פוסטים אחרונים

את באסם עיד אני מכיר יומיים. פגשתי אותו אתמול לראשונה בפילדלפיה. הגענו שנינו לכאן כחלק ממסע הרצאות באוניברסיטאות ובקהילות יהודיות בארה"ב בנושא ה-BDS, החרם על ישראל והתעשייה הישראלית ביהודה ושומרון.

תכננתי לכתוב כאן את רשמיי מההרצאות באוניברסיטאות וכמובן את מה שיש לי לומר בנושא, ואני אעשה את זה בטור הבא, אבל אחרי ששמעתי את באסם עיד מדבר באירוע הראשון, בקהילה יהודית בפנסילבניה, אמרתי לו שאני רוצה לראיין אותו לטור הזה.

בהודעה רשמית שהוציאה סלקום לבורסה נכתב, כי הרשות להגבלים עסקיים הודיעה לסלקום כי אינה יכולה לאשר את המיזוג במתווה הנוכחי שנקבע בין סלקום לגולן. עם זאת, הרשות להגבלים מבקשת לנסות למצוא פתרון באמצעות הידברות עם סלקום על מנת לבדוק כיצד ניתן לאפשר את המיזוג בין החברות עם התניית תנאים שעשויים יהיו לנטרל פגיעה בתחרות בטווח הארוך.

אפשר לפרש את ההודעה בשתי דרכים. האחת שהרשות להגבלים אינה מעוניינת באישור העסקה, נקודה! זו פרשנות מאוד שטחית ונראה כי יש צורך גם לשים לב לניואנסים בהודעה ולכן אנו סבורים כי יש לפרש את ההודעה בדרך השנייה: הרשות להגבלים לא יכולה לאשר את המיזוג במתווה הנוכחי והזמינה את סלקום לשימוע. בכך מאפשרת הרשות להגבלים לסלקום להציע הצעה ליישום המיזוג תחת הגבלות כאלו ואחרות שימנעו פגיעה בתחרות בטווח הארוך יותר. אנו מעריכים שכמובן התהליך לא צפוי להיות פשוט ותתכן עוד דרך ארוכה לאישור מתווה שיהיה מקובל על כל הצדדים למיזוג. עם זאת, הרשות להגבלים לא סתמה את הגולל ולא יצאה, נכון לעכשיו, בהודעה נחרצת כי אינה מאשרת אותו.

אחר אירועי השבוע האחרון נראה שהעתיד של אירופה לוטה בערפל במקרה הטוב. מגוון הסיכונים בטווח הקצר (אי וודאות גיאו-פוליטית, חזרה לדפלציה, מערכת בנקאית בעייתית ומשאל העם בבריטניה) שני רק למגוון הסיכונים בטווח הארוך (בעיקר דמוגרפיה בעייתית והיעדר הסכמה פוליטית בין גרמניה למדינות הפריפריה) וסימני השאלה לגבי היכולת של גוש האירו לשרוד ולהתפתח גדולים מתמיד.

בנוסף לזאת, גם אם רוב הסיכונים באירופה לא יתממשו, עתידו הכלכלי של הגוש לא נראה מזהיר כאשר הכלכלה ממשיכה לדשדש וספר המהלכים של ה-ECB מזכיר יותר ויותר את זה של הבנק היפני. לכן, על מנת להביט אל העתיד של אירופה כל מה שצריך לעשות זה לבדוק מה קורה בשוק האג"ח היפני.

הקוראים שלי יודעים שהטור שלי הוא לא טור סטנדרטי בשוק ההון. כתבתי בהתחלה לא מעט על השקעה בחברות שמתנהלות בהוגנות, כתבתי גם על מתווה הגז, פה ושם על שוק המניות וענייני ריבית וכלכלה וגם על התעשייה הישראלית ביהודה ושומרון ועל 'כלכלת שלום'.

בימים בהם ה-BDS (ארגון ששם למטרה להביא לחרם כלכלי על ישראל או כפי שראשי התיבות שלו מצביעים: Boycott-חרם, Dinvestment-משיכת השקעות, Sanctions-סנקציות) מנסה לצבור הישגים, לפחות תודעתיים אם לא לגמרי אפקטיביים, והשיח הפנים-ישראלי סביב 'שוברים שתיקה' ו-'בצלם' מחריף, אני טס בשבוע הבא לסדרת הרצאות ושיחות עם סטודנטים בארה"ב. 

בשני העשורים האחרונים התרחש קרב ענקים בחסכון הפנסיוני - קרן הפנסיה נגד ביטוח המנהלים. כל טווס התהדר בנוצותיו: קרן הפנסיה בעלויות נמוכות ותמיכה ממשלתית וביטוח מנהלים במקדם קצבה מובטח (לכאורה). עד היום ניטש הויכוח איזה ילד יותר מוצלח. האמת כנראה נמצאת איפשהו באמצע.

הקרב הזה הסתיים לפני שלוש שנים עם ביטול דה-פקטו של ביטוחי המנהלים (ובצדק!). בינואר 2013 אסר משרד האוצר על חברות הביטוח לשווק פוליסות מנהלים המבטיחות מקדם קצבה, והמדינה שמה את עיקר יהבה על הילד המועדף, קרנות הפנסיה החדשות.

הצעת חוק נתוני האשראי שאושרה בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה של הכנסת, ששמה לה למטרה  להגביר את התחרות בשוק האשראי הישראלי ולאפשר ליותר ישראלים לקבל הלוואות, מטפלת רק בצד אחד של המשוואה – בציבור נוטלי האשראי. אבל הגיע הזמן שהממשלה תדאג גם לצד השני של המשוואה - לנותני האשראי, ואני לא מתכוון לבנקים אלא למי שנותן להם את הכסף, כלומר לציבור הרחב המפקיד בפיקדונות בבנקים ומקבל בתמורה תשואה מובטחת של שברירי אחוז, בעוד שאת כספו זה הבנקים מלווים בשיעורי ריבית גבוהים פי עשרות מונים לציבור הזקוק לעזרתם.

שר האוצר שמצהיר מתחת לכל עץ רענן על כוונתו להילחם בבנקים לטובת הציבור, לא צריך להילחם  רק על הגדלת היקפי האשראי שהציבור נוטל, אלא לנסות ולחשוב קצת מחוץ לקופסה ולכוון חלק ניכר מהמאמצים שלו לכך שהציבור יהיה שותף ברווחים האדירים, בשווי מיליארדי שקלים, שהבנקים גורפים מדי שנה על חשבון כספו שלו, כאשר הם משלמים למפקידים ריבית אפסית וגובים מנוטלי האשראי ריבית דו ספרתית. במילים אחרות, זה פשוט לא הגיוני שאני כלקוח של הבנק אפקיד כסף בפיקדון בבנק ואקבל 0% לשנה ואילו הבנק מלווה את הכסף שלי למישהו אחר ולפעמים אפילו לי בחזרה דרך הריבית על משיכת יתר או לחילופין דרך כרטיס האשראי בפערים של מאות ואף אלפי אחוזים לטובת הבנק. את האנומליה הזו צריך לתקן, וטובה שעה אחת קודם.

החיפושים

את החיפושים בים התיכון יזם הגיאולוג יוסי לנגוצקי. בריטיש גז החלה את החיפושים, הגיעה לסבירות של 27% ופרשה, אולי בגלל שיקולי כדאיות כלכלית, אולי סדרי עדיפויות, ואולי לחצים מצד מדינות ערב. דלק ואבנר קיבלו את הזיכיון להמשך החיפושים מבלי שנדרשו לשלם למדינה או לבריטיש. כשנה לאחר מכן נובל אנרג'י הצטרפה, גם היא מבלי לשלם.

ברעש המשבר בשווקים, החששות מהעלאת הריבית המוניטרית בארה"ב והבחירות בארה"ב נעלם לו נושא חשוב ומשפיע על השווקים לא פחות והוא המונח שהכי מדאיג באמת את המשקיעים ב-2016 הוא האפשרות של Brexit. בריטניה, תקיים ב-23 ביוני, משאל עם ובו יצביעו אזרחי המדינה האם הם מעוניינים להישאר באיחוד האירופי או לעזוב אותו. בריטניה הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 1973, כך שאם תעזוב אותו מדובר ברעידת אדמה של ממש ופגיעה בכלכלה שלה ובכלכלות האיחוד.

האיחוד האירופי הוא התאגדות שמונה נכון להיות 28 מדינות שיש להן מאפיינים דומים וחלקן חולקות מטבע אחיד, היורו. באופן יחסי, העובדה שלבריטניה מטבע עצמאי מקלה עליה את היציאה מהאיחוד האירופי וזה אחד החששות המרכזיים לכך שאזרחיה מאמינים ההשלכות לא תהיינה כה חמורות.

יש הרבה הגיון במודל הצ'יליאני - הוא מבטיח שככל שאדם צעיר יותר, חשיפתו לסיכויים הגלומים בשוק ההון גדולה יותר, וככל שהוא מבוגר יותר חשיפתו לסיכוני השוק קטנה. יש הגיון רב בפטרנליזם המכוון אנשים לפעולה במקום להתלבט ולהתלבט עד שבפראפרזה על דברי המשורר "מרוב שהתלבטתי כבר שכחתי מה אני רוצה".

אין טוב בלי רע, השאלה היא מינון

לפני כחודשיים, הכריז שר האוצר, משה כחלון, על הצעד הבא באבולוציה של מוצרי החסכון – קופת הגמל להשקעה. המוצר החדש אמור להעניק פתרון נוסף לכל מי שמחפש היכן להשקיע את הכסף שלו, מכל שכבות האוכלוסיה, מעשירי ישראל ועד השמחים בחלקם.

זה אולי ישמע קצת מוזר, אבל המחשבה הראשונה שעברה בי היתה על חזזיות. למי שלא זכה להשתזף בדשא של הפקולטה למדעי החיים, חזזית הינה יצור שהתפתח כתוצאה מהכלאה מוצלחת בין אצה לפטריה. האצה מייצרת את המזון והפטריה מעניקה לאצה הגנה ומינרלים. השילוב ביניהם ברא את אחד היצורים העמידים על פני כדור הארץ, המסוגל לשרוד גם במרכז אנטארקטיקה.

דראגי, נגיד הבנק המרכזי באירופה (ECB) הגיע ביום חמישי עם שורת צעדים, וכרגיל כיוון לפני כן את השוק לקצת פחות ממה שהתכוון לבצע.

מדוע דראגי בכלל היה חייב לפעול באגרסיביות ביום חמישי? הסיבה היא שיש לו בעיה עם הנתון היחיד שעליו אמון הבנק המרכזי האירופי – האינפלציה. הנתונים האחרונים שלחו את האינפלציה בגוש האירו שוב לטריטוריה אפסית-שלילית, ועל כך דראגי לא יכול לסלוח. דראגי כיוון את השוק להורדה של 10 נקודות בסיס בריבית ההפקדות של הבנקים אצלו וקיים. ריבית זו ירדה ממינוס 0.3 למינוס 0.4. משמעותי? לא. רק מקשה על הבנקים האירופאים להראות רווחיות בעתיד.

מניית בזק המשיכה להשיג תשואה עודפת בחודשים האחרונים בעקבות הורדת לחץ
רגולטורי לאחר השינויים הפרסונליים במשרד התקשורת, ובמיוחד לאחר פרסום תוכנית
עבודה של המשרד לשנת 2016 .

עדכנו את מודל הערכת השווי של בזק בהתאם. מחיר היעד החדש נגזר משלושה תרחישים מרכזיים:

ענף החיסכון הפנסיוני הוא די מיוחד. זה תחום עתיר ידע, המאגד בתוכו אנשי מקצוע בתחומים רבים ומגוונים, אשר חברו יחד כדי להרכיב מוצרים פיננסיים עמומים, שרבים אינם מבינים. לעיתים גם אלו שהרכיבו אותם אינם מבינים אותם.

בימי הראשונים בענף זה הסבירו לי שהוא מתאים למזוכיסטים. היום אני מתחיל להבין למה.

היום רובנו כבר מבינים שהעולם הפיננסי המורכב בו אנו חיים כיום מאלץ אותנו לחשוב על מצבנו הפיננסי, להכיר אותו וגם להתכונן היטב לעתיד - אך רובנו נמנעים מלטפל ברצינות בנושא זה. נכון שיש כאלה שמדברים פעם בשנה עם סוכן הביטוח, יש מי שפותח את הדוחות השנתיים של קרנות  הפנסיה, ויש גם מי שמנסה להתווכח עם הבנק על עמלה כזו או אחרת, אבל רובנו לא מבצעים טיפול שורש ולא מתמודדים עם התמונה הכוללת והרחבה. טיפול מעמיק היה שמור עד כה בעיקר ללקוחות העשירים שבחרו להשתמש בשירותיו של בנקאי פרטי, שמלווה אותם בתמורה לעמלות שמנות.

אולם התפתחות הטכנולוגיה הפיננסית ושינויי הרגולציה שהגדילו את הנגישות והשקיפות של המידע הפיננסי שלנו המצוי בידי הבנקים, הגופים המוסדיים וחברות האשראי - משנים כעת את המצב. מי  שישכיל להבין שתכנון פיננסי מקצועי יכול לחסוך לו סכומי כסף משמעותיים בהוצאות השוטפות ולשפר את מצבו הפיננסי ביום בו יפרוש לפנסיה באופן משמעותי, יכול כבר היום לקבל שירותי תכנון פיננסי בעלויות שוות לכל נפש.

השאיפה של רובנו היא שלבנותינו תהיה הזדמנות שווה. שהן תוכלנה לא רק לרכוש השכלה שוויונית אלא גם לעבוד ולהתפרנס בצורה שוויונית. שחופש הבחירה שלהן יהיה לא רק תאורטי על הנייר אלא מעשי.  בעשורים האחרונים התקדמנו, אבל הפער בין הרצוי למצוי עדיין גדול, מה שאומר שפוטנציאל השינוי והמנוף הכלכלי שהוא מייצר מרגשים.

אתרWomen Effect  מציג נתונים ומחקרים רבים על ההשפעה הכלכלית חברתית של נשים, הממחישים עד כמה אנחנו רחוקים משוויון ועד כמה גם כלכלית כמו גם חברתית כדאי לכולנו לשאוף אליו. בפן הכלכלי האתר מציג מחקר של חברת מקינזי ממנו עולה שאם בכל אזור, כל המדינות ישיגו את מידת השיפור בשילוב נשים בכלכלה, של המדינה המובילה בתחום באותו אזור, התרומה לכלכלת העולם תהיה בהיקף של 12 טריליון דולר או צמיחה של 11% בתוצר בשנת 2025. אם בכל העולם יושג שוויון כלכלי מגדרי, קרי התרומה הכלכלית של נשים תשתווה לתרומה הכלכלית של גברים, אז הדו"ח מעריך שהתרומה לכלכלה העולמית תהיה בהיקף של 28 טריליון דולר המבטאים צמיחה של 26% בתוצר הגלובלי השנתי ב-2025.

מאז המחאה החברתית של שנת 2011, נושא דמי הניהול על הפנסיה כמעט ולא יורד מהכותרות, מלחמה עיקשת עקבית, בחלקה היא מוצדקת בהפחתת דמי הניהול בפנסיה שלנו. הרבה מיתוסים שגויים עולים בהקשר של הפנסיה ומעט מאוד התבססות על עובדות בשטח. הפנסיה הפכה לאחד הנושאים הכלכליים החשובים ביותר, אך מעטים באמת מבינים בו.

מי שקורא להמשיך ולצמצם את דמי הניהול נטו בפנסיה המשולמים לאלה העוסקים במלאכת הניהול, הבחינה והבדיקה של השקעות ולא על מתווכים שונים שנהנים בדרך, פשוט מתעלם מהפרמטרים הקריטיים ביותר לנושא הפרישה. השיח הכי חשוב הוא על איכות הניהול, צורת ההשקעות ואיך זה שאף אחד לא מוטרד מזה שהפנסיה של כולנו לא מממנת את התפתחות החברות בכלכלה הישראלית ומנותבת בהכרח לרכישת אג"ח מיועדות.

במוצאי חג פסח 2002, הטלוויזיה בחדר השינה הקרינה שוב ושוב את תמונות הפיגוע הנורא בליל הסדר במלון פארק בנתניה, ופרשנים חמורי סבר דיברו את עצמם לדעת. התכוננתי להיכנס למיטה כשהטלפון צלצל והרחיק ממני המיטה לפחות לשבועיים. ארזתי תיק וקדימה דרומה, לצאלים.

בדרך, לבד ברכב כשחשכת הנגב חולפת לנגד עיניי, חשבתי מדוע הם בכלל נלחמים בנו. הרי בהתארגנות של מספר שייחים מהמפרץ, הם יכולים להשתלט עלינו בלי כדור אחד. דרך הבורסה הם יכולים לרכוש שליטה בחברות הציבוריות, להשתלט על כלכלת ישראל ולעשות בה כרצונם. כך נולד הרומן הראשון שלי, 'השתלטות'.

בשבוע שחלף המשכנו בתיקון של שוקי המניות כלפי מעלה, ומבחינתי הגענו כבר לטריטוריה בה אפשר כבר לשוב למכור מניות. צריך לשים לב שזו הפעם הראשונה לאחר זמן רב שהשווקים המתעוררים (כולל מדינות הקומודיטיס-סחורות) משתתפים בתיקון כלפי מעלה. האם זה בגלל העליה במחירי הנפט או בשל ירידת הסבירות לעליה בריבית בארה"ב, או שמא התמחור בהם כבר קורץ למשקיעים? לא יודע. ימים יגידו. תיקון זה טוב, אבל אני עדיין מסרב להתלהב.

אנחנו שוב בסרט הישן והמוכר "מחכים לדראגי". אחרי נתוני האינפלציה המזעזעים באירופה, מצפים ממנו ל"בזוקה" בשבוע הבא. מה הוא כבר יכול לעשות?! להוריד את הריבית ליותר שלילית? להרחיב את ההרחבה הכמותית? למעשה, הציפיות הן שהוא יעשה בדיוק את שני אלה. מה יפתיע את השוק לטובה? אם הוא גם יקנה אג"ח קונצרניות. אבל אז...אולי מרקל תיתן לו בזוקה בראש.

אנחנו נמצאים בעיצומו של תיקון למעלה בשווקים, אחרי הירידה האלימה במדדי המניות בתחילת השנה. השוק עוצר לחשוב האם המחירים המונמכים של המניות כבר התאימו את עצמם למגמה היורדת ברווחיות החברות ולכלכלה העולמית המאטה. כמובן שאין לי תשובה חד משמעית לעניין, אך משהבעיות כבר מתחילות לחלחל לבנקים, המצב נראה כבר הרבה פחות טוב.

ואם כבר מדברים על בנקים, בשבוע שעבר החלו לצוץ הודעות של בנקים בארה"ב על הפרשות לחובות מסופקים על הלוואות שניתנו לסקטור האנרגיה. ענק הבנקאות JPM הודיע על מחיקת חצי מיליארד דולר. נו באמת...מה הם צוחקים עלינו?! זה סכום זניח. זה קצה הקרחון. לא יתכן שמאות חברות נסחרות בשוק הסחיר בתשואות שמעל 10%, ו- JPM נתן רק הלוואות "טובות" בתחום האנרגיה והקומודיטיס. לטעמי, הסיפור הזה הוא סיפור מתגלגל שילחץ ובצדק על מניות הפיננסים בעולם ויפתח עוד את מרווחי האג"ח שלהם.

הכישלון של ההרחבות המוניטאריות האחרונות באירופה וביפן הביא את המשקיעים בעולם לשאול את עצמם אילו עוד כלים יש לבנקים המרכזיים בארגז?

הריבית הקצרה הרי כבר בטריטוריה שלילית, והתשואות הארוכות גם (האג"ח ל-10 שנים ביפן נסחרת בתשואה של 0.07%- וזו ל-8 שנים בגרמניה בתשואה של 0.11%-) ועדיין, משקי הבית לא ממהרים להגדיל את ההוצאות שלהם. לכן, לא מפתיע שבשבועות האחרונים יותר ויותר משקיעים וכלכלנים מנסים להחזיר לדיון הציבורי את הכלי המוניטארי/פיסקאלי הידוע בספרות הכלכלית בשם "לזרוק את הכסף מהמסוק".