אה, חשבתם שהגעתם לפוסט פוליטי, שמבוסס על ניתוח והכרה מעמיקה של תנאי השטח? לא. רק רציתי להבהיר את זה, כדי שלא יהיה מה לבוא אליי בטענות אחר כך.
המנהיג האחרון בעל הלוק המעונה שהיה לנו, היה בגין ז"ל. ואכן, הסתבר שהלוק המעונה שיקף אישיות מעונה, ובסופו של דבר פרש בגין להתבודד עם סיפורים מדכאים כמו המלחמה וההתאלמנות. ואנחנו למדנו לקח והחלטנו שלא נבחר יותר בדכאוניים וסגפנים, אלא רק באנשים מוחצנים ונהנתנים שינהיגו אותנו.
עשינו את זה בשלבים: קודם שמיר הגמד הקומי, אחר כך רבין הפלמ"חניק צרוב השמש שאהב לאכול כמה דברים טובים ולשתות כמה דברים טובים, אחר כך ביבי החתיך האמריקאי, אחר כך ברק הגוץ העליז, ובסוף הנהנתן הגדול מכולם – אריק. אריק שגם היה לו קול מצחיק, וגם היה שמן מאוד וידע לפרק כבש בשלושים שניות, וגם לעת זקנתו היתה לו עין אחת פוזלת החוצה באופן משעשע (ועכשיו יש לנו אחד קצת פרווה, אבל הוא הגיע לראשות הממשלה במקרה, אז זה לא נחשב).
וזו, אגב, הסיבה שפרס אף פעם לא ניצח בבחירות לראשות הממשלה. טוק אבאוט לוק מעונה. חזותו האפורה, עפעפיו השמוטים ומבטאו הקודר פסלו אותו. לא עזרו נסיונות ההסוואה – ניתוח העפעפיים, דיבור בטון כועס ועטיית דובון. אולי בבחירות מול לוי אשכול היה לו סיכוי, אבל לא בתקופתנו.
וזו, אגב, גם הסיבה שמצנע לא ניצח בבחירות לראשות הממשלה. ומצנע, בחוסר המודעות השיווקית שלו, רק העצים את מראה ההאש-פאפי, עם הזקן, שנראה היה כאילו גרר את פניו עוד כמה מילימטרים מטה לרצפה והוסיף גוון נוסף של אפור לתדמיתו.
במפלגת העבודה למדו את הלקח ובחרו בעמיר פרץ, שנראה גם חדור אנרגיות ושמחת חיים, וגם קומי. אבל אז צצו כל מיני בעיות אחרות כמו קדימה, והעובדה שפרץ הוא לא סתם קומי אלא מזרחי קומי, שזה טוב לסאלח שבתי אבל לא לראש הממשלה. בקיצור, עכשיו מסתמן שזה בין עמי איילון ואהוד ברק. אבל עמי איילון לא ינצח. ואם בדרך נס כלשהי יזדמן לו לנצח, הוא לא יגיע לראשות הממשלה.
לא זכור לי כזה מועמד בעל לוק סגפני ומעונה. הבנאדם נראה סובל. הוא נראה כאילו דרכו עליו וקימטו אותו. הוא נראה בן שש מאות, למרות שהוא בסך הכל בן שישים ושתיים. צעיר מברק.
רק תראו את ההבדל ביניהם:
וזהו.
תזכרו שאני הייתי הראשונה שאמרתי.
? 
ינואר 9, 2007 ב- 1:44 pm |
מעונה? כנראה שלא ראית אותו מחייך: http://www.avoda2006.org.il/Media/ami61.jpg
ינואר 9, 2007 ב- 1:49 pm |
זה אחד החיוכים היותר מעונים שיצא לי לראות, תודה
ינואר 9, 2007 ב- 2:23 pm |
אז אני מבינה שהמעונה מתמודד בבחירות מול הזה, נו, שכבר היה פעם ולא משו.
קיפ אס אפדייטד.
-תגיגי, מה עם איזה רמז לשיר ההוא? לא תזרקי?-
ינואר 9, 2007 ב- 2:31 pm |
אני מעריכה את ההשתתפות שלך גם כשאני מדברת על נושאים שלא מעניינים אותך.
ובקשר לשיר – אני ממש משוכנעת שגם אם קראו אותו רק חמישה אנשים, אחד מהם זיהה את המקור. ואני מחכה שאותו אחד יצעד קדימה ויודיע לי על כך.
בכל אופן הנה לינק כדי להחזיר את העניין למודעות: זהו את המקור 2
ינואר 9, 2007 ב- 2:46 pm |
🙂
ככה זה כשאוהבים. בטוב וברע. בחולי ובבריאות. בעוני ובעושר.
אני אוהת את הבלוג הזה. מה אני אעשה?
ינואר 9, 2007 ב- 3:02 pm |
אל תזלזלי באולמרט – הוא אלוף הנהנהנתנים.
אבל אם הנהנתנות של אריק כללה בליסה של סטייקים, הנהנתנות של אולמרט היא להוציא את השכר הממוצע במשק על מנה של 30 גרם סלמון.
ינואר 9, 2007 ב- 3:05 pm |
🙂
היי, ברוך הבא!
נראה לי שגם פרס הוא נהנתן לא קטן, מאותו זן של אולמרט, אבל אין לו את הלוק המתאים. וגם לאולמרט אין את הלוק המתאים, כי אין לו לוק בכלל.
אה, וזה מזכיר לי שראיתי בטלוויזיה את עמי איילון יוצא לבלות עם החבר'ה בפאב אחרי הפריימריז. ובכ"ז הוא נראה מעונה.
ינואר 9, 2007 ב- 4:20 pm |
תודה על הברכות, אבל הן לא במקומן – אני עובר כאן מפעם לפעם, גם אם בד"כ לא מגיב…
ולגבי הלוק – עניין של דעה, כנראה. לי החלקלקות הזו דווקא מאוד מתקשרת עם נהנתנות.
ינואר 9, 2007 ב- 4:26 pm |
הוא עדיין די אפור בעיניי, במיוחד בהשוואה לשרון, אבל בוא נגיד שהקואום-אובר בהחלט ממקם אותו כמצחיק יותר מהקירחות הסגפנית של עמי איילון.
כמצחיק יותר מעמי איילון עם הקירחות הסגפנית שלו, כלומר.
ינואר 9, 2007 ב- 9:51 pm |
שיט, ואני לרגע עוד קיוויתי שנקלעתי לפוסט פוליטי שמבוסס על ניתוח ו…
אבל הו, לא.
המעונה האמיתי הוא הבוחר שצריך עוד פעם להתלבט עם ללכת להצביע
בשביל המושחתים-האלה-נמאסתם-כבר-קרציות או
להתבטל בבית.
ינואר 9, 2007 ב- 9:52 pm |
אם ולא עם…
ינואר 10, 2007 ב- 12:36 am |
כן כן.. יש לך את הבלוג הכי טוב ברשת.. בלה.. בלה.. כולם יודעים.
עכשיו, יקירתי, יש לך הזדמנות לעשות מצווה. עזרי למרג' הנבוכה – מי זה אבי דיכטר? והאם אנחנו אוהבים אותו?
ינואר 10, 2007 ב- 12:43 am |
עידית, לדעתי בגין דווקא התחיל בסדר את הקדנציה.
כלומר, ראיתי כמה נאומים שלו והבנאדם היה די נלהב.
רק לקראת הסוף, עם המלחמה ההיא וכל הג'אז, הוא נהיה קצת מדוכדך.
והסיבה שמצנע לא נהיה ראש ממשלה היא בגלל מפלגת העבודה שחבריה עשו הכל כדי להכשילו.
ופרס? פרס לוזר.
לא סיפרו לך?
לפחות במונחים של בחירות.
ובעניין הנהנתנות, הוא יכול ללמד את אולמרט דבר או שניים על הנושא.
בכל מקרה, ברק השאיר אחריו אדמה חרוכה במפלגה, אז אני פחות אופטימי ממך.
ינואר 10, 2007 ב- 2:12 pm |
שין – אם זה יהיה יום יפה אז אפשר גם להתבטל בחוץ… כך שיש שלוש אופציות למעונים. יייפי
מרג'- הוא מקדימה, הוא השר לביטחון פנים והוא היה ראש השב"כ. זה כל מה שאני יודעת על הבנאדם. אני באופן אישי לא אוהבת אותו. ונחשי מה – אין לי הסבר.
לא הבנת מהרשימה למעלה שאני לא סמכות בענייני פוליטיקה? בזה מתעסק תאומך הרוחני, הגלוב. ואת משפט הבלוג הכי טוב ברשת בטח את אומרת לכל הבנות…
ומוטי – גם בנאומיו הנלהבים ביותר, בגין נראה לי קצת סובל.
פרס? לוזר????
ינואר 10, 2007 ב- 2:31 pm |
אגב, בעקבות מחשבה מעמיקה על הנושא אתמול, החלטתי שאכן יש להפריד בין סוגי הנהנתנות, ושהעם מעדיף נהנתנות של פירוק סטייקים, על פני נהנתנות 30 גרם סלמון מז'אנר אולמרט/פרס
ינואר 11, 2007 ב- 12:57 am |
ראיתי את איילון המציאות, והוא נראה הרבה יותר גרוע מהתמונות שיש כאן ומהתיאורים שלך…
ינואר 11, 2007 ב- 12:09 pm |
🙂 יותר גרוע משש מאות?