שבוע שעבר נפגשתי עם חברים שעבדתי עימם בחברה מסויימת. דיברנו על זה שקשה למצוא אנשים שבאמת יודעים לתכנת, כאשר רוב האנשים, אשר שמעו על טכנולוגיה מסויימת מספיק פעמים, טוענים שהם מכירים אותה.
למשל אם תהיו בהרצליה פיתוח ותזרקו אבן על משרד שיש בו מתכנתים, סביר להניח שתמצאו מפתחי .NET. אבל כמה הם באמת מקצועיים, זו כבר שאלה אחרת.
אחד הדיונים הפרטיים שהיו לי עם אחד מהחברים היה על התמקצעות בטכנולוגיה. בעוד שאני טוען חזור וטעון כי צריך להתאים טכנולוגיה לבעיה ולא את הבעיה לטכנולוגיה, הרוב השולט בעולם המקצועי (ואני כמובן מדבר על אנשים מקצועיים, לא על אלו ששמעו פעם שם של טכנולוגיה וטוענים שהם מכירים אותה), סבורים כי צריך להתמקצע בשפה ובטכנולוגיה אחת בלבד, וכך בעצם לתת תשובה לכל בעיה אפשרית.
טיעון זה נכון כאשר אני מכריז על עצמי "מומחה בטכנולוגיה X", אבל מה לעשות שבייחוד בעולם המחשבים, האופק כל כך רחב, עד שאנחנו מוצאים את עצמנו מטפלים בהרבה מאוד דברים שלא תמיד קשורים בצורה ישירה ל"מומחיות" שלנו. זו הסיבה שאני החלטתי למשל להכיר עוד עבודות בעולם המחשבים, ולא רק תכנות ופיתוח.
הרי כבר טענתי כאן בעבר שהרבה אנשים משתמשים בפטיש, ובעצם הכל נראה להם מסמר, או לפי מה שדורון אופק אמר, "כשיש לי פטיש ביד, פתאום אני מגלה שיש לי רק ברגים".
אני מאמין שהמקצוע שלי הוא למצוא פתרון לבעיות, ולא להתמקצע בכלי אחד. אם אני מתמקצע בכלי אחד (PHP, C או כל טכנולוגיה אחרת – לא בהכרח שפה), אז אני מוגבל מלהתפתח. אני נשאר "תקוע" בקופסא בגלל ההתמקצעות שלי. הפתרון של הבעיות שיגיעו אלי, גם הם תמיד ילכו עם מה שאני מכיר, שזה לא הרבה, במקום להיות עם חשיבה רחבה ויצירתית שמציגה פתרונות מחוץ לקופסא.
זו הסיבה שאני חושב שלמרות שאנחנו צריכים לדעת טוב מאוד עד מצויין את מגבלות הטכנולוגיות השונות, אסור לנו להגביל את עצמנו לטכנולוגיה ספציפית, אלא להתאים את הטכנולוגיה לבעיה. אולי ככה, גם בעיות שכרגע מוגדרות לבלתי פתירות למחשב, המחשב יצליח לשמש ככלי טוב לפתרון עבורם.
עוד חומר למחשבה
לראות שונה 