היום מלאו 14 שנים עבריות לאירוע מכונן בחיים שלי, אבל אני מרשה לעצמי לחשוב שזה אירוע, טוב, אולי לא מכונן, אבל חשוב למדי בהיסטוריה של השפה העברית.

בז׳ בכסלו תשע״א, 14 בנובמבר 2010, השלמתי את התרגום לעברית של כל ממשק המשתמש של ויקיפדיה ושל מיזמים שקשורים אליה (ויקימילון וכיו״ב). לא עשיתי את זה לבד. היו אנשים שעשו את זה לפניי: רותם דן ורותם ליס (שרק במקרה יש להם אותו שם פרטי), אסף ברטוב, ירון שהרבני, אגבד, ערן רוזנטל ואחרים. אני התחלתי להבין איך עובדת מערכת תרגום הממשק מתישהו ב־2008. ב־2010 התחלתי להבין אותה טוב יותר וקלטתי את הדבר הכי חשוב: התרגום לעברית לא נמצא על 100%. הוא צריך להיות על 100%. החלטתי להביא אותו ל־100%. והבאתי.

זה לקח לי… לא זוכר כמה זמן. כמה שבועות. אולי כמה חודשים. אפשר לחפור ביומנים, אבל אין לי כוח וזה לא חשוב כל־כך.

מה שחשוב יותר הוא הדבר הבא: מאז אותו יום ב־2010, אני בודק את אחוז התרגום לעברית יום־יום, ואם הוא לא 100%, אני מחזיר אותו ל־100%. יום־יום. ארבע־עשרה שנים. כמעט בלי הפסקות. היו רק שתי הפסקות משמעותיות – בתשע״ה (2014) ובתשע״ט (2018). בשני המקרים זה קרה כי נולדו לי ילדים. ויקיפדיה היא אתר חשוב מאוד בכל השפות, ובפרט בעברית, אבל טיפול בתינוקות שלי הוא דבר חשוב יותר מהתרגום לעברית של ממשק המשתמש שלה. אבל זהו, חוץ מטיפול בתינוקות, אין כמעט דבר חשוב יותר. אז בשני המקרים האלה, היו הפסקות של כמה חודשים שבהם התרגום היה תשעים ומשהו ולא 100%. ואחר־כך הוא חזר להיות 100%.

התוכנה משתנה כל הזמן ונוספים אליה מחרוזות לתרגום (בעגה שלנו אנחנו גם קוראים להן „הודעות”). אז בוקר־בוקר, האחוז של התרגום יורד ל־99%. ואז אני מחזיר אותו ל־100%. אז, לפני ארבע־עשרה שנים, היה צריך לתרגם בסביבות עשרת אלפים הודעות כדי להשלים את כל הממשק. עכשיו זה בסביבות שלושים אלף. לפעמים אנשים אחרים עוזרים לי. חלק מהם כבר הזכרתי ברשימה לעיל. ויש עוד. אפשר למצוא רשימה מלאה של תורמים לתרגום בעברית. אבל אני די בטוח שאין עוד אף אחד מלבדי שבודק בוקר־בוקר ומוודא שהאחוזים חוזרים ל־100%.

וגם אין עוד שפה שבמשך ארבע־עשרה שנים, כמעט בלי הפסקה, חזרה יום־יום ל־100%. צרפתית מגיעה לזה לעיתים קרובות, אבל פחות מעברית. אינטרלינגואה קרובה לזה מאוד רוב הזמן (זאת שפה שמעט מאוד אנשים משתמשים בה, אבל אחד מהם מתמיד בתרגום הממשק של ויקיפדיה). עוד כמה שפות שקרובות לזה הן הולנדית, סינית (מנדרינית, גם מופשטת וגם מסורתית), נורווגית, גרמנית, טורקית, אוקראינית, מקדונית, סלובנית, ערבית, פורטוגלית, ספרדית, פולנית ועוד.

אבל אף אחת מהן לא מתמידה על 100% כמו עברית.

אם אתם קוראים את זה, אתם כנראה משתמשים בוויקיפדיה העברית. ואתם כל הזמן רואים שכל התפריטים וכל הכפתורים בה בעברית. לולי עשיתי את מה שאני כבר ארבע־עשרה שנים, חלק מהם כנראה היו כתובים באנגלית. זה מה שקורה בכל השפות האחרות. אתם כנראה בכלל לא תמהים: „מי בעצם דואג לכך שזה יהיה כתוב בעברית?” וזה בסדר, זאת כל הכוונה שלי שזה יהיה שקוף ופשוט לשימוש וסוג של מובן מאליו. אבל הנה, הגעתם לקרוא את זה, ועכשיו אתם יודעים שזה עבדכם הנאמן ועוד כמה מתנדבים נהדרים.

ואני משתדל לדאוג לא רק לעברית. לכך שאני מתרגם את הכול לעברית יש עוד השלכות. כדי לתרגם הכול לעברית, אני צריך לקרוא הכול באנגלית. לפעמים אני מוצא שגיאות במחרוזות המקוריות באנגלית ומתקן אותן. לפעמים אני מציץ לתרגומים בשפות אחרות ומצליח לראות שיש בתרגומים אליהן שגיאות. כשאני רואה את זה, אני מנסה לתקן גם אותן או למצוא מישהו שיודע את השפה ויכול לתקן. הפכתי לתומך חצי־רשמי במתרגמי הממשק של ויקיפדיה לכל השפות, לא רק לעברית.

אוסיף איזה מאמר מוסגר ברוח הזמן הנוכחי. בערך לפני שנה, כמה אנשים נזפו בי שאני לא עושה מספיק כדי לקדם בוויקיפדיה באנגלית את הצד הישראלי בסיפור על המלחמות במזרח התיכון. אז תראו, מי שרוצה לשכנע את העולם שישראל היא הצד הצודק במלחמה על־ידי כתיבת ערכים בוויקיפדיה באנגלית – בכיף, כדאי מאוד לעשות את זה, במיוחד אם עושים את זה תוך כדי הקפדה על בדיקת עובדות וציטוט מקורות, כפי שדורשים כללי הכתיבה בוויקיפדיה (באנגלית הרבה יותר מאשר בעברית). לי אין מספיק ידע או זמן לעשות את זה הרבה, אבל כן יש לי ידע וזמן לדאוג לכך שהתוכנה של ויקיפדיה תעבוד באופן מושלם בעברית וגם לעזור לאנשים שכותבים בשפות אחרות לעשות את זה. אז זה עוד משהו שאני מרשה לעצמי: לחשוב שזה מחזק אנשים שמדברים עברית לא פחות מוויכוחים על ניסוחים בנושא מלחמות בוויקיפדיה באנגלית. תרגישו חופשיים לא להסכים; לא ממש אכפת לי.

אבל מה שחשוב יותר הוא שאף שאני עושה את זה באופן קבוע כבר ארבע־עשרה שנים ולא מתכוון להפסיק כל עוד אני נושם ויש לי חיבור לאינטרנט, אני לא חייב להיות היחיד שבודק יום־יום אם יש משהו חדש לתרגם. גם אתם יכולים. עושים את זה באתר translatewiki.net, אז פשוט צרו חשבון ותתחילו להוסיף תרגומים ולתקן את התרגומים שלי כי אני בטוח עושה טעויות. גם אם לא תעשו את זה, מותר לכם להיות גאים בכך שאתם יודעים לקרוא בשפה היחידה שהממשק של ויקיפדיה מתורגם אליה במלואו. אבל אם כן תעשו את זה, תוכלו להיות גאים עוד יותר כי יהיה לכם חלק בזה. היום קצר והמלאכה מרובה.

תרגום להמון שפות, לעיתים קרובות שפות ממש לא צפויות, הוא קטע שמאפיין הרבה דתות, או זרמים בתוך דתות גדולות יותר. מורמונים, ג׳הווז ויטנסז, סיינטולוגיה, הארה קרישנה, אחמדיה – כל אלה עושים המון תרגום.

גם בברית המועצות, במיוחד בשנות ה־20, נעשתה עבודת תרגום ענקית של כתבי לנין ומרקס להמון שפות, שבחלק מהן מדברים פחות מעשרת אלפים אנשים. מרקסיזם־לניניזם הוא רעיון אתאיסטי כשלעצמו, אבל שמעתי סוציולוגים רבים שמתארים אותו בתור תנועה מעין־דתית, שהחליפה את הדבקות של ממשלת רוסיה המונרכית בנצרות אורתודוקסית.

וככל שאני חושב על זה יותר, תרגום להמון שפות הוא לא דבר הגיוני כל־כך, לפחות לא לפי הגדרות מסוימות של היגיון. תרגום לכמה שפות גדולות ושימושיות הוא דבר מתבקש במקרים רבים, אבל אפילו את זה מוסדות שמתנהלים לפי היגיון עסקי טהור עושים רק כשיש בזה צורך אמיתי.

נגיד, הניו יורק טיימס פרסמו פעם מהדורות שלמות בסינית ובספרדית, שהן שפות גדולות ומבוקשות לכאורה, והחליטו לוותר על זה. היום הם מפרסמים כתבות בשפות שאינן אנגלית רק כשיש קשר בין השפה לבין נושא הכתבה וגם זה במקרים מיוחדים ונדירים. אותי זה מצער, אבל ליעדים העסקיים שלהם זה כנראה טוב. ויש לי עוד הרבה דוגמאות לחברות שתמכו בתרגום מסיבי וצמצמו את זה או ויתרו לגמרי: טוויטר, מדיום, קווֹרה ואפילו דואולינגו.

אז כשם שאמונה דתית היא לא דבר הגיוני לגמרי, ככה גם תרגום מסיבי.

וזה מסביר למה ויקיפדיה יכולה להיות מה שהיא רק בתור מוסד ללא כוונת רווח. היא ממש לא ארגון דתי, אבל היא כן מבוססת על רעיון ללא כל מטרה עסקית: 100% ידע חופשי ו־0 הכנסות לבעלי מניות. כלומר, פשוט אין שם בעלי מניות. הרעיון הזה הומני לגמרי, ועצוב לי לומר שהומניזם הוא דבר „לא הגיוני”, כי זה אמור להיות הדבר הכי הגיוני שיש. בגלל זה כתבתי „לפי הגדרות מסוימות של היגיון”. אילו היה בה רעיון עסקי, לא היו בוויקיפדיה יותר מ־300 שפות, אלא 20 במקרה הטוב, או 1 במקרה הכי סביר.

עצות לישראלים שרוצים קפה טוב בארצות הברית.

בהמון מקומות בארצות הברית (וגם בקנדה ובמקסיקו), כשאומרים "coffee", מתכוונים לקפה שחור שמכינים מראש בכמויות גדולות. קוראים לזה גם drip coffee או regular coffee או brewed coffee או regular black coffee. אפשר לשתות את זה ככה, ואפשר להוסיף חלב, סוכר וכיו״ב. פעם לא סבלתי את זה, אבל אחרי כמה ביקורים התרגלתי – זה בר־השוואה לקפה נמס בארץ, אם כי בארץ נהוג תמיד להוסיף חלב.

אבל למרות שהתרגלתי ואני כבר לא שונא את זה, זאת ממש לא העדיפות שלי. אני מעדיף אספרסו או קפוצ׳ינו, כמו שנהוג בישראל ובאירופה. אני לוקח את הקפה השחור הזה רק אם זה הדבר היחיד שיש.

אם אתם לא רוצים את הקפה השחור הרגיל, ואפשר לגמרי להבין למה אתם לא רוצים אותו, צריך לבדוק. האם regular coffee הוא הדבר היחיד שיש במקום? אם כן, באסה.

משקאות קפה נפוצים אחרים הם:
אספסרסו: espresso, כמו שמכירים בארץ. לעיתים קרובות הוא די טוב, אבל יש מקומות מעפנים.

קפוצ׳ינו: הרבה פעמים זה דיטוב ודומה למה שנקרא בארץ „הפוך”. אבל לעיתים די קרובות מכינים את זה עם קצף מעפן. באסה.

קורטאדו: הפוך קטנטן עם טיפ־טיפה חלב. דומה למה שנקרא „מקיאטו” בארץ.

לאטה: אספרסו עם הרבה חלב. כמה הוא מוקצף – משתנה ממקום למקום.

יש הרבה בתי־קפה פרטיים שאינם חלק מרשת. הרבה מהם טובים, אבל לא כולם. פעם יש מזל, פעם אין.

לגבי רשתות, איכות טובה יותר אפשר למצוא ב־Peet's, ב־Nero, ב־Maman, ב־Joe, ב־Tatte, ב־Coffee Bean & Tea Leaf ובכמה אחרות. הרבה חנוני קפה אמריקאים אוהבים את רשת Blue Bottle, אבל אני פחות התלהבתי. ויש כמה מקומות שאפשר למצוא בהם סניפים של ארומה ולנדוור הישראליות.

באופן כללי, סוג הקפה ורמת המרירות שאפשר למצוא במקומות שונים יכולים להיות שונים באופן מהותי ממקום למקום. הרבה בתי־קפה באמריקה מגישים קפה שרוף מאוד, אבל הרבה מגישים קלייה בהירה.

הערה פרטנית על סטארבאקס, מכיוון שהיא רשת נפוצה ומפורסמת במיוחד. במילה אחת, לא. בקצת יותר פירוט, זה מקום טוב למצוא וייפיי ושירותים, אבל לא מקום טוב למצוא קפה. בעוד יותר פירוט, למרות שיש להם מוצרים שנקראים „אספרסו” ו„קפוצ׳ינו”, הם לא דומים בכלל־בכלל למה שאתם מכירים בשמות האלה בישראל ובאירופה. הם לא רעים בנושא שוקו ומיצים וגם במשקאות קפה מיוחדים עם המון סוכר אם זה הקטע שלכם.

אז בקיצור, אפשר למצוא דברים לא רעים, אבל צריך טיפה להתאמץ ולעולם לא לסמוך רק על המילה „קפה”.

חלמתי שקיבלתי מעיריית תל־אביב מכתב שדורש ממני למלא איזשהו טופס או לשלם איזשהו קנס.

המכתב היה מנומס בצורה יוצאת דופן: הוא נפתח במילים „סליחה על הטרטטה”.

אם אתם תוהים איך להגיד את זה, אז בתוך החלום מישהו אמר את זה בקול וזה נשמע ככה: טַרְטְטָ֫ה. ואם הניקוד לא עוזר לכם, אז אנסה לכתוב בתעתיק ללועזית: tartetá.

תוך כדי החלום, המשמעות של המשפט הייתה ברורה לי – משהו כמו „סליחה על כך שאנחנו גורמים לך טרחה”.

וזה ממש מוזר כי מעולם לא גרתי בתל־אביב ואין לי סיבה לקבל מכתבים מהעירייה.

לִהְיוֹת הוֹרֶה זֶה כְּשֶׁהַבַּת
שֶׁלְּךָ מְבַקֶּשֶׁת יוֹגוּרְט עִם חֲתִיכוֹת שֶׁל
אֲפַרְסֵק, אֲבָל אָז מְבַקֶּשֶׁת שֶׁתּוֹצִיא
אֶת הַחֲתִיכוֹת שֶׁל
הָאֲפַרְסֵק
כִּי הַיּוֹגוּרְט עִם הַחֲתִיכוֹת שֶׁל
הָאֲפַרְסֵק טָעִים, אֲבָל הַחֲתִיכוֹת שֶׁל
הָאֲפַרְסֵק לֹא טְעִימוֹת,
וְאָז אַתָּה מוֹצִיא אֶת הַחֲתִיכוֹת שֶׁל
הָאֲפַרְסֵק,
וְהִיא אוֹכֶלֶת
אֶת הַיּוֹגוּרְט עִם הַחֲתִיכוֹת שֶׁל
הָאֲפַרְסֵק בְּלִי הַחֲתִיכוֹת שֶׁל
הָאֲפַרְסֵק, וְאַתָּה חוֹשֵׁב
שֶׁאַתָּה הָאָדָם הֲכִי
מְאֻשָּׁר בָּעוֹלָם.

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל