"מלחמה של גיבורים" הוא פרוייקט סיפורי ילדים של הדסה בן ארי. פרוייקט שהתחיל בעקבות האסון של שבעה באוקטובר 2023 והרצון להנגיש לילדים ולמתבגרים את הסיפורים הבולטים ויש רבים כאלו, של חיילים, אנשי הצלה ורפואה, וסתם אנשים וילדים שלקחו חלק במלחמה במחבלים תוך גבורה יוצאת דופן, נתינה והקרבה.
הסיפורים והתיאורים קשים מנשוא והיה צורך לספר אותם באופן אחר לצעירים.
הספר מחולק לסיפורים קצרים וחלקם אנו מכירים כבר מהתקשורת. הסיפורים קיבלו שמות פשוטים וברורים לכל קורא. כמו הסיפור על "רחל מכניסת אורחים" (רחל אדרי מאופקים והעוגיות שהגישה למחבלים ובכך ניצלה) והסיפור על "צוות אלחנן מעתניאל", "אח שלי גיבור", "כוח שוקרון" ו"גל הרופא האמיץ".
פרוייקט חשוב שגם מנציח את הגיבורים האלו ומספר את סיפור גבורתם. שלא נשכח אותם ואת שמם!
הפרוייקט של הדסה בן ארי "מלחמה של גיבורים": סיפורי גבורה לילדות ולילדים/איורים תהילה בר-חמא/הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד/2024
הספר "ירנה" (שילוב של המילים ירח ולבנה Yarena), הוא לא עוד ספר ילדים שיוצא כבשגרה. זהו ספר ילדים שכתב חיים פרי, חבר קיבוץ ניר עוז, שנחטף לעזה ונרצח בשבי וגופתו עדיין מוחזקת בעזה נכון לזמן כתיבת הפוסט.
את הספר "ירנה" כתב על נכדתו אלה, אחת מ-13 נכדיו. הוא שאף שיראה אור ביום הולדתו השמונים שחל לפני מספר שבועות (וכך אכן קרה בזכות בני משפחתו). הוא גם רצה שהספר יאוייר בידי עפרה אייל וכך היה. רק שהוא לצערנו לא זכה לאחוז בו.
בספר, סבא חיים מעשן מקטרת ומטייל עם נכדתו בשבילי הקיבוץ בשעות הערב והנכדה אלה מתעניינת בירח, בלבנה ומחליטה על השם החדש "ירנה". מה שמסקרן את הילדה למה לא תמיד "ירנה" מופיעה כשהם מטיילים.
זהו סיפור קצר ונחמד על שעות הערב בקיבוץ ועל הקשר המיוחד בין הנכדה לסבא שלה ועל הטבע שלנו, הירח והשמש.
הספר יצא בכריכה קשה ובדפים כהים. רקע שחור. ניתן להבין שזה בגלל סיפור שעניינו הוא שעות הערב ולזה להכניס פרשנות נוספת, הצבע השחור משחור שנכנס לחיינו מאז השבעה באוקטובר.
הדף האחרון במהדורה שאני מחזיקה צבעוני ובו תמונה של חיים פרי ז"ל, תמונה שלו שדיי מוכרת לנו. לפי הכתוב נכון להדפסת הספר לא היה ידוע על הירצחו בשבי והיו תקוות שאולי יחזור ויזכה להחזיק בידיו את הספר הזה.
זה לא קרה.
את הפוסט אני מקדישה לזכרו של חיים פרי. ומתפללת בכל הלב שכל החטופים יחזרו במהרה. כולם. מי הבייתה ומי למנוחה אחרונה.
את הספר המקסים הזה "אחי אהרון ואמא בהריון" שכתב משה שרון קראתי במהירות ובקלילות.
כוכבת הספר ששמה אדר ילדה קטנה שאוטוטו ייוולד לה אח קטן, מנהלת דיאלוגים חמודים וחכמים עם ההורים שלה לגבי האח שיהיה לה. מעסיקה אותה סוגיית השם שיינתן לו והיא מעלה רעיון ומגייסת את כל עולמה והידע שלה כדי לשכנע את הוריה בשם – אהרון. לא נעשה ספויילר לסיפור כדי שגם אתם תוכלו לחייך כשתקראו כמה הבנה יש לילדה וכושר שכנוע. האם שכנעה? לא בטוח, אולי תצטרך להתמודד עם אכזבה? איך תתמודד אם תידרש? את השאר תוכלו לקרוא בספר. (בסוף הספר הדרכה וכלים מעשיים להתמודדות עם רגש האכזבה של ילדים מאת מדריכת ההורים עדי הרפז)
הספר כתוב בצורה ברורה, זורמת, קולחת, משעשעת והילדים ייהנו מהדיאלוגים.
הספר נמצא בחנויות הספרים.
על המחבר: משה שרון, סופר, מאמן אישי וזוגי, נשוי לנעמי ואב לארבע בנות. יליד יקנעם עילית ומתגורר כיום בראש העין. עוסק בלימודי יהדות, חסידות וקבלה מעל עשרים שנה. כתב תשעה ספרים. זהו הספר השני שלו לילדים, קדם לו "הנסיך קוקוריקו".
אחי אהרון ואמא בהריון/ מאת משה שרון/ עורכים יותם שווימר ואפרת משה/ מאיירת שלהבתיה זיס/ הוצאת פראג 2024
היום אציג בפניכם את הספר "מקום" מאת דליה-רות הלפרין, אך עוד לפני העיסוק בתוכן הספר, אני רוצה לתת "מקום" של כבוד למוצר הפיזי, לספר עצמו שאני מחזיקה ביד. הספר מאוד מיוחד, דפיו הם מנייר פרגמנט. הסיפור מודפס על ניירות הפרגמנט וגם האיורים שבו. כל אלו תורמים לאוירה, יוצרים אותה. בפתיחה יש אוירה של פעם, קצת מסתורין וזה משתלב עם הכסא העתיק שבלב הסיפור.
הספר "מקום", כפי שכותבת המחברת, "הוא סיפורה של ילדה הסובלת מריחוק חברתי בשל הרקע התרבותי השונה שלה, הניכר בשפה, בלבוש ובחוסר הבנה של קודים חברתיים. הילדה מוצאת אל מחוץ למעגל בנות הכיתה וחשה שולית וזרה. טעונה ברגשות הדחייה והבדידות המלווים את שהייתה בבית הספר, היא "בורחת" אל כיסא הניצב בבית סבתה האהובה, המשמש לה מקום בטוח ומכיל. דרכו היא מוצאת שייכות ומרגישה כמלכה. לילדה אין שם, וזאת כדי להשאיר אותה אוניברסלית ושיהיה קל להזדהות עימה. זו גם הסיבה שבחרתי לכתוב את הסיפור בסגנון זרם התודעה, שבו מחשבותיו של הדובר וחוויתו את העולם שסביבו מתוארות על פי תפיסתו הסובייקטיבית ומאפשרות לקורא "להצטרף" ולהתקרב אליהן. ההצטרפות למחשבות הילדה שבסיפור יוצרת אינטימיות וקרבה שמאפשרות לחוש את כאביה ואת הצלחותיה. הכיסא בסיפור משמש את הילדה לביצוע דמיון מודרך המביא למצב פיזי ורגשי של שקט".
על פניו נראה ספר ילדים, אך עם התקדמות הקריאה בו מבינים שלא ממש כך. "אור מלב שבור" של מיה אוחנה מורנו מדבר על לב שבור. ומה אנחנו ישר רוצים לעשות עם דבר שנשבר? לתקן, לסדר כמו שהיה קודם.
אך האם לקחנו בחשבון שיש דברים שלא ניתן ישר לתקן? שיש מצבים בחיים שפשוט צריך ללמוד לחיות לצד הכאב שנוצר מאותו לב שבור שנוצר מסיטואציה קשה? .."אבל יש דברים שלא צריך, גם אי אפשר. ככה זה כשלב נשבר".
מיה אוחנה מורנו, אלמנתו של עמנואל מורנו ז"ל, מראה שאפשר ואלו החיים. .
בתחילת הספר היא מתארת את התחושות כשהלב נשבר, את עוצמת הכאב, את העובדה שהתיקון לא אפשרי. מתארת את הגעגוע. ואז… הזמן עושה את שלו והלב רוצה לפעום, לחיות ודברים מתחילים להשתנות.
הספר בתחילתו בצבעים כהים קודרים ולאט לאט נכנס בו אור, קטן, צהוב. אור שמשדר אפוטימיות.
מיותר אפילו להסביר את חשיבות הוצאת ספר כזה בימים אלו. ובכל זאת המחברת טליה תומר ואיתה נשות מלואימניקים נוספים ובשיתוף פעולה פורה עם המאיירת דניאלה קופלר החליטו אחרי השבעה באוקטובר 2023, שיש להוציא ספר כזה עבור הילדים שיעזור להם בהתמודדות הרגשית הנפשית עם היעדרות הורה שיצא למילואים, למלחמה, להילחם.
וכך היה, שהתגייסו מיטב המוחות לסייע בהכנת ספר כזה והחלו בגיוס כספים כדי להדפיס כמה שיותר עותקים ואותם חילקו לנציגים במספר ערים לחלוקה!
הספר, כפי שנכתב בכריכתו האחורית, נוצר בקצב המלחמה, בשיאו של צו 8, לאחר ה-7 באוקטובר 2023. "הספר מספר על חווית המילואים יוצאת הדופן והיומיום החדש שנוצר, מנקודת המבט של ילד או ילדה, דרך התמודדות עם מגוון הרגשות והמחשבות שעולים בתקופה זו".
הספר מעביר בצורה מדויקת ועכשוית את אירועי המלחמה הזו "חרבות ברזל" מנקודת מבטו של הילד או הילדה שאחד ההורים נאלץ לצאת למילואים ומתאר את רגשות הילדים היום יומיים כשאבא חסר ובליבם געגוע גדול. הספר לא נוגע במה שקרה בעוטף עזה ולא נכנס לתיאורים גרפיים מהסוג הנורא שחווינו אנחנו.
שני ציטוטים שנגעו בי וכמובן ייגעו בילדים שיקראו אותם
"…אז בטח יש עוד הרבה ילדים שכמוני מתגעגעים"..
"…כשאבא נסע כי הצבא התקשר חשבתי שהוא עוד רגע חוזר. ובינתיים כבר עברו הרבה ימים, ואבא עדיין במלואים".
הספר משקף לילדים את התחושות שצפות בהם ומראה להם שיש עוד הרבה ילדים כמוהם וזה נותן סוג של נחמה, הבנה הם לא לבד בסיפור הזה ובכך נוצרת תחושה של הקלה בנפשם.
"משפחה במילואים", כתבה טליה תומר/איירה דניאלה קופלר/ בשיתוף נשות מילואימניקים ותמיכה מהעורף/הזכויות שמורות למחברות/תשפ"ד
לאחרונה, עקב האירועים הטרגיים שהחלו בשבעה באוקטובר, כהרגלי, מחפשת ספרים לילדים בנושא החיים בגבול, החיים עם מציאות מלחמתית מאתגרת. ספרי ילדים שמעבירים את עולמם הילדותי עם המציאות הקשה בשפתם שלהם.
הספר "יותם הקסאם ואני" שכתבה הדסה רינת כהן יצא במאי 2021 וכפי שנכתב על הספר "רוב שירי הספר נכתבו בסבב הלחימה שלפני הקורונה, בתחילת 2020. במאי 2021 במבצע "שומר חומות", כשהמציאות באה והפכה את כולנו לחזית אחת – כוחן של המילים נותר חזק ומשמעותי מתמיד."
"יותם הקסאם ואני" , הוא ספר שירים שנוגע בנקודות הכואבות, המצחיקות והרגישות הכרוכות בחיים על הגבול, אל מול אויב – דרך עיניהם של ילדי העוטף." (מתוך הכריכה האחורית של הספר).
ואכן כך, הספר משלב את הקורה בחייו של ילד מהעוטף מנקודת מבטו – השירים משולבים בחריזה, הומור, יכולת לצחוק על המצב, מושגים מעולם הילדים, מעולם המבוגרים ומתחום המלחמה.
כבר בתחילת הספר הקורא הצעיר מתוודע לחיים של הילד הקטן:
"נולדתי על הגבול
בין שדרות לכסופים.
בבקר של הברית שלי
התחילו טפטופים.
ינקתי ציונות וערכים
עם החלב,
כשהשכנים שלי ממול
הסלימו ת'מצב."
לאורך הספר שזורים יחד, בלתי נפרדים, הילדות עם הדובי והבלון, גן הילדים וכיתה א' עם פאג'ר, ממ"ד, מנהרה, הפוגה, קסאם וצבע אדום – בצורה מטלטלת, מעוררת מחשבה על המקום בו הם חיים, בו אנחנו חיים.
לספר צורפו מדבקות עדכניות על המצב ועל מושגים חדשים שנוספו לנו מה"שבת השחורה" (מצ"ב):
על המחברת מתוך הכריכה האחורית: "את הספר כתבה הדסה רינת כהן, תסריטאית ומנחה לקולנוע טיפולי, מחברת הספר "הילד השלושה עשר – שירים מעולמם של ילדי התנחלויות וגבעות" והוא מלווה באיוריו הנפלאים של אלחנן בן אורי."
אקטואלי מתמיד
שווה קריאה
מילה של אמא!
יותם הקסאם ואני/מאת הדסה רינת כהן/איורים אלחנן בן אורי/טוב לבב הוצאת ספרים עם לב/2021
פוסט טראומה היא תופעה נפוצה שיכולה להשפיע על אנשים בכל הגילאים, כולל ילדים. ספרים בנושא פוסט טראומה לילדים יכולים לספק הזדמנות לילד להתחבר לסיפור של ילד אחר שעובר חוויה דומה, ולקבל תובנות כיצד להתמודד עם הקשיים שהוא חווה.
אני מקווה שהספרים יעזרו לילדים המתמודדים עם פוסט טראומה להרגיש לא לבד, ולמצוא דרכים להתמודד עם הקשיים שהם חווים.
"להיות גבור-על: ספר ילדים טיפולי בנושא טרור ומלחמה"/מאת ד"ר מירי בר-הלפרן/איורים: מאגלי לייטם/אמציה הוצאת ספרים/2013
להיות גיבור על הוא ספר ילדים טיפולי המיועד לילדים שחוו וחווים מצבי לחץ ומצוקה בכלל ומצבי טרור ומלחמה בפרט. כתבה את הספר ד"ר מירי בר-הלפרן, פסיכולוגית מומחית לטיפול בטראומה וחרדות אצל ילדים ונוער, כחלק מעבודת הדוקטורט שלה והוא מבוסס על מחקרים בתחום הטראומה והביבליותרפיה. הספר משלב טכניקות כגון הקשבות, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ושיטות הרפייה שונות.
"חתולה ושלום"/מאת נורית ישראלי/צמרת הוצאה לאור/2021
"יותם הקסאם ואני: שירים מעולמם של ילדי עוטף ישראל"/מאת הדסה רינת כהן/איורים: אלחנן בן-אורי/2021
“יותם הקסאם ואני” הוא ספר שירים שנוגע בנקודות הכואבות, המצחיקות והרגישות הכרוכות בחיים על הגבול, אל מול אויב – דרך עיניהם של ילדי העוטף.רוב שירי הספר נכתבו בסבב הלחימה שלפני הקורונה בתחילת מבצע”שומר החומות”, כשהמציאות באה והפכה את כולנו לחזית אחת – כוחן של המלים נותר חזק ומשמעותי מתמיד.
הקיבוצים בעוטף עזה הוקמו כבר בראשית שנות הארבעים של המאה העשרים, כחלק ממדיניות של התיישבות יהודית בשטחים שנכבשו לאחר מלחמת העצמאות.
למרות הסכנות תושבי הקיבוצים תמיד נשארו נחושים להמשיך לחיות באיזור. הקיבוצים בעוטף הם מודל של אומץ והתמדה. הם מהווים עדות לכוחו של העם היהודי ולנחישותו להמשיך ולקיים את מדינת ישראל.
העיסוק והמחשבה על כל מה שקרה בשבעה באוקטובר קשים, אך בכל זאת התיישבתי לכתוב כדי לתת במה לספרים שיצאו על המקום הפסטורלי הזה שנקרא "עוטף עזה" מקום שידע בשני העשורים האחרונים בעיקר, הרבה אירועי קסאמים ופצמ"רים. ואז הגיעה השבת השחורה בשבעה באוקטובר ומעשי הזוועות של החמאס שהותירו אותנו פצועים ומצולקים.
"חיים בצל העימות" מאת יגאל צחור/ירושלים : הוצאת כרמל/2019 ("יגאל צחור, סופר, פובליציסט וחבר קיבוץ רביבים הביא לקהל הקוראים את סיפורם האנושי והאישי של מתיישבי עוטף עזה בצורה עניינית ומרתקת ובאמצעותם את סיפור תולדותיה של ההתיישבות בנגב המערבי. הקשר השורשי וההיכרות ההיסטורית העמוקה של צחור עם ההתיישבות מעניקים לו את היכולת הייחודית לחשוף את פניה היפות של ההתיישבות הציונית באחד מחלקי הארץ המרשימים שקמו במדינת ישראל" )
משדרים תחת אש : רדיו חינוכי במצבי חירום מאת אלה בן-עטר ; עריכה: מוריה דיין-קודיש/חיפה : פרדס/2019
עוטף ישראל : סדרת צילומים מהעוטף מאת אמנון ארד/2021 "אי שם בדרום הארץ שוכן חבל ארץ יפהפה, מלא שדות, נופים והיסטוריה ארוכת שנים. בשני העשורים האחרונים סבל אזור זה ממצב ביטחוני קשה המוגדר מצב חירום תמידי, ועל כן נקרא האזור "עוטף עזה" או כפי שרבים מהתושבים מכנית אותו: "עוטף ישראל". זהו ספר צילומים רחב יריעה, שבו מופיעות עשרות רבות מתמונותיי, המתארות את עוצמתו, את חוזקו ואת יופיו של הדרום, ובייחוד של חבל הארץ הקסום שבו אני חי. בין פרקי הספר: דרום אדום, טרור הבלונים, מיגוניות, חקלאות העוטף, אתרים בעוטף, העיר שדרות ועוד"–מן הכריכה האחורית.
עוטף ישראל : מסע, מסה ומעש מאת יגאל צחור /תל-אביב : קינג, 2010 עוטף ישראל הוא מסע דרכים מרתק שהחל בקיבוץ רביבים ועוסק במאה שנות התיישבות לאורך גבולותיה של ישראל.את מסעו בעוטף ישראל התחיל יגאל צחור בישובים הגובלים ברצועת עזה: קיבוצים, מושבים והעיר שדרות שבישראל רבת הכינויים קיבל האזור את השם: עוטף עזה.בהמשך מסעו עבר יגאל צחור לאורך השדרה המזרחית של ישראל, מאילת דרך הערבה ולאורך חופי ים-המלח ובקעת הירדן, העיר בית-שאן ועד מרום-גולן, לאורך כביש הצפון וגבול הלבנון: קיבוצים, מושבים והערים קרית-שמונה ונהריה.בכל מקום ואתר, נפגש יגאל צחור במסעו המופלא, עם אנשים בהם מלח-הארץ-בני אדם שעמדו בחזית המלחמות וההתשות; תושבי הדרום מוכי קסאמים שביטחונם התערער; מתיישבים ולוחמים שחוו את "ארץ המרדפים" בבקעת הירדן; קיבוצים ששכנו למרגלות "הרמה הסורית" מתל-קציר ועד דן ודפנה ששילמו מחיר יקר במאבקם על השליטה במקורות המים ועל עיבוד הקרקע; תושבי אצבע הגליל והגליל המערבי שספגו את מטחי הקטיושות ושילמו בדמם. מפגשים שהולידו הרהורים וחזרה לימים אחרים, ימים של התרוממות רוח ויצירה, ימים של מגל וחרב, ימים של מסה ומעש.לקראת חגיגות ה-100 של התנועה הקיבוצית, הפגיש המחבר את אנשי בראשית עם הצעירים שמחזיקים בערכים של דור המייסדים אשר בעזרת הכלים המתאימים הם יהיו מפריחי השממה…
יישובים ב"עוטף עזה" – מקרה בוחן לחוסן החברתי בישראל (2016-2006) מאת כרמית פדן ומאיר אלרן/ תל אביב : המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2018
הספר "הצעירה מהבית הירוק" מיועד לבני הנוער. הספר עוסק בשואה, בצורה המתאימה לבני הנוער.
הסיפור על צעירה יהודייה בשם מריון, שגדלה בוינה אוסטריה, ונאלצת לברוח מביתה בגלל הכיבוש הנאצי והרדיפה אחרי היהודים בארצה. היא בורחת לצרפת וגם שם מגלה שהצרפתים משתפים פעולה עם הנאצים ושוב בורחת. היא מוצאת נתיב בריחה, אך לא חושבת רק על עצמה ועוזרת גם להבריח אחרים דרך אותו נתיב שהכירה בעצמה. הספר כתוב בצורה ברורה, פשוטה ומעניינת. כבר מההתחלה הסיפור מעורר סקרנות להמשיך בו. במידה ויש מושגים שצריך להסביר לקוראים הצעירים הם מסומנים בכוכבית ומוסברים בהערות שוליים בתחתית הספר.
הספר מבוסס על סיפור אמיתי בהשראת סיפורם של ליסה והנס פיטקו, בני הזוג שהעבירו יהודים דרך הפירנאים.
על המחברת אורית עוזיאל (מתוך הכריכה האחורית של הספר)
"סופרת וכותבת לנוער, נולדה בישראל. בוגרת החוג להיסטוריה כללית וספרות אנגלית. בספריה, אשר רבים מהם הגיעו לרשימות המומלצים של משרד החינוך, היא משלבת ידע היסטורי עם סיפורים אנושיים מרתקים. הצעירה מהבית הירוק הוא ספרה ה-15."
מכירים כבר את סדרת הספרים המנוקדת "ג'יני וג'יני? אז הגיע הזמן!
סדרת ספרים חמודה ומנוקדת לקוראים ולקוראות צעירים וצעירות. ספרים מאוירים וקלילים לתלמידי יסודי. הסדרה עוסקת איך לא, בג'יני ובג'יני, שתי חברות. כשלאחת מהן יש בעצם שם אחר, אבל היא כמו ג'יני. כן, לא טעיתם אם חשבתם על ג'יני מגשים המשאלות. גם היא מסוגלת. וכך החברות בכל ספר בסדרה עוברות חוויות.
ספר 1 : המשאלה הראשונה
ספר 2: להירגע וזהו!
ספר 3 : אמנות הקסם
ספר 4: הטיול שהתחיל ברגל שמאל.
את הספרים כתבה טריש גראנטד/איורים: מנואלה לופז/תרגמה: גליה אלוני-דגן/הוצאת מטר
וואהו כל כך התרגשתי לראות ספר ילדים שמשך את תשומת לבי בגלל השם "ננה ג'וליט". שם שמזוהה עם הסופרת והעיתונאית ענת לב-אדלר – שמה של סבתה השזור בספריה: כותבת ומוחקת אהבה, אשה בעונת מעבר.
כמו כל קוראת של ענת, גם אני חשה חום בלב ורגש נוסטלגי חזק לסבתא שלה… וגם לסבתא שלי. זה בא ביחד. הגעגוע לסבתא ולילדות המתרחקת 😦
אז זהו, ברכות לענת לב אדלר לרגל ספר הילדים החדש שלה הנושא את השם "עוגיות התמרים של ננה ג'וליט", ספר שמקריאה ראשונה מתאים לילדי הגיל הרך ולילדי בית ספר יסודי, שאף יוכלו לקרוא אותו בעצמם!
להורים בינינו שיש להם ילדים שהגיעו לכיתה ה', יודעים שמתקיים יום של מאכלי עדות וקודם לו עבודה שהילדים צריכים להכין על העדות השונות בישראל. וכך הסיפור עוסק בגלי ובאמא שלה שנערכות להכין את עוגיות התמרים שהגיעו מעיראק ותוך כדי עשייתן הן יוצאות למסע היסטורי משפחתי של הסבתא האהובה ננה ג'ולייט.
באופן מופלא וטבעי ענת מכניסה אותנו לעולמה של הילדה ואנו לומדים על התרבות, האוכל , החינוך, המסורת והכלכלה בתקופה ההיא בעיראק.
לאורך כל קריאת הסיפור טעם העוגיות היה בפה וכל כך הרגשתי אותו והתחשק לי. ופתאום בלי הכנה מוקדמת, הגיעה ההפתעה בסוף הסיפור.
רוצים לדעת מהי? תקראו בעצמכם!
מילה של אמא
"עוגיות התמרים של ננה ג'וליט" מאת ענת לב-אדלר, איורים מקסימים של רותם טפלו, הוצאת ידיעות אחרונות ספרי חמד 2023
מילה של אמא 