בשעות הבוקר של ה-27.11 נכנסה לתוקפה הפסקת האש בגבול לבנון. כמו בכל מלחמה, שהיא המשך המדיניות באמצעים אחרים, התוצאות הצבאיות שלה ייבחנו בתוצאות המדיניות שיגיעו בעקבותיה. כמה תובנות בעניין.
על סדר היום: הפסקת אש בצפון (ומלחמה בסוריה)
3
יומן קריאה, נובמבר 2024
המשך של הרעיון שהתחיל כאן. סיכום הקריאה בספרים בחודש אוקטובר.
א. סיימתי את מותחן הטיסות שהוזכר בחודש הקודם. סנטרל פארק, של גיום מוסו. קו עלילה קצת מוזר. הקריאה זרמה. בסופו של דבר, מותחן טיסות.
ב. עמוס שיפריס – רבין ואוסלו – הספר הוא מחקר היסטורי על הפעולה המדינית של ממשלת רבין השניה. כמחקר היסטורי, הוא סובל מבעיה מתודולוגית מוּדעת: בהינתן שהתיעוד הפנימי, ככל שנוצר ונשמר תיעוד כזה בנושא הרלוונטי – טרם נפתח לעיון הציבור להמשיך לקרוא
על סדר היום: לשחק שחמט מול מתאגרף
האם הפעם אנחנו באמת מתקרבים לרגע האמת במאבק בין בנימין נתניהו למדינת ישראל? וכמה דברים על הימין שמקיף את נתניהו ומהווה את בסיס התמיכה שלו.
בנובמבר 2022, אחרי הבחירות ולפני הרכבת הממשלה, כתבתי:
"אחרי הבחירות שמעתי קולות שאומרים שבסה"כ ממשלת ימין כזו לא תהיה דבר נורא כל כך, כי הציבור יראה כיצד היא לא מסוגלת לפתור את הבעיות שהבטיחה לפתור, ובבחירות הבאות הם ישלמו את מחיר הכשלון והמטוטלת תחזור בכיוון המרכז. הבעיה היא שתיאוריה כזו תקפה רק כל עוד אנחנו בזירת המשחק הנורמטיבית. בזירת הפוליטיקה הרדיקלית, עילת הכשלון היא אף פעם לא שטעינו בדרך, אלא תמיד בגידתם של מתנגדים מבפנים, שמנעו מאיתנו ליישם את הרעיונות שלנו באמת. ולכן כישלון לא מוליך להתמתנות, אלא להגברת הדיכוי כלפי מתנגדים, ולהחרפת הצעדים הרדיקליים. ואם גורם מסויים מתמתן (כי "דברים שרואים משם לא רואים מכאן") או נכשל, הרי שמיד יקום גורם רדיקלי יותר שיטען שההתמתנות היא שורש הכשלון ובגידה ברעיון בפני עצמה, ואם רק נעשה את הדברים באמת, "עד הסוף", יבוא הניצחון. מהרגע שבו מכניסים את הנמר הרדיקלי לזירה, קשה מאוד להוציא אותו מהזירה, וכל נסיון לרסן ולאלף אותו נענה ביותר אלימות.
הנקודה שבה קורה המעבר מזירת הפוליטיקה הנורמטיבית לזירת הפוליטיקה הרדיקלית היא חמקמקה למדי. ברוב המקרים נוכל לזהות אותה רק בחכמה שבדיעבד."
אני חושב שמה שראינו מממשלת נתניהו הנוכחית היא התמזגות של נתניהו עם הימין הרדיקלי, ופניה מוחלטת אל הפוליטיקה הרדיקלית. נתניהו, לאורך כל הקריירה שלו, פעל באופן ציני וחסר עכבות. לאורך כל הדרך הוא שיחק על גבול הלגיטימי והחוקי (ומעבר לו), תוך שהוא הורס את האמון בו מצד כל גורם שעבד מול, ושורף גשר אחרי גשר. המגמה הזו הלכה והחמירה ככל שהעניינים הלכו וסגרו עליו. ככל שמצבו התדרדר, כך הוא הלך והקצין, תוך שהוא ממיר את ההתנהלות במשחק השחמט בפעולות של מתאגרף. להמשיך לקרוא
על סדר היום: תקופת מעבר
כמה נקודות על התקופה הקרובה ופוטנציאלים לשינוי. אין לי הערכות חדות. אני יכול לנסות להציע זויות לבחינה. בעיקר על הבחירות בארה"ב ועל המזרח התיכון.
א. האירוע הגדול שקורה החל ממחר הן הבחירות לנשיאות בארצות הברית. אין לי הערכה חכמה מי צפוי לנצח, וגם לא העדפה ברורה. להמשיך לקרוא
יומן קריאה, אוקטובר 2024: בעיקר היסטוריה
המשך של הרעיון שהתחיל כאן. סיכום הקריאה בספרים בחודש ספטמבר. ההספק הפעם גדול מהצפוי: מלחמת יום כיפור, מאיר שלו, מזרח אירופה היהודית, הקפיטליזם, היישוב הערבי בארץ לפני ובמקביל לציונות, וגם חנה סנש.
שנה טובה ה'תשפ"ה
יומן קריאה, ספטמבר 2024 – דתיים, ערבים, קיבוצים וחללים שלא נודע מקומם
המשך של הרעיון שהתחיל כאן. סיכום הקריאה בספרים בחודש ספטמבר.
א. סיימתי את הברית הישראלית, יואב שורק. על החלק הראשון כתבתי שהוא משרטט נראטיב היסטורי של "היהדות"/עם ישראל, שאני חושב שבמגבלות הנראטיב הוא בקווים כלליים נכון, עם כי סובל לטעמי מנסיון לחזק מוטיב של הרמוניה על חשבון קונפליקטואליות, וגם ממקומות של רוח אפולוגטית לטובת שירות הנראטיב. החלק השני הוא היותר מעניין, כי הוא הרעיון שעבורו תואר הנארטיב ההיסטורי. להמשיך לקרוא
"היא גם לא כל כך מעניינת בעיני" – דוגמה למה לא כדאי לקפוץ למסקנות בלי להתעניין בפרטים
אפיזודה קטנטנה שמזכירה את החשיבות שבבירור העובדות, גם אם הבירור דורש סבלנות, ובהמנעות מקפיצה למסקנות מרחיקות לכת על סמך מידע חלקי. כמובן, למי שהעובדות חשובות לו יותר מקידום אג'נדה.
בחודש מאי 2024 פורסם דו"ח מבקר המדינה בנושא "ארכיון המדינה: שמירת חומר ארכיוני של ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן". בדיקת המבקר נפתחה בעקבות פניה של "פורם אחיי", לאחר שארכיון המדינה לא הצליח לאתר מחשב שהפקידה בו ועדת החקירה הממלכתית המדוברת. פרסום דו"ח מבקר המדינה זכה לפרסום רב למדי בתקשורת (הארץ, ynet, מעריב, וואלה). בנוסף לעניין המחשב, הוזכר בדו"ח המבקר ש:
"הארכיון מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2023 רשימה ובה פרטים של 138 תיקי גניזה אשר הושאלו לעובדי הארכיון שכבר לא עבדו בו באותה עת, ולא הוחזרו."
כמובן שהיו כמה גורמים שששו לפרסום הזה של המבקר, ומיהרו למנף אותו לעניינם. כך למשל תום מהגר, המנכ"ל (דאז) של עמותת עמר"ם שכתב [ההדגשה, כאן ובהמשך, שלי]:
"חומרים ארכיוניים בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן (מחשב ותיקים רבים), "הושאלו לעובדי ארכיון אבל לא הוחזרו"
מרכז הכובד של המלחמה עובר צפונה – סימנים מעידים
יותר משבוע חלף מאז עליית המדרגה הנוכחית במלחמה בין ישראל והחיזבאללה. יש דיבורים על הכנות למהלך קרקעי ישראלי. יש דיבורים על מהלך אמריקאי להפסקת אש. לא ברור לאן פני הדברים. אני רוצה לנצל את ההזדמנות בינתיים להפנות את תשומת הלב לרצף אירועים, ולכמה נקודות בתוכו שאני חושב שהן "נקודות התראה" או מהלכי הונאה, אם שמים לב ויודעים לזהות אותן.
טילי חיזבאללה מוסתרים בבתי כפר בלבנון. מתוך אילוסטרציה בהודעת דובר צה"ל בבוקר ה-23.9.24
על סדר היום: בשר טחון, מגנזיום וגופים פיננסיים
שלושה דברים לא גדולים (כלומר, השלישי מהם ממש ממש גדול, מהגדולים שיש) שנצפו מהעמדה בתקופה האחרונה: על העליה הלא מפתיע במחיר הבשר הטחון לאחר ביטול המכס והפיקוח; על הויכוח מי ישלם כדי שהמים המותפלים יהיו טובים לבריאות כמו מים לא מותפלים, ומי שבינתיים משלמים את המחיר (אזרחי ישראל כמובן); ועל ההיסטוריה של אחת הרפורמות הגדולות במגזר הפיננסי בישראל: ההפרטה הדו-צדדית של החסכון הפנסיוני.
עמדת תצפית 