עמוד ראשי

הברית לא נכרתת רק עם מי שעומד כאן. היא כוללת גם את מי שהיה חלק מהדרך, אבל לא זכה להגיע עד הסוף. לכן, עבור אלה שכבר לא עמנו אנחנו חייבים לתקן את מה שקרה

חוזרים להתנהלויות השערורייתיות בכנסת היוצאת, והפעם: ראשי האופוזיציה שנלחמים על הדמוקרטיה בהצעה מאוד לא דמוקרטית

בזמן שהליכוד ונתניהו מקדמים קמפיין שמרכזו בדה-לגיטימציה של שותפות פוליטית עם ערבים, משני צדי המפה הפוליטית נוצרים בפועל מודלים של שותפות כזאת

למה בעצם בגוש האופוזיציה מתנגדים בקול להקמת קואליציה בתמיכת המפלגות הערביות? האם הצירוף של סגלוביץ' ויוסף חדאד יצליח לשבור את החומות? ומה הקשר ליהדות ארה"ב?

בניגוד לזעקות של ש"ס, היועמ"שית לא רמסה את החוק להנצחת זכרו של הרב המנוח. גם אם מעריכים מאוד את הרב עובדיה, זכרו רק מוכתם כשהוא מזוהם בפוליטיקה מפלגתית

בזמן שהפוליטיקאים רודפים אחרי כותרות, יש אנשים שהתפקיד שלהם הוא להתעלם מרעשי הרקע ולשמור על המערכות הציבוריות שלנו. דווקא עכשיו, אנחנו צריכים להגיד להם תודה ולחזק אותם

חוזרים להתנהלויות השערורייתיות בכנסת היוצאת, והפעם: שר הדתות שהפך את המשרד שלו ל"משרד לשירותי ש"ס" ועל הדרך חשף את השיטה של המפלגה לניצול כספי הציבור

סבא רבא שלי היה עיוור ותמיד היה לי קשה עם הפסוק מהפרשה שמדבר על הלקות כעל קללה. עד שראיתי את המדרש שהסביר לי שאני צריכה לראות את הדברים לגמרי אחרת

בטח שאנחנו רוצים שילדים פלסטינים לא יתחנכו לשנאת יהודים, אבל הדרך לשם היא לא כוחנות של “בעל הבית השתגע”. זה לא מחזק ציונות - להפך, זה מבודד אותנו יותר ויותר בעולם

הנסיבות הפוליטיות וההיסטוריות, רוחות הזמן המשיחי והאתגרים המוסריים מחייבים בחירה ערכית בהירה וצלולה עכשיו: מה מטרת העל שלשמה הוקמה מדינת ישראל?

יש בכולנו אלמנט של חשד או חשד שרק מחפש הזדמנות להתלבש על עובדות, או על עובדות שטרם נבדקו. חודש אלול מזמין אותנו לחפש ולפשפש לא אצל האחר, אלא קודם כל אצלנו

חוזרים להתנהלויות השערורייתיות בכנסת היוצאת, והפעם: חבר הכנסת שלא מסתיר לרגע את השאיפה שלו לכונן מדינת הלכה חרדית בישראל - רק צריך להקשיב

הפשיעה והאלימות בחברה הערבית זה לא עניין של פוליטיקה או רק של מגזר אחד, זאת הבעיה של כולנו. לטפל בבעיה זה עניין של אחריות מוסרית יהודית בסיסית

יאיר שלג הסביר בריאיון לרדיו רק"ע מה באמת עומד מאחורי אותה קבוצה אלימה שפולשת לבתים בכפר קוסרא, פעם אחר פעם, ולמה המדינה לא מגיבה כמו שצריך

זה טוב ויפה שהפוליטיקאים מצטרפים למחאה,אבל זה לא מספיק. נציגי הציבור צריכים להביא תוכניות ופתרונות, לא להפגין או לפזר הבטחות שווא

יש מי שטוען שכדי לנצח באזור שלנו, צריך להתנהג כמו שהאויבים שלנו מתנהגים. אלא שפרשת השבוע אומרת בדיוק ההפך: אימוץ המנהגים המקומיים זה סוג של התבוללות רוחנית ואובדן דרך

חוזרים להתנהלויות השערורייתיות בכנסת היוצאת, והפעם: סגן השר שתוקף את "הדמוקרטיה התל אביבית", אבל מנצל אותה יפה מאוד בשביל לקדם אינטרסים מגזריים

דומה שאין מדינה בעולם שיכולה להזדהות ב־2026 עם הסיפור היווני העתיק הזה כמו ישראל (ואולי גם אוקראינה), אבל הצדק לא מועיל למי שנהרג ונפצע, למי שאיבד את הרגעים היפים בחייו במשך עשר שנות מלחמה

לרגל צאת ספרה "השתיקה של אמא", מספרת מיכל גוברין, חברת צוות מרכז הטקסים במכון הרטמן, על היחסים עם האם, קשר השתיקה סביב קורותיה בשואה - והמשימה הגדולה שנטלה על עצמה: לזכור באחריות

חוזרים להתנהלויות השערורייתיות בכנסת היוצאת, והפעם: יו"ר הוועדה שהוציאה את הח"כ הרפורמי כדי להשאיר "רק יהודים" בחדר, והשרה שהפיצה פייק ניוז על בר מצווה לכלבים