הגופים המוסדיים בישראל מנהלים כיום 1.8 טריליון שקל. מדובר בחיסכון לטווח ארוך, המגלם את תשלום פרמיות הביטוח, שחלק ניכר מהן מיועד להשקעה בבורסה הישראלית ובשווקים הגלובליים. בהיעדר חלופות, נאלצים מנהלי ההשקעות לייצר תשואה בזירה מוכרת
האשראי הזול הוא כמו סם ממכר, נוח ונעים לעסקים ולחברות הצורכות, אלו המשתמשות בו כדי להרחיב את פעילותן ואף לגייס עובדים ולממן הטבות, רכישה חוזרת של מניות ואף חלוקת דיווידנדים. אז למה לעצור את החגיגה?
לא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה אפס, ובטח שלא יעלה על הדעת שמחיר הכסף יהיה שלילי - שהרי בתאוריה, מחיר שלילי יזמין ביקוש אין סופי למוצר כסף ■ אולם במציאות של הרחבות מוניטריות ושיעור אינפלציה נמוך, סיטואציה בה הכסף נסחר בריבית שלילית - אינה חלום אלא מציאות
בשוק יעיל, שבו נמצא קונים ומוכרים רבים, המרווחים שבין מחיר הקניה למחיר המכירה מצומצמים עד כדי אפסיים והמסחר מתנהל בצורה יעילה. מנגד, תנאי המסחר בזירת הריפו הם במבנה של עסקות השאלה, שבהן הצד המוכר זקוק לכסף נזיל ולכן הוא פונה לשוק הריפו כדי להפוך אג"ח למזומן
נתוני הסחר העולמי מלמדים כי הסחר אמנם נפגע, אולם סין הצליחה להיערך למלחמה באמצעות פיחות יזום בשער היואן, באופן שמקזז את השפעת העלאת התעריפים עם הטלת המכסים ושלל העלויות על היצואנים
בעידן של ריביות נמוכות ואף שליליות, גובר האינטרס להנפיק אג"ח לתקופות ממושכות של 50 ו-100 שנה ■ העובדה שעקום התשואה התהפך משמעותה כי בשוקי ההון צופים להאטה, וכי הכלכלה עשויה לגלוש למיתון בסבירות גבוהה למדי על בסיס סקר אירועים של יותר מ-50 שנה
עקום התשואות אינו מבשר טובות, וסביר שהכלכלה תיכנס להאטה בעתיד הנראה לעין ■ האם כדאי לרכוש מט"ח בתקופה זו, ומה לעשות עם החסכונות?
גירעון של 4%, שער חליפין נומינלי אפקטיבי שנמצא בשפל מאז 1999, האטה בצמיחה הגלובלית ומנגד אינפלציה העלולה לחייב העלאת ריבית, הם מתכון מסוכן שעלול לעלות עוד במשבר כלכלי בלתי צפוי
בפני פייסבוק ניצבים אתגרים לא פשוטים של כריית מטבע קריפטוגרפי משלה. אם תצליח, היא תשנה מקצה לקצה את כל מערכת הכסף העולמית ואת הרגלי הצריכה
ציבור רחב קורא לפעולה לעצירת העלייה חסרת הרסן בשכר הדירה. רבים הגיעו למסקנה שהכלי האפקטיבי ביותר הוא בחקיקה, אבל גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, מי שייפגע הוא השוכרים
עודף רגולציה וסיכון גיאופוליטי פוגעות בהשקעות במשק הישראלי, שהן מהגורמים המשמעותיים והמרכזיים בעידוד צמיחה. מדיניות ממשלתית נכונה היא קטליזטור העשוי לגרור להאצת ההשקעות
השקל המתחזק הוא ברכה עבור הצרכנים: הרכישות שמבצעים ישראלים במטבע זר זוכות להנחות בזכות התחזקותו של השקל. עם זאת, מי שמשלמים את המחיר הם המעסיקים שהכנסותיהם נקובות במטבע חוץ, ביניהם מגזר ההיי-טק וחברות התעשייה המסורתית
רכישות אונליין ינחלו הצלחה בישראל כשיוקמו מחסנים לוגיסטיים מתקדמים ויעילים, לצד מערך נרחב של ספקי שירותי משלוח. במבט עתידי על מפת השיווק והסחר בישראל, ניתן לצפות כי הקניונים הגדולים לא ייעלמו כל כך מהר מהנוף
אי אפשר להטיל את האחריות להצלת התעשייה תמיד על הממשלה לבדה, אולם הממשלה יכולה ליצור את התנאים הראויים והנדרשים כדי שלמפעלים יהיה את הבסיס להצליח
הפריון מהווה בעיית שורש עמוקה הנדרשת לטיפול יסודי. ללא טיפול יסודי מהשורש, הרי שבמוקדם או במאוחר המשק הישראלי ייקלע למשבר. בתרחיש הקיצוני יותר, עלולה הצמיחה לנפש להיפגע באופן משמעותי ומהיר לאורך תקופה של כמה שנים, ובכך ייפגע חוסנו של המשק
יותר ויותר סימנים מעידים שהמשבר הכלכלי הבא מתקרב, והפעם אין שום ביטחון שהוא לא יכה גם בישראל. מי יפסיד ומי ירוויח, ואיך כדאי להתכונן?
בימים האחרונים משרד האוצר לא יכול היה עוד להסתיר את נתוני הגירעון התקציבי, ובצל נתוני ינואר-פברואר נחשף כי הגירעון הממשלתי מאיים וקרוב לשלב שבו הוא יצא משליטה, כתוצאה ממדיניות הגדלת ההוצאה הממשלתית והפחתת המסים
מספיק להיזכר בקריסה של חברות כמו קודאק, בלוקבאסטר ונוקיה, שהתרחשו תוך פרקי זמן קצרים של שנים בודדות, כדי להבין כמה תוצאות פיננסיות יכולות להיות נזילות ורחוקות מהמציאות
מצד אחד, נשיא ארה"ב דורש מהתעשיינים להגדיל את היקף האמריקאים שמועסקים במשרות ייצור. מצד שני, האבטלה בארה"ב כל כך נמוכה, שהמעסיקים מתקשים למצוא ידיים עובדות
בסביבה של מצוקה תקציבית והיעדר משאבים, מי שצריכים להיות מוטרדים מהמגמה הדרישה וההרגשה בקרב ציבור רחב הם בעלי ההון - העשירים