Twitter | Rechercher | |
Time Out Tel Aviv
TimeOut Tel Aviv magazine | Telegram:
9 030
Tweets
799
Abonné
10 339
Abonnés
Tweets
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
לפרויקט המלא:
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
אני חושבת שבחברה עם חופש ביטוי מגדרי אין צורך בכלל בטייטל לאנשים. קידום הנושא הזה יקל עלינו. צריך גם לשאוף לחברה שלא שונאת נשים. אם נחנך גברים להיות חופשיים עם המגדר שלהם, חופשיים לבטא את הרגש שלהם חוץ מאשר כעס, היינו חיים בחברה שיש בה פחות אלימות. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
אני תמיד צריכה להגיד שאני אישה טרנסג'נדרית. מסע החיים שלי עדיין מגדיר אותי. אני לא מתביישת בו, אבל לא חושבת שזה מה שצריך להגדיר אותי. למה לא להגדיר אותי כבן אדם? מבחינתי, זה לקחת סיפור יפה והירואי של אישה שהלכה בעקבות האמת שלה ולא ויתרה, כנגד כל הסיכויים, ולרדד אותו לטייטל. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
גם בהיכרויות יש קושי. צריך להסביר את זה לפני. היו תקופות שלא דיברתי על זה על ההתחלה, רציתי שייתנו לי צ'אנס, כי אחרת ידעתי שזה יהיה סקס סליזי בלי אופציה להיכרות. בשנתיים האחרונות אני כן מדברת על זה. מי שלא מתאים לו אז לא, ומי שכן אז בכיף. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
בשנים האחרונות אמנם השתנה השיח בתקשורת, אבל יש עדיין המון תגובות שטנה כלפי אנשים שהם על הרצף הטרנסי. זה נראה לאנשים כמו ליצנות, הונאה, שקר. משהו שהוא בניגוד לטבע. ומצד שני, מה היום לא בניגוד לטבע? הפריה מלאכותית זה טבעי? כל הציוויליזציה רחוקה שנות אור מהטבע הפראי. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
רק אחרי ההחלמה, כשיש לך תפיסת זמן חופשית לחשוב על זה, את אומרת, וואו, כמה סבלתי לפני כן. כמה התביישתי בגוף שלי. כמה לא הצלחתי לחקור את המיניות הפיזית שלי. כמה לא היה לי חיבור לגוף. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
פתאום הבנתי כמה היה לי קשה להתמודד עם מה שהיה שם לפני. הייתי נינוחה והיה לי נוח. בבית החולים הכרתי נשים טרנסיות מכל העולם, וזאת הייתה חוויה מעצימה. עד היום מלווה אותי התחושה שזאת אחת המתנות היפות שהענקתי לעצמי. אם לא הייתי עושה את זה, אני חושבת שהייתי מתאבדת. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
בגיל 24 חסכתי מספיק כסף וטסתי לתאילנד, מלווה בחברה הכי טובה שלי. חיכיתי לטיול ולנסיעה. ספרתי את הימים. אני זוכרת שהתעוררתי מהניתוח, בחדר ההתאוששות, וחברה שלי משמאלי קראה "עוזה, עברת את הניתוח!" והרימה את השמיכה. הסתכלתי בחלק החבוש למטה, וכל כך הוקל לי. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
כ"בחור" נורא מעריכים אותך מבלי שתצטרכי להוכיח משהו. כסיסג'נדרית נקודת הפתיחה שלך היא "את מטומטמת עד שהוכח אחרת". את מתחילה מאפס. כאישה טרנסית, את מתחילה במינוס מאה. את צריכה להוכיח שאת אדם שפוי שמגיע לו להיות במקום שמשלם 35 שקל לשעה. הבנתי כמה זה יותר פשוט להיות בן בעולם הזה. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
אחרי כמה פעמים הבנתי שאין ברירה, והתחלתי להתחפש לבן. שיניתי בתעודת זהות חזרה לשם המקורי שלי, התקבלתי לעבודה בקלות והעריכו אותי. הכל היה פשוט יותר. כיבדו אותי הרבה יותר כבן מאשר כבת או כטרנסית. דווקא בתקופה שעבדתי בניתי את הביטחון שלי ממקום אחר. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
באותה תקופה של תחילת המילניום לא היה ניתן לשנות בתעודת זהות את סעיף המין בלי שעשית ניתוח. התראיינתי לכמה עבודות מזדמנות, אבל כל פעם במעמד מילוי טופס 101, כשרואים בתעודת זהות זכר, פתאום שבוע לאחר מכן לא משבצים אותי למשמרות. כששאלתי למה, היו אומרים שהחליטו שאני לא מתאימה. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
הליבידו מאוד יורד, שזה נחמד דווקא. בסופו של דבר זה מתאזן. לא היה לי כסף לניתוח תחתון. באותה תקופה הניתוחים בארץ היו מאוד לא טובים, אבל היה מנתח אחד בתאילנד שנחשב לעילוי. זה היה יקר, אבל לא הצלחתי להשיג עבודה ולחסוך. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
לא עשיתי יותר מדי שינויים פיזיים. הייתי נורא נערית ממילא. השיער ארך בחזרה, ולקחתי הורמונים בגיל 18, שזאת חוויה רגשית בפני עצמה. אסטרוגן זה הורמון שיכול להעלות את רמת הדיכאון. נהייתי יותר רגישה, לעתים כמו אישה בהיריון. קרייבים, גודש בחזה, נפילות של מצב רוח ותחושה של עצב. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
בגיל 17 דיברו אליי בלשון נקבה, גם ההורים שלי. נורא רציתי להיפרד מהעבר, אז המצאתי לעצמי שם. בהתחלה זה היה מיכל, אבל אחר כך בחרתי בשם ליעוז. כבן שמי היה עוז, ועד היום קוראים לי כך. גם ליעוז זה שם שנותנים בעיקר לבנים. אולי כי לדעת אנשים "עוז" הוא לא מאפיין של נשיות. להפך. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
בתקופה הזאת הבנתי באופן סופי שיהיה לי הרבה יותר נוח להזדהות כאישה. ואז הגיעה בר המצווה. בר מצווה זאת חגיגה של מגדר ושל מוסד הגבריות. חגיגה שאני לא חלק ממנה. הרגשתי לא שייכת, הייתי נבוכה וגמלונית ועשיתי את זה רק בשביל הוריי. לקראת האירוע נאלצתי להסתפר. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
הדיספוריה עם איבר המין המולד הלכה והחריפה. לבשתי בגדים רחבים כדי להסתיר, ולים הייתי הולכת רק עם חולצה. התביישתי בגוף שלי. בגיל 12 הארכתי שיער. נראיתי ילדה. במקומות שלא הכירו אותי פנו אליי בלשון נקבה, והייתי עונה בלשון נקבה. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
En réponse à @TimeOutTA
מגיל 6 הבחינו שההתנהגות שלי לא תואמת את המגדר שאני אמורה לגלם. התעללו בי קצת. טוב, קצת הרבה. היו קוראים לי חלשלוש. בגיל 9 זה הפך לקללות. היה ברור שאני לא מתנהגת כמו שאני אמורה להתנהג. מבפנים, בחוויה האינהרנטית, הרגשתי שאני לא מצליחה בכלל להתחבר לזהות הזאת, בן. זה ממני והלאה. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 5 h
כבר בגיל 3 הבנתי שאני בת. הרגשתי לא בנוח עם איבר המין המולד. כשהייתי קטנה הייתי אומרת את זה לאמי בכל מיני הזדמנויות. אני זוכרת שהיא הייתה מאוד רכה עם זה, היא לא שמה לי ברקסים. אולי חוץ מאותה פעם שרציתי שהיא תקנה לי בובה, והיא לא הסכימה. הברקסים הגיעו מהחברה בחוץ. >>
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 6 h
השבוע בטיים אאוט: גיליון מיוחד עם טרנסים וטרנסיות שפותחים הכל, וחושפים בדרך כמה דברים שכולם יכולים ללמוד על עצמם. חינם באמ:פם, לכו קחו!
Reply Retweet Aimer
Time Out Tel Aviv 23 juil.
En réponse à @TimeOutTA
Reply Retweet Aimer