הרבה לפני שICO נהפך לביטוי גס, ויטליק בוטרין הגה ומימש רעיון שלו הוא קרא "את'ריום". בתור מפתח בלוקצ'יין ומהראשונים בתחום הקריפטו הצעיר דאז, ויטליק חשב שראוי לפתח שפת "בלוקצ'יין", שבעזרתה ניתן יהיה לכתוב אפליקציות מבוזרות ולפרסם אותן ברשת. לאחר שלא הצליח להשיג תמיכה מחברי הקהילה, הוא קם ועשה מעשה. ויטליק כתב את ה”Whitepaper” של רשת האת'ריום וניגש לעבודה. יחד עם צוות הגרעין, הם כתבו את פרוטוקול האת'ריום.
אז מהם אותם חוזים חכמים?
שאלת מיליון הדולר (או 300 ביטקוין?).
חוזים חכמים הם ספריות קוד ש"יושבות" על הבלוקצ'יין. בכך, אפשר לסמוך עליהן מכמה בחינות:
1. הקוד פתוח. אין אפשרות להסתיר קוד על הבלוקצ'יין, מה שנותן לנו שקיפות מלאה.
2. לא ניתן לשנות את הקוד. מכיוון שחייבים "להשיק" את האפליקציה על הבלוקצ'יין, מרגע שפרסמנו אותה ברשת הקוד קבוע ולא ניתן לשינוי. בדיוק כמו טרנזקציה רגילה, אותה אנחנו כבר מכירים.
3. קוד לא יודע לשקר. בשונה מבני אדם, המחשב עושה אך ורק מה שאומרים לו. לכן, אפשר לכתוב "חוזים" על גבי הבלוקצ'יין, ועליהם נדבר עכשיו.
כמו שהסברנו, יש לקוד שיושב על הבלוקצ'יין תכונות שמאפשרות לנו לסמוך עליו. נניח שאנחנו רוצים לחתום על חוזה, בו מפורט שאנחנו שולחים 10 מטבעות לכתובת א', ולאחר שבועיים כתובת א' שולחת 8 מטבעות מתוכם לכתובת ב'.
עם החוזים החכמים, ניתן לפרסם קוד על הבלוקצ'יין (נכתב בשפה שנקראת Solidity), ובו להגדיר את הכתובות והתנאים. מרגע שנשלחו 10 מטבעות לכתובת א' דרך החוזה, אין דרך חזור. גם אם הבעלים של כתובת א' תכנן לרמות, אין לו דרך לעשות זאת. המטבעות נעולים בחוזה.
אם כן, איך זה עובד?
ברגע שחוזה מפורסם על הרשת, הוא מקבל כתובת – ממש כמו כל כתובת קריפטו אחרת. אמנם הכתובת לא באמת יכולה לקבל מטבעות, אבל עם קצת מאמץ וקוד פשוט אפשר גם לממש את הקונספט הזה (מה שבאמת קורה היום בפועל).
כל פעם שמתבצעת קריאה לחוזה, אחד מהמחשבים שמתחרים על כרייה מריץ את הקוד ומבצע את הפעולה שרשומה בו – בנוסף לכך שהוא מאשר טרנזקציות רגילות כמו שקורה בביטקוין.
אותו מחשב מקבל תגמול בהתאם לסיבוכיות של הקוד, או במילים פשוטות, בהתאם לכמה שהקוד "כבד".
האם האיתריום יחליף את החוזים המסרותיים?
העוצמה האמיתית של החוזים החכמים טמונה בכך שאפשר ליישם אותם על כל התקשרות שכרוכה באמון בצד שלישי – רכישת דירה (נוטריון), ביטוח (סוכן) וכו'. במקום כל אותם "אנשי ביניים", שמתפרנסים ע"ח חוסר האמון בין שני הצדדים, חוזה חכם הוא קוד – וקוד לא יודע לשקר. בעזרת תכנון נכון אפשר להגיע לרמה גבוהה של דיוק ופירוט, וליצור מציאות חדשה בה צדדים שלישיים לא יוכלו "לדפוק קופה".
ואכן, היו מספר ניסיונות כאלה. המשמעותיים בהם היו אתרי הימורים שפרסמו חוזים חכמים – הכסף מופקד מראש, התוצאה נבדקת מול אתר רשמי, וסכום הזכייה מועבר בצורה אוטומטית לזוכים. עם זאת, עדיין לא ראינו ארגונים גדולים שמשתמשים ברעיון הזה בצורה עסקית, ולכן נותר לנו לחכות בציפייה לפריצת הדרך הבאה בתחום.
מטבעות אלטרנטיביים –מה, כמה, למה?
עד מהרה הבינו כרישי הקריפטו שיש פה פוטנציאל אדיר שגלום באת'ריום. מכיוון שאפשר לפרסם חוזים חכמים, וניתן לסמוך עליהם בעיניים עצומות, אפשר לפרסם מטבעות על גבי הרשת!
הם כתבו חוזים שמימשו "מטבע" – זאת אומרת, אופציה לבצע העברות (רישום פשוט של טרנזקציה), חשבונות עם מאזן (רשימה של כתובות שמצביעות למספר) ושלל פונקציות אחרות שבעצם נותנות לנו להעביר מטבעות בצורה בטוחה ואמינה.
לאחר זמן מה החלו לצוץ מטבעות על גבי רשת האת'ריום, ומכיוון שרצו להפוך את השימוש לפשוט ויעיל, כתבו סטנדרט שלפיו יבנו את המטבעות הבאים. לסטנדרט קראו ERC-20, והוא כלל את הפונקציות הבסיסיות שכבר הזכרנו, ועוד כמה "שפצורים" ומנגנוני הגנה.
מרגע שהסטנדרט קיבל הסכמה בקהילה והופץ ברחבי הרשת, כמעט כל המטבעות האלטרנטיביים על גבי האת'ריום נכתבו לפיו.
ומפה אנחנו מגיעים ישר לICO – הגל ששטף את עולם הקריפטו ב2017 ואיים לשנות סדרי עולם.
מהם ICO? למה השתמשו בהם? מה קורה היום?
2017 הייתה שנת קריפטו מוצלחת במיוחד. מטבעות צצו מכל עבר, האמון של הציבור גדל, והשיא הגיע בדצמבר, כשהביטקוין זינק בחדות והדהים את העולם כשנסחר בכ-20 אלף דולרים.
אט אט, החלו לעלות מטבעות מבוססי את'ריום שחברות השתמשו בהם כמו במניות – הם מכרו מטבעות למשקיעים עם תקווה שערכם יעלה כשהחברה תצליח. שמם כמשמעותם – Initial Coin Offerings.
אבל בהשקעות כמו בהשקעות, רבות מהחברות לא הגיעו ליעדים המצופים ומשקיעים נשארו עם מטבעות "ריקים" ביד. 2018 בישרה מרות למשקיעי הICO, כשרובם המוחלט לא הניב רווח, ולפי ניתוחי המומחים גם הביא לנפילה כללית של השוק כשאמון המשקיעים החל להתערער.
מעבר לכך, התגלתה בעיה נוספת. באגים בסטנדרט ERC-20 הביאו לאיבוד מטבעות וייצור לא פרופורציונלי של מטבעות מיותרים. ההערכות מדברות על 3 מיליון דולר שנעלמו בוודאות, אבל המספר האמתי מוערך בהרבה יותר.
לאחר אלפים רבים של דיונים ופורומים, ועשרות חלופות שהוצעו, הוחלט בקהילה על סטנדרט חדש: ERC-223. עד היום לא נמצאו באגים רציניים בסטנדרט החדש, אך מצד שני גם כמות הטוקנים שהושקו קטנה משמעותית מאז משבר הICO.
היום, בשנה האחרונה לעשור, אנחנו מסתכלים על עולם הקריפטו ורואים איך האת'ריום הצית גל של התלהבות מחודשת בעולם הקריפטו. אמנם הוא לא עקף את הביטקוין, וכמו שראינו, הביא אתו גם שלל בעיות, אך אין ספק שהטכנולוגיה והמוחות המבריקים שעומדים מאחוריו עשו עבודה נהדרת.
זהו עולם חדש, ואנחנו לומדים עליו יותר ויותר עם כל יום שעובר. אז הישארו זהירים, אך בעיקר – אופטימיים. יש לנו למה לצפות.
הכותב הינו דן, מפתח בלוקצ’יין ובאקנד, ותרם בין השאר לפרויקטים כמו: K-Pay, Stakebase, BitcoinGreen וכו’.
