BTR-40
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | נגמ"ש/רק"ם סיור |
| מדינה מייצרת |
 ברית המועצות |
| יצרן |
גא"ז  |
| משתמשים עיקריים |
הצבא הלאומי האפגני |
| שנת יצור | 1950 |
| דגם קודם | אין |
| דגם עוקב | BTR-152 |
| מערכה מרכזית | המרד ההונגרי,מלחמת ששת הימים |
| יחידות שיוצרו |
8,500 |
| מידע טכני | |
| אורך | 5.00 מטר |
| רוחב | 1.90 מטר |
| גובה | 1.75 מטר |
| משקל | 5.30 טון |
| מהירות | 80 קמ"ש |
| טווח פעולה | 285 ק"מ |
| חימוש עיקרי | מקלע 7.62 מ"מ |
| מנוע | בנזין בעל הספק של 80 כ"ס. |
| שריון | 6-11 מ"מ |
| צוות | 2 + 8 לוחמים. |
  | |
BTR-40 (ברוסית: БТР-40) הוא רק"ם בעל הנעת 4X4 תוצרת ברית המועצות. הרכב התבסס על משאית GAZ-63. בצבא הסובייטי הוא תפקד כנגמ"ש קל או רק"מ סיור. בנוסף לצבא הסובייטי היה בשימוש של מעל ל-30 מדינות (בחלקן עדיין נמצא בשירות פעיל). BTR-40 נחשב לנגמ"ש הראשון שיוצר באופן סדרתי בברית המועצות.
תוכן עניינים
מבנה הנגמ"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנגמ"ש פותח בשנת 1947 על ידי משרד התכנון של מפעלי גא"ז. גם אב טיפוס הראשון של הרכב (שנקרא BTR-141 ) יוצר במפעל זה. BTR-40 הושתת על קווי היסוד של משאית GAZ-63. זהו נגמ"ש עם גג פתוח, גוף הרכב יוצר מלוחות שריון בעובי של 6-11 מ"מ. בגוף הרכב מותקנות שלוש דלתות (שתיים בחלק הקדמי לכניסת הנהג והמפקד ודלת שלישית בצד האחורי של תא הלוחמים). בכל דופן צד של תא הלוחמים ישנם 3 חרכי ירי, כדי לאפשר ירי מנשק אישי של הלוחמים (תת-מקלעים או רובי סער). בחלקו האחורי של תא לוחמים הותקן גם מנוף הרמה. הנגמ"ש הונע על ידי מנוע בנזין בעל הספק של 80 כוחות סוס, מהירות מקסימלית של הנגמ"ש בכביש – 80 ק"מ. חימוש הנגמ"ש כלל מקלע גוריונוב שהותקן בקדמת הכלי (מעל תא הנהג). משקל הכולל של הנגמ"ש – 5.3 טון.
דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- BTR-40 - דגם הבסיס
- BTR-40A: - רכב נ"מ. בתוך תא הלוחמים הותקן זוג מקלעי KPV (קוטר 14.5 מ"מ ), אשר הופעלו על ידי לוחם אחד. זווית הרמה של המקלעים (מ 5 - עד 80 מעלות) אפשרה הפעלת המקלעים גם נגד מטרות "יבשתיות".
- BTR-40V- דגם משופר של הגרסה המקורית של BTR-40, אשר פותח בשנת 1956. בדגם זה הותקנה מערכת מרכזית לשמירת לחץ האוויר בצמיגים.
- BTR-40B- שיפור נוסף של הדגם BTR-40V. כלקח מקרבות המרד ההונגרי, בדגם זה הותקן גג משוריין מעל תא הלוחמים. בעקבות כך משקל הכלי עלה וקיבולת תא הלוחמים ירדה מ8- ל6- לוחמים. כמו כן הותקנה בכלי מערכת סינון אוויר להגנת הצוות והלוחמים מפני חומרי לחימה כימיים וביולוגיים.
- BTR-40R - רכב גו"ז ליחידות אב"כ.
- BTR-40ZD- בדגם זה הותקנו 4 גלגלי מתכת נוספים על מתקן מיוחד, אשר אפשר לכלי לנוע על פסי רכבת.
- TYPE-55 גרסה סינית של-BTR-40.
- SPW-40 - גרסה המזרח גרמנית של BTR-40.
שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
נגמ"ש ה-BTR-40 שירת בצבא ברית המועצות החל מ-1950 בתפקידים הבאים : נגמ"ש חי"ר, רק"מ סיור ורכב פיקוד. כבר באמצע שנות ה-50 כנגמ"ש חי"ר הוא הוחלף ברוב יחידות השדה בBTR-152 . כרכב סיור שימש עד לאמצע שנות ה-60, אז הוחלף בBRDM-1. יחד עם זאת BTR-40 רבים נשארובמחסני החירום של הצבא הסובייטי עד להתפרקות ברית המועצות בשנת 1991, למרות שייצורם הופסק עוד בשנת 1960. בצבא הפדרציה הרוסית הם הוצאו מהשירות באופן רשמי בשנת 1993 . הנגמ"ש סופק לכל מדינות ברית ורשה, גרמניה המזרחית אף יצרה גרסה מקומית של הנגמ"ש. בנוסף הוא נמכר בעסקאות נשק למדינות רבות באפריקה, אסיה והמזרח התיכון (בסך הכל ל 18 מדינות) .ה-BTR-40 שירת בעימותים שונים ברחבי העולם, ביניהם: מלחמת קוריאה, מלחמת האזרחים בצפון תימן, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת וייטנאם .
במהלך מלחמות ישראל, נפלו כמה עשרות נגמ"שי BTR-40 שלל בידי צה"ל והם כונו "במבינו" . כמה מהם שירתו את כוחות הביטחון בעיקר במשמר הגבול, כך למשל יחידת משמר הגבול שאבטחה את נמל התעופה בן-גוריון השתמשה בנגמ"שים מסוג זה. במהלך מבצע אנטבה ( "כדור הרעם" ) נעשה שימוש ב4 שריוניות כאלו אשר חומשו במקלעי מא"ג ומקלר"ים ופעלו ב2 כוחות בחוליות חסימה ורתק, מפקד כוח השריוניות היה שאול מופז.
כיום מוצג BTR-40 בארץ במוזיאון יד לשריון בלטרון ובמוזיאון בתי האוסף בתל אביב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| רק"מ מדינות הגוש הסובייטי לאחר מלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| טנקים | T-84 Oplot-M • T-90 • T-84 • T-80 • T-72 • T-64 • T-62 • PT-76 • T-55 • T-10 • ארמטה T-14 | |
| נגמ"שים | BTR-152 • BTR-94 • BPM-97 • BTR-90 • BTR-80 • BTR-70 • BTR-60 • BTR-40 • BTR-4 • BTR-3 • BTR-D • BTR-50 • MT-LB | |
| נגמ"שי לחימה | BMPT • BTR-T • BMD-3 • BMD-2 • BMD-1 • BMP-3 • BMP-2 • BMP-1 • T-15 ארמטה | |
| תותחים מתנייעים | 2S1 גווזדיקה • SO-152 • 2S4 טולפן • 2S5 גיאטסינט-S • 2S7 פיון • 2S9 נונה • 2S19 MSTA • 2S23 נונה-SVK • 2S25 Sprut-SD • 2S31 וונה • ASU-57 • ASU-85 • A-222 ברג | |
| ארטילריה רקטית | BM-14 • BM-21 גראד • BM-24 • BM-25 • BM-27 אוראגן • TOS-1 • BM-30 סמרץ' | |
| טילי קרקע-קרקע | 2K6 לונה • 9K52 לונה-M • OTR-21 טוצ'קה • OTR-23 אוקה • 9K720 איסקנדר • K-300P בסטיון-P | |
| רק"ם נ"מ | SA-22 • SA-19 • ZSU-23-4 • ZSU-57-2 • BTR-152A\D\E • BTR-40A | |
| מערכות קרקע-אוויר | SA-4 • SA-6 • SA-8 • SA-9 • SA-10 • SA-11 • SA-12 • SA-13 • SA-15 • SA-17 • SA-19 • SA-20 • SA-21 • SA-22 | |
