לעיתים מזומנות (מדי) אני מרגישה כמו מי שסובבת סביב הזנב של עצמה , יש בי צמא בלתי נלאה לידע , בעקר בתחומים שמעניינים אותי רפואה וספרות. כניסתו של עולם האינטרנט לחיי (כמו לחיי כולם) הפך את הידע לזמין. למשל בכל הנוגע לרפואה אני מנויה על העיתונות הרלוונטית לעיסוקי ומקבלת עדכונים שוטפים כמו כן אני מנויה על מאגרי מידע שהם מה שקוראים בעברית "רפואה מבוססת ראיות" ובאנגלית evidence based medicine ( צרוף מילים מאד אופנתי ברפואה העכשווית), שעושים עבור המתעניין, את עבודת הבחירה של מחקרים שאנו מחשיבים כ"מחקרים טובים" .היום הרופא המקושר אינו צריך ללכת לשום כנס מקצועי , אלא אם כן מטרתו היא לראות ולהראות ו/או לנוח באווירה נעימה אם אפשר בארץ רחוקה, כיון שכל הכנסים עולים לרשת מספר מועט של ימים אחרי שהם מתקיימים ואתה יכול לצפות מהם מכורסתך בבית בחולצת טריקו ישנה ,רגליים חשופות (ולא מגלחות) ובלי פן.
השפע הזה של המידע משאיר אותי לא אחת בתחושת תסכול מפני שלמרות שאני משתדלת לצמצם את עצמי למספר נושאים מוגבל עדיין ככל שאני נחשפת יותר אני רוצה לדעת יותר ואני מתפתה לתחומים נושקים לעשייתי, הדבר גוזל המון זמן ומותיר אותי בהרגשה תמידית של "טרם הספיקותי". קושי נוסף שלי הוא האחסון של המידע הן בראשי והן במחשב שלי. מטבעי אני לא בן אדם מסודר ולמרות ניסיונותיי ליצור תיקיות מתאימות אני לא אחת מוצאת את עצמי מבזבזת זמן לחפש חומר שאספתי , אני יודעת שאני חייבת להשתפר בתחום הזה והייתי שמחה לו למשל הייתה עומדת לרשותי עזרה (עיין ערך שביתת הרופאים והדעה שהבעתי שמה שצריך לשפר זה את מערך "תומכי הרפואה" כדי שהרופאים יתמקדו יותר בעבודתם).
נושא איסוף ואחסון מידע באופן שאפשר יהיה להשתמש בו, הוא נושא שהעסיק אותי מקידמת דנא. ובכל מקום שהגעתי אליו עסקתי בו, עוד בימים שרשומה רפואית ממוחשבת הייתה חזון נפרץ שכנעתי את הישובים שעבדתי בהם לרכוש תוכנות מתאימות , אני חושבת שהייתי בין הראשונים שהכניסה רשומה ממוחשבת למרפאותיה (אני מדברת על לפני 20 שנה). היום הרשומה הממוחשבת במרפאות הקהילה היא כבר חלק מחיינו , הקופות המבטחות הבינו שזה מאפשר להם שליטה על עבודת הרופאים ופתחו את הנושא בצורה ראויה להערכה.
בבתי החולים עדיין הנושא בחיתוליו, גם אם יש רשומות ממוחשבות ברוב המחלקות עדיין הן חסרות בהרבה חדרי מיון, ובמרפאות החוץ. הבעיה העיקרית במידע הזה הוא, שמצד אחד אין אחידות ומאידך הרבה מהאינפורמציה נכתבת באופן שלא מאפשר שימוש במידע באופן מספק , הרבה מהמידע נכתב במלל ולא בתוך שדות מובנים ולכן לא ניתן אחר כך להפיק מהם דוחות. אפילו העניין הפשוט של רישום אבחנות אינו נעשה בצורה מספיק מדויקת.
אני כבר הצלחתי להגיע לזה שחלק גדול מהאינפורמציה במחלקה שלי יהיה בשדות מובנים, אבל עדיין אין באפשרותי להוציא דוחות מהמערכת (אין כסף לרכישת מחולל דוחות ראוי), כך שעדיין אני מבזבזת זמן יקר, כשאני מחליטה לאסוף מידע מרוכז על המאושפזים, להיכנס תיק תיק ולהעביר את המידע לתוכנת אקסל ומשם לתוכנה סטטיסטית. גם זה למשל אחד מהנושאים שרציתי לשמוע עליהם במאבק הרופאים, הקצאת משאבים לטיוב המידע העצום שמצוי בבתי החולים.
אתם צרכני הרפואה לא אחת מקטרים (ואולי בצדק) שהרופאים של היום תקועים ואפם במחשב במקום בכם ואתם צודקים, אבל אפשר היה בהחלט לשפר את הרגשתכם אם המערכות היו ידידותיות יותר וליד כל רופא היה איש שתפקידו היה להכניס את המידע למערכת בזמן שהרופא משוחח אתכם, שם את ידו על הבטן שלכם ומאזין לרחשי ליבכם (תומכי רופאים כבר אמרתי)
ולמה זה חשוב? זה חשוב מאד מפני שידע זה כוח (אמר פוקו ולא טעה) הידע מאפשר לנו לקבל החלטות טובות יותר הן ברמה האישית ובוודאי ברמה הלאומית. המידע שנאסף על החולים הפרטיים אם הוא נאסף בצורה נכונה הוא אוצר בלום כדי להכיר את האוכלוסיות השונות ומאפשר לנו לקבל החלטות בצורה טובה יותר.
ולא דיברתי על נושאים חשובים אחרים כמו קבלת מידע תומך קבלת החלטות, אונליין תוך כדי הביקור הרפואי, כך שאינפורמציה עדכנית ורלוונטית תהיה זמינה לשימושו של הרופא כדי לטייב את הטיפול בחולה.
כמו שאמרתי היכולות קיימות אבל משאבים איין, אם את זה היינו משיגים בשביתת הרופאים מבחינתי דיינו, אבל אני הרי בדעת מיעוט , מה שבאמת הטריד את הרופאים זה כמה כסף יקבלו לכיסם. לעבוד בסביבה מאתגרת וחדשנית עניין אותם פחות.
האם זאת הסיבה שהשנה החלטתי למקד את לימודי ב "אינפורמטיקה ביו רפואית" (או במילים יפות יותר "חישוביות ביו רפואית") איני יודעת , אבל ברור לי שהנושא צריך להיות בראש מעייניה של הרפואה הציבורית ויפה שעה אחת קודם.