פינת התגובה המהירה – מרכז אדוה ופריון

(1036 מילים)

דו"ח חדש של מרכז אדוה מספק קריאה מעניינת, כרגיל. תמיד שווה לקרוא את הדו"חות שלהם: ככל שהם לא מושלמים, ההצגה שלהם בתקשורת בדרך כלל לא מוצלחת, וכמעט תמיד יש בהם גם דברים ששווה לדעת. בכל מקרה, בדו"ח החדש, לצד דברים שקל להסכים איתם (למשל בנוגע להשפעות של עובדים זרים על הכלכלה הישראלית, וקצת על הפלסטינאית), יש כמה דברים לא כל כך ברורים. בעיקר, אחת הטענות המרכזיות בדו"ח, וזו שזכתה להכי הרבה חשיפה תקשורתית (נדמה לי לפחות שכך) היא הטענה שהפריון הנמוך בישראל נובע, סיבתית, מהשכר הנמוך. על פניה זו טענה משונה. אני מבין איך פריון נמוך גורם לשכר נמוך: אף מעסיק לא יישלם לעובד יותר מהערך שהעובד מייצר. אבל איך שכר נמוך גורם, סיבתית, לפריון נמוך? אלא שבקריאה קרובה יותר של הדו"ח, מתברר שהטיעון הוא טיעון בין-דורי:

עובדים ועובדות "זולים" אינם יכולים  להשקיע בשדרוג היכולות של עצמם וגם לא באלה של ילדיהם, ובוודאי כאשר המדיניות התקציבית של ממשלות ישראל מבוססת על העברה של חלק גדול נטל המימון של השירותים החברתיים מהממשלה אל משקי הבית. כל אלה מבטיחים פריון נמוך – ואולי אף נמוך יותר גם בדור הבא.

על פניו הטיעון סביר, אבל עד כמה הוא משכנע?

להמשיך לקרוא פינת התגובה המהירה – מרכז אדוה ופריון

חלוקה מחדש ופנסיה

(346 מילים)

מדי פעם עולה בבלוג הנושא של מעורבות ממשלתית בחלוקת ההכנסות, ובפרט – באיזו מידה מערכת המס ותשלומי ההעברה במדינות שונות מצליחה להפחית את שיעורי העוני. ידיד הבלוג אור מקפיד להעיר שחלק גדול מתשלומי ההעברה של ממשלות הם תשלומי קצבת זקנה, או פנסיה מדינתית, ושזה מסבך את הניתוח. הוא צודק. אז אור –

I see your comment, and raise you by two graphs!

אני לא לגמרי בטוח מה המסקנה מהגרפים האלה, אבל יש לי יותר מתחושה שזה לא מתאם מקרי. בכל מקרה – אני מציע את זה כאן כחומר למחשבה. בגלל שרוב, לפעמים אפילו רוב גדול של תשלומי ההעברה במדינות ה OECD הוא פנסיות מדינתיות (כמו קצבת הזקנה של הביטוח הלאומי בישראל), זה נושא שחשוב לחשוב עליו.

להמשיך לקרוא חלוקה מחדש ופנסיה

ביצים

(915 מילים)

כולם מדברים על ביצים, מכסות, חקלאים וכו'. אז גם אני רוצה – מה גודל הנטל הכלכלי של מכסות הביצים? אמל"ק – בינוני. כנראה לא מאד גדול.

התנצלות המחבר – דרישות קדם לפוסט הזה הן לדעת מה זה נטל עודף…

להמשיך לקרוא ביצים

כמה מיסים אפשר לגבות מהעשירים?

(1,080 מילים)

בעקבות קטטת פייסבוק מיותרת שנקלעתי אליה, יצא לי לחשוב – כמה מיסים אפשר לגבות בישראל רק מה"עשירים"? ורק כדי להבהיר – אני לא מתכוון "כמה אפשר לגבות בלי שהם יברחו" (או יעבירו השקעות לחו"ל, או יפתחו חברות ארנק, או יעבדו פחות, או יקחו פחות סיכונים, וכו'). זה דיון אחר, והרבה יותר מורכב. אני מתכוון במובן הכי מילולי – כמה כסף יש לעשירים, ובכמה הוא יכול להגדיל את תקציב הממשלה?

להמשיך לקרוא כמה מיסים אפשר לגבות מהעשירים?

שטרסלר (כמעט לגמרי) צדק

(764 מילים)

כך שטרסלר בטור שעסק בין השאר במכסות ייבוא:

כל כלכלן זוטר יודע, שכאשר מאפשרים יבוא פטוּר ממכס של כמות קטנה, היחידים שנהנים מכך הם היבואנים שיקבלו "רווחי מכסה" גבוהים. המחירים בשוק לא יירדו, כי נקודת שיווי המשקל לא תשתנה. כל זה כתוב בספרי הלימוד של "תורת המחירים".

הדבר הראשון שיש לי להגיד הוא שזו עוד דוגמה לכך שלמרות ההאשמות הפופולאריות, הניתוח מקורסי המבוא לכלכלה דווקא כמעט ולא נוכח בדיון הציבורי. שטרסלר הוא היחיד (שמצאתי) שעושה בניתוח הזה שימוש בהקשר הנוכחי. הדבר השני שיש לי להגיד זה שמכסות ייבוא באמת יוצרות "רווחי מכסה" (quota rents בלעז), שילכו הישר לכיסי היבואנים. הדבר השלישי שיש לי להגיד זה שאם כבר בונים על הניתוח מספרי הלימוד, אז הטענה שהצרכנים כלל לא ירוויחו היא אולי נכונה, אבל כנראה לא לגמרי. ועכשיו – ההסבר המלא, עם גרפים והכל.

להמשיך לקרוא שטרסלר (כמעט לגמרי) צדק

איפה כלכלנים טעו בנושא סחר בינלאומי?

(958 מילים)

כדי לקצר, נתחיל רק לפני עשרים וקצת שנים. יכולתי בקלות להתחיל הרבה לפני ולצופף את הדוגמאות.

להמשיך לקרוא איפה כלכלנים טעו בנושא סחר בינלאומי?