Yotam Becker

אפשר להפסיק לתמיד עם המילה היתקלות החמודה מדי? זה לא שלוחם ימ״מ אחד מתחבא מכופף מאחורי המחבל ולוחם ימ״מ אחר בא ונותן קטנה למחבל והוא נופל אחורה על הלוחם שהתכופף וכולם צוחקים ונותנים למחבל כאפות שטות

נשבר לי המושב אסלה אז ביקשתי מהבחור שמתקן דברים שיבוא לתקן. אמר שסבבה ואז ביקש סרטון. של האסלה. כדי להגיע מוכן. סרטון. אז צילמתי. מהפרונט, בגובה עיניים של האסלה, למאחורי הקרש, כופפתי אותו קצת, הכל בתנועות מצלמה עדינות. יצא לי כמעט אירוטי. מקווה שאף אחד לא יראה את הסרטון הזה לעולם

הייתה איזה בעיה בוויז של אמא שלי ולא שמעו את ההנחיות הקוליות. היום פתאום זה הסתדר לה והיא התקשרה לספר לי על זה שהוא התחיל לדבר, בהתרגשות כאילו זה תינוק חדש ומוזר שהמילים הראשונות שלו הן משום מה ״מחלף אלוף שדה״, לדעתי היא הייתה פסע מלשים את השפופרת על הוויז שאני אגיד לו לילה טובי

היום ראיתי ציפורים נודדות ומה אני אגיד לכם התאכזבתי. זה מקומם שברגע שאין מצלמות של נשיונל ג׳אוגרפיק הן פתאום זורקות זין על הצורה של החץ. הלהקה שראיתי היום נדדה פשוט מביך. אפס סדר, אפס משמעת, הציפור המובילה לא ידעה את הדרך נראה לי, הציפור המאספת פלרטטה עם המאבטח. טוב שעפו מפה.

תמיד כשאומרים על איזה פוליטיקאי שהוא ״נפגש עם מקבילו הרוסי״ אני משתגע כי מקבילים לא אמורים להפגש לעולם

עברתי ליד בית ציוני אמריקה ופתאום זה הכה בי - אם ציוני אמריקה היו כל כך ציונים הם לא היו ציוני אמריקה

ביקרתי עכשיו בשירותים ציבוריים והשתמשתי במייבש ידיים ותוך כדי שאני מייבש את הידיים אני קולט שהמייבש ידיים הוא של חברת דייסון. דייסון! החבר׳ה שבדרך כלל עובדים עם שאיבת אוויר פנימה! אני חשבתי שלשאוף זה כל מה שהם יודעים! והנה, הם התרחבו גם למכשירים שפולטים אוויר החוצה. בעיני מרגש

אני והנהג מונית שומעים ברדיו את השיר הופה היי של הופה היי אני: שנשיר איתם את ההופה הופה היי? נהג: אני: הם ליטרלרי מבקשים את זה בשיר נהג: אני: אל תסרב לבקשה של יגאל. לא היום. נהג: אני: כשאתה עצוב כל כך... נהג: צא לדרך אל תשכח אני ונהג בהרמוניה מושלמת: שיר איתנו את ההופה הופה היי

כולם רגילים לחשוב שאנחנו מקנאים באמריקאים על חג המולד שהוא כזה מדהים אבל אני זין אם הם לא מסתכלים על חנוכה וחושבים ״פאק, חג שכולו סביב שמן וטיגון??? איך אנחנו לא חשבנו על זה??״ ומפטרים את ישו רטרואקטיבית או משהו

מדליק נרות בחנוכייה אני: וואו אני ממש מכבד את המסורת היהודית ועושה את המנהגים ולוקח חלק בדבר הזה שהחזיק את העם שלנו מחובר במשך דורי דורות גם אני: מדליק סיגריה מהשַמָש

אנחנו יודעים שמלח הורג חשופיות אבל איזה תבלינים הורגים את שאר החיות

הטריילר החדש של מלך האריות רק גורם לי לחשוב על כמה צוק התקווה מאויית דומה לשוק התקווה ואני לא מצליח להפסיק לדמיין שם את מופאסה טופח על אבטיחים מעמיס לחם בוכרי ומתלונן בשיפודים שאין זברה

האמת היא שכל התמונות תלת-מימד החדשות בפייסבוק מפחידות אותי זה מרגיש כאילו אתם נוגחים בי מהמסך או הילדים שלכם מנסים לתפוס לי את האף אשמח אם זה ייפסק תודה

ראיתי מתפרה שכתוב עליה ״תיקון כל סוגי העור״ ומאז אני מת להגיע לשם עם חתך באצבע ולראות מה קורה

נכון בסרטים שבהם יש איזו בובה שקמה לתחייה, תמיד יש סצנה שבה האדם שהוא הבעלים של הבובה עושה איזה משהו רנדומלי, ואז בזווית העין מבחין ברמז לתזוזה של הבובה, אבל כשהוא מיישיר את המבט לכיוונה הבובה כבר חזרה למקום והוא רואה רק שבריר של תנועה וחושב שהוא הוזה? אז זה קרה לי עכשיו עם קישוא

איילת שקד נואמת כמו יו״דניק שקורא מבריסטול שחור בטקס יום הזיכרון

גזעני בעיני שתמיד כשרוצים להגיד שיצאת מטומטם אומרים ״יצאתי פיתה״ ״יצאתי טונה״ ״יצאתי חומוס״ כלומר אך ורק מצרכים מתוך תפריט ארוחת בוקר של פועל ערבי וזה אף פעם לא יצאתי צימעס יצאתי רביולי יצאתי ביף וולינגטון

בכפכפי אצבע זה כאילו כל האצבעות באופן-ספייס ולבוהן יש משרד משלה

ראיתי עכשיו גבר מבוגר במעיל יוניקלו משקיף בריכוז לרחוב מאחת המרפסות וזה הפתיע אותי כי לא ידעתי שהעבירו את גבול לבנון לשדרות רוטשילד