משחתת
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| ||
מַשְׁחֶתֶת היא אוניית מלחמה בינונית בגודלה, מהירה, בעלת כושר תמרון גבוה וטווח גדול, שמשימתה ליווי אוניות גדולות יותר בצי מלחמתי, בשיירה או בכוח משימה ימי, ולהגן עליהן מפני מתקפות מצד אוניות מלחמה קטנות יותר. המשחתת פותחה בסוף המאה ה-19 על ידי קצין הצי הספרדי, פרננדו ויאמיל (Villaamil) כהגנה מפני ספינות הטורפדו שהחלו אז להיכנס לשירות והיוו איום משמעותי על אוניות הצי הגדולות. מכיוון שתפקידן היה להרוס את ספינות הטורפדו נקראו האוניות החדשות "משחיתת ספינות טורפדו" (Torpedo Boat Destroyer) אך בתוך מספר שנים קוצר השם והתקבל הכינוי המקוצר "משחתת".
עד מלחמת העולם השנייה היו המשחתות אוניות קלות יחסית, גדולות מפריגטה וקטנות מסיירת. למשחתות בתקופה זו לא הייתה יכולת לפעולה עצמאית כאונייה בודדת במשימה ארוכת טווח, ובדרך כלל פעלו המשחתות בתקופה זו בקבוצה, בליווי שמשת משחתות (Destroyer Tender). לאחר המלחמה, עם הופעתם של טילים מונחים, החל להופיע טיפוס חדש של משחתת, משחתת טילים מונחים. משחתות מסוג זה החלו לבצע משימות שבעבר היו תפקידן של אוניות מלחמה גדולות ממנה, הסיירת ואוניית המערכה. משחתות אלה הפכו גדולות יותר ולהן יכולת לבצע משימה באופן עצמאי.
בעשור השני של המאה ה-21 מהוות המשחתות את אוניית השטח העיקרית[א] בציי המלחמה בעולם. נכון ל2019, אין אף צי מלחמה המפעיל אוניית מערכה או סיירת מערכה, ורק שתי מדינות מפעילות סיירות, ארצות הברית ורוסיה. למרות שמן, המשחתות המודרניות שוות בהדחק שלהן להדחק של סיירת מזמן מלחמת העולם השנייה, אך כוח האש שלהן עוצמתי לאין שיעור משל אותן סיירות, ולחלק מן המשחתות הנושאות טילים מונחים יכולת לשאת טילים בעלי ראש נפץ גרעיני. המשחתות מסדרת ארלי בורק, הנמצאות בשירות צי ארצות הברית גדולות בפועל אף מאוניות שהוגדרו בעבר כסיירות טילים מונחים.
בכמה ציים של מדינות אירופאיות, ובהן הציים של ספרד, גרמניה וצרפת, נעשה שימוש במונח "פריגטה" עבור המשחתות, דבר המוביל לבלבול מסויים.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיתוח הטורפדו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – טורפדו, ספינת טורפדו
הופעתה והתפתחותה של המשחתת קשורים להמצאת הטורפדו, בשנות ה-60 של המאה ה-18. למרות חבלי הלידה היה ברור שמדובר באמצעי לחימה מהפכני, שבאמצעותו יכול גם כוח ימי חלש לפגוע בכוח ימי חזק ממנו בהרבה. כדי לשגר את הטורפדו אין צורך באוניית מלחמה מורכבת ויקרה, וניתן להסתפק בסוג חדש של ספינות קטנות, מהירות וזולות, שנקראו ספינות טורפדו. ספינות קלות כאלו אמנן אינן יכולות להפליג בלב ים, אך הן תוכלנה לפגוע באוניות האויב הגדולות סמוך לחוף. עד 1880 כבר היו בשירות ספינות טורפדו בעלות הדחק של 50 - 100 טון, שהיו מהירות דין כדי לחמוק מסירות משמר של האויב.
בתחילה נתפס האיום מצידן של ספינות הטורפדו כמשמעותי רק כנגד אוניות בעודן עוגנות בנמל, אך עם פיתוחם של טילי טורפדו מהירים יותר ובעלי טווח אורך יותר התחוור שגם אוניות בלב ים חשופות לפגיעתם. כמענה לאיום החדש החלו הציים השונים להפעיל סירות משמר חמושות, שנקראו "תופסות" (Catchers), שנועדו ללוות את צי המלחמה בים. כדי שתוכלנה למלא את משימתן היו ספינות אלו צריכות להיות כשירות לשיט בים הפתוח ועמידות בשיט ממושך. כדי לעמוד בדרישות אלו החלו המתכננים להגדיל את מימדיהן של ספינות אלו, והן נודעו רשמית כ"משחיתות ספינות טורפדו" (Torpedo Boat Destroyers). עד מלחמת העולם הראשונה קוצר שמן ל"משחתות". גם בשפות אחרות מעדי שמן של אוניות אלו על מטרתן המקורית, ככלי שיט שנועדו להילחם בספינות טורפדו: בצרפתית (contre-torpilleur), באיטלקית (cacciatorpediniere), בפורטוגזית (contratorpedeiro), בצ'כית (torpédoborec), ביוונית (antitorpiliko,αντιτορπιλικό), בהולנדית (torpedobootjager) ובפולנית(kontrtorpedowiec, מינוח שהיה מקובל עד מלחמת העולם השנייה אך אינו בשימוש מאז).
עם התפתחותן של המשחתות התברר שניתן להטיל עליהן את תפקידן של יריבותיהן, ספינות הטורפדו, ולחמש אותן בטילי טורפדו בנוסף לתותחים. עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה אלו היו תפקידיהן של המשחתות: הגנת הצי שלהן מתקיפות ספינות טורפדו ומשחתות אויב, ותקיפת אוניות המערכה והסיירות של האויב.
משחתות ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב1884 השיק הצי המלכותי הבריטי את ספינת הטורפדו אה"מ סוויפט, שמאוחר יותר סומלה מחדש TB 81. סו הייתה ספינת טורפדו גדולה, בעלת הדחק של 137 טון, שהייתה חמושה בארבעה תותחים מהירי ירי בקוטר 47 מ"מ ושלושה צינורות טורפדו. מהירותה הייתה 23.75 קשר (כ-44 קמ"ש), מהירות שלא היה בה די כדי להתמודד בצורה יעילה עם ספינות הטורפדו, אך החימוש שנשאה היה מספק לקרב עמן.
ספינה נוספת שבישרה את הופעתה של המשחתת הייתה ספינת הטורפדו קוטקה, שנבנתה ב1885 עבור הצי הקיסרי היפני. הספינה נבנתה במספנת יארו בגלאזגו על פי אפיון יפני ונשלחה בחלקים ליפן, שם הורכבה והושקה ב1887. "קוטקה" הייתה באורך 50 מטרים ולה הדחק של 203 טון. היא הייתה חמושה בארבעה תותחי ליטרה אחת (37 מ"מ) מהירי ירי וששה צינורות טורפדו ומהירותה עמדה על 19 קשר (35 קמ"ש). במהלך הניסויים שערך הצי היפני עלה כי "קוטקה" יכולה להתלוות לאוניות הצי בים הפתוח. לדעתם של אנשי מספנות יארו, "היפנים המציאו למעשה את המשחתת".
כלי השיט הראשונים שמשימתם הוגדרה כהשמדת ספינות טורפדו היו סיירות קטנות, שנקראו "ספינות תותחים נושאות טורפדו" (Torpedo Gunboat). אוניות אלו היו חמושות בצינורות טורפדו ותותחים, שנועדו לאפשר להן להילחם בספינות טורפדו ולהטביע אותן. הספינה הראשונה שנבנתה במתכונת זו הייתה אה"מ רטלסנייק (Rattlesnake), שתוכננה ב1885, והושקה כמענה למשבר המדיני בין האימפריה הבריטית לאימפריה הרוסית ב1885. ספינת התותחים הייתה חמושה בטורפדות ונועדה לרדוף אחרי ספינות טורפדו קטנות ממנה ולהשמיד אותן. אורכה של הספינה היה 61 מטרים, רוחבה המירבי 7 מטרים וההדחק שלה היה 550 טון. "רטלסנייק" הייתה בנויה מפלדה אך ללא מיגון, למעט סיפון ממוגן, בעובי 19 מ"מ. הספינה הייתה מצויידת בתותח בקוטר 4 אינץ' (101.6 מ"מ)/25 ליטראות, שלושה תותחי 3 ליטראות וארבעה צינורות טורפדו בקוטר 14 אינץ' (360 מ"מ), שניים בחרטום ושניים בכל אחד מצידי האונייה. הספינה נשאה ארבעה טילי טורפדו.
משחתות ספינות הטורפדו, שהיו מהירות יותר, החלו להיכנס לשירות בשנות ה-90 של המאה ה-19 והפכו את ספינות התותחים למיושנות.
איפיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחתת היא אוניה בינונית אשר הדחקה נע בין 2,000 ל-10,000 טון. המשחתות משמשות לרוב לאבטחת נושאות מטוסים, אבטחת קווים, השמדת ספינות אויב וצוללות ותקיפת מטרות חוף. ברחבי העולם משחתות נושאות בין 150 ל-300 מלחים אשר מתפעלים אותן ואת הציוד אשר הן נושאות, לרבות מערכות הנשק. מערכות נשק אלו כוללות לרוב ובעיקר טילי ים-ים, טילי ים-אוויר, טילי ים-קרקע, פצצות עומק, תותחים ומקלעים. משחתות נמצאות בשימוש בכל הציים המודרניים הגדולים.
בחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שייטת המשחתות
ברשות חיל הים הישראלי היו כמה משחתות, אך הן כבר לא בשימוש. הידועה מהן הייתה אח"י אילת, אשר הוטבעה על ידי חיל הים המצרי במהלך מלחמת ההתשה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג. רינשטיין, אוניית המשחית, 'מערכות ים', ינואר 1953, עמ' 40.
- הרולד הלפר, "השובבה אינה גברת", 'מערכות ים' 76, פברואר 1966. עמ' 8.
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ להבדיל מנושאת מטוסים, הפועלת בתווך האווירי ולא בתווך הימי הקלאסי, וצוללות, הפועלות בתווך התת ימי.