יצא לי להכיר אנשים הסובלים מבעיות שונות, למשל דיסלקציה, בעיות ראיה, בעיות שמיעה, שיתוק כלשהו ואפילו כאבי שרירים כרוניים.
כאבי שרירים כרוניים פחות מוכרים, אבל אלו גומרים לכך שקשה מאוד להשקיע אנרגיה וכוח לבצע פעולות שלפעמים עושים רושם כמשהו מאוד פשוט וקל.
נסו לקחת שופרפרת משחת שיניים וללחוץ עליה בשביל שתצא לכיוון המברשת. זו לא פעולה כזו פשוטה. גם גלגול השופרפרת אינה פעולה פשוטה בכלל.
אז יש כלים שונים לסיוע, אבל – לרוב הם מסובכים יותר מבחינת הדרישות שלהם מאשר השימוש בשפורפרת עצמה עבור אלו הסובלים מכאבי שרירים כרוניים.
כלומר ממשקי המשתמש עבור סיוע לאנשים הסובלים מכאבי שרירים כרוניים אינם מתאימים אותם האנשים.
.jpg)
שמתי לב לדבר נוסף – אנשים מבוגרים מאוד מתקשים להשתמש בעכבר ובמקלדת.
לגבי העכבר, מדובר בנושא שבו קשה להם לקשר את מיקום היד שלהם לכיוון הסמן.
לגבי המקלדת – הם לא מחזיקים בזיכרון תנועתי, אלא מחפשים כל פעם מחדש את האות, כי הפריסה של האותיות אינם בנויות בצורה שברורה לעין איך לחפש.
יצירת ממשקים שקל להתמודד עם מקשים, אבל בלי צורך לשים את הידיים על המון מקשים בו זמנית, וכן יצירת מקלדת עם פריסת מקשים אשר הגיונית עבור אנשים מבוגרים – למשל סידור לפי א' ב' במקום סידור לפי אחוז השימושיות בתווים, היתה מקלה עליהם מאוד (לדעתי לפחות).
לי גם יש בעיות – צבעים שונים שהם בהירים מידי גורמים לי לתחושת סינוור.
רקע זז שעליו טקסט גורמים לי לסחרחורות ובחילות במידה ואני צריך להשקיע את הריכוז להבין את הכתוב.
יותר מאתר אחד פספס אותי לגמרי בשל כך, כי פשוט היצירתיות של אנשי מקצוע לתכנון ממשקים וכן הגרפיקאיים גרמו לי לברוח מהמקום.
זה התחיל בערך בעשור האחרון – יותר ויותר חברות הולכות לאנשים שהמקצוע שלהם – "חווית משתמש" ו/או "תכנון ממשקים", ונראה כי מאז שזה מתרחש – לי קשה מאוד להתמודד עם הרבה מאוד תכנים. שמתי לב כי ככול שהממשק נקי יותר וממוקד יותר במה שאני צריך ממנו – ככה קל לי יותר לעבוד איתו, בעוד שככול שהוא עשיר יותר בצבעים וכו' קשה לי להתמודד איתו.
ככה גם אני מנסה ליצור ממשקים למערכות שאני יוצר – נקי וממוקד מאוד עם מינימום צבעים ו"גרפיקה", רק מה שנדרש לביצוע הפעולה וכמה שיותר ממוקד.
אני חושב כי אנשי ux/ui חייבים ללכת ולעשות שיעורי בית מול דבר ראשון אלו שצריכים להשתמש במערכת ולהתחיל להקשיב לאנשים עם בעיות שונות, ורק אז לחשוב איך לעצב את זה בצורה "סקסית" ו"מושכת", אחרת הניתוח הצליח, אבל החולה מת.
החלטתי לכתוב את פוסט זה בשביל להעלות מודעות לנושא, יותר מאשר באמת לייצר פיתרון.
לראות שונה 
מסכים בעיקרון, אבל לא לגבי המקלדת. במקלדת המקשים הנפוצים צריכים להיות קרובים (אמנם יש בעיות אחרות במקלדת שלנו כמו ו' ן' אבל זה לא הנושא)
למה לא מקלדת עם פריסה של א' ב' בנוסף למקלדת "רגילה" (שהיא בעצם qwerty)?
הרי יש כמה סוגי פריסות בכל מיני שפות, למשל יש Dvorak אבל לא רק, יש הרבה פריסות גם ככה:
https://en.wikipedia.org/wiki/Keyboard_layout
כשיש כמה סוגי מקלדות כולם מפסידים כי אין סטנדרט וכל אחד מתרגל למשהו אחר. כשאתה בא למקום חדש אתה רוצה פשוט להקליד כמו שאתה רגיל.
ותחשוב על המוכר והקונה שרוצים פשוט מקלדת רגילה כשהם עושים קניות.
אם למישהו יש בעיה הוא יכול כמובן לקנות מקלדת מיוחדת ולהתאים אותה אישית, אבל לרוב האנשים יותר נוח הסטנדרט האחיד.
מקלדת מקיימת משהו שנקרא scan code. כלומר כל מקש שלוחצים עליו מקבלים בית מסוים של ערך כלשהו.
סידור החומרה אינו משנה את זה, כי "א" תמיד יספק את ה scan code של "א".
אבל יש מגוון סוגים של מקלדות, ופריסות, זה חלק מהעניין. ואני מדבר על יצור מקלדות שיסייעו לאנשים המתקשים ללכת בשיטה הנוכחית ותמיד עוברים את כל השורות ו/או עמודות עד שהם מוצאים איפה המקש שהם חיפשו נמצא.