בלוגים

כמו קוקה קולה גם לקורסים שלי יש רכיב סודי.

אבל שלא כמוהם אני לא שומר אותו בסוד.  להיפך.  

וכשאנשים שואלים אותי מה ה'מרכיב הסודי' בקורסים שלי,

מסוכן להיות טוב מדי בהתעלמות מהקהל

כבר הסברנו בעבר שזה פחדני, מעליב, לא מקצועי ומוריד את הקשב של הקהל.
אבל יש עוד סיבה הרבה יותר פשוטה והרבה יותר טובה לא להתעלם משאלות מהקהל: 

2 טיפים מההצלחות והכישלונות של יוסי שריד

יוסי שריד נפטר אתמול.

להיות טוב מדי בהתעלמות מהקהל

אז כבר הסברנו בעבר שזה פחדני, מעליב, לא מקצועי ומוריד את הקשב של הקהל.
אבל יש עוד סיבה הרבה יותר פשוטה והרבה יותר טובה לא להתעלם
משאלות מהקהל: כי אולי אתה עושה את זה טוב מדי.

טיפולים אלטרנטיביים לפחד קהל

לא, אני לא באמת חושב שמרק עוף עוזר לפחד קהל.

אבל יש אנשים שמנסים דברים לא פחות 'יצירתיים', וכדאי פעם אחת ולתמיד לעשות סדר בעולם של תרופות סבתא וטיפולים אלטרנטיביים לפחד קהל.

במאמר זה נסתכל על כמה סוגים של תרופות אלטרנטיביות וכן על 'סמים חוקיים' כמו אלכוהול וקפה (למאמר קודם על תרופות 'אמיתיות' לפחד קהל).

רגע, תגדיר מה זה "תרופות אלטרנטיביות"?

ואיך הוא יכול להרוויח מפאשלות מול קהל

בטוח שמתם לב שישנם חפצים, אנשים ומוסדות שקורסים תחת לחץ  בעוד שאחרים

דווקא פורחים במצבי משבר. 

אבל האם גם בעמידה מול קהל אפשר להיות אנטי-שביר?  

האם אפשר להפוך חרדות, והפרעות לכלי מקצועי שיהפוך אתכם לטובים ובטוחים יותר?

גישת ה'אנטי-שביר' (ע"פ ספרו של ניקולאס טאלב ובשימוש נרחב אצלנו) מציעה לכם

פוליטיקאים ישראליים מתנצלים כל הזמן, אבל איכשהו אף פעם לא מבקשים סליחה.

בראיון לערוץ הכנסת אני מנתח 'התנצלויות כסת"ח' אלו, ומראה איך לעשות את זה נכון.

מצגות הן עסק ידוע לשימצה בתקלות המביכות שכרוכות בו.

תמיד יש סיכוי שהמחשב יתקע, השקף יקפוץ, או תקלה מעצבנת אחרת.

אבל זה לא חייב להיות ככה.

כדי ללמוד דיבור מול קהל, צריך קהל.

מובן מאליו? תתפלאו. מהפונים אלינו מבקשים שנלמד אותם לנאום,

או שנפתור להם פחד-קהל בפגישות אחד-על-אחד.

זה לא באמת עובד. כי:  

ללמוד לדבר מול קהל בלי קהל,

זה כמו ללמוד לרכב על אופני כושר.