פיקוד העורףפיקוד העורף הגל השקט
הגדרת ישובים להתרעה
הגדרת צליל התרעה
נושאים חמים
חסדאי פלוס לייבהטור של פז חסדאי
-
גווארדיולה וזריהן באותה סירה: השבוע שבו הפרשנים אוכלים את הכובע
פפ התרסק, רונאלדו כיכב, באר שבע הבריקה, ג'ורדי נשבר, וכל מה שאנשי המקצוע אמרו לפני כמה חודשים התברר כחסר טעם וערך. פז חסדאי על פרשני ספורט, קהל צמא דם ומשחק שלא מפסיק להפתיע
-
רק הסיוט שלנו לא נגמר: על השבוע הסוער שעבר על מכבי תל אביב
חלומות על באטוקיו ושיחות על קאניוק. רגע אחד שהכל נראה ורוד ורגע שני שבו הכל הופך שחור. עידן קרויף נגמר השבוע באופן שהבהיר בצורה מושלמת לכל אוהד מכבי תל אביב: כבר הרבה זמן לא זכורה עונה מלאה בסיוטים ומועקות כמו זו. המדור של פז חסדאי
-
עד מתי? תמשיכו לחכות: על המסר שהכדורגל הישראלי שולח לאוהדיו
למה המשחק המרכזי לא משודר ב-HD? עד מתי ג'ימי טורק? מי הם האנשים שקיללו את ראיקוביץ', ולמה דווקא שטרן חלובה? פז חסדאי מתחיל להבין את ההשלכות של אליפות לבית"ר טביב
-
ברגע של תסכול וכעס, מוריניו פשוט אמר את האמת שנוח לברוח ממנה
זה לא "אנחנו" הפסדנו, זה המועדון. היום אני כאן, מי יודע איפה אהיה מחר. ובכלל, נראה לכם שפוגבה שבור? אלכסיס בוכה? ורמוט מאושר? פז חסדאי על פליטת הפה שהסירה את המסכות של מוריניו (והכדורגל המקצועני)
-
חוגג עם המנצחים, בוכה עם המפסידים: על אהבה וכדורגל במיטבו
מעריץ את טוטנהאם אבל נפעם מיובנטוס, שונא את הכסף אבל מת על סיטי ופ.סז', אוהב חלוצים אבל מזדהה עם בלמים, ובכלל, אוהב את כולכם. פז חסדאי שוב התמוגג מערבי ליגת האלופות
-
מתברר שיש יותר גרוע מנבחרת ישראל בכדורגל: על הבדיחה מול אסטוניה
המסגרת אף פעם לא ברורה, הסגל אלמוני, ההישגים עלובים, ומעל הכל תחושת הקליקה המתנשאת של אנשי הכדורסל. פז חסדאי מסביר מדוע צחקק השבוע בהשפלה של הנבחרת מול אסטוניה
-
כל ארבע שנים עולה אותה השאלה: מה לעזאזל הקשר שלנו לחורף?
אם בכל רגע ניכר עד כמה אנחנו רחוקים פיזית, מנטלית, תרבותית ואקלימית מאולימפיאדת החורף, למה שוב שלחנו לשם ספורטאים שבחיים לא שמענו ולא נשמע עליהם? פז חסדאי על ניכור, חרדות וכסף מבוזבז
-
ואז אמרתי לג'ינס החדש: חביבי תתחמם, אתה עולה היום בהרכב
נעליים הן כמו בלם ותיק, ג'ינס חשוב כמו קשר אחורי אפור, חולצות הן חלוצים כישרוניים, השאלה היא איזה מערך מציב המאמן. פז חסדאי הלך לקנות בגדים, וגילה שיש לו עולם דימויים מצומצם
-
הילד של כולנו מתחיל להפוך לגבר: דור מיכה צריך להשתלט על מכבי תל אביב
הוא תמיד היה חכם ואלגנטי, אהוב האוהדים, אבל גם הצטייר כילד בין גברים, האיש שממזמז אבל לא כובש. דור מיכה הוכיח מול באר שבע שהוא יכול לעשות את השדרוג, פז חסדאי מחפש מנהיג
-
טביב זה הדבר הכי טוב שקרה לו: יוסי בניון יוצא לדרך חדשה
היה משהו עצוב בתמונה של בניון במדי מכבי פתח תקוה, אבל הכדורגל הישראלי העלוב הוא זה שמצליח להפוך את הסיפור של יוס לרומנטי. פז חסדאי תוהה מי הם האנשים שלועגים לו
-
זו שרת הספורט שלך, ישראל: כשמירי רגב מגיעה לאצטדיון טדי
לא אכפת לה מבית"ר, לא אכפת לה מהמאבק בגזענות, לא אכפת לה מהכדורגל או מתדמית הליגה, כל המהות שלה זה רק להלהיט ולעשות בלגן, ולעזאזל כל השאר. פז חסדאי על שרת ספורט שמזלזלת בספורט
-
אונס קבוצתי: מיהם האנשים שאפשרו את ההתעללות של לארי נסאר?
המאמנים שידעו, הדיקן שחיפף, המנכ"ל שטייח וההורים שלא יסלחו לעצמם לעולם. מאחורי ההתעללות וההטרדות של לארי נסאר עמדה מערכת מגבה, פז חסדאי על ענף שבו הנורמה היא "תסבלי בשקט"
-
בול פגיעה: המופע של לוואר בול חושף את אמריקה במערומיה, ובמיטבה
מעלליו של לוואר בול הסעירו השבוע את ארה"ב, וחשפו את שלל פרצופיה של האומה: האחריות, הצדקנות, אחוות המאמנים והציפיות הנאיביות מהתקשורת. פז חסדאי על האיש שמייצר את הדבר היחיד שחשוב: כסף
-
מה היינו עושים בלי הקללות לרגב פנאן? על עוד שבוע דל בספורט הישראלי
גם השנה הקללות של אוהדי הפועל תל אביב היו יותר מעניינות מהדרבי עצמו, גם בשנה הבאה דור מיכה ירוויח הון עתק, לנצח נצחים נתמוגג מכל מחמאה זניחה לזהבי, כספי וחמד. פז חסדאי יודע, זה מה יש
-
זכות הצעקה: על התגובות המוגזמות לקללות בטרנר למאור בוזגלו
מי היה מאמין שדווקא במגרש הכדורגל, הזירה האלימה שמקדשת יריבויות ומטפחת אוהדים פנאטים, שדווקא שם נשמע קללות אכזריות? פז חסדאי לא מבין איך מישהו הופתע מקבלת הפנים למאור בוזגלו
-
דמעות של מלכים: על הפיוס של מג'יק ג'ונסון אייזאה תומאס
שני כוכבי על, ששיאם מאחוריהם, מסתכלים מלאי גאווה וחרטה על הקריירה שחלפה לה, מתייפחים זה בזרועות זה ומבינים: "היינו בתוך הרגע", לטוב ולרע. פז חסדאי על הפיוס המרגש בין אייזאה למג'יק
-
קבוצה תחת סימני שאלה: על מכבי תל אביב אחרי הזכייה בגביע הטוטו
עד כמה גדולות החגיגות? האם השחקנים באופוריה? האם זה פירורים של קבוצה קטנה, או שנמצא הרעב המחודש? ואם כן, מה זה אומר על ג'ורדי? פז חסדאי על המציאות המשונה במכבי תל אביב
-
המסע שלא נגמר: על מסע משפחתי אחרי מכבי תל אביב בספרד
שלושה ימים, שלוש ערים, שלושה משחקים, ולבסוף ניצחון מתוק, אבל ממש לא על כר הדשא. מהשכונה בקאמפ נואו ועד ה"ראינו גול" בוויאריאל, פז חסדאי והחבורה יצאו לטיול כדורגל משפחתי בספרד
-
פתאום קם אדם בבוקר: על חשיבות תחביב הריצה במדינת ספורט
אנשים נושמים נכון, מצילים את עצמם, קמים מהספה ולוקחים אחריות, ואתם מתעצבנים שסוגרים לכם את העיר לערב בגלל המרתון? פז חסדאי על הקשר בין קסם הריצה, תרבות ספורט וברק יצחקי
-
זה הרגע ליהנות: על הימים החלומיים של עומרי כספי בגולדן סטייט
אין ספק שישראל שוב יוצאת מדעתה ("איזה באסה, דוראנט החלים"), אבל אין גם ספק שעומרי כספי עובר את התקופה הטובה בחייו וחייב ליהנות מכל רגע, לפני שזה נגמר. פז חסדאי מקנא, ונותן עצה קטנה
-
הזהו אדם: נאום הפרישה של בופון היה עוד רגע מכונן בקריירה שלו
הוא הפך הפסד לניצחון, לקח ערב של כדורגל אומלל והפך אותו למרגש, ובנאום פשוט וסוחף, כשהרגש נוזל מעיניו, הוא הוכיח לעולם מה הופך ספורטאי גדול לאדם גדול. פז חסדאי בכה עם ג'יג'י בופון
-
בכיינים נמאסתם: צוללנים ורמאים בספורט הם תוצאה של חינוך קלוקל
"לא ייאמן, היא צוללת כמו שכטר", אמרתי לעצמי בעודי מזהה את הנפילה התיאטרלית של בתי על רצפת הקניון, ואחריה הבכי המלאכותי שכולו אינטרסים. פז חסדאי מנסה לחנך את הצוללנים
-
לפעמים עדיף להיות בצד של האיש הרע: על הקרב בין מוריניו לפפ
סיטי משחקת כדורגל מהעתיד, יונייטד אפורה ומשעממת, ואומנם הלב הולך עם הכדורגל המלהיב, אבל ללב אין מושג. פז חסדאי מרגיש שאילו היה אוהד כדורגל במנצ'סטר, הוא היה מעדיף להיות בקבוצה של הפורטוגלי המרושע
-
לתפארת מדינת ישראל: על הטירוף סביב נבחרת הג'ודו באבו דאבי
זה לא קשור לספורט, הג'ודו הוא רק שולי, העיקר שהמורל הלאומי עולה ומירי רגב בכותרות. מעללינו בטורניר הזניח באבו דאבי שוב יצאו מפרופורציה, פז חסדאי ראה מדינה עם תרבות ספורט אומללה
-
זכות הצעקה: כך הפרשנות של חיים רביבו מסמלת את הכדורגל הישראלי
איך ייתכן שפרשן הכדורגל הרדוד, שצועק "שיואו" בגולים, הוא האיש שעשוי לבחור את המאמן הבא של נבחרת ישראל? פז חסדאי על חיים רביבו, האיש שחושף את האיכויות של מקבלי ההחלטות
-
ישראל מחכה לישראלים, ותיאלץ להמשיך לחכות: על מכבי תל אביב נטולת הצברים
זהות? העיקר שינצחו. ניכור? גם שאראס היה גוי. חמישיית אמריקאים? הפסדים עם ישראלים לא היוו נחמה. אז מה יהיה עם זוסמן? יש משימות בוערות יותר. מכבי תל אביב שיחקה ללא צברים, פז חסדאי לא הרגיש בחסרונם
-
אז מי פה המתנשא? על היחס המזלזל (והתמוה) לסטיב מקלארן
זה קצת מוזר שדווקא במדינת ישראל הקטנה, זו שהביאה לעולם את לוזון ויובל נעים, אנשים מרשים לעצמם ללגלג על איש מקצוע בכיר ומנוסה כמו סטיב מקלארן. פז חסדאי לא מצפה שתבקשו סליחה, אלא שסתם נבין את מקומנו
-
וגם הכוכבים דולקים על אש קטנה: השבוע השערורייתי של קווין דוראנט וניימאר
קווין דוראנט יושב לבד בבית וכותב טוקבקים בעילום שם, ניימאר שוכח מהתדמית ומתנהג כמו ילד אגואיסט בשכונה, וכשכל מסכות הפאסון קורסות, אנשים גדולים מתגלים כקטנים. פז חסדאי על רגשי נחיתות של כוכבי על
-
רקדי, ידך הניפי: החגיגה של שלומי דורה היא תמצית ליגת העל
כשהמאמן נפנף ידיים אחרי שער מול מכבי חיפה כמו חתן על רחבת הריקודים, פתאום כל הכדורגל הישראלי נראה הגיוני, מערן לוי ועד גיא לוזון, ממיכאל אוחנה ועד אלי טביב. פז חסדאי על רגע מזוקק של ישראליות
-
ספורטאים עם כוכבית (*אין קשר בין רמת הסיקור לרמה המקצועית)
אולי התקשורת אשמה. אולי השחקנים האלה מרוויחים יותר מדי. אולי הם מאמינים לפרומואים. אולי צריך להזכיר שוב ושוב: הם גדולים רק במדינת הגמדים. פז חסדאי על השבוע שהבהיר: אנחנו פשוט מעריצים ספורטאים חלשים
-
כשהמנטליות היא להאשים את המנטליות: על פרשת סכנין-סווירסקי
למה פרשת סווירסקי הייתה מצחיקה ואומללה בו זמנית, למה היא רק תחזק את הנראטיב הסכנינאי, ומה עומד מאחורי היחס המיוחד שהקבוצה הזאת מקבלת. פז חסדאי על מועדון שלא יכול לצאת מהלופ
-
לחצן מצוקה: הרצון להחזיר את אלירן עטר ממחיש את הייאוש במכבי תל אביב
היכולת מדאיגה, האנרגיות נמוכות, ואם יש משהו שמסמל את מצבה של מכבי תל אביב זה הרצון הרגשני להחזיר את אלירן עטר. פז חסדאי על פתיחת העונה של הצהובים, והאיש היחיד שיכול לייצר להם את הניצוץ
-
"כסף זה הבל הבלים, המשחק מעל לכל": הנאום שניימאר לא יישא
"עם כל הכבוד לפ.ס.ז', כבר הרווחתי מספיק בחיי. לא אתן יד להרס הכדורגל ולפגיעה בתדמית השחקנים. אין בנו אגו, רק אהבה, זו זכות עבורי לשחק לצד מסי". פז חסדאי כותב לניימאר את הנאום שכל אוהד כדורגל ירצה לשמוע
-
שני ליצנים בזירת הקרקס: על המופע של מייוות'ר ומקגרגור
הם כבר לא ספורטאים, אלא שחקני תיאטרון. לא מעניין אותם האתגר, רק ההזדמנות העסקית. אולי הגיע הזמן להפסיק לסקר את הקרב הזה, או להעביר אותו למדור תרבות או ממון? פז חסדאי נגעל ממופע השפל של מייוות'ר ומקגרגור (וכבר לא יכול לחכות)
-
להציל את הקבוצה מעצמה: הגיע הזמן למהפך ביציעי יד אליהו
כדי ליצור שינוי אמיתי במכבי תל אביב, כדי לרענן ולשנות את האווירה, נדרשת גם מהפכה ביציעי יד אליהו: פז חסדאי מציע לפנות את הרולקסים עם שופל, ולהעביר לשם את הגוש המעודד משער 11
