החייל התדפק על דלתה ואמר
לא אלחם בקרב שלא נגמר
המלכה זכרה כי ראתה אותו כבר
ופתחה את הדלת לאט.
למעלה צפיתי אל חומות ארמונך
ותהיתי מדוע הורגים למענך
אז אני מוותר, את עשי כרצונך
רק תגידי לי למה זה כך.
והוא הובל במורד מסדרון נחשוני
אל חדר נעול עם רקמות של שני
המלכה עם הכתר שלא הסירה שנים
היא הושיבה שם את החייל.
כשאני מתבונן בך ואת כה צעירה
המלחמה הזו שהתבוסה בה מרה
בשבילך זוהי רק הצגה יקרה
ותגידי לי למה זה כך.
המלכה אז נתנה בו מבט מתנשא
אמרה: אתה לא תבין ואל תנסה
אך נדמה כי עוד רגע בדמעות תתכסה
והיא סגרה את עצמה כמניפה.
אמרה יש בתוכי פתיל סודי ובוער
הוא מכאיב עד זוב דם וחותך ומבתר
הוא הניח ידו על ראשה כשומר
והרכין את גופה לרצפה.
כמה רעב וכמה חולשה
בתוך קליפתך את ודאי מרגישה
בצבא שלך לא אשרת מעכשיו
והוא לקח אותה אל החלון.
שם על רקע אפור היתה שקיעה של ענבר
והיא רצתה את כל מה שלעולם לא תאמר
אך נסוגה לאחור מפחד מוכר
וחדלה להביט בפניו.
הוא אמר אני רוצה לחיות חיים ישרים
לקבל ולתת כל מה שאפשרי
ולאהוב נערה שכולה מסתורין
ודרכך מלכתי משונה כל כך.
והכתר נפל כבר מראש המלכה
והיא התביישה בדמותה הסדוקה
וליוותה אותו לסף וביקשה עוד דקה
שימתין לה שם עד שתצא.
ובחוץ מרחוק פקודתה נשמעה
והחייל נהרג, מחכה לבואה
וכששבה לנעול את דלת כלאה
הקרב עדיין נמשך.
(כאן)
? 
יוני 13, 2007 ב- 1:03 pm |
החייל והמלכה – סוזאן וגה.
יוני 13, 2007 ב- 1:05 pm |
אני, אני.
סוזן ווגה 🙂 the Queen and the Soldier
A soldier came knocking upon the queens door
He said "I am not fighting for you anymore"
and the queen knew she'd seen his face someplace before
And slowly she let him inside
יוני 13, 2007 ב- 1:41 pm |
סחתיין עליכם.
אבל מה אתם מנסים להגיד בעצם, שאני ברסס שלכם?
יוני 13, 2007 ב- 7:02 pm |
אז כל זה היה בשביל לבדוק אם את ברסס שלנו?
ברור שאת כן.
יוני 13, 2007 ב- 7:02 pm |
כלומר שלי. לחנית ולי אין רסס משותף.
יוני 13, 2007 ב- 8:03 pm |
אם כבר פרסמת את המילים של השיר, אז אולי את יודעת. תמיד תהיתי על מה השיר הזה. כלומר, קראתי כמה פירושים, שטוענים שהשיר הוא מטאפורה, כל אחד מכיוון אחר – בין אם המלכה היא היא עצמה שמסרבת להתבגר, או ששדה הקרב הוא למעשה מטאפורה לחיזור, שהחיילים שנלחמים בשבילה בעצם רוצים לזכות בליבה והיא דוחה את כולם. אבל אני לא יודע… לא הצלחתי להשתכנע מזה ממש.
מה הפירוש שלך?
יוני 14, 2007 ב- 12:16 am |
פעם חשבתי שזה מדבר על מלחמה ופוליטיקה, וזה נשמע לי נורא מאולץ שהיא דוחפת שם איזה עניין רומנטי ביניהם באמצע המלחמה. ואחרי שהתבליתי קצת הבנתי שזו אכן מטאפורה למערכות יחסים (בעיניי לא בהכרח לחלק של החיזור אלא לכל מיני מבחנים ומחסומים שמציבים כשכבר נמצאים בתוך הקשר).
שלום
מה העניינים?
אני ברסס שלך?
כי יש לי כבר חמישה, כולל שין
(רושמת בפנקס: חמישה)
יוני 14, 2007 ב- 12:33 am |
אה, ואגב: אני בטוחה שאתמול בלילה מצאתי באיזה מילון נידח שנחשוני יכול להיחשב גם כמתפתל. אבל עכשיו המילון הנידח ההוא נעלם מהחיפוש שלי, ואני מתחילה לחשוש שהזיתי איתו.
בקיצור, אם אי אפשר להשתמש ככה במילה נחשוני, אז אני די משוכנעת שמסדרון לא יכול להיות נחשוני. אני אצטרך לשנות את זה. ואני לא יודעת למה. עקלתוני? אין-אוני? אולי בכלל להחליף שם הכל, למתומן וארגמן? מזוהם ואדמדם? עבש וצבע אש?
אז אם מישהו יודע שיגיד לי
יוני 15, 2007 ב- 6:45 am |
או. כן. הי. אורן, זה שמי. עם קמץ.
אני קורא שקט, בדרך כלל. אין לי קורא rss משלי – הרבה יותר מדי עבודה יחסית לזמן שאני מול המחשב. אז אני משתמש ב blogish. וסוזן וגה היא הזמרת האהובה עלי ביותר, וזה אחד השירים הטובים ביותר שלה.
יוני 15, 2007 ב- 7:26 pm |
בקמץ? יו, יש זמר כזה. או כמעט כזה. קוראים לו רונָן.
אני משאירה את המסדרון הנחשוני ושימות העולם.
(עדיין חמישה)