מה לעזאזל קורה במשרד האנרגיה, ואיך הפסדתם 4 מיליארד שקל - בלי לדעת
זו לא הפעם הראשונה שבכירי המשרד קוברים חוות דעת "לא נוחה" שחיברו יועציהם הזרים נגד מונופול הגז ■ בפעם הקודמת זה נגמר בנזק מושתק של מיליארדי שקלים ובדו"ח חלבי של מבקר המדינה
עצימת עין לנוכח ניפוח עתודות גז, הסתרת מידע על הפקעת מחירים והתעלמות מתלונה על ניצול לרעה של תשתית מונופוליסטית — מאז אישור מתווה הגז לפני שבועיים מתחוור כי יותר משפעל לגונן על האינטרס הציבורי, משרד האנרגיה השקיע בשנים האחרונות מאמץ רב בהסתרת מידע שעשוי היה לפגוע בחברות הגז.
1. כך הפסדתם 4 מיליארד שקל — בלי לדעת
סדרה מסתורית של תקלות אירעה ב–2012 במאגר ים תטיס של דלק ונובל אנרג'י, מול חופי אשקלון. התקלות נבעו מקריסה מוקדמת של בארות קידוח, וגרמו לצלילה של כ–50% בקצב הזרמת הגז לחוף ולפגיעה קשה במשק הישראלי.
בעוד כולם עוסקים באותם ימים בהפסקות הגז ממצרים, תרם המונופול הישראלי לנזק דומה — אם כי נותר בצל מחדל "הגז הערבי". בגלל השיבושים בשני מקורות הגז, נדרשה חברת החשמל לשאת בהוצאות יתר של כ–12 מיליארד שקל, נקלעה למשבר תזרימי קשה, וציבור הצרכנים ספג זינוק של כ–30% בתעריף החשמל.
חברת החשמל תבעה מים תטיס פיצוי בגין הנזק הישיר שנגרם לה, שהוערך בסכום של 4–5 מיליארד שקל, אלא שאז התגייס לטובת חברות הגז שחקן מפתיע: משרד האנרגיה. ראשי המשרד מיהרו לנקות מאשמה את דלק ונובל, האשימו את המשרד להגנת הסביבה בעידוד שימוש מוגבר בגז — וטענו כי הוא גרם לקריסת הבארות.
ואמנם, ב–2013 הודיעה חברת החשמל כי בהיעדר בסיס משפטי מוצק לתביעה, היא נאלצת להגיע לפשרה עם דלק ונובל, שלפיה היא תוותר על מחצית מכמות הגז שלא סופקה לה, ותסתפק בפיצוי של 30 מיליון שקל בלבד.
לא חלפה חצי שנה, והתברר כי בידי משרד האנרגיה היה באותה העת דו"ח שהזמין מחברת הייעוץ הבינלאומית SGS, ולפיו התקלות בים תטיס נבעו דווקא מטעות בתכנון הקידוחים, ולא משאיבת יתר. כלומר, נובל אנרג'י (שהכחישה זאת מכל וכל) היתה אחראית לכאורה לתקלה שצימצמה את אספקת הגז, ועשויה היתה להיות חשופה לתביעות במיליארדים מצד כלל לקוחות הגז במשק — אילו הדו"ח היה מופץ ומאומת.
ואולם משרד האנרגיה לא הפיץ את הדו"ח. מי שחשף את קיומו, כבדרך אגב, היה מבקר המדינה, בדו"ח תקופתי שפירסם על הכאוס ברגולציה על ענף הקידוחים. זאת, בלי שהעמיק בביקורת על ההסתרה ועל השלכותיה.
לימים, הוסתר דו"ח נוסף שהכינה SGS לבקשת משרד האנרגיה. בדו"ח הזה מצאה חברת הייעוץ עוד ב–2014 כי נפח הגז במאגר לווייתן נמוך משמעותית מזה שדיווחו בעליו.
2. מי מפרסם דו"ח ביום חמישי בערב?
מה היה עושה כל אחד מאתנו אילו קיבל לידיו דו"ח שהזמין בעצמו על כמויות הגז בלווייתן, בעודו יושב בכיסא שר האנרגיה, מנכ"ל המשרד או הממונה על הקידוחים?
האם היה מפרסם אותו, שכן זו היתה הרי תכלית הזמנת העבודה? או שמא גונז את הדו"ח, מחליף את חברת הייעוץ באחרת, מזמין דו"ח חדש, מעכב את פרסומו עד שמתווה הגז נסגר, ממתין עד שההליכים בבג"ץ ימוצו, ממתין עוד קצת עד שיעלה צורך בפרסום החלטה אחרת —ואז משלב רק את כותרת הדו"ח בשולי דיווח אחר, ודואג לפרסם הכל ביום חמישי בערב — כדי "לשרוף" את ההד התקשורתי בשקט של סופ"ש?
כמות האנרגיה שהשקיע משרד האנרגיה כדי להסתיר, להשתיק, לעוות ולרדד את הדיווח הכה פשוט על אומדן הרזרבות בלווייתן — היא פשוט בלתי־נתפשת, ולא ברור מדוע נהג כך.
אם ממילא לא מדובר במחדל אישי של אנשי המשרד, אלא בבקרה אמיצה שיש להתגאות בה, ואם חברות הגז ממשיכות גם כיום לעמוד מאחורי הדיווח המנופח שלהן — מה לעזאזל מנע מהמשרד לפרסם את הדברים כבר לפני שנתיים? לשם מה ניהל אז מצוד אחר הזהות של מדליף המידע ל–TheMarker? מדוע לא חלק את המידע עם שופטי בג"ץ? לשם מה טרח לבנות אופרציה שלמה לדיווח חמקני? מה עומד מאחורי ההתנהלות ההזויה הזאת?
3. האין שקיפות כבר הוליד כתב אישום
התרעומת שמעוררת ההודאה המאוחרת של משרד האנרגיה לא נובעת רק מהיעדר השקיפות שאימץ כמדיניות זה שנים — אלא מחשש לפגיעה באינטרס הציבורי שעליו אמור המשרד לגונן.
להסתרת הדו"ח הראשון שניפקה SGS היתה השלכה במיליארדי שקלים על לקוחות הגז, ובראשם צרכני חברת החשמל, שלא יודעו כלל באחראים להאמרת תעריפי החשמל שלהם, ולא פוצו בשל כך.
להסתרת הדו"ח השני עשויה היתה להיות השלכה כבדה אם סעיף היציבות במתווה הגז לא היה מבוטל — ואם ידי המדינה בכל הקשור למדיניות היצוא היו נכבלות לעשור, בלי שהיא מודעת בכלל להיקף עתודות הגז שלה. זאת, מבלי לציין בכלל כי שינוי בעתודות הגז המוכחות עשוי היה לגזור שינוי גם במדיניות ייצוא הגז.
כך או כך, בשני המקרים אמור היה משרד האנרגיה לשמש שומר סף ולשרת את אזרחי ישראל — ובשני המקרים בחרו לכאורה ראשיו לשרת אינטרס זר.
חברות הגז צודקות. בעוד שנתיים מהיום עשוי להתברר כי אומדן העתודות בלווייתן גבוה יותר, וייתכן גם כי עדכון האומדן כעת לא ישליך על גיוס המימון לטובת פיתוח המאגר. אך עם כל הכבוד לחברות, לא התנהלותן נכשלה כעת במבחן הציבורי — אלא מידת המחויבות של הרגולטור לתפקידו.
העיכוב בפרסום הרזרבות בלווייתן לא נושא היבט פלילי, אבל צריך לזכור כי היעדר השקיפות במשרד האנרגיה הוליד באחרונה כתבי אישום נגד שר לשעבר (בנימין בן אליעזר) ונגד ראשת לשכתו, לאחר שכמה בכירים נוספים במשרד זומנו לחדרי החקירות.
על היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה לערוך במשרד בדק בית מהיר, לחדד תקנות ולרענן נהלים, כדי להבטיח שאלה יהיו כתבי האישום האחרונים.
