למה לא קטאר? כי קטאר היא סוכנת כאוס, לא רק במזרח התיכון, אלא גם באירופה ובארצות הברית. היא רואה את ייעודה בהפצת אנרכיה בעולם, כדי לקדם את שלטון האחים המוסלמים במזרח התיכון ומעבר לו.

כאשר אנו רואים את האנרכיה בישראל, אנו תוהים אם היא איננה המשך של הסער הערבי, אשר הביא לשלטון של האחים המוסלמים בטריפולי, לוב, את הנשיא מוחמד מורסי במצרים, ואת מוחמד אל-ג'ולאני בסוריה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

זעקי ארץ אהובה, כי הופקרו בניך בידי שרים גבהי לב.
זעקי ארץ אהובה, כי חסרי אונים אנחנו מול אנשים האוחזים בשלטון והם אטומים וחסרי רחמים. הם שכחו מה זה להיות יהודים.

מעולם לא ניצבה החברה הישראלית כה שסועה וכל כך מפולגת. השבים ממנהרות עזה האפלות והטחובות מנסים להציל את חבריהם שנשארו מאחור, משתדלים בקולם – אותו מצאו מחדש לאחר שובם – להסביר שהחטופים שם מעבר לגדר, מחכים לנו שנבוא להצילם. ובשעה שממשלת הדמים החליטה לשלוח את הצבא, את הילדים של כולנו, לחזור ולהילחם, אנחנו הורגים אותם.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

ב-4 באפריל 1967, שנה בדיוק לפני שנרצח, נשא מרטין לותר קינג את אחד הנאומים החשובים בחייו: "מעבר לווייטנאם: זמן לשבור את השתיקה", בכנסיית ריברסייד בניו יורק.

בנאום זה, קינג שבר שתיקה והביע התנגדות נחרצת למלחמת וייטנאם, תוך שהוא קורא להפסקת ההפצצות ולהסכם שלום מיידי. הוא תיאר את המלחמה כבלתי דמוקרטית, לא מעשית ולא צודקת, והזהיר מפני השלכותיה על החברה האמריקאית ועל העולם כולו.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.