לילך דרור | מגירות

  אומרים שהשיאים קצרים אומרים שבשיא נשארים לבד אומרים שאחרי שיאים יש תחושת ריקנות אומרים שרגע אחרי השיא "נופלים" לתחושות של עצבות אז אומרים… 🙂 השיא שלי לא קצר ביכלל ואני מתכוונת לנצור אותו להרבה קדימה אתמול, בדיוק חודש אחרי, רצתי את ריצת הלילה של תל-אביב – היה פשוט מ-ד-ה-י-ם ולא רק ביגלל הריצה, אלא […]

  רגע לפני שאני עולה למטוס רגע לפני שאני נוחתת לראשונה בחיי בברלין רגע לפני שאני פוגשת את השנה החדשה…ודווקא…שם! רגע לפני שאני מגשימה את אחת המשימות, היעדים, המטרות או איך שבא לך לקרוא לזה… (מבטיחה שעוד אשתף הרבה…) רציתי לאסוף את כל מה שפחות טוב, לשק אחד גדול ולהשאיר אותו בשנה הקודמת ובדיוק באותו […]

    לפני 3 שבועות, ביום רביעי בצהריים, בעוד יום תל-אביבי לוהט ודביק… סבתא שלי נפטרה אם עקבת אחרי בשנים האחרונות וודאי קראת את הסיפור שלה ששיתפתי בבלוג ואם לא…אז הנה הוא כאן 3 השבועות הללו הכילו אלפי דקות של שאלות, תהיות, מחשבות, הרהורים ודימיונות על מה שהיה, מה עתיד להיות ומה שקורה ברגע הזה […]

  עברו כבר 7 חודשים… 2/3 מהמסע וביום חמישי (אתמול) רצתי לראשונה בחיי חצי מרתון  – 21.1 ק"מ  5 ימים קודם, בשבת, לקראת ערב, יצאתי להליכת "שיחרור" של 14 ק"מ זה היה לאורך הטיילת בתל-אביב אספתי את קרני השמש האחרונות של היום, חיבקתי את רגעי השקיעה, נהנתי מצבעי הים והשמים שמתחלפים מכחול לורוד, לסגול  ועד […]

  ערב יום השואה 2014 עוד שנה עברה הימים לא נעשים קלים יותר הרבה יותר נפילות (לא עם שבר למזלנו), הרבה יותר ללא עצמאות, ללא שליטה, הרבה יותר תלות לפני שבוע בערך סבתא רצתה לרדת לרחוב גם אחר הצהריים (כן, גם בבוקר וגם אחר הצהריים) אבל המטפלת היתה עייפה המטפלת אני סופר מעריכה את עבודתה […]