CIA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 38°57′06″N 77°08′48″W / 38.951796°N 77.146586°W / 38.951796; -77.146586

סוכנות הביון המרכזית
Central Intelligence Agency
CIA
חותמתה הרשמית של ה-CIA
מוטו: "האמת משחררת"
מידע כללי
מקור סמכות ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
משרד אחראי מנהל המודיעין הלאומי
הקמה 18 בספטמבר 1947
סוכנות קודמת OSS
מנהל/ת ג'ון ברנן
מטה מרכזי לאנגלי, וירג'יניה, ארצות הברית
עובדים חסוי (מוערך בכ-20,000)[1]
תקציב חסוי
אתר ה-CIA

Central Intelligence Agency (בראשי תיבות: CIA; בעברית: סוכנות הביון המרכזית) היא ארגון הריגול המודיעיני של ארצות הברית, הפועלת לאיסוף מידע ביטחוני מחוץ לגבולות ארצות הברית. הסוכנות נוסדה בשנת 1947 על ידי הנשיא הארי טרומן, והמטה שלה נמצא בלאנגלי שבווירג'יניה, בסמוך לעיר הבירה וושינגטון די. סי. הסוכנות חברה בקהילת המודיעין האמריקנית, וכפופה למינהל המודיעין הלאומי (DNI).

היסטורית הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1942 עבר איסוף המודיעין מצבא ארצות הברית לידי סוכנות ה-OSS (המשרד לשירותים אסטרטגיים), אשר עיבדה את המידע והציגה אותו בפני ממשל המדינה. בעקבות מלחמת העולם השנייה החליט נשיא ארצות הברית פרנקלין רוזוולט להקים משרד מיוחד לאיסוף מודיעין ממדינות האויב. בראש המשרד עמד ויליאם ג'יי. דונובן, ולזכותו נזקפו הצלחות רבות בתחום הריגול, כגון גיוס מדענים העוסקים בפיתוח האטום.

ה-OSS, שבשיא תקופתו עמד על 12,000 אנשי צוות, פורק בתום מלחמת העולם השנייה. בעקבות זאת נוסדה בינואר 1946 "קבוצת המודיעין המרכזית" על ידי הנשיא הארי טרומן, וב-18 בספטמבר 1947 נכנס לתוקף חוק הביטחון הלאומי, שייסד את סוכנות הביון המרכזית ואת המועצה לביטחון לאומי. ראש הסוכנות המחודשת היה האדמירל רוסקו הילנקוטר, ולצדו היו חלק ממוותיקי ה-OSS.

בשנת 1949 נחקק חוק סוכנות הביון המרכזית, שהרחיב את סמכויות הסוכנות בצורה משמעותית. בשנים הראשונות לקיומה, פעלה הסוכנות בעיקר במסגרת המלחמה הקרה נגד ברית המועצות וארגון הביון הסובייטי ק.ג.ב.

במהלך שנות ה-70, בעקבות ניסיונו של הנשיא ריצ'רד ניקסון להשתמש בסוכנות כדי לשבש את חקירת פרשת ווטרגייט, הידק הקונגרס האמריקני את הפיקוח על הסוכנות, ובין השאר אסר עליה להרוג מנהיגים זרים ולעסוק בביון פנימי. חלק מאיסורי הקונגרס בוטלו בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 והמלחמה בטרור. עד אפריל 2005, ראש הסוכנות כיהן גם כמנהל המודיעין המרכזי (DCI) וכיועץ המודיעין הראשי של הנשיא.

תפקיד הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חוק מיוחד שהוגדר על ידי הממשל האמריקאי, תפקיד הארגון הוא איסוף מודיעין ותיאום פעולות שמירת הביטחון הלאומי של ארצות הברית. מנהל הארגון וסגנו ממונים ישירות על ידי הנשיא. הפיקוח על פעולות הארגון מבוצע על ידי ועדות שונות של הסנאט ובית הנבחרים, כל פעולות הארגון מבוצעות מחוץ לארצות הברית, אך במקרה הצורך בפעולה פנימית חייב הארגון לתאם את הדבר עם ארגון ה-FBI, האחראי על פעולות הפנים.

מבנה הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין מטה ה-CIA בלאנגלי שבווירג'יניה

מנהל הארגון וסגנו ממונים ישירות על ידי נשיא ארצות הברית. הארגון מחולק לארבעה אגפים ראשיים, המתפקדים כאוספי מידע שטח ומידע לווייני:

  • אגף המודיעין - העוסק בניתוח מידע מודיעיני ממקורות כגון לוויינים וציתות תקשורתי, יחד עם סוכני שטח.
  • אגף המבצעים - העוסק במבצעים חשאיים, כגון הקמת חברות קש ברחבי העולם המסוות את פעולות סוכני הארגון.
  • אגף המדע והטכנולוגיה - החוקר את המודיעין הטכנולוגי והתפתחויות הטכנולוגיה בעולם על מנת לשפר את דרכי פעולות הארגון.
  • אגף המנהל - העוסק בניהולם השוטף של כל אגפי הארגון ובביטחון הפנים של ארגון ה-CIA בארצות הברית.

להלן מבנה חלקי של הארגון:

  • ראש הסוכנות (DCIA)
    • ממלא מקום ראש הסוכנות
    • סגן ראש הסוכנות
  • אגף המודיעין (DI)
    • המרכז למחקר מודיעין
  • השירות החשאי הלאומי (NCS)
  • אגף המדע והטכנולוגיה (D S&T)
    • מחלקת מחקר ופיתוח
  • אגף הסיוע
  • משרד היועץ המשפטי
  • משרד מבקר הסוכנות
  • המשרד ליחסי ציבור

פעולות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות אנטי ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בזמן שיתוף הפעולה עם ישראל במסגרת פעילותיה נגד אש"ף הארגון אימן ומימן חלק מן הפעולות של התנועה הפלסטינית. על סמך אחד הסוכנים המעורבים: "אחד ממנהיגי אש"ף טען שעד שלוחמיו הורשו לבצע כמה פעולות נגד ישראל, הם לא נחשבו לרציניים. CIA עודד התקפות על מטרות לא אזרחיות בישראל". כמו כן נטען על ידי ג'ון לופטוס כי הארגון עושה כל דבר על מנת להרוס רשת הביון הנגדי של המוסד. ב-1980 מדיניות חברות הנפט הייתה מדיניותו של CIA. החברות יכלו לשחד את אש"ף אך לא יכלו לשחד את המוסד[3].

ראשי הסוכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם תחילת כהונה סיום כהונה
1 אדמירל סידני סורס 23 בינואר 1946 10 ביוני 1946
2 גנרל הויט ונדנברג 10 ביוני 1946 1 במאי 1947
3 אדמירל רוסקו הילנקוטר 1 במאי 1947 7 באוקטובר 1950
4 גנרל וולטר סמית 7 באוקטובר 1950 9 בפברואר 1953
5 אלן דאלס 26 בפברואר 1953 29 בנובמבר 1961
6 ג'ון מקון 29 בנובמבר 1961 28 באפריל 1965
7 ויליאם רייבורן 28 באפריל 1965 30 ביוני 1966
8 ריצ'רד הלמס 30 ביוני 1966 2 בפברואר 1973
9 ג'יימס סלזינג'ר (מזכיר ההגנה ה-12) 2 בפברואר 1973 2 ביולי 1973
10 ויליאם קולבי 4 בספטמבר 1973 30 בינואר 1976
11 ג'ורג' הרברט ווקר בוש (הנשיא ה-41 של ארצות הברית) 30 בינואר 1976 20 בינואר 1977
12 סטנספילד טרנר 9 במרץ 1977 20 בינואר 1981
13 ויליאם קייסי 28 בינואר 1981 29 בינואר 1987
14 ויליאם ובסטר 26 במאי 1987 31 באוגוסט 1991
15 רוברט גייטס (מזכיר ההגנה ה-22) 6 בנובמבר 1991 20 בינואר 1993
16 ג'יימס וולסי 5 בפברואר 1993 10 בינואר 1995
17 ג'ון דויטש 10 במאי 1995 15 בדצמבר 1996
18 ג'ורג' טנט 11 ביולי 1997 11 ביולי 2004
19 ג'ון מקלולין 11 ביולי 2004 24 בספטמבר 2004
20 פורטר גוס 24 בספטמבר 2004 5 במאי 2006
21 גנרל מייקל היידן 30 במאי 2006 12 בפברואר 2009
22 ליאון פאנטה (מזכיר ההגנה ה-23) 12 בפברואר 2009 1 ביולי 2011
23 דייוויד פטראוס 1 ביולי 2011 9 בנובמבר 2012
24 ג'ון ברנן 8 במרץ 2013 מכהן

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: CIA
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: CIA

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Crile, George (2003). Charlie Wilson's War. Grove Press.
  2. ^ Loftus, John; Mark Arrons (1997). The Secret War Against the Jews. Tel-Aviv: St. Martin's Griffin. עמוד 476
  3. ^ Loftus, John; Mark Arrons (1997). The Secret War Against the Jews. Tel-Aviv: St. Martin's Griffin. עמוד 477


ארגוני ביון בארצות הברית

CIA (ביון חיצוני) · FBI (ביון פנימי) · DIA (מודיעין צבאי) · NSA (מודיעין אותות) · NCIS (ביון ימי) · משרד הסיור הלאומי (ביון לוויינים) · השירות החשאי של ארצות הברית
סוכנויות ביון לאומיות
ביון חוץ ASIS (אוסטרליה) • SZRU (אוקראינה) • AISE (איטליה) • VEVAK (איראן) • DRS (אלג'יריה) • שירות הביטחון הלאומי (ארמניה) • CIA (ארצות הברית) • NRS (בולגריה) • קד"ב (בלארוס) • ABIN (ברזיל) • GIS (גאורגיה) • BND (גרמניה) • SASS (דרום אפריקה) • IB/RAW (הודו) • SIS (הממלכה המאוחדת) • MİT (טורקיה) • MNB (טורקמניסטן) • EYP (יוון) • המוסד (ישראל) • GID (ירדן) • הביטחון הכללי הלבנוני (לבנון) • המודיעין הלובי (לוב) • המודיעין הכללי (מצרים) • CISEN (מקסיקו) • מינהל המחקר והתיעוד (מרוקו) • EAB (ניו זילנד) • INIS (עיראק) • הביטחון הכללי (סוריה) • ביטחון המדינה (סין) • נשיאות המודיעין הכללי (סעודיה) • AW (פולין) • הסוכנות לתיאום ביון לאומי (פיליפינים) • DGSE (צרפת) • DGI (קובה) • ANIC (קולומביה) • סירבּאר (קזחסטן) • CSIS (קנדה) • SIE (רומניה) • סו"ר (רוסיה)
מודיעין אותות DSTZSI (אוקראינה) • NSA (ארצות הברית) • המרכז לניתוח מבצעי (בלארוס) • BSI (גרמניה) • GCHQ (הממלכה המאוחדת) • יחידה 8200 (ישראל) • ביטחון המדינה (סין) • DCRI (צרפת) • פאפס"י (רוסיה)
מודיעין צבאי HUR (אוקראינה) • SIM (איטליה) • DIA (ארצות הברית) • MAD (גרמניה) • אמ"ן (ישראל) • המוח'בראת אל-עסכריה (סוריה) • המודיעין הצבאי הכללי (סין) • VOA (סרביה) • SKW (פולין) • DRM (צרפת) • גר"ו (רוסיה)
מודיעין פנימי MXX (אוזבקיסטן) • BVT (אוסטריה) • ASIO (אוסטרליה) • SBU (אוקראינה) • AISI (איטליה) • FBI (ארצות הברית) • DANS (בולגריה) • המשרד לביטחון לאומי (גאורגיה) • BfV (גרמניה) • NIA (דרום אפריקה) • MI5 (הממלכה המאוחדת) • PSIA (יפן) • שב"כ (ישראל) • ביטחון הפנים (לבנון) • הביטחון הלאומי (מצרים) • הביטחון הפוליטי (סוריה) • ביטחון המדינה (סין) • BIA (סרביה) • הביטחון הכללי (עיראק) AWB (פולין) • DCRI (צרפת) • ANIC (קולומביה) • ק.נ.ב (קזחסטן) • GSNB (קירגיזסטן) • FSB (רוסיה)
המלחמה הקרה
אירועים חשובים

(1945–1967)

 אירועים חשובים

(1968–1991)

 ערכים נוספים

שנות ה-40:

שנות ה-50:

שנות ה-60:

שנות ה-60:

שנות ה-70:

שנות ה-80:

שנות ה-90:

סכסוכים אחרים:
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=CIA&oldid=19594327"