מכתבי שרשרת
ושמועות דואר אלקטרוני
|
הקליקו על הקישורים למטה כדי לקרוא אודות סוגי מכתבים נפוצים |
|
|
תרומת דם תרומה כספית לחולה בקשה לחתום על עצומה לתרום על ידי העברת האימייל הלאה |
גניבת זהות הזהרות וירוסים תלונה על עסקים וחברות מזל רע אם תשברו את השרשרת |
|
אודות האתר דף הבית של חנן כהן תשובות למכתבים נפוצים על עובדות, דעות והשקפת עולם לשלוח מכתב לבדיקה תוכנה  |
 |
|
נהנתם מהאתר? האתר הועיל לכם? רוצים להגיד תודה? עוד אפשרויות להגיד תודה |
|
|
עוד אתרים |
|
|
הומור |
זיוף הוראות קבע
(המלצה - אפשר להעביר)
פורסם באתר לפני 10 שנים, בתחילת נובמבר (3-11-2003)
לשלוח באימייל
נושאים:תרמית
המקור כפי שהוא מופץ ברשת
זה קורה לרבים: פתאום הם מגלים כי מזה חודשים ארוכים מחויב חשבון הבנק או האשראי שלהם לטובת חברה מסתורית ולא מוכרת. כשהם פונים לבנק מראים להם טופסי הוראת קבע חתומים כמו שצריך. עכשיו תלכו תוכיחו שזה זיוף. למועצה הישראלית לצרכנות הגיעו תלונות רבות בנושא. מתברר שבבנקים מכירים את התופעה ואף מפיצים רשימות של חברות חשודות.
תחקיר ידיעות אחרונות העלה, כי התופעה מוכרת לכל הבנקים. חלק מהבנקים אף מעבירים בין הסניפים באופן קבוע רשימות של חברות, שהפקידים נדרשים לבדוק בדיקה מדוקדקת את חיובי האשראי שלהן, כדי שצרכנים לא יפלו קרבן לזיופים או חיובים שלא כדין . בחשיפה ראשונה מסוגה (מצורף בהמשך) אנחנו מפרסמים את שמות החברות המועברים בתוך המערכת הבנקאית, ככאלה שצריכים להדליק אור אדום אצל הפקיד בבנק - וכמובן שאצל כל לקוח ולקוח :
ואלה שמות החברות: (במקור מופיעה כאן רשימה של חברות שמחקתי כי אין לי דרך לאמת את המידע לגביהן. חנן.)
איך נתגונן ?
הקפידו לבדוק מדי חודש את תדפיסי חשבון הבנק ואת חשבון כרטיס האשראי שלכם. ודאו שכל החיובים ברורים ומוכרים לכם. אם מתגלה חוסר התאמה כלשהו פנו לבנק או לחברת האשראי ודרשו הסבר. במקרה הצורך התעקשו על ביטול החיוב. אם התעוררתם רק כמה חודשים אחרי שחיוב שלא אישרתם נוכה מחשבון הבנק שלכם, אתם עלולים להיתקל בבעיות - ובצדק כשיו, וינסו לטעון שחתמתם והתחרטתם. צריך לזכור: הבנקים מחויבים לכבד את חתימתכם על הרשאה להוראת קבע או לחברת האשראי, אם בעיניים סבירות היא נראית כחתימתכם. ככל שתתמהמהו תתקשו להוכיח שכסף הוצא מחשבונכם שלא כדין
אם שם החברה המופיע בתדפיס אינו תואם את שם החברה בה רכשתם - בקשו לדעת מה מקור החיוב. לכל חברה יש קוד והבנקים יודעים זאת בדרך כלל.
אל תפזרו חתימות. אל תחתמו על שום מסמך בלי לקרוא בעיקר את האותיות הקטנות.
תמיד תחתמו על מסמך עם העתק, וודאו שכל ההעתקים זהים למקור העליון שעליו אתם חותמים. שימרו אצלכם את העתק המסמך.
באשראי ודאו האם אתם חותמים על שובר לתשלום יחיד או לקרדיט.
ודאו שכל מה שהובטח לכם בעל-פה רשום גם בכתב. אם לא, התעקשו שהסוכן שמחתים אתכם יוסיף את הדברים.
ודאו ששם העסק מופיע מפורשות על המסמך שעליו אתם חותמים, כולל שובר כתשלום. ודאו שאתם מזהים את העסק. אל תחתמו על שובר תשלום אשראי, שהפרטים לא מולאו בו.
מתקשרים אליכם מגוף מוכר, שלכאורה יש לו כבר הפרטים שלכם, ומציעים מבצע או מתנה - אל תמסרו את הפרטים פעם נוספת. נוכלים מסוגלים להתחזות לנציגי חברות מכובדות כמו בנקים, חברות סלולר או חברות כרטיסי אשראי.
אם מישהו מציג את עצמו לפניכם בתחנה המרכזית כנציג בנק - אל תאמינו. בקשו שימסור שם של סניף, והבטיחו להיכנס אליו אם העסקה תעניין אתכם. הבנקים בישראל אינם נוהגים לשלוח נציגים לשוטט ברחובות ולגייס לקוחות, אלא אם מדובר באירועים סגורים ומסודרים כמו התחלת שנת הלימודים האקדמית.
אל תמסרו את פרטי כרטיס האשראי בדוכנים. אם אתם מוסרים כרטיס לביצוע תשלום שימרו על קשר עין עם הכרטיס. קיימים מכשירים שבאמצעותם יכול מוכר להעתיק את פרטי הכרטיס ואף לשכפלו בשניות ספורות.
זכרו: אסור לעסק לחייב אתכם באמצעות שובר אשראי של עסק אחר.
אחרי שגמרתם לקרוא, תעבירו הלאה שכולם ידעו ויזהרו !!!!
תחקיר ידיעות אחרונות העלה, כי התופעה מוכרת לכל הבנקים. חלק מהבנקים אף מעבירים בין הסניפים באופן קבוע רשימות של חברות, שהפקידים נדרשים לבדוק בדיקה מדוקדקת את חיובי האשראי שלהן, כדי שצרכנים לא יפלו קרבן לזיופים או חיובים שלא כדין . בחשיפה ראשונה מסוגה (מצורף בהמשך) אנחנו מפרסמים את שמות החברות המועברים בתוך המערכת הבנקאית, ככאלה שצריכים להדליק אור אדום אצל הפקיד בבנק - וכמובן שאצל כל לקוח ולקוח :
ואלה שמות החברות: (במקור מופיעה כאן רשימה של חברות שמחקתי כי אין לי דרך לאמת את המידע לגביהן. חנן.)
איך נתגונן ?
הקפידו לבדוק מדי חודש את תדפיסי חשבון הבנק ואת חשבון כרטיס האשראי שלכם. ודאו שכל החיובים ברורים ומוכרים לכם. אם מתגלה חוסר התאמה כלשהו פנו לבנק או לחברת האשראי ודרשו הסבר. במקרה הצורך התעקשו על ביטול החיוב. אם התעוררתם רק כמה חודשים אחרי שחיוב שלא אישרתם נוכה מחשבון הבנק שלכם, אתם עלולים להיתקל בבעיות - ובצדק כשיו, וינסו לטעון שחתמתם והתחרטתם. צריך לזכור: הבנקים מחויבים לכבד את חתימתכם על הרשאה להוראת קבע או לחברת האשראי, אם בעיניים סבירות היא נראית כחתימתכם. ככל שתתמהמהו תתקשו להוכיח שכסף הוצא מחשבונכם שלא כדין
אם שם החברה המופיע בתדפיס אינו תואם את שם החברה בה רכשתם - בקשו לדעת מה מקור החיוב. לכל חברה יש קוד והבנקים יודעים זאת בדרך כלל.
אל תפזרו חתימות. אל תחתמו על שום מסמך בלי לקרוא בעיקר את האותיות הקטנות.
תמיד תחתמו על מסמך עם העתק, וודאו שכל ההעתקים זהים למקור העליון שעליו אתם חותמים. שימרו אצלכם את העתק המסמך.
באשראי ודאו האם אתם חותמים על שובר לתשלום יחיד או לקרדיט.
ודאו שכל מה שהובטח לכם בעל-פה רשום גם בכתב. אם לא, התעקשו שהסוכן שמחתים אתכם יוסיף את הדברים.
ודאו ששם העסק מופיע מפורשות על המסמך שעליו אתם חותמים, כולל שובר כתשלום. ודאו שאתם מזהים את העסק. אל תחתמו על שובר תשלום אשראי, שהפרטים לא מולאו בו.
מתקשרים אליכם מגוף מוכר, שלכאורה יש לו כבר הפרטים שלכם, ומציעים מבצע או מתנה - אל תמסרו את הפרטים פעם נוספת. נוכלים מסוגלים להתחזות לנציגי חברות מכובדות כמו בנקים, חברות סלולר או חברות כרטיסי אשראי.
אם מישהו מציג את עצמו לפניכם בתחנה המרכזית כנציג בנק - אל תאמינו. בקשו שימסור שם של סניף, והבטיחו להיכנס אליו אם העסקה תעניין אתכם. הבנקים בישראל אינם נוהגים לשלוח נציגים לשוטט ברחובות ולגייס לקוחות, אלא אם מדובר באירועים סגורים ומסודרים כמו התחלת שנת הלימודים האקדמית.
אל תמסרו את פרטי כרטיס האשראי בדוכנים. אם אתם מוסרים כרטיס לביצוע תשלום שימרו על קשר עין עם הכרטיס. קיימים מכשירים שבאמצעותם יכול מוכר להעתיק את פרטי הכרטיס ואף לשכפלו בשניות ספורות.
זכרו: אסור לעסק לחייב אתכם באמצעות שובר אשראי של עסק אחר.
אחרי שגמרתם לקרוא, תעבירו הלאה שכולם ידעו ויזהרו !!!!
הסבר
נכון, כדאי להיזהר.
כתיבת תגובה
