יומן קריאה, ספטמבר 2024 – דתיים, ערבים, קיבוצים וחללים שלא נודע מקומם

המשך של הרעיון שהתחיל כאן. סיכום הקריאה בספרים בחודש ספטמבר.

 

א. סיימתי את  הברית הישראלית, יואב שורק. על החלק הראשון כתבתי שהוא משרטט נראטיב היסטורי של "היהדות"/עם ישראל, שאני חושב שבמגבלות הנראטיב הוא בקווים כלליים נכון, עם כי סובל לטעמי מנסיון לחזק מוטיב של הרמוניה על חשבון קונפליקטואליות, וגם ממקומות של רוח אפולוגטית לטובת שירות הנראטיב. החלק השני הוא היותר מעניין, כי הוא הרעיון שעבורו תואר הנארטיב ההיסטורי. להמשיך לקרוא ←

"היא גם לא כל כך מעניינת בעיני" – דוגמה למה לא כדאי לקפוץ למסקנות בלי להתעניין בפרטים

אפיזודה קטנטנה שמזכירה את החשיבות שבבירור העובדות, גם אם הבירור דורש סבלנות, ובהמנעות מקפיצה למסקנות מרחיקות לכת על סמך מידע חלקי. כמובן, למי שהעובדות חשובות לו יותר מקידום אג'נדה. 

 

בחודש מאי 2024 פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא "ארכיון המדינה: שמירת חומר ארכיוני של ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן". בדיקת המבקר נפתחה בעקבות פניה של "פורם אחיי", לאחר שארכיון המדינה לא הצליח לאתר מחשב שהפקידה בו ועדת החקירה הממלכתית המדוברת. פרסום דו"ח מבקר המדינה זכה לפרסום רב למדי בתקשורת (הארץ, ynet, מעריב, וואלה). בנוסף לעניין המחשב, הוזכר בדו"ח המבקר ש:

"הארכיון מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2023 רשימה ובה פרטים של 138 תיקי גניזה אשר הושאלו לעובדי הארכיון שכבר לא עבדו בו באותה עת, ולא הוחזרו."

כמובן שהיו כמה גורמים שששו לפרסום הזה של המבקר, ומיהרו למנף אותו לעניינם. כך למשל תום מהגר, המנכ"ל (דאז) של עמותת עמר"ם שכתב [ההדגשה, כאן ובהמשך, שלי]:

"חומרים ארכיוניים בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן (מחשב ותיקים רבים), "הושאלו לעובדי ארכיון אבל לא הוחזרו"

להמשיך לקרוא ←

מרכז הכובד של המלחמה עובר צפונה – סימנים מעידים

יותר משבוע חלף מאז עליית המדרגה הנוכחית במלחמה בין ישראל והחיזבאללה. יש דיבורים על הכנות למהלך קרקעי ישראלי. יש דיבורים על מהלך אמריקאי להפסקת אש. לא ברור לאן פני הדברים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות בינתיים להפנות את תשומת הלב לרצף אירועים, ולכמה נקודות בתוכו שאני חושב שהן "נקודות התראה" או מהלכי הונאה, אם שמים לב ויודעים לזהות אותן. 

טילי חיזבאללה מוסתרים בבתי כפר בלבנון. מתוך אילוסטרציה בהודעת דובר צה"ל בבוקר ה-23.9.24

להמשיך לקרוא ←

על סדר היום: בשר טחון, מגנזיום וגופים פיננסיים

שלושה דברים לא גדולים (כלומר, השלישי מהם ממש ממש גדול, מהגדולים שיש) שנצפו מהעמדה בתקופה האחרונה: על העליה הלא מפתיע במחיר הבשר הטחון לאחר ביטול המכס והפיקוח; על הויכוח מי ישלם כדי שהמים המותפלים יהיו טובים לבריאות כמו מים לא מותפלים, ומי שבינתיים משלמים את המחיר (אזרחי ישראל כמובן); ועל ההיסטוריה של אחת הרפורמות הגדולות במגזר הפיננסי בישראל: ההפרטה הדו-צדדית של החסכון הפנסיוני.

להמשיך לקרוא ←

הרצל, בית המקדש ותעלומת מסגד עומר

סיפור קטן על ספק היסטורי שהתעורר ועל פתרונו. 

נקודת הפתיחה היא כזו: במשך מספר לא מבוטל של שנים אני עוסק בהרצל ובהגותו, לומד ומלמד את הנושאים האלה. לאורך השנים, היה לי ברור שכשהרצל מתאר ברומן "תל־אביב" (אלטנוילנד) את בית המקדש שיוקם בירושלים על ידי "החברה החדשה", מדובר בבית מקדש שלא יעמוד במקום המקדש המקורי, וזאת בגלל שבהר הבית עדיין יעמדו מסגדי ההר. לפני כמה ימים הכנתי רשומה שעוסקת גם בהרצל, ופתאום התעורר בי ספק בעניין. האם כל השנים האלה הבנתי את הרצל לא נכון? האם ייתכן שבית המקדש שתיאר כן הוקם על הר הבית?

הר הבית וירושלים במבט מהר הזיתים. צילום:  Creative Commons Attribution 2.0 Generic .João Dias.

להמשיך לקרוא ←

על סדר היום: מה קרה בציר פילדלפי?

אחד הנושאים שעמד ועומד בשבועות האחרונים על סדר היום ונמצא במחלוקת, לפחות לכאורה, הוא שאלת הנוכחות של צה"ל בציר פילדלפי, כחלק מהאתגר של חסימת אפשרות ההתעצמות של חמאס בעתיד. מה המשמעות האמיתית של שליטת ישראל בציר, והאם אכן פעלה מתחתיו רשת מנהרות הברחה עניפה של החמאס?

לפני שבועיים פנחס ענברי כתב טור מעניין מאוד לגבי שאלת הנוכחות של ישראל במעבר רפיח וההשפעה שלה עתיד הרצועה. לפי ענברי להמשיך לקרוא ←

על סדר היום: כמה נקודות על המלחמה ועל המצב בארץ

בפעם הקודמת שכתבתי על המלחמה, בתחילת יולי כתבתי כמה מחשבות על דרך ניהול המלחמה של צה"ל, הצעתי את האפשרות

"שאופן ניהול המלחמה משרת את המטרה המדינית הלא-מוצהרת של הממשלה, במידה וזו סימנה את אופן סיום המלחמה הרצוי בסיטואציה של שרידת שלטון החמאס, גם אם מוחלש, ברצועת עזה."

וטעיתי בהערכה שייתכן שהצדדים יגיעו להסכמה על שלב א' של עסקת החזרת חטופים, למרות אי־הסכמה על המשך התהליך. מאז התברר להמשיך לקרוא ←

הרצל של אמילי עמרוסי – גניבת דעת עצמונית

במסגרת הספר 'מחדשים את החוזה' – אסופת מאמרים להעמקת השיח במשנתו של בינימין זאב הרצל, שיצא לרגל 120 שנים לפטירתו, נכלל מאמר של אמילי עמרוסי, שקורא "תחזירו לנו את הרצל". למעשה, יותר משהמאמר מבקש "להחזיר את הרצל", הוא מבקש לנכס אותו למה שהוא לא.  עמרוסי נורא היתה רוצה לראות את הרצל כמתנחל־ציוני-דתי־חניך־גוש־אמונים, ועושה מאמץ גדול כדי לצייר אותו כמי שיכל היה להיות כזה, גם אם לא היה. בדרך לשם, היא עושה כמה מהלכים של גניבת דעת בוטה למדי, שאני מכנה אותם "גניבת דעת עצמונית", כי הם מכוונים בעיקר כלפי המגזר שלה. 

להמשיך לקרוא ←

בעין העדשה: אביב, קיץ ושקיעה

בתקופה האחרונה אני מצלם הרבה פחות ממה שהייתי רוצה, אז רשומות הצילומים מתרחקות זו מזו. האחרונה פורסמה בפברואר, והנוכחית מביאה את המיטב מאז.

א. אפריל, טיול בפסח לגלבוע:

להמשיך לקרוא ←

מהנכּסה לעֻבּוּר, מאמפיריקה לפרשנות

סיימתי לאחרונה לקרוא את ספור עב-הכרס של פרופ' (אמריטוס) משה שמש, "מהנכּסה לעֻבּוּר, על הסכסוך הערבי-ישראלי והתנועה הלאומית הפלסטינית בין 1967 ל-1974. רק כשהתחלתי, גיליתי שמדובר בחלק שלישי של טרילוגיה, שחלקיה הראשונים עוסקים בתקופות מוקדמות יותר. כמה רשמים, נקודות מעניינות, וקצת ביקורת. אולי בעצם יותר מקצת.

 

להמשיך לקרוא ←