Pink Floyd יצרו אלבום שלם (Wish you where here) של שירי מחאה נגד חברות התקליטים. "קח סיגר" הוא המקדים של "ברוך הבא למכונה", כלומר ב"קח סיגר" מגייסים אותך, ב"ברוך הבא למכונה" אתה כבר שבוי.

כאשר מקשיבים למילים (או קוראים אותם), יש שורה שמאוד מדהימה, שואלים שם "דרך אגב, מי הוא Pink ?" כאשר השם Pink Floyd הוא על שני אומנים שהשאילו מהם את השם שלהם. השאלה הזו מראה שהאיש חברת תקליטים לא באמת "מעריץ" או "עוקב" אחרי הלהקה פרט מבחינה של ביצועים שאפשר לתרגם לכסף.

אז על מה הניתוח הספרותי הזה ?

ובכן בשנים האחרונות, הרבה אנשים נגשים למפתחים שונים ואומרים להם "תפסיקו להשתמש ב …. השפה מתה, זהו אף אחד חוץ ממכם [ועוד מליון איש אחרים] מתכנתים בה, פשוט תפסיקו".

אני שומע את זה כבר הרבה שנים על פסקל, אבל אני גם שומע את זה על פרל, רובי ופיתון (היום כבר פחות על פיתון, אבל עדיין).

רוב אלו שאומרים את זה זורקים גם "תשמע, אני מאוד אהבתי את השפה הזו גם פעם, והיכולות שלה לעשות …. ממש מדהימים" או "שמע אי אפשר לעשות בשפה שלך ….", ואז פתאום השיר של "קח סיגר" עולה לי לראש, כי הדבר שהוא כל כך מעריץ לא קשור לשפה, או שהוא לא מבין על מה הוא מדבר, אבל זה לא מפריע לאותו אדם לצאת בהכללות. אותו אדם כם ינסה לגייס אותכם בד"כ לשפה/טכנולוגיה אחרת שהיא היא המענה לכל צרות העולם, היא תטפל בעוני, תיתן לנו רק גישה ירוקה, וגן עדן יהיה בכלל כאן ולא תהיו צריכים למות בשביל זה…

אז בפעם הבאה שאתם שומעים את המשפטים של "שפה מתה", תקשיבו ל Have a Cigar.