תהילים פרק עא, ז
ואתה מחסי עוז, ימלא פי תהילתך.

✏נקודה למחשבה: ✏
הקושי העיקרי בגשמיות הוא התחזוקה, אפילו יותר מההקמה. אבל ברוחניות דווקא התחזוקה היא ה"פשוטה" כביכול... לדבר דברים טובים.

כי ברוחניות הקושי הגדול הוא לא להחזיק מעמד בנפילה עצמה, אלא החזרה לשיגרה שאחריה. ודווקא המילים הטובות אחרי הנפילה הן הם היקרות ביותר.

מכיר אבינו שבשמיים את הקושי שלנו לגייס כוחות מחודשים ולכן מציע דוד המלך... אני רק אפתח את הפה ואתה תכניס לי מילים טובות.

🌴 העצה: 🌴
כוחה של מילה הוא עצום, וכוחה של מילה טובה לאחר מריבה עצום עד כדי בניית גשר של תקווה.
כי מתוך ההפתעה הנעימה צץ הרצון בצד השני להגמיש את כעסו גם כן. אז אם גם היום חשקת שפתיים ולא ענית במריבה אשריך! ואם הצלחת בסופה לומר סליחה... אתה באמת מדהים!

הלימוד מוקדש לכל הישועות לעופרי רבקה בת ליבנת בפרט בתוך כל ישראל

בשם אהבת ישראל
נשמח ונצליח ✨💞✨



📖 עיון בתפילה - חזרת הש"ץ

מדוע בחזרת הש"ץ הקהל אומרים "מודים דרבנן"
( נקרא מודים דרבנן לפי שהוא תיקון של הרבה חכמים) ששונה ממה שאומר הש"ץ ?

איתא בסוטה (מ.) בשעה ששליח ציבור אומר מודים, העם מה הם אומרים ?
אמר רב מודים אנחנו לך ה' אלהינו על שאנו מודים לך (פרש"י על שנתת בלבנו להיות דבוקים בך ומודים לך),
ושמואל אמר אלהי כל בשר על שאנו מודים לך,
רבי סימאי אומר יוצרנו יוצר בראשית על שאנו מודים לך.
נהרדעי אמרי משמיה דרבי סימאי ברכות והודאות לשמך הגדול על שהחייתנו וקיימתנו על שאנו מודים לך, רב אחא בר יעקב מסיים כן תחיינו ותחוננו וכו' , אמר רב פפא הילכך נימרינהו לכולהו (טור ס' קכז ).

כלומר בשעה שהש"ץ אומר מודים, הקהל אומרים מודים דרבנן, שפירושו הוא הודאה לה' על זה שהקהל זכאי/יכול להודות לה'.

התוס' כתב שההודאה (מודים דרבנן) שאמרנו היא בנוסף להודעה שאומר הש"ץ ועליה אנחנו אומרים אמן (פרישה סק"ד).

הירושלמי (ברכות פ"א ה"ה) חולק על התלמוד הבבלי ואומר שחותם בה ברוך אתה ה' אל ההודאות.

הרשב"א כתב שבמודים דרבנן לא ראיתי מי חותם בו (בשם), והודאה בלבד היא. והרמב"ם כתבה
בלא חתימה וכנוסחת התלמוד הבבלי.

מחלוקת דומה ישנה בחתימה ברכת בורא נפשות בין הבבלי (ברכות לז.) שאינו חותם בה, לירושלמי שחותם בה (ברוך אתה ה' חי העולמים).

כתבו תלמידי רבינו יונה בשמו שברכת בורא נפשות היא מטבע קצר, ומכיוון שלא הוזכר בבלי חתימה, לא נחתום מספק. והבית יוסף מדמה את מודים דרבנן לבורא נפשות שבשתיהם לא יחתום בשם.

📖 מתוך ספר תפילת יעקב

בס״ד
🌸 המשך הלכות זמן ההדלקה 🌸
נא. אשה ששכחה להדליק נרות שבת, ונזכרה בתוך זמן בין השמשות, שהוא י''ג דקות וחצי בשעות זמניות, יכולה לצוות לגוי להדליק נרות לכבוד שבת. אבל לא תברך על הדלקה זו. ויכול להדליק כל הנרות כמו בכל ערב שבת. ואפילו אם קיבלה עליה את השבת בפירוש, יכולה לצוות לגוי להדליק הנר. ואפילו אם קיבלו עליהם רוב הצבור את השבת. ואפילו אם היא עצמה קיבלה את השבת יחד עם הצבור. ואפילו אם יש בית כנסת אחת בעיר וכבר קיבלו את השבת, אם הוא עדיין בתוך זמן בין השמשות, יכולה לצוות לגוי להדליק הנר. וכל שכן אם בעלה קיבל עליו את השבת. [משנ''ב סי' רסא ס''ק יז]. אולם אם אור החשמל דלוק בדירה, אסור לומר לגוי להדליק את הנרות. ואחר צאת הכוכבים אין להתיר בזה בכל אופן. [ילקו''י שם עמו' קעז]
〰〰〰〰〰〰〰〰〰〰
הסבר ההלכה📝
נא. אמירה לגוי בזמן בין השמשות->>
✌🏻️ נקדים ונבאר תחילה בע׳ה שני מושגים.
🌅 בין השמשות, זה הזמן שבין שקיעת החמה לבין תחילת הלילה - צאת הכוכבים.
בין השמשות זה 13.5 דקות ״משעה זמנית״.

🕑 שעות זמניות - שעות זמניות זה מושג הלכתי, שאומר שמחלקים את השעות של אור היום ל12 חלקים, וכל חלק נקרא ״שעה״.
היום, שעה זמנית היא שעה ושלש דקות (בערך).

ועכשיו להלכה,
✔️ אשה ששכחה להדליק נרות ונזכרת בתוך זמן בין השמשות, היא יכולה לומר לגוי שידליק את הנרות במקומה ולא תברך על ההדלקה שלו.

🔥 אפילו אם האשה קיבלה על עצמה כבר שבת, עדין יכולה בתוך זמן בין השמשות לומר לגוי שידליק עבורה את נרות שבת.

בתוך זמן בין השמשות->
🔹 אם קיבלו הציבור עליהם את השבת,
🔹 אם בעלה קיבל על עצמו שבת,
🔹 אם קיבלה על עצמה שבת יחד עם הציבור,
🔹 אם יש בית כנסת אחד בעיר ושם קיבלו את השבת,
👈🏻 כל עוד שעדין לא עבר זמן בין השמשות, יכולה לצוות גוי שידליק את הנרות, אבל לא תברך.

⛔ ️מקרים שבהם יהיה אסור לומר גוי להדליק את הנרות.

💡 אם יש אור חשמל שדולק בדירה, אסור לומר לגוי.

🌠 אם כבר עבר זמן בין השמשות והגיע זמן צאת הכוכבים, אסור לומר לגוי.

💧הלכה .316.💥
מה הדין לגבי כלי שהשתמשו בו גם ברותחים וגם באש❓
➖➖➖➖➖➖➖➖➖
‼הבהרה- אני לא כותב הלכות אלא מעתיק מדביק מקבוצה אחרת.
➖➖➖➖➖➖➖➖➖
🕗ככלל צריך לדעת שלפני כל הכשרת כלי, בין בהגעלה בין בליבון, יש להמתין 24 שעות לפני שמכשירים אותו, בכדי שטעם האיסור שבו יפגם, וכך אינו יאסר מן התורה. ורק לאחר מכן להכשירות בדרך המיוחדת לו.
✌כפי שלמדנו בהלכה הקודמת, ישנן שתי צורות בליעה עיקריות. במים רותחים ובאש. ופעמים שיש כלים שהשתמשו בהם גם לבישול בלח וגם ביבש ולכן הכלל הוא, שהולכים אחר רוב תשמישו של הכלי. ולכן:
🍵סירים - רוב שימושם הוא בדבר לח, ואפילו שפעמים מבשל בהם מאכל יבש (ללא רוטב), הכשרם בהגעלה, וגם מכסה הסיר והידיות צריכים הגעלה ולכן אם אפשר לפרק את הידיות עדיף, ואם לא, אז די שישטוף סביבם עם הרבה סבון ויגעילם ואז הסיר יוכשר.
אם הסיר גדול מדי - יש למלא מים עד הסוף ולהרתיח באופן שיגיעו המים מעל שפת הכלי, וישפכו.
🍴סכו"ם - רוב שימושם הוא בכלי שני, כלומר שאם בישלו בסיר תבשיל מסוים, ומזגו לצלחת, הסיר הוא כלי ראשון והצלחת היא כלי שני, ולכן אפשר להכשירם בכלי שני. אבל המנהג לכתחילה להגעיל את כל הכלים בכלי ראשון, דהיינו שירתיח מים בקומקום וישים בתוכו את הסכו"ם או שירתיח מים בכלי על האש, ובתוכו ישים את הסכו"ם וכן אפשר להרתיח מים בקומקום ולערות על הסכו"ם (עירוי מכלי ראשון).
♨מצקת - רוב השימוש הוא בכלי ראשון, כיוון שמוזגים על ידה מתוך סיר (כלי ראשון) שעל גבי האש. ולכן הכשרה בהגעלה בכלי ראשון.
☁☀☁☀☁☀☁☀☁
לע"נ חללי צה"ל לנרצחי פעולות עמלק הי"ד.
🕯הרב יהודה בן מנחם שמחי זצוק"ל.
🕯שלמה מנחם בן חנה צירל.
🕯אשר בן רבקה.
🕯רפאל אהרון בן ויקטוריה.
🕯עמי בן סאלם.
🕯ראובן בן חנה.
🕯יפת בן הרב יהודה זצוק"ל.
🕯יהודה בן מוסא.
🕯עובדיה בן הרב סעדיה זצוק"ל.
🕯עודד בן מישאל.
🕯שאלתיאל בן עובדיה.
🕯יפה בדריה בת אסתר.
🕯חממה יונה בת הרב יהודה זצוק"ל.
🕯סעידה בת מזל.
⭐🌀⭐🌀⭐🌀⭐🌀⭐
לרפואת:הרה"ג שמרייהו יוסף חיים בן פאשע מרים.הרה"ג אהרון יהודה לייב בן גיטל פייגא.הרב פרץ בן שרה אמנו.יוסף בן רחל.עמנואל בן יוסף.יעקב בן שלום.רמי בן תקוה.אברהם בן שרה.יוחאי בן שרון.רמי בן זנה חנה.יעל בת תקוה.חווה בת אווה.לידיה רחל לאה בת עמליה.לאה נלי בת אסתריה.תהילה בת ברכה.

לרפואת כל חולי ישראל✡
להצלחת כל קוראי הלכה יומית📖
לע"נ כל נפטרי ישראל🕯

להחשת גאולתנו ברחמים🙏🏾

‼מאכילים אותנו נבלות וטריפות בכל הכשרויות התעשייתיות כולל בד"צים נחשבים למיניהם,נא להגעיל כלים,ראו הוזהרתם‼

רק בשורות טובות ויום קסום ומלא ברק🤓

עקשנות - איתנות

מהי התכונה היהודית היסודית שאפיינה את אבותינו? מה אפשר לאברהם, יצחק ויעקב לבנות אמונה ברבש"ע בעולם השטוף באלילות? מהי התכונה המאפשרת לאדם כאברהם להניח מאחוריו משפחה ומולדת ולצאת למסע שאין לו סוף? מהי התכונה שאפיינה אותם ומצויה גם בנו, בבניהם המשתייכים לעם ישראל? – עקשנות!
אבותינו עמדו אל מול עולם שלם שחשב באופן שונה מהם בתכלית, עולם שלעג ובז לאמונתם, ולא נשברו. עמדו כסלע איתן שאינו נרתע מן המים הזדונים המבקשים לשוטפו, על כן נקראו איתנים (עי' ראש השנה יא א).
כותב ר' צדוק הכהן מלובלין: "והאבות נקראו 'איתנים', שמעתי פירושו עקשנים! פירוש: שהיה להם תוקף החשק בוער כאש שלא ישקוט וינוח עד שיגיע למילויו. אברהם אבינו ע"ה - במידת האהבה, עד שהגיע לתכלית אהבת ה' שהוא בהרחקת כל אהבות זולתו. עד שהוליד יצחק שהוא היה תוקף החשק ליראת ה' שנאת רע וכל מיני אהבות זרות וחמדות עולם הזה היו מרוחקים אצלו בתכלית. עד שהוליד יעקב אבינו ע"ה שהיה לו תוקף החשק לשניהם אהבת השם יתברך ושנאת רע" (צדקת הצדיק רמח). 
אבותינו הכירו בהכרה ברורה כי העולם הנראה לעיניים כעולם מפוזר ומפורד, מלא סתירות ומושפע מכוחות שונים, אליליים, אינו אלא יציר כפיו של רבש"ע. הם ידעו כי מבעד לפרגוד בורא העולם מנהל את עולמו אף בעיתות צרה וצוקה. הם לא היו נתונים כלל להשפעת הרוחות הנושבות סביבתם - הם היו איתנים! עקשנים! כהגדרת ר' צדוק הכהן מלובלין, בערה בהם אש שלא נתנה מנוח לנפשם עד אשר ימלאו את חשקם בעבודת ה'. 
הם, ובעקבותיהם אנחנו, נתבעים להיאחז באמונה היהודית בעקשנות, חרף גלויות וייסורים, מלחמות ומאבקים, ולהרים את נס האמונה בעולם שמקורו בבורא יתברך, ואחריתו גאולה שלמה ושלום עולמים. עם ישראל שהתגלה לעתים כעם קשה עורף, נתבע ליטול את העקשנות הזו על מנת להאיר עולם באורה של אמונה. לא היינו יכולים לעשות כן אלמלא ירשנו את האיתנות הזו משלושת האבות.

(הרב ליאור אנגלמן)

בס״ד

בס״ד
😀 המשך הלכות זמן ההדלקה 😀
נ. לא תאחר להדליק עד סמוך לשקיעה, שמא יעבור הזמן ולא תוכל להדליק. ואם נתאחרה מלהדליק את הנרות מאיזו סיבה, אם יודעת בבירור שעדיין לא שקעה השמש, יש להדליק את הנרות בברכה. אבל אם היא מסופקת בזמן השקיעה, או שאינה יודעת אם השעון שבידה הוא מדוייק, חלילה מלהכנס בספק חילול שבת, ומוטב להישאר בחושך ולבטל מצות הדלקת הנר, מאשר להכנס בספק חילול שבת על ידי ההדלקה. ואם הבעל רואה שאשתו מתעכבת בהדלקת הנרות, מאיזו סיבה שהיא, וחושש לחילול שבת, מוטב שידליק בעצמו, אף אם אשתו תמחה בידו. ולכן מצוה לזרז את בני ביתו לסיים את הכנותיהם ולהדליק הנרות בעוד מועד, וכדברי חז''ל, ג' דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה, ובהם הדליקו את הנר. ולאחר שאמר להם כן, אינו צריך להמתין עד שיראה אותם מדליקים את הנרות, אלא רשאי לילך לבית הכנסת להתפלל מנחה. [ילקוט יוסף שבת כרך א' עמוד קעז].
〰〰〰〰〰〰〰〰〰〰
הסבר ההלכה📝
נ. הדלקת נרות סמוך לשקיעה->>
🚩 אשה צריכה לא לאחר את הדלקת הנרות סמוך לשקיעה, כדי שלא יעבור הזמן ולא תוכל להדליק.

🔹 אם אשה נתאחרה להדליק את הנרות מאיזו שהיא סיבה, וצריכה עכשיו להדליק אותם->

💬 אם ברור לה שלא שקעה החמה, תדליק את הנרות עם ברכה.

⛔️ אם חוששת שכבר הייתה שקיעה ויש בליבה ספק ולא יכולה לברר בדיוק, לא תדליק את הנרות, כדי לא להיכנס לספק חילול שבת.

✨ כל מצווה שבעולם לא תשווה לחומרה של חילול שבת! חילול שבת זה דין חמור מאד שאדם לוקח על הצוואר שלו, וכל אדם חייב לדבר ולהתריע בפני חבריו ומשפחתו שישמרו את השבת ושחס ושלום לא יאבדו את החיים שלהם לנצח נצחים.

💂🏻 אם הבעל רואה שאשתו מתעכבת בהדלקת הנרות מאיזו שהיא סיבה, ויש חשש לחילול שבת, שידליק הוא במקומה ולא יחשוש לתגובתה.

⚡️ ולכן, מצווה על כל אדם לזרז את בני ביתו להדליק את הנרות בזמן כמו שאמרו חז״ל הקדושים.

📖 ולאחר שאדם אמר זאת לבני ביתו, ילך לבית הכנסת להתפלל מנחה ואינו צריך להשגיח שאכן האשה הדליקה את הנרות.

🔹 טיפ לישועה מהקב״ה בסיעתא דשמיא.

אשה יהודיה באה אל החפץ חיים זצ״ל בזמן שכבר היה זקן מאד ובקשה ממנו שיתפלל עבורה ויעזור לה שתקבל ישועה שהייתה זקוקה לה.

אמר לה החפץ חיים שפעם כשכוחו היה במותניו הוא היה צם ומתענה בשביל יהודים בעמ״י, אבל עכשיו אין ביכולתו לעשות זאת עבורה.

האשה במר ליבה התחננה לפני החפץ חיים לישועה, והוא אמר לה להקפיד על שני דברים, ובזכות זה בע״ה תזכה לישועה.

הדבר הראשון, להקפיד לערוך את שולחן שבת לפני חצות היום.

הדבר השני, בזמן שהיא מדליקה נרות, שיפסיקו לעשות מלאכה כל יושבי הבית ויקבלו עליהם את השבת.

ובזכות הדברים הללו, האשה זכתה לישועה.

שנזכה בתוך כל עם ישראל, לכבד את השבת כראוי!

חידוש יומי.
"בכל קדש לא תיגע ואל המקדש לא תבוא"
ידוע הסיפור ביוסף משיטא שהיה יהודי מתייון וביקשו ממנו הגוים להכנס לבית המקדש להוציא את כלי המקדש (הם פחדו להכנס) ומה שיוציא ראשון יקח לעצמו, והוציא את מנורת הזהב ואמרו לו שזה לא בשביל אדם פשוט רק למלך, ושיכנס שוב להוציא, ולא הסכים ואמר די לי שהכעסתי את בוראי פעם אחת, ובסוף הענישוהו וחתכוהו לחתיכות והיה צועק שזה מגיע לו שהכעיס את ה'. והמפרשים אומרים כשהוא נכנס פעם ראשונה קיבל כח קדושה מהשכינה ששורה בבית המקדש ולכן לא רצה לחטוא שוב אע"פ שהיה מתייון. ואפשר לרמוז כאן בכל קדש לא תיגע-אם יש אדם שלא נוגע בקדושה ובמצוות, מפני שאל המקדש לא תבוא-ויכנס למקום קדוש ויקבל קדושה ויחזור בתשובה.

כל התורה רמוזה ב'בראשית'
בראשית-ר'אה א'דם י'כנס ב'מקדש ת'עשה ת'שובה
יום טוב