תכנית "אמירים“ היא תכנית ההצטיינות המושקעת ביותר בישראל: פרט למלגת לימוד מלאה, האוניברסיטה העברית מקדישה מדי שנה למעלה ממיליון ש"ח לטובת יצירת מערכת לימודים ייחודית עבור התכנית. מי שיתקבלו לתכנית, ילמדו בקורסים בלעדיים, ישתתפו בסיורים לימודיים בארץ ובחו"ל (לסלוניקי, לסיציליה, ולוושינגטון בשנים הקרובות; לבייג'ינג, לפריז, לוונציה, לברלין, ולאנגליה בשנים קודמות), ויוזמנו לצפות במופעי תאטרון, מחול, מוסיקה וקולנוע כמו גם להשתתף בפסטיבלים שונים – הכל במימון מלא של התכנית.
תכנית אמירים לתלמידות ותלמידים מצטיינים במדעי הרוח היא תכנית ייחודית בארץ 
ובעולם. התוכנית הוקמה בשנה 1989 על-ידי פרופ' רות כ"ץ, ומאז ועד היום, תודות לדורות של סטודנטיות וסטודנטים, בהובלת ראשות וראשי התוכנית לאורך השנים ובעזרת הצוות האדמיניסטרטיבי, היא אחת מתוכניות הדגל של האוניברסיטה העברית.
תכנית אמירים ייחודית לא רק בגלל רף המצוינות של המתקבלים אליה, אלא גם בגלל מבנה תוכנית הלימודים המבוסס ברובו הגדול על קורסים המתוכננים על-ידי מומחיות ומומחים בתחומם עבור התוכנית ומועברים על-ידם. הקורסים הללו פותחים פתח לעולמות תוכן המציגים את נפלאות מדעי הרוח והחשיבה ההומניסטית הביקורתית. אחד השיאים של תהליך הלימוד בן שלוש השנים הוא סיור לימודי מסכם בחו"ל (בתכנון: סיציליה 2026, ארה״ב 2027, גרמניה/אוסטריה 2028).
גם מתכונת הלימוד, שמטרתה בנייה של קהילה לומדת המציעה מרחב לליבון רעיונות, למחלוקות וגם לתמיכה, מייחדת את התוכנית. לצד הקורסים ישנן פעילויות נלוות כגון הרצאות וסדנאות פרי יוזמת התלמידות והתלמידים, יציאות לאירועי תרבות בירושלים ואירוע סוף השנה, שתורמות אף הן לגיבוש הקהילה הלומדת.
אמירים הם הענפים הגבוהים בעץ – צמרת העץ. הדימוי שמפנה להישגיות ולמצוינות ברור. אבל כדאי להתעכב על מה שמצוי מתחת לענפים הגבוהים: יתר הענפים, הגזע והשורשים שמגלמים עולמות על גבי עולמות של ידע מסועף, הבנה וערכים המאפשרים לאותם ענפים להאמיר, כשהשמים הם הגבול.
יש הרואים קשר בין שורש המילים להאמיר ואמיר – הענף הגבוה – לשורש המילה אמירה. כך חשב מדקדק ימי הביניים רבי דוד בן יוסף קמחי (רד"ק). כך חשב גם מי שטבע את השם אמירות לכתב העת של התוכנית. זהו כתב-עת תוסס ומגוון, אכסניה לאמירותיהם-מאמריהם של משתתפי התוכנית ובעריכתם. הזדמנות נוספת לאמירה היא גם תחרות החיבורים בזיקה חברתית שמתקיימת כמה פעמים בשנה. פרסים המוענקים לחיבורים המצטיינים נתרמים בהמשך לארגון חברתי, לבחירת הזוכה.
בעיניי, בנוסף לעמידה בתנאי התוכנית ובמטלות הפורמליות והבלתי-פורמליות, מוטל עלינו –תלמידים וגם מרצים – לברר ולנסח בינינו לבין עצמנו, כמו גם כלפי חוץ, מהי מצוינות – אותו מושג חמקמק – ואיך מצוינות והאמירה האינטלקטואלית שכרוכה בה מתקיימות בעולם שבו התותחים רועמים.
*
אני נרגשת לברך את כולכן וכולכם – את כולנו – בברכת שנה אקדמית מרחיבת דעת ולב.
לסטודנטיות ולסטודנטים, אני מאחלת שתחדדו את האמירה שלכם ושתכירו מצוינות גם מזוויות שלא חשבתם עליהן קודם.
למרצות ולמרצים, מתרגלות ומתרגלים, לאיש ונשות הצוות היקרים – אורלית, הגר ושוהם, אני מאחלת שנת עבודה פורייה והרמונית.
אבקש, בנוסף, להיפרד מעל גבי שורות אלו מרחלי נתן, המנהלת האדמיניסטרטיבית של התכנית שפורשת לגמלאות אחרי 40 שנות עבודה באוניברסיטה העברית, ומעמית קסטנבאום, רכז התכנית בחמש השנים האחרונות. תודה ענקית על העבודה המצוינת והקשה שלכם למען התלמידות והתלמידים והשגשוג של התכנית. העצב על כך שזמן הפרידה הגיע הוא גדול...
לבסוף, אני מייחלת לחזרתם המיידית של החטופים, החיים לשיקום, והמתים לכבוד אחרון, ולעצירה של שפיכות הדמים.
פרופ' נורה בונה, ראשת התכנית
