet, both of them lived in the neighborhood. I remember meeting them an exciting experience to this day.

In addition to the dozens of photographers who present the exhibition, you will also see selected photos from Mula's vast archive.

Exhibition's curator: Talia Amar

Enjoy!

להרשמה לבלוג ולקבלת עדכונים – לחצו כאן   |   Register your email address to recieve future blog updates

Jeff Koons: A special and colorful exhibition – For English click here.

הפעם אני שמחה להכיר לכם אמן מיוחד בשם ג'ף קונס, שתערוכה של יצירותיו הגדולות מוצגת בימים אלה בפאריס. מוזמנים להכיר.

קוראים יקרים,

כשהחלטתי לכתוב את בלוג האומנות שלי, לא תיארתי לעצמי שיהיו לי כל כך הרבה נושאים ואומנים לכתוב עליהם, אבל זה מרתק להכיר לכם בכל פעם אומן, מוזיאון, או תערוכה חדשה. הפוסט הזה מוקדש לאומן צבעוני במיוחד: Jeff Koons, אחד האומנים הבולטים והמשפיעים ביותר מאז שנות ה-80.

קונס ידוע כאומן ששיבש את הגבול בין אומנות גבוהה לבין מה שקרוי "קיטש", וזכה בשל כך להכרה בינלאומית. קונס היה נשוי לצ'יצ'ולינה, דוגמנית הפורנו האיטלקייה שרובנו זוכרים משנות ה-90. לאורך שנות נישואיהן הספיק לאסוף חומר רב של צילומי פורנו שלהם, שלאחר מכן היו לו כחומר גלם ליצירות שלו.

ג'ף קונס השתייך לקבוצה של זרם ה-"נאו גאו", זרם שכלל אומנים שונים שהעבירו ביקורת על האומנות ויצרו בעין אירונית את היצירות שלהם. עבודותיו מושפעות מאוד מדימויים מעולם הפרסום והפופ. הוא ידוע כאומן שמשתמש בסגנון "Ready Made", סגנון שהתחיל דושן מרסל, כדוגמת המזרקה של השירותים, או תצוגת שואבי האבק שבאה לציין את הערך הסימבולי המנציח חיים סטריליים זוהי למעשה המומחיות של קונס, שידוע ביכולתו לשנות אובייקטים יומיומיים לאובייקטים יוקרתיים.

קונס ידוע כאספן אומנות, למרות שנאלץ למכור חלק גדול מהיצירות באוסף שלו כדי לממן את המשפט מול צ'יצ'ולינה על אחזקת הילד המשותף. ב-2010, במקביל לפעילותו כאמן, החל גם לאצור תערוכות, וכך הוא מוכיח שהוא שייך גם לזרם הגובר של אומנים-אוצרים.

תערוכה של ג'ף קונס הוצגה עד חודש נובמבר 2014 ב-"וויטני מוזיאון" בניו יורק. התערוכה נבחרה כמסיבת סיום למוזיאון, שנסגר מאז ועובר בימים אלה לאזור צ'לסי, מרכז האומנות בעיר, עליו כתבנו בעבר.

כיום מוצגת התערוכה של קונס במרכז פומפידו בפריס. תוכלו ליהנות מיצירותיו בבירת צרפת עד ה 27 באפריל 2015.
אז שוב סיבה לבקר בפריס.

כמה מיצירותיו הבולטות של קונס:

סדרת החגיגה CELEBRATION

מומחיותו של קונס באה כאן לידי ביטוי – שימוש באלמנטים של יום יום להפקת עבודות מיוחדות. זוהי סדרה שלהבלונים המפורסמים, שנעשתה בתקופה שהרגיש שהילד שלו נחטף ממנו. בסדרה מרגישים את הגעגועים שלו לאביזרים של חגיגות ימי הולדת צבעוניות, ולעולם הילדים בכלל.

צילום MADE IN HEAVEN

צילום שעשה הרבה רעש תקשורתי: בשיא משבר האיידס העולמי, עת שכולם פחדו לעשות סקס חופשי, הוא יוצא עם העבודה כשהאמרה שלו היא לשבור את הבושה מסקס. באותה תקופה נחשב כנרקסיסט וכמיזוגן (שונא נשים).

בלון כלב

היצירה שבתמונה נמכרה ב-58 מיליון דולר – והיא רשומה בדפי ההיסטוריה כעבודה היקרה ביותר שנמכרהע"י אמן חי. גובהו של המיצג הינו מעל 3 מטר, כך הלוגיסטיקה של השינוע היא גם אומנות בפני עצמה.

מייקל ג'קסון והקוף באבלס

מאז ומתמיד הצהיר קונס, שאם היה יכול לבחור להיות מישהו אחר, היה בוחר במייקל ג'קסון. ג'קסון שימש כסוג של סמכות רוחנית, אדם שיכול לעזור לאנשים להרגיש בטוחים באימוץ התרבות. באותה תקופה גם עבר מלך הפופ ניתוחים רבים, וקונס עיבד את היצירה בעיקר על בסיס צילומים של האמן.היצירה עוררה תגובות וביקורות רבות, בעיקר בשל צבע עורו ה"לבן כפורצלן" של ג'קסון, שנים לפני שהשלים את השינוי בצבע עורו.

התערוכה בפאריס

התערוכה של ג'ף קונס היא מסיבה של יצירות אומנות, והסיור בה מרגיש כטיול באווירת המסיבה של דיסנילנד. היא מוצגת בחלל לבן גדול ובצבעוניות מדהימה, כמו תהלוכה באור יום. היצירות נמצאות בגובה העיניים של המבקרים באמצעות שימוש בפודיומים לבנים, מה שגורם ליצירת קשר עין עם הקהל.

נחמד לראות שאפשר לצלם את היצירות בתערוכה, בניגוד למקובל. לדעתי החוויה היא אחרת כאשר מצלמים ורואים שוב ושוב את העבודות.

אוצר התערוכה של ג'ף קונס הוא סקוט רוטקופף, Scott Rothkopf. אל תפספסו.

Jeff Koons: A special and colorful exhibition

Dear Art-Blog readers,

When I decided to write my blog, I never imagined that I would have so many artists to write about, but it's fascinating to write to you each time about an artist, museum, or a new exhibition.

This post is dedicated to a colorful artist: Jeff Koons, one of the most prominent and influential artists in the world of art, since the 80's.

Koons is known as an artist who disrupted the line between high art and the so-called "kitsch". He earned international recognition for it.

Koons was married to Ilona Staller, an Italian porn model. Over the years, their marriage he collected photographic material from their relationship and used it in some of his works as a raw material.

Jeff Koons stream belonged to a stream named "Neo Geo", a stream which included various artists who criticize art and create their own works in an ironic eye. His works are strongly affected by advertising images and pop music.
He is known as an artist who uses "Ready Made" materials, like Marcel Duchamp. A display of vacuum cleaners, for example, identifies the symbolic value of life. This is actually one of Koons expertise, known for its ability to change everyday objects into luxury objects.

Koons is also known as a collector of art, even though he had to sell large part of the works in his collection to fund the legal expenses on common child maintenance. In 2010, along with his activities as an artist, he also started to curate exhibitions.

An exhibition of Jeff Koons was the last one to be shown in "Whitney Museum" in New York. The museum was closed, and now its in the move to Chelsea Art Center in the city.

The exhibition is a party of works of art, and it feels like a trip to Disneyland. It is displayed in stunning colors, like a daylight parade. The works are at eye level due to high white podiums white. It is nice to be able to take photos of the works in the exhibition. I believe that the experience is different when we are able to see the works again and again.

The Curator of the exhibition is Scott Rothkopf.

The Koons exhibition is now presented at the Pompidou Center in Paris. You can enjoy the works in the French capital until April 27, 2015 – Another great reason to to visit Paris. Do not miss it.

If you really want to feel the French experience, it is always advisable to stay in an apartment. An amazing experience! For more details browse the website (in Hebrew): http://www.parisapartment1.com or give me a call: +972-50-5570348.

להרשמה לבלוג ולקבלת עדכונים – לחצו כאן   |   Register your email address to recieve future blog updates

Big Apple Art – For English click here.

ניו יורק עמוסה במוזיאונים שחובה לבקר בהם. בפוסט הזה אספר לכם על הגלריות המדהימות בשכונת Chelsea שעליהם לא כדאי לכם לפסוח.

לכל קוראי הארט בלוג – שלום!

ניו יורק ניו יורק – עיר שאף פעם לא תדעו שובע ממנה, לא משנה כמה פעמים תבקרו בה. כמות הגירויים והחידושים שהעיר המוטרפת הזאת מציעה לנו היא פשוט אין סופית.

אוהבי האומנות שבינינו בוודאי מכירים היטב את כל המוזיאונים לאומנות שהעיר מציעה לנו, ואין ספר אחד על ניו יורק שלא ימליץ לנו לבקר במוזיאונים לאומנות כדוגמת Moma, גוגנהיים והמטרופוליטן.

אני כמו תמיד ממליצה בנוסף על עוד עושר אומנותי, שלא בהכרח מחכה לכם במדריכי הטיולים. כי חשוב לראות את האומנות של היום, האומנות החיה, הגלריות הקטנות יותר.

שכונת Chelsea המשתרעת על פני רחובות 14-34 בין השדרה השישית לעשירית במנהטן, נחשבת לשכונה טרנדית, נקודה מרכזית לתרבות ולאומנות מקומית. בתוך השכונה אני ממליצה להסתובב בין הרחובות 20-27 בין השדרה ה-10 ל-11.

האזור כולו שימש בעבר למסחר, ועד היום אפשר למצוא בו מוסכים רבים. בשנים האחרונות עברו המבנים הללו הסבה והפכו לגלריות מרשימות. התהליך האיטי והמיוחד הבשיל לכדי כ-150 גלריות אומנות יוקרתיות שפועלות בצ'לסי ומציגות חוויה עכשיות באמנות, עבודות צילום, ציור, פופ ארט, ועוד.

ההמלצה שלי היא פשוט לעבור מגלריה לגלריה ולנשום אומנות. אם יתמזל מזלכם גם תוכלו לפגוש לפעמים את האומנים עצמם ולשמוע הסברים מקצועיים. כמובן שתמיד עדיף לתאם סיור מודרך בגלריות ולהבין קצת יותר מה עומד מאחורי היצירה.

טיפ קטן לרעבים: אחרי סיבוב הגלריות, קפצו ל-Chelsea Market וטיילו בטיילת היי ליין. בתאבון!

Big Apple Art

Dear Art-Blog readers,

"New York, New York" – a city that one never knows fullness of it, no matter how often you visit it. The stimulation and innovation in this frantic city is simply endless.

Art lovers among us are very familiar with all the famous art museums the city offers us, such as the MoMA, the Guggenheim and the Metropolitan.

As always – I recommend of some other special places, not necessarily wherever the tour guides are waiting for you. It is important to see that today's art, in the way it reflects in smaller local galleries.

Chelsea neighborhood in Manhattan is a great place for you to see. It is located in 14-34 streets between Sixth Avenue. Chelsea is considered a trendy neighborhood, a focal point of culture and local arts. I recommend walking around the neighborhood in the streets 20-27 between 10th Avenue and 11.

The whole area was once used for trade, and until this day many garages can be found nearby. In recent years, these buildings were converted into impressive galleries. This slow but special process has matured into 150 upscale operating art galleries, showing art works, photography, painting, pop art, and more.

My recommendation is to simply visit as many galleries as you can, and breathe art. If you are lucky you will meet the artists themselves, and hear professional explanations. Of course it is always better to coordinate a guided tour of the galleries and to understand a little more what and who is behind the work.

Food tip: after a walk between the galleries, travel to Chelsea Market High Line promenade. Bon Appetite!

להרשמה לבלוג ולקבלת עדכונים – לחצו כאן   |   Register your email address to recieve future blog updates

Artistic experience in Miami – For English click here.

אחרי תקופה ארוכה בה אני יוצרת בסטודיו בתל אביב, מצאתי בין חג לחג את הזמן לבקר בגלריה בפלורידה, ולראות את הציורים שלי מוצגים בכבוד רב! על החוויה המיוחדת בגלריה במיאמי – פלורידה בפוסט הבא.

מועדים לשמחה!

בחודש האחרון, כאשר כולם מספרים על הבילויים בחופשות ובחגים – אני ביקרתי במיאמי, בגלריה שמייצגת אותי, Blue Gallery.

מיאמי זה אחד האזורים שנותרים חמימים ומזמינים גם כשהחורף תוקף את כל יתר העולם, מה שהופך אותו לאזור עלייה לרגל של תיירים רבים שנהנים מהחום ומהקריבים. לצד סגולותיה נחשבת גם מיאמי למרכז בינלאומי לאומנים ולאוהבי אומנות.

למי שמזדמן לאזור אני ממליצה לבקר בגלריות Blue Gallery שנראות יותר כמוזיאון. הגלריות פרוסות בכמה אזורים שונים במיאמי וכל אחת יפה יותר מהאחרת.

Blue Gallery מציגה אוספים מקוריים של יצירות אומנות, ובהן בין השאר ציור, אבסטרקט, פיסול, הדפסי משי ותחריטים. אוסף של יצירות יוצאות דופן של אומנות עכשווית. המייסד והבעלים של הגלריה הוא Rami Rotkopf, שגדל במשפחה שעסקה באומנות בתל אביב. ניסיון החיים העשיר שלו והחיפוש המתמיד אחרי כשרונות עכשוויים בעולם האומנות, הם ליבת סיפור ההצלחה של הגלריה. את האנרגיות האומנותיות שצבר לאורך כל חייו הוא יוצק בגלריה.

גם אני זכיתי להיות חלק מרשימת האמנים שמיוצגים ב-Blue Gallery, ובהם David Schluss, Isaac Maimon, Avi Ben Simhon, Stacy O'nell, ו-Isaac Kahn. הציורים הצבעוניים בגדלים שונים מככבים בגלריות, וכמובן הצפרדעים הצבעוניים שמציצים בכל פינה. בשבילי זו הייתה חוויה מדהימה לראות את הציורים שלי בגלריות. העוצמה שיש לציורים כאשר ממסגרים אותם ושוטפים אותם בתאורה נכונה היא מדהימה – והצבעוניות והאופטימיות שהם מעבירים פשוט מחממים את הלב!

לעמוד שלי באתר האינטרנט של Blue Gallery לחצו כאן.

Artistic experience in Miami

Dear Art-Blog readers,

Last month, when everyone in Israel talked about our Jewish holidays, entertainment and vacations – I visited Miami's Blue Gallery, which represents me.

Even when the winter comes, Miami remain warm and inviting to the many tourists who enjoy the beautiful Caribbean. Miami is also considered an international center for artists and art lovers.

I highly recommend visiting the beautiful Blue Gallery museum – where Every Gallery is more beautiful than the other.

בשדה התעופה בניו יורק בדרך למיאמי, מדפדפת בעיתון עיצוב Florida Design ומגלה ציור שלי.

Mixing sophisticated flare with contemporary art, Blue Gallery features original collections of internationally-acclaimed artists painting landscapes, abstracts, semi-realistic, realistic and figurative styles. Mediums including original paintings, sculpture, serigraphs and etchings; demonstrate unusual textures, colors and dimensions that are distinctive from most artwork found in the world of contemporary art.

Founder/owner, Rami Rotkopf, grew up in the family art business in Tel Aviv, Israel. Extremely familiar and immersed with the kind of adrenaline buzz that is so typical of the atmosphere present in the art industry, Rotkopf adeptly infuses this energy into his Blue Gallery. He reflects a lifetime of gallery experience and exposure to art and is committed to discovering and exposing the work of extremely talented artists. He combines his knowledge and vision, with his passion for the arts, and represents some of the most well-defined and celebrated contemporary artists of today.

As mentioned, my artworks are represented in the gallery. Colorful paintings of different sizes featured in galleries, and of course the colorful frogs peeping in every corner. For me it was an amazing experience to see my paintings in galleries. The power of the paintings when they are in frames and under the right lighting is amazing – colorful and just heart warming!

More great artists that Blue Gallery represents: David Schluss, Isaac Maimon, Avi Ben Simhon, Stacy O'nell, Isaac Kahn, Lenner Gogli, Harry Guttman, Amir Genislaw, Sveta Esser, Alex Paunker, Calman Shemi and many others.

להרשמה לבלוג ולקבלת עדכונים – לחצו כאן   |   Register your email address to recieve future blog updates

Palmachim surfers sculptures – For English click here.

אחד ממיצגי האומנות המרשימים בארץ מחכה לכם, ספק בהפתעה, על גבעה קטנה בלב קיבוץ פלמחים. הייחודיות של הפסלים, המיקום, והסיפור שמאחוריהם הופכים את המיצג לחוויה לאוהבי האומנות.

 גולש: בן עשת כהן | צילומי גלישה: עדן גרציאני

שלום לכל קוראי הארט-בלוג,

אמנות היא לא רק יצירה. חלק בלתי נפרד בלהיות אמנית הוא למצוא את הקריצות האומנותיות לאורך כל הדרך, תוך התייחסות לאין סוף גירויים שהעולם מייצר לנו. הדמיון לא מפסיק לעבוד אל מול הטבע, האנשים, ויצירות האמנות השונות.

במסגרת אחד הטיולים האחרונים בארץ (חשוב לטייל גם כאן, יש תמיד מה לראות!) ביקרנו אצל חברים טובים שהם חברי קיבוץ פלמחים, ונתקלתי בסדרת פסלים מדהימה. הפסלים המרשימים שמפוזרים בכל הקיבוץ גרמו לי לתהות לגבי זהותו של האמן שעומד מאחורי היצירה, שמוליק ליפשיץ. אחרי שזכיתי לשוחח עימו ארוכות, אני בטוחה שגם אתכם, קהל אוהבי האומנות שלי, זה יעניין.

הסדרה של הפסלים שתפסה אותי, זו סדרת הפסלים של הגולשים. אולי גם בגלל שהבן הצעיר שלי גולש, ומראה הגולשים בים שלא מפסיק לרתק אותי.

על גבעה קטנה שצופה לחוף הים סמוך למועדון התרבות של הקיבוץ, ישנם מספר פסלים שמשתלבים עם המציאות והטבע בצורה מדהימה: הפסלים, בצורת גולשים שנמצאים בתנועה אמיתית לחלוטין על הגלשן, מה שמייצר אצלי תחושה שבעוד רגע הם פשוט משתלבים עם הגולשים האמיתיים שבתוך הים שברקע.

ההרמוניה בין האמיתי ללא אמיתי פשוט מעוררת הערצה כלפי האומן, על עבודות הפיסול, ולא פחות חשוב – על ההחלטה היכן למקם את הפסלים.

שמוליק ליפשיץ (87), אמן מדהים,שכבר בילדותו ינק את האומנות מאביו בבית המלאכה הקטן שהיה לו בנחלת בנימין. במשך השנים עבד ליפשיץ במפעל הקיבוץ, מה שאיפשר לו גישה לחומרים רבים, בהם השתמש כשניגש לפיסול.

הפסלים נוצרו בשנות ה-70 בהשראתן של המתנדבות מדנמרק שהציפו את הקיבוץ. ליפשיץ קיבל את רשותם של זוג מתנדבים לצלם אותם בזוויות שונות בעירום. מהצילומים רשם רישומים, מצא את הפורופורציות להגדלה והחל את עבודת הפיסול. את התוצאות אפשר לראות עד היום.

החוויה של צפייה בפסלים בטבע מרגשת אותי פי כמה מאשר לראות תערוכת פסלים בחלל תצוגה במוזיאון בעיר מטרופוליטנית. גם אתם מוזמנים ליהנות מהיצירות בצילומים בעמוד זה, וכמובן בביקור הבא שלכם בפלמחים.

  גולש: בן עשת כהן | צילומי גלישה: עדן גרציאני

Palmachim surfers sculptures

Dear Art-Blog readers,

Art is not only creativity. An integral part of being an artist is to find the artistic winks along the way, and react to the things the world offers us. The imagination does not stop working in front of the beautiful nature and various works of art.

In one of the last trips in the country (There is always what to see in Israel!) We visited friends who are members of Palmachim Kibbutz, and I came across a series of stunning sculptures. Impressive sculptures scattered throughout the kibbutz made ​​me wonder about the identity of the artist behind the work, Shmulik Lifshitz. After I got to talk with him, I'm sure that all of you art lovers will love it.

The series of sculptures that caught me, is a series of sculptured surfers, perhaps because of my young son surf. The view of sea surfers never stops to fascinate me.

On a small hill overlooking the beach near the kibbutz culture club, there are number of sculptures that amazingly integrate with the nature of reality: The sculptured surfers are caught in motion, and blended with the real ones, in the sea in the background.

The harmony between the real and not real simply makes me admire the artist, the sculptures, and non the less – the decision where to place the sculptures.

Shmulik Lifshitz (87), an amazing artist, who as a child drew the art from his father in a small workshop in Tel Aviv. Over the years he worked in a factory in the kibbutz, which exposed him to many interesting art materials.

The sculptures were created in the 70s Inspired by the Danish volunteers flooded the kibbutz. Lifshitz received permission from a couple of volunteers to photograph them nude at different angles. The results can be seen to this day.

The experience of viewing the sculptures in nature moves me, it feels much more powerful than it would to see a museum exhibition.

להרשמה לבלוג ולקבלת עדכונים – לחצו כאן   |   Register your email address to recieve future blog updates

לדגים תכונות רבות שמקנות שלווה, רוגע ואופטימיות. אתם מוזמנים להגיע לסטודיו שלי וליהנות מהדגים המעוצבים בעבודת יד, מתנה מיוחדת ונפלאה – גם לעצמכם.

הסטודיו ממוקם בשכונת תל ברוך בתל אביב, והוא פתוח ברציפות עד לערב ראש השנה. כל מי שרוצה לבקר – מוזמן, בתיאום פגישה מראש. טלפנו: 0505-570348 או שלחו הודעה מכאן:

להנאתכם, הנה כתבה קצרה בנושא שפורסמה היום בעיתון "ישראל היום":

עוד על הדגים ביודאיקה, מאומנות יהודית ועד לפנג שווי, בפוסט הזה שפורסם כאן לפני כשנה.

מחפשים מתנות מקוריות לראש השנה? רעיונות נוספים שנולדו בסטודיו שלי מחכים לכם בפוסט הזה.

Fish have a peaceful and calm qualities. You are invited to my studio and enjoy ceramic handmade fish shaped items – a unique and wonderful gift – even for yourself.

The studio is located in Tel Baruch neighborhood in Tel Aviv, and is open continuously until the eve of "Rosh Hashanah", Jewish new year's day. You are all welcome, please call me to coordinate before arrival. My phone number is: 0505-570348.

Modern Art in Paris – For English click here.

מקור מרכזי להשראה והנאה לחובבי האמנות הוא פריז, עיר האמנות. לפריז ולי היסטוריה ארוכה ועדיין היא המקום בו אני לומדת בכל ביקור דברים חדשים. ברשומה הקרובה אכיר לכם את המוזיאון לאומנות מודרנית.

שלום לכל קוראי הארט-בלוג,

אומנות מודרנית אפשר למצוא בכל מקום בעולם. בכל עיר גדולה נמצא מוזיאון לאומנות מודרנית, אבל אין כמו לראות אומנות בפריז. השילוב בין אומנות החיים, האומנות שברחוב, ובין המוזיאונים המדהימים – פשוט מנצח.

פריז זו העיר שביקרתי בה עשרות פעמים: חייתי, למדתי, התאהבתי… ועדיין – כל ביקור שלי אני מגלה אותה מחדש. אני מרגישה את היצירתיות והאומנות שבה, החל מקניית הבגט של הבוקר, ביקור בשוק ועד ביקור במוזיאון. כמי שחיה ויוצרת אומנות ללא הפסקה, בשבילי ביקור בפריז זה חמצן ליצירתיות. פריז, אהבתי הגדולה, לא מפסיקה להפתיע.

לחצו על התמונות להגדלה:

בין שלל המוזיאונים המרהיבים בעיר, בחרתי לשתף אתכם הפעם במוזיאון לאומנות מודרנית, בו ביקרתי לאחרונה. המוזיאון צמוד לפלה דה טוקיו (בצרפתית: Palais de Tokyo, ארמון טוקיו) ברובע השישה עשר של פריז, מול מגדל אייפל, על גדות נהר הסיין. המבנה כולו מוקדש לאמנות מודרנית ולאמנות עכשווית (שמו המקורי הוא: "ארמון המוזיאונים לאמנות מודרנית" Palais des Musées d'art moderne) ונחשב לאחד האתרים הבולטים בתחום זה.

המוזיאון פתוח משעות הצהריים (12:00) ועד חצות, ומרתק לראות את המבקרים מכל הגילאים ומכל שכבות החברה. תמיד משמח אותי מחדש לראות במקום קבוצות של ילדים מבתי ספר, במסגרת החינוך לאומנות מגיל צעיר כחלק אינטגרלי בתוכנית הלימודים. טיפ קטן לי אליכם: חפשו תמיד את הקבוצות של הילדים ונסו להקשיב להסברים של המדריכה. לרוב ההסבר לילדים הוא בשפה קלה יותר, וכך תוכלו ליהנות מההסברים גם אם השפה הצרפתית לא שגורה בפיכם. תמיד זכרו שמומלץ לראות תערוכה ולשמוע את ההסברים – כל ההבנה והחוויה היא אחרת!

הקו המאפיין את המוזיאון לאורך כל התערוכות הוא עכשוויות, דינמיות ותנועתיות, הן מקומית והן גלובלית. חגיגה לדימיון.

השילוב של צורות גאומטריות עם צבעוניות חזקה תמיד מנצח. העבודה היא בתלת מימד.

אין מראה יפה יותר מאשר הפשטות של רחובות פריז.

הציור תלויי הפוך! ולא בטעות. קחו רגע למחשבה.

ההמלצה שלי בפריז – היא ללכת כמה שיותר ברגל. אם בכל זאת תרצו להגיע למוזיאון ברכבת התחתית, תחנת המטרו הקרובה ביותר למוזיאון היא: "אלמה-מרסו" (Alma – Marceau).

Modern Art in Paris

Dear Art-Blog readers,

Modern art can be found anywhere in the world. Every major city has a museum of modern art, but there's no city like Paris for art lovers. The combination of street art, and the amazing museums is a winning one.

I've been in Paris dozens of times: I lived, I learned, I fell in love… and yet – in each and every visit I re-descover it. I feel its creativity and art in every aspect, starting from the morning baguette, the markets, and of course the museum variety.

Paris, my great love, never ceases to surprise. As an artist, a visit in Paris gives me a creativity oxygen.

Among the many magnificent museums in the city, I chose to share with you the Modern Art Museum, which I visited recently. The museum is close to "Palais de Tokyo" (Tokyo Palace) district in Paris XVI, in front of the Eiffel Tower, and on the banks of the Seine.

The entire building is dedicated to Modern and Contemporary Art (named originally "Palais des Musées d'art moderne") and is considered one of the most prominent sites in this area.

The museum is open from noon to midnight, and it is fascinating to see visitors of all ages. It is always pleases me to see groups of school children, as part of art education from an early age as an integral part in the curriculum.

I have a small tip to you: Always look for groups of children and try to listen to the explanations of the guide. The explanation for children is most often easier, so you can enjoy the explanations even if the French language is spoken in your mouth. Always remember that you should see an exhibit and hear the explanations – understanding makes the experience powerful and different.

When visiting Paris my recommendation is to walk on foot as much as possible. If you still want to use a subway, the nearest metro station is "Alma – Marceau".

להרשמה לבלוג ולקבלת עדכונים – לחצו כאן   |   Register your email address to recieve future blog updates

Mandela: Anti-Stress art – For English click here.

אין צורך בידע מוקדם או בכישורים מיוחדים: קבלו פתרון פשוט ואומנותי להפגת מתחים לכל המשפחה.

בימים קשים אלו, כאמא לשלושה בנים וחברה של עשרות אמהות שהבנים שלהם בשטח אש, אני חושבת על כל האמהות הנוספות שיושבות כרגע בבית או מסתובבות סביב עצמן כדי לחפש כמה שניות של רוגע ונורמאליות, היות והמצב שאנחנו נמצאות בו כרגע הוא לא נורמאלי. אני חושבת על האחים והאחיות שלא מוצאים את מקומם הרגוע והבטוח, כל האיזון של החיים נעלם!

אני רוצה לשתף אתכם בטיפ מעולם האומנות – ציורי מנדלה שמשמשים כ"כדור הרגעה" טבעי.

השבוע נזכרתי בספר מדהים של דוגמאות מנדלה שכל אחד יכול לעשות. לא צריך להיות אמן, לא צריך כישרון מיוחד – פשוט קחו עפרונות צבעוניים, טושים דקים, והתחילו למלא את הדוגמאות.

צלמו לכם את הדפים, תנו לילדים, ופשוט בצורה מדידטיבית – מלאו את החלקים החסרים. ראו איזה פלא – משהו מרגיע קורה לנו בגוף.
למי שרוצה לדעת קצת יותר על ציורי המנדלה – אני מצרפת את הקישור לפוסט ישן שכתבתי בבלוג על הנושא.
הלוואי וזה קצת יעזור בימים הקשים שעוברים עלינו, ואמן שחיילנו יחזרו בשלום.

עוד נראה ימים צבעונים יותר…

Mandela: Anti-Stress art

You don't need any prior knowledge or special skills: Here's a simple and artistic de-stressing activity for the whole family.

During these difficult times in Israel, as a mother of three sons and a friend of dozens of mothers whose sons are risking their lives, I think of all the other mothers who sit currently and struggling to find a few seconds of calm and normalcy, as the situation we are in at the moment is not normal.

I want to share an artistic tip – Mandela painting, a real natural tranquilizer.

There's an incredible number of examples of Mandela that anyone can do. You don’t need to have artistic skills or a special talent – just use colored pencils, thin markers, and begin to fill out.

Photocopy the pages, give them to your children, and meditatively- fill in the missing pieces. You will feel something soothing going on in your bodies.

For those who want to know a little more about mandala paintings – I am attaching the link to an old post I wrote a blog on the subject.

I wish it will elp you during these difficult times for us. May our soldiers return safely.

להרשמה לבלוג ולקבלת עדכונים – לחצו כאן   |   Register your email address to recieve future blog updates

Modern Times: the movements and currents in modern art – For English click here.

הפעם אני רוצה לגרות את יצר הלמידה שלכם, וזאת בעקבות קורס בו השתתפתי במוזיאון תל אביב לאומנות.

שלום לקוראי הבלוג,

במציאות שבה אנחנו חיים בתקופה הזו, חשוב לזכור שיש מקומות שנעים ובטוח להיות בהם. אחד מהם הוא המוזאון. בנוסף לתערוכות הנהדרות שתמיד כיף לראות ולהתחדש בהן, ישנן גם הרצאות. אשמח לשתף אתכם בקורס מקסים שהשתתפתי בו במשך השנה האחרונה.

כאומנית שלא מפסיקה ליצור אני מאמינה שכל זמן שאנו יכולים גם ללמוד הוא חובה. נוסף על הידע שאנחנו זוכים לקבל, הלימודים מקנים לי גם כמה שעות של שקט עם מחשבה נקייה על האומנות.

תוך כדי קבלת ידע נוסף, ושטיפת העיניים בציורים של אומנים אחרים, אני מרגישה שאלו הרגעים שאני מגבשת לעצמי סגנונות חדשים ורעיונות. אין אומן שלא קיבל השראה מאומנים אחרים מהעבר, או מאומנים בני זממנו. לכן אני מקפידה להעמיק ולא להפסיק ללמוד.

הקורס האחרון שלקחתי בו חלק היה במוזיאון תל אביב, ושמו: "זרמים מודרניים". הקורס בנוי בצורה של הרצאות וסיורים בתערוכות. המרצים מעבירים את החומר בצורה נהדרת ועם הרבה עניין.

אני רוצה לשתף אתכם בכמה תובנות מהקורס, על קצה המזלג. הידעתם ש…?

• הציור המודרני מתחיל בזרם האימפרסיוניזם. השם אימפרסיוניזם נולד מהמילה Impress ("התרשמות").
• כשמערבבים צבעים – תמיד עדיף לעשות זאת על הבד המשמש לציור, מה שמעניק יותר כח לצבע.
• Renoir היה מצייר על פורצלן.
• Paul Sezanne היה אבי הקוביזם.
• Pointyalisim, מהמילה "Point" – ציור בנקודות.
• Bauhaus: התורה במשפט אחד – "Less is More".
• סוריאליזים: SUR REALIZIM  – פירושו "מעל המציאות" (במקור מצרפתית).
• אנדי וורהול התחיל כמעצב נעליים וחלונות ראווה.
• אומנות מושגית: אומנות שהרעיון או המושג קודמים לחשיבה מסורתית.
•  הציור של מונה ליזה עם שפם הוא של האומן DUCHAMP.

מקווה שעוררתי את סקרנותכם. נכון שתמיד יש מה לחדש?… תהנו!

מצגת זאת דורשת JavaScript.

Modern Times: the movements and currents in modern art

Dear blog readers,

I'd love to share with you a lovely course I'm attending for a year now.

I believe that as long as we can – learning is a must. In addition to the knowledge that we are getting, I get to have a few hours of quiet thought only about art.

While learning and washing the eyes from other artists works, I am formulating my new styles and ideas, So I make sure to deepen and never stop learning.

The course "Modern Times" in Tel Aviv Museum of Art is the one I took last year. The course is in the form of lectures and tours around various. The lecturers are teaching us beautifully with great interest.

I want to share some insights from the course, in a nutshell. Did you know that …?

• Modern painting begins with Impressionism. The name Impressionism was born from the word Impress.
• It is always better to mix colors on the fabric used for painting – it gives us more colorful results.
• Renoir was painting on porcelain.
• Paul Sezanne was the father of Cubism.
• Pointyalisim, coming from the word "Point" – drawing using points.
• Bauhaus: It means in one sentence – Less is More.
• Sorielizim: It means "over reality" (originally from French).
• Andy Warhol began as a designer of shoes and shop windows.
• Conceptual art: When the idea or concept are before traditional thinking.
• The painter of the Mona Lisa with a mustache is the artist Duchamp.

Hope to arouse the curiosity. Enjoy!

להרשמה לבלוג ולקבלת עדכונים – לחצו כאן   |   Register your email address to recieve future blog updates