בגן. בעיירה. בטוסקנה. באותו לילה כרכנו עצמנו זה בזה בשל מה שראינו מבעד לסורגי שער ברזל גבוה שסגר על גן עגול קטן. קולות מתוקים של מים נוטפים אל מים משכו אותנו אליו מן הרחוב שבו צעדנו ארבעה. עמדנו נוגעים כתף אל כתף, פנינו נלחצות בין סורגי השער, מתבוננים אל תוך גן מוקף עצים ובלבו מזרקה. אור בקע מאי שם והאיר את קצות הדברים. עיקר הגן היה חשוך וצורות צמחו מתוך האפלה. ואז, בזו אחר זו, נגלו לנו הגחליליות. גולשות על גלי הלילה. גחליליות שהן שמי כוכבים. פלנטריום בזעיר אנפין. שמחה צלולה עלתה בנו. וצלולה גם היתה ההבנה שנהגתה בקול: יום אחד נזכר ברגע הזה ולא נדע אם באמת היה והיינו או אולי רק ראינו בסרט ישן. … פס קול רומאי. סטֶפַנוֹ אז אמר לי: תצאי לשוטט בה בלילה, כשהכבישים ריקים ושקטים הרחובות. תלכי בעקבות, תגלי, תקשיבי למים הרוחשים במזרקות. … בשדרת ברושים בלילה, מתגלה משהו […]
מדוע זה מקבלות הכלניות כאלה יחסי ציבור? כלומר מדוע הכלניות ולא הפרגים, היפים בעיני פי כמה וכמה? מדוע לא החרציות? אולי זה קשור לכך שכלניות הן מין מוגן בעוד הפרגים אינם? סו ווט!? אותו דבר עם פריחת הדובדבן – תיירים מכל העולם מגיעים בעקבותיו ליפן; למה שלא נקיים כאן את […]
בואו בואו כנסו לראות את האמנות. רק אצלנו האמנות הכי מעולה. לא תמצאו כזאת אמנות בשום מוזיאון! קנו אמנות! מבצע: ציור שני מתנה! בשוק האמנות היום יש הרבה מתחזים. אל תלכו שולל אחר טקסטים קשים עם מילים בלועזית. אמנות טובה קונים מיצרן מוכר. הציורים שלנו לא מתקלפים ולא דוהים בשמש. […]