אין אחד בציביליזציה שלא מכיר את זה: כבר מזמן לא עברתם דירה, הבית מרוהט בצורה יחסית משביעת רצון ואין לכם שום סיבה בעולם לקפוץ לכמה שעות לחנות רהיטים וכלי בית ענקית. ולמרות כל זה, פתאום אתם מוצאים את עצמכם באוטו, בדרך לאיקאה, מתפללים שזה יגמר רק בסט כוסות אולאף ולא בחדר שינה וולסטרום חדש. בקיצור, שלא יעבור את ה-400 שקל.

וזה בדיוק מה שקרה גם לבחור הזה, שמצא את עצמו באיקאה עם אישתו בלי לדעת למה ומה בדיוק הם באו לקנות. הוא החליט לתעד את הביקור הזה באופן מפורט ואנחנו חושדים שכל מי שאי פעם ביקר באיקאה ימצא את זה מאד מצחיק.

"אנחנו פה. הדירה שלנו מרוהטת. לא ברור לי למה אנחנו ממשיכים לחזור למקום הזה"

מסתמן שאנחנו פה, בין היתר, על מנת לאכול צהריים

"הכתמתי את המכנסיים שלי עם רוטב פירות בצבע סגול. סביר שהכתם ישאר. בפייסבוק, דודה שלי מציעה לשפוך מים חמים כדי להסיר את הכתם. היא ממליצה גם להוריד את המכנסיים לפני שעושים כן"

"מאחר ולא קיבלתי הוראות ברורות באשר להיכן להניח את עגלת ניוד האוכל שלי, השארתי אותה כאן. מקווה שלא גרמתי לאי נוחות"

"ייתכן ואנחנו פה בשביל פתרונות אחסון". אשתי ענתה "אולי כשיהיו לנו ילדים". אין לנו ילדים בכלל. אנחנו ממשיכים הלאה.

"אנחנו מסתכלים על נרות. יש לנו בבית נרות רבים. את הנרות הנוכחיים שלנו קנינו באיקאה. אלה שאנחנו מסתכלים עליהם עכשיו שונים במקצת"

"היא שאלה אותי לדעתי על פתאון האחסון הזה. עניתי שאין לנו מקום לזה. זוהי, כך התברר, תגובה לא נכונה"

"מסתמן שאנחנו פה בשביל מראה. אני מתחיל לזכור במעורפל שיחה שבה היא העלתה את הצורך הזה"

"זוהי אינה מראה. מטרת הביקור שלנו נותרה מסתורית כמו הנקודות הקטנות מעל האותיות בשמות המוצרים"

"אשתי מוקסמת מעכברושי הצעצוע. זה לא מטריד או מפתיע אותי. מה שכן מפתיע אותי זאת העובדה שיצורים כאלה מקבלים מקום כל כך מרכזי בתצוגה. בחירה שיווקית מוזרה"

"עוד עכברושים. אני מתחיל לחשוד שיש להם חשיבות מרכזית בתרבות השוודית"

"היא העירה על כך שהכפיות האלה כה קשיחות. כפיות המדידה האחרות שלנו מעולם לא עוררו בי חשד כי הן אינן מוצקות מספיק"

"*זה* המקום ממנו מביאים מפיות, היא מאבחנת. אני מוכרח להסכים. לפי הממצאים, היא אכן צודקת.

"אתה מוכן?" היא שואלת. "בוודאי" אני עונה, אם כי אין לי מושג למה בדיוק היא מתכוונת.

"זה באמת יהיה יפה" אשתי אומרת. אני לא נלהב לתלות תמונה של אישה רנדומלית על הקיר שלי. מסתבר שהיא מדברת על המסגרת. האם אני הולך פה על קרח דק?

"אנחנו גרים במרתף. קיים חשש אמיתי לגורלם של הצמחים אותם נרכוש"

"מה זה?" אשתי שואלת. התווית לא חושפת שום תשובה.

"אשתי אומרת שהעציץ הזה מזכיר לה עץ באובאב. אני מזכיר לה בעדינות שבאובאב הם עצים בגובה עשרות מטרים. היא תגרום לעצמה נזק לרשתית אם היא תמשיך לגלגל עיניים ככה"

"נתפסתי"

"אנחנו בדרך לקופות. ברשותנו כיסוי למיקרוגל, כלי לסוכר ומחיצה למגירות. אין ברשותנו מראה. אשתי אומרת שהיא רוצה גלידה"

"אני אוהבת אותך לנצח למרות שאני כבר חייבת" אשתי אומרת לי. אני אוהב אותה גם.