joya ♡

לכבוד יום השואה עשיתי את הפסים השחורים בעיניים עבים יותר.

תת המודע שלי החליט שזו שעה טובה להתעורר בה. למה חלומות מחורבנים כל הזמן, למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה.

ומה אני מתלוננת בכלל, הוא בן אדם מופנם, אפילו עם אמא שלי הוא לא תקשר ולכן הם נפרדו, אמנם לקחו להם בערך 30 שנים להגיע לזה אבל עדיין.

לא זוכרת מה קרה למכתב, לא זוכרת מה היה כתוב, רק זוכרת שהייתי מופתעת שאבא שלי יודע להביע רגשות כלשהם. מזה בכיתי וזה מה שאני זוכרת וזהו ביי.

במסע לפולין מהתיכון כולם קיבלו מכתב מההורים, לי אבא כתב, סיפר מה קרה למשפחה שלו ונורא התרגשתי ובכיתי כי סוף-סוף אבא שלי תקשר איתי.

ואחותו קיבלה את רוב הירושה ולכן הם רבו ואני לא מכירה חצי מהמשפחה שלי חחחחחח העיקר הכסף.

ואבא נתן לי שם שני רק כדי שיקבל יותר כסף בירושה ובסוף זה לא ממש עזר לו כי אחותו קראה לילדים שלה ככה בשם הראשון, אז אולי אני לא מאוד עלובה.

כמה אני עלובה, השם השני שלי קרוי על שמה של קרובת משפחה שנספתה בשואה ואני אפילו לא יודעת מי זאת. :(

עד שיש לי מצב רוח טוב אז יום השואה. :(

בעיה. אוף.

לא חושבת שזה קרה במקרה שהתחברתי לשירים שנכתבו על התעללות ועל התמכרויות ועל עינויים.

תמיד הייתי ילדה של אבא.

חוזרת הביתה עם רוק על הפרצוף.

חלמתי עליו הלילה, חלום רע, אבל הוא לא היה הוא, הוא היה אדם אחר בקונספט שלו, ואני שמחה שהתעוררתי ושהוא נשאר הוא.

הוא קנה לנו כרטיסים לגאנס אנד רוזס בגולדן רינג.

עקץ אותי יתוש כל הלילה, איזה כיף זה קיץ הא. לא.

היי שלום לכולם אני מעוניינת רגע בכל החיבוקים תודה שלום וביי.