מורשת אחיטוב: יהדות מורכבת המעורה בחברה הישראלית

מיטתו של יוסקה אחיטוב הונחה ברחבה שלפני שעריה הסגורים של ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים. ההספדים שנשאו על איש המשפחה, החבר, והמורה, ביכו גם דעיכתה של השקפת עולם ודרך חיים.

יוסקה היה הוגה הדעות האחרון של הקיבוץ הדתי ושל זרם שלם בציונות הדתית. מראשיתה הייתה הציונות הדתית תנועה שהגותה מתוחה בין קטבי המודרנה והמסורת. קשה מאוד להחזיק בעמדה כה מורכבת, קשה לבקר את המודרניות בשם ערכי המסורת ובד בבד לבקר את האמונות והדעות המסורתיות מתוך הפנמה של ערכים מודרניים כשוויון ערך האדם וחירותו. כראקציה לאותה מורכבות הלכה והתפתחה בציונות הדתית מגמה פונדמנטליסטית המתנכרת לערכים המודרניים ותובעת נאמנות בלתי ביקורתית למה שנתפס בעיניה כצו האלוהי המוחלט והנצחי.

יוסקה עסק רבות בסיבות לצמיחתה של מגמה זו, בספרו 'על גבול התמורה' (תשנ"ה) הוא כתב פרק תחת הכותרת 'הרהורים על סוד קסמו של הפונדמנטליזם'. "אינני חף ממעורבות אישית ורגשית בנושא זה", כתב יוסקה, "נקודת המוצא שלי היא עולמי הדתי-ציוני-מודרני. אני מוטרד משום שמיטב חלומותי הולכים ומתנפצים אל מול העובדה שכוח משיכתו של העולם הדתי הלא-פונדמנטליסטי פוחת והולך" (עמ' 58).

התפיסות הדתיות הנוקשות נותנות הסבר פשוט וכוללני למציאות, הן נוטות לפרש כל אירוע וכל תופעה על פי מתווה קבוע וידוע מראש. בכך הן מעניקות למאמין תחושת בטחון החסרה כל-כך בעולם המודרני הרועש והשוצף. החומרות בתחום המיני אמורות להגן על הארוטיקה המאיימת של התרבות המערבית, הסמכות הדתית של רבנים ופסקי ההלכה הברורים יוצרות תחושת שייכות לקבוצה נבדלת ונעלה מכלל החברה. לכל אלו קסם רב שקשה לעמוד בפניו.

לנוכח כל אלו הציע בית מדרשו של יוסקה אחיטוב להוסיף דעת אך גם להוסיף מכאוב, להיות מחובר לכלל החברה הישראלית ולתרבותה ולהאבק יום-יום במאבק פנימי על זהותך הדתית. הגותו של יוסקה דורשת ממך עמידה בעיניים פקוחות אל מול מציאות חברתית והיסטורית מורכבת שאין לה פשר אחד. להיות ביקורתי וספקן כלפי כל בעל סמכות וכל עמדה הנתלית באילנות גבוהים. זה מתיש, זה שוחק, מול כל רגע של התלהבות עומדות שעות של חיפושי דרך והתלבטות.

יוסקה היה מוטרד ממגמת ההקצנה בציונות הדתית אך האמין בכל לבו שדרכו המורכבת תוכל לשוב לקדמת הבימה ולהוביל את מערכות החינוך הדתיות. לשם כך יש צורך בהגות יהודית-מודרנית המגיבה למציאות המורכבת ומבקשת לעצב אותה. הגות שתעמיד במרכז את הקיום האנושי, את האחריות החברתית, את המחויבות לתיקון עולם. הגות שתדע לאזן בין השאיפות הרוחניות והדתיות ובין הצרכים האנושיים, בין תיקון הגוף לתיקון הנפש בלשונו של הרמב"ם במורה נבוכים. לא מעט אינטלקטואלים דתיים מחזיקים בעמדות כאלו, אך יש להודות בצער כי רבים מהם מעדיפים את המחקר האקדמי והערות השולים שלו על פני חשיבה וכתיבה הגותית העוסקת בשאלות הקיום היהודי המודרני. 

יוסקה היה תלמיד חכם וחוקר אקדמי אך לא ראה בהישגים בתחום זה את פסגת שאיפותיו. הוא רצה 'לתקן עולם במלכות שדי'. לשמחתנו, אסופת כתביו של יוסקה אחיטוב עתידה לצאת לאור ביוזמת מרכז יעקב הרצוג בעין צורים ומכון שלום הרטמן בירושלים, מוסדות שהיו ביתו הראשון וביתו השני של יוסקה. אך עלינו לזכור, לא על יוסקה המלאכה לגמור ולא אנו בני חורין להבטל ממנה.

הכותב משמש כמנהל חינוכי של תכנית "בארי" במכון שלום הרטמן.