דיפלומטיה בת קיימא לישראל (פלג 150)
12 בינואר 2023
בעידן של תהפוכות דיפלומטיה בת קיימא מציעה רעיון מנחה לפעילות הבינלאומית של ישראל. דיפלומטיה שלוקחת גם את העתיד בחשבון, ושואפת ליצור קשרים שיעמדו במבחן הזמן.
בעידן של תהפוכות דיפלומטיה בת קיימא מציעה רעיון מנחה לפעילות הבינלאומית של ישראל. דיפלומטיה שלוקחת גם את העתיד בחשבון, ושואפת ליצור קשרים שיעמדו במבחן הזמן.
אוקראינה מקבלת אספקה של רק״מ. איחוד האמירויות רוקמת נרמול יחסין בין אסד וארדואן. ולמה מילים פחות טובות להערכת סיכוי ממספרים.
רוצים עוד תוכן? מוזמנים למועדון שלנו – פל״ג
אוקראינה מקבלת אספקה של רק״מ. איחוד האמירויות רוקמת נרמול יחסין בין אסד וארדואן. ולמה מילים פחות טובות להערכת סיכוי ממספרים.
המלחמה באוקראינה כנראה תכנס לשנה השנייה שלה ללא הפסקת אש. שני הצדדים מתכוננים למתקפות חדשות במטרה להטות את המאזן לטובתם. לא סביר שנראה סיום למלחמה לפני חורף 2023.
הקרמלין מכין את התשתית הארגונית לגיוסים נוספים. tsmc החלה בייצור המוני של שבבים בארכיטקטורת 3 ננו-מטר. ובישראל הושבעה ממשלה חדשה.
בשנת 2022 התחילו שינויים טקטונים שיעצבו מחדש את המערכת הבינלאומית. הניתוק בין רוסיה ואירופה, קריסת שיחות הגרעין עם איראן וממשלה חדשה בירושלים.
סין מתמודדת עם גל תחלואה עוצמתי. יפן תגדיל את הפקת האנרגיה מכורים גרעינים. ולבייג׳ינג יש אויב חדש: דאע״ש באפגניסטן.
ערב הסעודית מנסה לגבש עמדת ביטחון עצמאית כשהיחסים עם ארה״ב מדרדרים וסין מסרבת להחליף אותם. אולם במקום להגביר את ביטחונה, סעודיה מסכנת את עצמה ואת האזור.
סין מכינה חבילת סיוע חדשה לתעשיית השבבים שלה. פרו נתונה במשבר פוליטי מעמיק. ובאוקראינה מצפים למתקפה רוסית חדשה סביבות ינואר-מרץ 2023.
קוסובו נתונה מזה יותר ממאה שנה במאבק בין תושביה. לרוסיה אינטרס ללבות את אש הסכסוך. האיחוד האירופי צריך למהר ולשלב אותו בתוכו כדי למנוע זאת.
ארה״ב חשפה את המפציץ האסטרטגי החדש שלה. סין הכריזה על הקלות נוספות בתחום הקורונה. והאם לתעשיית השבבים צפוי עתיד יציב יותר עם הגידול בביקוש מצד חוות שרתים ומחשבי על?
האינפלציה בגוש האירו מתקררת. הקלות מקומיות במדיניות אפס קורונה בסין. ובוץ כחומר הבנייה החדש מול שינוי האקלים.
הבעיה הגרמנית מגדירה את הגיאופוליטיקה של גרמניה מזה 150 שנה. מביסמרק עד היטלר, מהרייך השני עד האיחוד האירופי.
הפגנות נגד מדיניות הקורונה בסין התפשטו במהלך הסופ״ש ברחבי המדינה. המפגינים מתנגשים עם כוחות הביטחון. כרגע הסיכון לתקופת מהומות ארוכה נמוך.
גל הפגנות מתפשט בסין. רוסיה מחפשת נתיב לפקיסטן. ומתיחות גדלה בין שני הענקים של האיחוד האירופי – צרפת וגרמניה.
בחירות האמצע של 2022 מותירות בארה״ב ממשל מפוצל. אלו לא בהכרח חדשות רעות – הלחץ על סין והסיוע לאוקראינה כנראה ימשכו. ולפד יהיה קל יותר לרסן את האינפלציה.
משלוח גט״ן ראשון יוצא ממוזמביק לאירופה. יפן שוקלת לרכוש טילי טומהוק אמריקנים. ורוסיה מתחילה לחשוש מבעיה חדשה בפריפריה שלה – השפעה איראנית.
הצעירים של איראן הם ילדי המהפכה החדשים שלה. הם יוצאים לרחובות בדרישה לסיים את התיאוקרטיה במדינה. מה נדרש כדי שיצליחו לעשות זאת?
קרן המטבע הבינלאומית הוקמה כדי לעזור למדינות במצוקת חוב לייצב את כלכלתן. אז מדוע דווקא כשהדרום העולמי במצוקת חוב גדלה, הוא נרתע לפנות לקרן?
קנדה מורה לחברות סיניות לצאת מעסקאות לכריית ליתיום בשטחה. חצי האי הקוריאני (ממשיך) להתחמם. ובורסות ההימורים מצפות להפסד דמוקרטי בבחירות הקרובות.
הנקסוס האירו-אסיאתי הוא מכלול היחסים בין טורקיה, איראן ורוסיה. אנקרה, טהרן ומוסקבה אינן ידידות זו של זו. הן גם לא אויבות. הן… מתחרות נצחיות.
ממשלת אתיופה והמורדים התיגרים יושבים לשיחות שלום. ארה״ב מתכוננת להרחיב את מגבלות הייצוא על סין גם למחשוב קוונטי. והאיחוד האירופי קורא לתוכנית מרשל לשקם את אוקראינה.
שי ג׳ינפינג יוצא מהקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית חזק מתמיד. הוא השתלט על מוקד הכוח של המפלגה, והוא מביא איתו אג׳נדה רדיקלית לחברה ולכלכלה.
שי ג׳ינפינג נבחר למזכיר הכללי של המפלגה בפעם השלישית בניצחון מוחץ לו. טורקיה ממשיכה לחתוך את הריבית על אף אינפלציה גבוהה. ורוסיה רודפת אחר שבבים.
המערב מנהל שתי מלחמות מקבילות מול רוסיה וסין – מלחמת האתמול על אספקת האנרגיה לאירופה ומלחמת המחר על עתיד תעשיית השבבים העולמית.
חברות שהוזכרו בניתוח: Applied Materials, Intel, Qualcomm, Nvidia, Cheniere energy
הצטרפות לפל״ג – קישור.
מלחמה היא תופעה מורכבת בה הדינמיקה של התופעה נקבעת על-ידי עצמה. מדינות שאינן נזהרות עלולות למצוא עצמן נשאבות למלחמה שהן התחילו.
גרמניה מחזרת אחר נפט במפרץ הפרסי. בועת החוב בסין הופכת מורכבת יותר. ויפן תסבסד הקמת מפעל שבבים חדש ע״י יצרן אמריקני.
אנרגיה גרעינית בגרמניה הפכה נושא טעון עם הפלישה הרוסית לאוקראינה. האם גרמניה תסכים להציל את הסקטור שהיא שוקדת כבר 20 שנה לסגור?
הפגנות מטלטלות את איראן, אך מוקדם להעריך אם מדובר בגל דרמטי מזה של 2009. ברוסיה החל גיוס חלקי. ובסרי לנקה השושלת ששדדה את המדינה ממשיכה להינות מפופולאריות.
הסכסוך הימי בין ישראל ולבנון נמשך כבר מעל עשור. בשנתיים האחרונות, עקב משבר כלכלי מבית, לבנון מעוניינת בהסכם. האם ביירות וירושלים יצליחו להשיג אותו?
חברות שהוזכרו בניתוח: אנרג׳יאן.
ארה״ב שולחת עוד חימוש לטאיוואן. במרחב הפוסט-סובייטי נדלקים מחדש סכסוכים ישנים. וברוסיה מתגבשת אופוזיציה לאומנית מאוד למשטר הנוכחי.
הגיאופוליטיקה של אנרגיה מתחדשת תהפוך את הכלכלה העולמית לסבוכה יותר. עלייה בביקוש למתכות תגדיל כוחן של מדינות כמו קונגו, צ׳ילה ואינדונזיה.
חברות שהוזכרו בניתוח: Solid Power, Air Products, Plug Power
לבריטניה ראש ממשלה חדשה ומלך חדש. במזרח אסיה יפן והודו מחזקות את הקשרים ביניהן. ודו״ח פנימי של הקרמלין מזהיר מפני הנזקים החמורים של הסנקציות המערביות.
הסכסוך בצפון אירלנד מאיים לפרוץ מחדש בעקבות הברקזיט. אם לונדון ובריסל לא ישכילו לעבוד יחד, אירופה עלולה לראות מוקד אי-יציבות חדש.
יפן מתכוונת לפתח נשק ארוך טווח נגד איומים מסין ורוסיה. גזפרום ניתקה את הצינור נורד סטרים 1. ובאתיופיה סבב חדש של מלחמת האזרחים החל.
הכשל המערכתי במשק האנרגיה מתבטא עכשיו כהפסקות חשמל בסין וזינוק מטאורי במחיר החשמל באיחוד. ממה הוא נגרם? ומה ההשלכות ארוכות הטווח שלו?
טאיוואן מתכוונת להגדיל את תקציב הביטחון שלה. בסין מכבים אורות עקב מחסור בחשמל. ובאתיופיה סבב אלימות חדש החל.
בחירות האמצע של 2022 הן היסטוריות גם במגמות הפנים מפלגתיות וגם בתזמון ביחס לאירועים בזירה הבינלאומית. בהרצאה המיוחדת רותם אורג סקר את המגמות הגדולות של הפוליטיקה הפנים אמריקנית והמירוצים המעניינים של הבחירות הקרובות.
החשיבות האסטרטגית של איראן רק עומדת לגדול בעולם של תחרות בין מעצמות ומשבר אנרגיה באיחוד האירופי. ישראל צריכה להכיר במציאות, ולפעול בהתאם.
סין ואירופה סובלות מבצורת קיצונית. טורקיה וישראל מחזירות את השגרירים. וארה״ב מתכוננת לנצח במלחמת השבבים.
ארה״ב מציגה אסטרטגיה חדשה לאפריקה שמתחת לסהרה. אזרבייג׳ן, איראן ורוסיה בוחנות נתיבי מסחר חדשים לקשר בין רוסיה והודו. ובנורווגיה בצורת מאיימת על משק החשמל האירופי.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
ביקור פלוסי בטאיוואן הביא לפרוץ משבר טאיוואן הרביעי. המתיחות בין סין וארה״ב ממשיכה לעלות, והסיכון לכלכלה העולמית משמעותי.
ננסי פלוסי ביקרה בטאיוואן והביאה למשבר חדש במצר. אוסטרליה מאיימת לצמצם את ייצוא הגז הטבעי ממנה ברבעון האחרון של השנה. ואיך ערים מצליחות להתמודד עם גלי החום הקיצוניים שפוקדים אותנו?
כשממשלת בנט רק קמה סימנו 4 מוקשים שעומדים לפתחה. עכשיו כשהיא סיכמה שנה, הגיע הזמן לראות אם הצליחה הממשלה להימנע מן המוקשים.
יוון וסעודיה מדברות על שיתוף פעולה בתחום האנרגיה. שיחה מתוחה בין שי ג׳ינפינג וג׳ו ביידן סביב טאיוואן. והפזו המקסיקני מפתיע בביצועים שלו מול הדולר האמריקני.
חרם המשכנתאות בסין הוא שלב חדש ומדאיג במשבר הנדל״ן. החרם לוקח את הסקטור הבנקאי כבן ערובה, ולוחץ את בייג׳ינג לקיר – האם תחלץ את יזמי הנדל״ן?
מטבע דיגיטלי ממשלתי הוא התשובה המוסדית למטבע קריפטו. המטבע מבטיח שיפור משמעותי במערכת הפיננסית של מדינה, אך לא ברור אם הוא מצדיק את העלות שלו.
המחסור בשבבים הופך לעודף במגזרים מסויימים. גרמניה מתחילה להתכונן לאפשרות שהרוסים יסגרו את ברז הגז. שורת אינדיקטורים מראים על מצב כלכלי מחמיר בסין. ותחקיר מיוחד חושף את מלחמת הצללים האמריקנית בטרור.
שינזו אבה הותיר מורשת אסטרטגית שיכולה לשרטט את עתידו של הסדר הליבראלי. אבה מינף את כוחה של הדמוקרטיה הליבראלית – משתמש בפתיחות שלה כחוזק.
סרי לנקה חווה עוד יום של אלימות ברחובות. ראשי ה-FBI וה-MI5 מזהירים מפני איום הריגול מסין. וארה״ב מחפשת דרכים חדשות לפגוע בתעשיית השבבים הסינית.
מזה שנה חלה הסלמה בקוריאה המאיימת על כל מזרח אסיה. אנו מתקרבים לנקודת מפנה בה צפון קוריאה, דרום קוריאה וארה״ב יצטרכו להחליט איך יסתיים סבב ההסלמה הנוכחי.
למצרים יש מספיק חיטה כמעט עד סוף השנה. נאט״ו מגדילה את הנוכחות שלה במזרח אירופה (ושמה את סין על הכוונת). וטורקיה שוברת שיא היסטורי עם גירעון הסחר הכי גדול שלה מאז 2013.
העלאת הריבית של הפד גורמת למלחמת מטבעות מסוג חדש: מדינות מנסות לחזק את המטבע שלהן מול הדולר. השיבושים בכלכלה העולמית עלולים להכריח את הפד לחתוך את הריבית מוקדם מהצפוי.
גרמניה מנסה להתמודד עם השיבוש באספקת הגז הטבעי מרוסיה (בין השאר ע״י שריפת פחם). נאט״ו שוקלת להגדיל את הנוכחות הצבאית שלה במזרח אירופה. וקנדה מתכוונת לשדרג את מערכת ההתרעה המוקדמת שלה בקוטב הצפוני.
בעית האינפלציה במערב והתגובה המוניטרית אליה מאיימת להביא למיתון בארה״ב, משבר חוב באיחוד האירופי, ולחץ פיננסי על העולם המתפתח.
00:03:05.500 – מבוא מקרו-כלכלי
00:11:01.500 – בעית האינפלציה בארה״ב
00:15:30.000 – המלכוד הכפול של האיחוד האירופי
מחירי החיטה ירדו מהשיא שלהם במאי, אך הם עדיין גבוהים. סין הגבירה את ההזמנות של ציוד לייצור שבבים, כחלק מהמאמץ להשיג עצמאות ייצור. והאינפלציה בגרמניה שוברת שיאים היסטורים.
הפעילות האינטנסיבית שמתרחשת בזירה הדיפלומטית של ישראל היא הזדמנות טובה לדבר על המיקום הייחודי של ישראל שמאפשר לה להשתלב בשלושה אזורי מפתח חשובים: האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ומזרח אירופה.
התחברות לפודקסט של פל״ג נעשת במהירות דרך בחירת אחד הקישורים בפוסט (קישור בתחתית). פל״ג עכשיו יהיה זמין בכל האפלקיציות הפופולאריות (google podcast, apple podcast, spotify ועוד!)
המעצמות האירופיות מחפשות נפט במפרץ הפרסי. בכירים סינים משגרים אמירות נגד טאיוואן. ואוקראינה מחפשת איפה לאחסן את כל החיטה שלה (צרות של עשירים?).
מערכות כאוטיות נמצאות כמעט בכל מקום – בלב שלכם ובבורסה. חיזוי של מערכות כאוטיות יכול לתת לנו יתרון. גיאופוליטיקה מאפשרת לנו לעשות זאת.
עלייה בפשיעה בצ׳ילה מאיימת על יציבות המדינה. איראן השיגה מספיק חומר בקיע לפצצת גרעין. והאיחוד האירופי הגיע להסכמה על אמברגו נפט נגד רוסיה.
הגירעון האסטרטגי של האיחוד האירופי באפריקה מונע מבריסל להפוך את היבשת למקור אנרגיה חדש לאירופה. המעבר לאנרגיות מתחדשות לא יפתור את הבעיה.
רוסיה צופה יבול שיא של דגנים וחיטה. הודו מודיעה שתמשיך לקנות נפט זול מרוסיה. פולין מעוניינת בעוד סוללות פטריוט מארה״ב. ושר החוץ הטורקי בביקור בישראל.
המשבר בסרי-לנקה הוא משבר פיננסי בבסיסו. לסרי-לנקה נגמר הכסף לקנות מזון או דלק. שחיתות ומשבר הקורונה הכו בכלכלה, שכעת מתקשה לממן את עצמה.
ממשלת קנדה חוסמת את חוואווי ו-ZTE מתשתית ה-5G שלה. נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן נחת במזרח אסיה בשביל לחזק את הקשרים עם בעלות ברית. ורמטכ״ל איראן בביקור מעניין בטג׳יקיסטן.
הצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט״ו תשנה את מאזן הכוח בים הבלטי ובחוג הארקטי. אולם רוסיה כנראה תמתין לראות איך תראה החברות שלהן בנאט״ו לפני שתחליט על תגובה.
סין הראתה שהיא יכולה לצמוח במהירות, גם במחיר חוסר יעילות. אולם עתידה הכלכלי יהיה תלוי ברצון הפוליטי לבצע רפורמות חשובות גם במחיר חוסר יציבות.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הודו חותכת את אספקת החיטה לעניים – ומחליפה אותה באורז. יפן מחזקת את השפעתה בדרום מזרח אסיה. ויוון החלה בהקמה של מסוף גט״ן חדש.
מדיניות ״אפס קורונה״ של סין פוגעת בכלכלה שלה ובכלכלה העולמית. בייג׳ין קרוב לודאי לא תזנח את המדיניות, על-אף המחיר הכלכלי.
ארה״ב מחייה תוכנית העברת נשק מימי מלחמת העולם השנייה, טורקיה וסעודיה מחממות יחסים, ובייג׳ין פונה להשקעה בתשתיות כדרך להבטיח את הצמיחה הכלכלית שלה.
המלחמה באוקראינה לא תהפוך את האיחוד האירופי ליותר מאוחד. היא כן תהפוך את מדינות האיחוד חזקות יותר מול רוסיה. אך כל עוד גרמניה אינה יודעת לאן היא רוצה ללכת, הסיכויים שהאיחוד האירופי יהפוך שחקן גיאופוליטי משמעותי הם קלושים.
השלב השני של המלחמה באוקראינה נפתח בדונבאס, הודו עומדת לייצא חיטה למצרים, יוון רוצה להפוך למוקד גז אזורי וטורקיה יוצרת קשרי ביטחון חדשים עם מרכז אסיה.
דוב-דרקון הוא השם לתיאום בין רוסיה וסין נגד ארה״ב. המלחמה באוקראינה תחליש את רוסיה, ותתן לסין לחזק את אחיזתה ביריבה ההיסטורית שלה – מוסקבה.
טאיוואן מעוניינת לפתח מל״טים חמושים נגד סין, האינפלציה בטורקיה שוברת (שוב) שיאים, ומרכז אסיה בוחנת את האיומים וההזדמנויות מהסנקציות המערביות על רוסיה.
הפלישה לאוקראינה מכריחה את גרמניה להתמודד עם הקונספציה הכושלת שלה בנוגע לרוסיה. היא נותנת לסין חומר רב למחשבה. והיא אירוע משמעותי ראשון באנרכיה הגלובאלית שלנו.
טורקיה אינה מחממת את היחסים עם ישראל משום שינוי אסטרטגי אצלה. טורקיה לא צריכה את הגז הישראלי, והיא בטח לא הוחלשה מהמלחמה באוקראינה. מה שטורקיה רוצה מישראל היא עזרה ברכש מטוסי F-16 חדשים מהאמריקנים.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
קבלת הפנים החמה שקיבל הנשיא הרצוג בטורקיה אינה מעידה על שום שינוי מהותי בהתנהגות של טורקיה.
טורקיה היא שחקן אופורטוניסטי, המשנה את גישתו למדינות בהתאם לנסיבות. יחסיה של טורקיה עם ארמניה מלמדים אותנו הרבה איך טורקיה יכולה לנוע במהירות מאויב לאוהב, ומדוע יש להיזהר במגעים איתה.
ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).
הפלישה הרוסית לאוקראינה שלחה גלי הלם בשוק הסחורות העולמי, בין השאר בשוק המזון. מחירי חיטה ותירס הגיעו לשיאים חדשים. האם אנו עומדים בפני משבר מזון עולמי? וכיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על המזרח התיכון?
הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.
בזמן שאיש אינו יודע איך תסתיים המלחמה באוקראינה, אפשר להעריך מה תהיה הדינמיקה של המלחמה – פוטין הוא המהמר בקרמלין, והוא ילך על כל הקופה.
הרוסים מתקדמים לכתר את קייב, טאיוואן מתכוונת להגדיל את כמות הטילים שהיא מייצרת והאינפלציה בטורקיה ממשיכה לשבור שיאים.
הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, רוסיה חטפה מכה כלכלית וסין שוקלת את צעדיה.
רוסיה מתקדמת לתוך אוקראינה לאחר שבוע דיפלומטי מתוח: קרבות בקייב, חדירה מדרום וממזרח. נשיא איראן בביקור בקטאר והמערב משחרר שורת סנקציות נגד רוסיה.
עם ההכרה בעצמאות של הרפובליקות הבדלניות בדונבאס, בוטלו הסכמי מינסק. מה הלאה למשבר בין רוסיה ואוקראינה?
ישראל אינה צריכה לחפש ברית אזורית נגד איראן. היא צריכה לבנות מערכת קואליציות נגד בעיות אזוריות אותן איראן מנצלת. זו המלכודת הישראלית.
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
הדיבורים על מלחמת עולם שלישית הם היסטרים, אך הם מציעים לנו הזדמנות להעריך את פריסת הכוחות במזרח אירופה, ואת האפשרות לתרחישי קצה. נדבר גם על השינויים שכבר קורים בארכיטקטורת הביטחון במזרח אירופה, ואיך המתיחות בין ארה״ב ורוסיה כנראה (לא) תשפיע על יחסי ירושלים-מוסקבה.
האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.
עליית המתיחות במפרץ הפרסי מציגה לישראל הזדמנות לשנות את מערך הכוחות במזרח התיכון ולבודד את איראן אזורית – אך רק אם נבין מה ההבדל בין קואליציה וברית, ומה מעצב את היחסים בין מדינות.
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
איחוד האמירויות מראה לנו איך מדינה קטנה מתנהלת בעידן של אנרכיה – מגדילה את מספר הקשרים שלה, ומחפשת לתמרן בין שחקנים אזוריים ומעצמות עולמיות. האמירויות אינה חלק משום מחנה – ובו בזמן קשר חשוב לכל אחד.
בניתוח היום נראה את אסטרטגית הקישוריות של האמירויות, וההשלכות שלה לחשיבה האסטרטגית כאן בארץ.
איך אירועי ספורט המוניים, כמו האולימפיאדה או המונדיאל, משתלבים בתחרות לכוח בין מדינות?
מהו עתיד המשבר באוקראינה? בניתוח הנוכחי נכיר את האופציות צבאיות לרוסיה, ננסה להבין למה כל-כך קשה לחזות מה הולך לקרות במשבר ומה יהיו ההשלכות הכלכליות.
ההפגנות בקזחסטן נעלמו באותה מהירות בה הופיעו. תגובה קשה מצד המדינה, ביחד עם הבטחות לשינוי, כנראה הרגיעו לעת עתה את המפגינים.
מה גרם להפגנות? ומה השינויים העמוקים שהן יצרו?
העולם חווה לא רק תחרות לכוח בין מעצמות, אלא גם תחרות אידיאולוגית בין שני מחנות – אוטוקרטיות ודמוקרטיות.
מדוע האוטוקרטיות לא קרסו אחרי נפילת בריה״מ ב-1989? ואיך הן מאתגרות את המודל הדמוקרטי הליבראלי? פרק מיוחד.
סקירה עתידית של 2022: בין שיחות הגרעין בווינה, פגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה, הבחירות בארה״ב והתקדמות טכנולוגית.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
בניתוח היום נצלול אל המשבר האוקראיני ונבין מה בדיוק הרוסים רוצים ומתכננים. הבנייה הצבאית מסביב לאוקראינה אינה רק בשביל לחץ – אלא גם בשביל להכין אופציה צבאית למוסקבה אם תרצה. ארה״ב כנראה תענה לדרישות הרוסיות, ואוקראינה תאלץ להשלים שהיא לא תצורף לנאט״ו.
אוקראינה מקבלת אספקה של רק״מ. איחוד האמירויות רוקמת נרמול יחסין בין אסד וארדואן. ולמה מילים פחות טובות להערכת סיכוי ממספרים.
המלחמה באוקראינה כנראה תכנס לשנה השנייה שלה ללא הפסקת אש. שני הצדדים מתכוננים למתקפות חדשות במטרה להטות את המאזן לטובתם. לא סביר שנראה סיום למלחמה לפני חורף 2023.
הקרמלין מכין את התשתית הארגונית לגיוסים נוספים. tsmc החלה בייצור המוני של שבבים בארכיטקטורת 3 ננו-מטר. ובישראל הושבעה ממשלה חדשה.
בשנת 2022 התחילו שינויים טקטונים שיעצבו מחדש את המערכת הבינלאומית. הניתוק בין רוסיה ואירופה, קריסת שיחות הגרעין עם איראן וממשלה חדשה בירושלים.
סין מתמודדת עם גל תחלואה עוצמתי. יפן תגדיל את הפקת האנרגיה מכורים גרעינים. ולבייג׳ינג יש אויב חדש: דאע״ש באפגניסטן.
ערב הסעודית מנסה לגבש עמדת ביטחון עצמאית כשהיחסים עם ארה״ב מדרדרים וסין מסרבת להחליף אותם. אולם במקום להגביר את ביטחונה, סעודיה מסכנת את עצמה ואת האזור.
סין מכינה חבילת סיוע חדשה לתעשיית השבבים שלה. פרו נתונה במשבר פוליטי מעמיק. ובאוקראינה מצפים למתקפה רוסית חדשה סביבות ינואר-מרץ 2023.
קוסובו נתונה מזה יותר ממאה שנה במאבק בין תושביה. לרוסיה אינטרס ללבות את אש הסכסוך. האיחוד האירופי צריך למהר ולשלב אותו בתוכו כדי למנוע זאת.
ארה״ב חשפה את המפציץ האסטרטגי החדש שלה. סין הכריזה על הקלות נוספות בתחום הקורונה. והאם לתעשיית השבבים צפוי עתיד יציב יותר עם הגידול בביקוש מצד חוות שרתים ומחשבי על?
האינפלציה בגוש האירו מתקררת. הקלות מקומיות במדיניות אפס קורונה בסין. ובוץ כחומר הבנייה החדש מול שינוי האקלים.
הבעיה הגרמנית מגדירה את הגיאופוליטיקה של גרמניה מזה 150 שנה. מביסמרק עד היטלר, מהרייך השני עד האיחוד האירופי.
הפגנות נגד מדיניות הקורונה בסין התפשטו במהלך הסופ״ש ברחבי המדינה. המפגינים מתנגשים עם כוחות הביטחון. כרגע הסיכון לתקופת מהומות ארוכה נמוך.
גל הפגנות מתפשט בסין. רוסיה מחפשת נתיב לפקיסטן. ומתיחות גדלה בין שני הענקים של האיחוד האירופי – צרפת וגרמניה.
בחירות האמצע של 2022 מותירות בארה״ב ממשל מפוצל. אלו לא בהכרח חדשות רעות – הלחץ על סין והסיוע לאוקראינה כנראה ימשכו. ולפד יהיה קל יותר לרסן את האינפלציה.
משלוח גט״ן ראשון יוצא ממוזמביק לאירופה. יפן שוקלת לרכוש טילי טומהוק אמריקנים. ורוסיה מתחילה לחשוש מבעיה חדשה בפריפריה שלה – השפעה איראנית.
הצעירים של איראן הם ילדי המהפכה החדשים שלה. הם יוצאים לרחובות בדרישה לסיים את התיאוקרטיה במדינה. מה נדרש כדי שיצליחו לעשות זאת?
קרן המטבע הבינלאומית הוקמה כדי לעזור למדינות במצוקת חוב לייצב את כלכלתן. אז מדוע דווקא כשהדרום העולמי במצוקת חוב גדלה, הוא נרתע לפנות לקרן?
קנדה מורה לחברות סיניות לצאת מעסקאות לכריית ליתיום בשטחה. חצי האי הקוריאני (ממשיך) להתחמם. ובורסות ההימורים מצפות להפסד דמוקרטי בבחירות הקרובות.
הנקסוס האירו-אסיאתי הוא מכלול היחסים בין טורקיה, איראן ורוסיה. אנקרה, טהרן ומוסקבה אינן ידידות זו של זו. הן גם לא אויבות. הן… מתחרות נצחיות.
ממשלת אתיופה והמורדים התיגרים יושבים לשיחות שלום. ארה״ב מתכוננת להרחיב את מגבלות הייצוא על סין גם למחשוב קוונטי. והאיחוד האירופי קורא לתוכנית מרשל לשקם את אוקראינה.
שי ג׳ינפינג יוצא מהקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית חזק מתמיד. הוא השתלט על מוקד הכוח של המפלגה, והוא מביא איתו אג׳נדה רדיקלית לחברה ולכלכלה.
שי ג׳ינפינג נבחר למזכיר הכללי של המפלגה בפעם השלישית בניצחון מוחץ לו. טורקיה ממשיכה לחתוך את הריבית על אף אינפלציה גבוהה. ורוסיה רודפת אחר שבבים.
המערב מנהל שתי מלחמות מקבילות מול רוסיה וסין – מלחמת האתמול על אספקת האנרגיה לאירופה ומלחמת המחר על עתיד תעשיית השבבים העולמית.
חברות שהוזכרו בניתוח: Applied Materials, Intel, Qualcomm, Nvidia, Cheniere energy
הצטרפות לפל״ג – קישור.
מלחמה היא תופעה מורכבת בה הדינמיקה של התופעה נקבעת על-ידי עצמה. מדינות שאינן נזהרות עלולות למצוא עצמן נשאבות למלחמה שהן התחילו.
גרמניה מחזרת אחר נפט במפרץ הפרסי. בועת החוב בסין הופכת מורכבת יותר. ויפן תסבסד הקמת מפעל שבבים חדש ע״י יצרן אמריקני.
אנרגיה גרעינית בגרמניה הפכה נושא טעון עם הפלישה הרוסית לאוקראינה. האם גרמניה תסכים להציל את הסקטור שהיא שוקדת כבר 20 שנה לסגור?
הפגנות מטלטלות את איראן, אך מוקדם להעריך אם מדובר בגל דרמטי מזה של 2009. ברוסיה החל גיוס חלקי. ובסרי לנקה השושלת ששדדה את המדינה ממשיכה להינות מפופולאריות.
הסכסוך הימי בין ישראל ולבנון נמשך כבר מעל עשור. בשנתיים האחרונות, עקב משבר כלכלי מבית, לבנון מעוניינת בהסכם. האם ביירות וירושלים יצליחו להשיג אותו?
חברות שהוזכרו בניתוח: אנרג׳יאן.
ארה״ב שולחת עוד חימוש לטאיוואן. במרחב הפוסט-סובייטי נדלקים מחדש סכסוכים ישנים. וברוסיה מתגבשת אופוזיציה לאומנית מאוד למשטר הנוכחי.
הגיאופוליטיקה של אנרגיה מתחדשת תהפוך את הכלכלה העולמית לסבוכה יותר. עלייה בביקוש למתכות תגדיל כוחן של מדינות כמו קונגו, צ׳ילה ואינדונזיה.
חברות שהוזכרו בניתוח: Solid Power, Air Products, Plug Power
לבריטניה ראש ממשלה חדשה ומלך חדש. במזרח אסיה יפן והודו מחזקות את הקשרים ביניהן. ודו״ח פנימי של הקרמלין מזהיר מפני הנזקים החמורים של הסנקציות המערביות.
הסכסוך בצפון אירלנד מאיים לפרוץ מחדש בעקבות הברקזיט. אם לונדון ובריסל לא ישכילו לעבוד יחד, אירופה עלולה לראות מוקד אי-יציבות חדש.
יפן מתכוונת לפתח נשק ארוך טווח נגד איומים מסין ורוסיה. גזפרום ניתקה את הצינור נורד סטרים 1. ובאתיופיה סבב חדש של מלחמת האזרחים החל.
הכשל המערכתי במשק האנרגיה מתבטא עכשיו כהפסקות חשמל בסין וזינוק מטאורי במחיר החשמל באיחוד. ממה הוא נגרם? ומה ההשלכות ארוכות הטווח שלו?
טאיוואן מתכוונת להגדיל את תקציב הביטחון שלה. בסין מכבים אורות עקב מחסור בחשמל. ובאתיופיה סבב אלימות חדש החל.
בחירות האמצע של 2022 הן היסטוריות גם במגמות הפנים מפלגתיות וגם בתזמון ביחס לאירועים בזירה הבינלאומית. בהרצאה המיוחדת רותם אורג סקר את המגמות הגדולות של הפוליטיקה הפנים אמריקנית והמירוצים המעניינים של הבחירות הקרובות.
החשיבות האסטרטגית של איראן רק עומדת לגדול בעולם של תחרות בין מעצמות ומשבר אנרגיה באיחוד האירופי. ישראל צריכה להכיר במציאות, ולפעול בהתאם.
סין ואירופה סובלות מבצורת קיצונית. טורקיה וישראל מחזירות את השגרירים. וארה״ב מתכוננת לנצח במלחמת השבבים.
ארה״ב מציגה אסטרטגיה חדשה לאפריקה שמתחת לסהרה. אזרבייג׳ן, איראן ורוסיה בוחנות נתיבי מסחר חדשים לקשר בין רוסיה והודו. ובנורווגיה בצורת מאיימת על משק החשמל האירופי.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
ביקור פלוסי בטאיוואן הביא לפרוץ משבר טאיוואן הרביעי. המתיחות בין סין וארה״ב ממשיכה לעלות, והסיכון לכלכלה העולמית משמעותי.
ננסי פלוסי ביקרה בטאיוואן והביאה למשבר חדש במצר. אוסטרליה מאיימת לצמצם את ייצוא הגז הטבעי ממנה ברבעון האחרון של השנה. ואיך ערים מצליחות להתמודד עם גלי החום הקיצוניים שפוקדים אותנו?
כשממשלת בנט רק קמה סימנו 4 מוקשים שעומדים לפתחה. עכשיו כשהיא סיכמה שנה, הגיע הזמן לראות אם הצליחה הממשלה להימנע מן המוקשים.
יוון וסעודיה מדברות על שיתוף פעולה בתחום האנרגיה. שיחה מתוחה בין שי ג׳ינפינג וג׳ו ביידן סביב טאיוואן. והפזו המקסיקני מפתיע בביצועים שלו מול הדולר האמריקני.
חרם המשכנתאות בסין הוא שלב חדש ומדאיג במשבר הנדל״ן. החרם לוקח את הסקטור הבנקאי כבן ערובה, ולוחץ את בייג׳ינג לקיר – האם תחלץ את יזמי הנדל״ן?
מטבע דיגיטלי ממשלתי הוא התשובה המוסדית למטבע קריפטו. המטבע מבטיח שיפור משמעותי במערכת הפיננסית של מדינה, אך לא ברור אם הוא מצדיק את העלות שלו.
המחסור בשבבים הופך לעודף במגזרים מסויימים. גרמניה מתחילה להתכונן לאפשרות שהרוסים יסגרו את ברז הגז. שורת אינדיקטורים מראים על מצב כלכלי מחמיר בסין. ותחקיר מיוחד חושף את מלחמת הצללים האמריקנית בטרור.
שינזו אבה הותיר מורשת אסטרטגית שיכולה לשרטט את עתידו של הסדר הליבראלי. אבה מינף את כוחה של הדמוקרטיה הליבראלית – משתמש בפתיחות שלה כחוזק.
סרי לנקה חווה עוד יום של אלימות ברחובות. ראשי ה-FBI וה-MI5 מזהירים מפני איום הריגול מסין. וארה״ב מחפשת דרכים חדשות לפגוע בתעשיית השבבים הסינית.
מזה שנה חלה הסלמה בקוריאה המאיימת על כל מזרח אסיה. אנו מתקרבים לנקודת מפנה בה צפון קוריאה, דרום קוריאה וארה״ב יצטרכו להחליט איך יסתיים סבב ההסלמה הנוכחי.
למצרים יש מספיק חיטה כמעט עד סוף השנה. נאט״ו מגדילה את הנוכחות שלה במזרח אירופה (ושמה את סין על הכוונת). וטורקיה שוברת שיא היסטורי עם גירעון הסחר הכי גדול שלה מאז 2013.
העלאת הריבית של הפד גורמת למלחמת מטבעות מסוג חדש: מדינות מנסות לחזק את המטבע שלהן מול הדולר. השיבושים בכלכלה העולמית עלולים להכריח את הפד לחתוך את הריבית מוקדם מהצפוי.
גרמניה מנסה להתמודד עם השיבוש באספקת הגז הטבעי מרוסיה (בין השאר ע״י שריפת פחם). נאט״ו שוקלת להגדיל את הנוכחות הצבאית שלה במזרח אירופה. וקנדה מתכוונת לשדרג את מערכת ההתרעה המוקדמת שלה בקוטב הצפוני.
בעית האינפלציה במערב והתגובה המוניטרית אליה מאיימת להביא למיתון בארה״ב, משבר חוב באיחוד האירופי, ולחץ פיננסי על העולם המתפתח.
00:03:05.500 – מבוא מקרו-כלכלי
00:11:01.500 – בעית האינפלציה בארה״ב
00:15:30.000 – המלכוד הכפול של האיחוד האירופי
מחירי החיטה ירדו מהשיא שלהם במאי, אך הם עדיין גבוהים. סין הגבירה את ההזמנות של ציוד לייצור שבבים, כחלק מהמאמץ להשיג עצמאות ייצור. והאינפלציה בגרמניה שוברת שיאים היסטורים.
הפעילות האינטנסיבית שמתרחשת בזירה הדיפלומטית של ישראל היא הזדמנות טובה לדבר על המיקום הייחודי של ישראל שמאפשר לה להשתלב בשלושה אזורי מפתח חשובים: האוקיינוס ההודי, המזרח התיכון ומזרח אירופה.
התחברות לפודקסט של פל״ג נעשת במהירות דרך בחירת אחד הקישורים בפוסט (קישור בתחתית). פל״ג עכשיו יהיה זמין בכל האפלקיציות הפופולאריות (google podcast, apple podcast, spotify ועוד!)
המעצמות האירופיות מחפשות נפט במפרץ הפרסי. בכירים סינים משגרים אמירות נגד טאיוואן. ואוקראינה מחפשת איפה לאחסן את כל החיטה שלה (צרות של עשירים?).
מערכות כאוטיות נמצאות כמעט בכל מקום – בלב שלכם ובבורסה. חיזוי של מערכות כאוטיות יכול לתת לנו יתרון. גיאופוליטיקה מאפשרת לנו לעשות זאת.
עלייה בפשיעה בצ׳ילה מאיימת על יציבות המדינה. איראן השיגה מספיק חומר בקיע לפצצת גרעין. והאיחוד האירופי הגיע להסכמה על אמברגו נפט נגד רוסיה.
הגירעון האסטרטגי של האיחוד האירופי באפריקה מונע מבריסל להפוך את היבשת למקור אנרגיה חדש לאירופה. המעבר לאנרגיות מתחדשות לא יפתור את הבעיה.
רוסיה צופה יבול שיא של דגנים וחיטה. הודו מודיעה שתמשיך לקנות נפט זול מרוסיה. פולין מעוניינת בעוד סוללות פטריוט מארה״ב. ושר החוץ הטורקי בביקור בישראל.
המשבר בסרי-לנקה הוא משבר פיננסי בבסיסו. לסרי-לנקה נגמר הכסף לקנות מזון או דלק. שחיתות ומשבר הקורונה הכו בכלכלה, שכעת מתקשה לממן את עצמה.
ממשלת קנדה חוסמת את חוואווי ו-ZTE מתשתית ה-5G שלה. נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן נחת במזרח אסיה בשביל לחזק את הקשרים עם בעלות ברית. ורמטכ״ל איראן בביקור מעניין בטג׳יקיסטן.
הצטרפות פינלנד ושבדיה לנאט״ו תשנה את מאזן הכוח בים הבלטי ובחוג הארקטי. אולם רוסיה כנראה תמתין לראות איך תראה החברות שלהן בנאט״ו לפני שתחליט על תגובה.
סין הראתה שהיא יכולה לצמוח במהירות, גם במחיר חוסר יעילות. אולם עתידה הכלכלי יהיה תלוי ברצון הפוליטי לבצע רפורמות חשובות גם במחיר חוסר יציבות.
הצטרפות לפל״ג – קישור.
הודו חותכת את אספקת החיטה לעניים – ומחליפה אותה באורז. יפן מחזקת את השפעתה בדרום מזרח אסיה. ויוון החלה בהקמה של מסוף גט״ן חדש.
מדיניות ״אפס קורונה״ של סין פוגעת בכלכלה שלה ובכלכלה העולמית. בייג׳ין קרוב לודאי לא תזנח את המדיניות, על-אף המחיר הכלכלי.
ארה״ב מחייה תוכנית העברת נשק מימי מלחמת העולם השנייה, טורקיה וסעודיה מחממות יחסים, ובייג׳ין פונה להשקעה בתשתיות כדרך להבטיח את הצמיחה הכלכלית שלה.
המלחמה באוקראינה לא תהפוך את האיחוד האירופי ליותר מאוחד. היא כן תהפוך את מדינות האיחוד חזקות יותר מול רוסיה. אך כל עוד גרמניה אינה יודעת לאן היא רוצה ללכת, הסיכויים שהאיחוד האירופי יהפוך שחקן גיאופוליטי משמעותי הם קלושים.
השלב השני של המלחמה באוקראינה נפתח בדונבאס, הודו עומדת לייצא חיטה למצרים, יוון רוצה להפוך למוקד גז אזורי וטורקיה יוצרת קשרי ביטחון חדשים עם מרכז אסיה.
דוב-דרקון הוא השם לתיאום בין רוסיה וסין נגד ארה״ב. המלחמה באוקראינה תחליש את רוסיה, ותתן לסין לחזק את אחיזתה ביריבה ההיסטורית שלה – מוסקבה.
טאיוואן מעוניינת לפתח מל״טים חמושים נגד סין, האינפלציה בטורקיה שוברת (שוב) שיאים, ומרכז אסיה בוחנת את האיומים וההזדמנויות מהסנקציות המערביות על רוסיה.
הפלישה לאוקראינה מכריחה את גרמניה להתמודד עם הקונספציה הכושלת שלה בנוגע לרוסיה. היא נותנת לסין חומר רב למחשבה. והיא אירוע משמעותי ראשון באנרכיה הגלובאלית שלנו.
טורקיה אינה מחממת את היחסים עם ישראל משום שינוי אסטרטגי אצלה. טורקיה לא צריכה את הגז הישראלי, והיא בטח לא הוחלשה מהמלחמה באוקראינה. מה שטורקיה רוצה מישראל היא עזרה ברכש מטוסי F-16 חדשים מהאמריקנים.
הודו בשיחות לייצוא חיטה למצרים (כפי שחזינו), בנט מדבר על רשת הגנה אווירית במזרח התיכון (כפי שהצענו), ואזרבייג׳ן ממשיכה להפעיל לחץ צבאי נגד ארמניה (כפי שהזהרנו). שבוע מלא החלטות וידיעות.
קבלת הפנים החמה שקיבל הנשיא הרצוג בטורקיה אינה מעידה על שום שינוי מהותי בהתנהגות של טורקיה.
טורקיה היא שחקן אופורטוניסטי, המשנה את גישתו למדינות בהתאם לנסיבות. יחסיה של טורקיה עם ארמניה מלמדים אותנו הרבה איך טורקיה יכולה לנוע במהירות מאויב לאוהב, ומדוע יש להיזהר במגעים איתה.
ארה״ב מזהירה את סין מתמיכה ברוסיה, טאיוואן עורכת תרגילי אש חיה באיי מאצו וגרמניה רוכשת מטוסי קרב חדשים (עם יכולת נשיאה של נשק גרעיני).
הפלישה הרוסית לאוקראינה שלחה גלי הלם בשוק הסחורות העולמי, בין השאר בשוק המזון. מחירי חיטה ותירס הגיעו לשיאים חדשים. האם אנו עומדים בפני משבר מזון עולמי? וכיצד המלחמה באוקראינה תשפיע על המזרח התיכון?
הרוסים עומדים במקום מסביב לקייב (כהכנה לפריצה משמעותית?), מצרים מפסיקה ייצוא חיטה, וקולות בבייג׳ין תוהים עד כמה אסטרטגי עבור סין שיש לה ״יחסים אסטרטגים״ עם רוסיה.
בזמן שאיש אינו יודע איך תסתיים המלחמה באוקראינה, אפשר להעריך מה תהיה הדינמיקה של המלחמה – פוטין הוא המהמר בקרמלין, והוא ילך על כל הקופה.
הרוסים מתקדמים לכתר את קייב, טאיוואן מתכוונת להגדיל את כמות הטילים שהיא מייצרת והאינפלציה בטורקיה ממשיכה לשבור שיאים.
הפלישה הרוסיה לאוקראינה החלה, וההלם הראשוני למערכת העולמית כבר ברור: גרמניה מכריזה על התחמשות מחדש, רוסיה חטפה מכה כלכלית וסין שוקלת את צעדיה.
רוסיה מתקדמת לתוך אוקראינה לאחר שבוע דיפלומטי מתוח: קרבות בקייב, חדירה מדרום וממזרח. נשיא איראן בביקור בקטאר והמערב משחרר שורת סנקציות נגד רוסיה.
עם ההכרה בעצמאות של הרפובליקות הבדלניות בדונבאס, בוטלו הסכמי מינסק. מה הלאה למשבר בין רוסיה ואוקראינה?
ישראל אינה צריכה לחפש ברית אזורית נגד איראן. היא צריכה לבנות מערכת קואליציות נגד בעיות אזוריות אותן איראן מנצלת. זו המלכודת הישראלית.
ארדואן ביקר באיחוד האמירויות, ראש הממשלה בנט בבחריין, אוקראינה והבדלנים הרוסים מאשימים זה את זה בהסלמה בדונבאס וטאיוואן מאיימת ב-12 שנות כלא למי שינסה למכור סודות מסחרים לסין.
הדיבורים על מלחמת עולם שלישית הם היסטרים, אך הם מציעים לנו הזדמנות להעריך את פריסת הכוחות במזרח אירופה, ואת האפשרות לתרחישי קצה. נדבר גם על השינויים שכבר קורים בארכיטקטורת הביטחון במזרח אירופה, ואיך המתיחות בין ארה״ב ורוסיה כנראה (לא) תשפיע על יחסי ירושלים-מוסקבה.
האיחוד האירופי בתוכנית חדשה לתמוך בייצור שבבים, ארה״ב מגדילה את הנוכחות הצבאית שלה באירופה, רוסיה פותחת בתרגילים צבאיים וצרפת מתכוונת להגדיל את מספר הכורים הגרעיניים שלה.
עליית המתיחות במפרץ הפרסי מציגה לישראל הזדמנות לשנות את מערך הכוחות במזרח התיכון ולבודד את איראן אזורית – אך רק אם נבין מה ההבדל בין קואליציה וברית, ומה מעצב את היחסים בין מדינות.
רוסיה כמעט השלימה את הצבת הכוחות על גבול אוקראינה, ישראל ובחריין חותמות על הסכם שיתוף פעולה ביטחוני, וארה״ב חיסלה את מנהיג דאע״ש. שוב.
איחוד האמירויות מראה לנו איך מדינה קטנה מתנהלת בעידן של אנרכיה – מגדילה את מספר הקשרים שלה, ומחפשת לתמרן בין שחקנים אזוריים ומעצמות עולמיות. האמירויות אינה חלק משום מחנה – ובו בזמן קשר חשוב לכל אחד.
בניתוח היום נראה את אסטרטגית הקישוריות של האמירויות, וההשלכות שלה לחשיבה האסטרטגית כאן בארץ.
איך אירועי ספורט המוניים, כמו האולימפיאדה או המונדיאל, משתלבים בתחרות לכוח בין מדינות?
מהו עתיד המשבר באוקראינה? בניתוח הנוכחי נכיר את האופציות צבאיות לרוסיה, ננסה להבין למה כל-כך קשה לחזות מה הולך לקרות במשבר ומה יהיו ההשלכות הכלכליות.
ההפגנות בקזחסטן נעלמו באותה מהירות בה הופיעו. תגובה קשה מצד המדינה, ביחד עם הבטחות לשינוי, כנראה הרגיעו לעת עתה את המפגינים.
מה גרם להפגנות? ומה השינויים העמוקים שהן יצרו?
העולם חווה לא רק תחרות לכוח בין מעצמות, אלא גם תחרות אידיאולוגית בין שני מחנות – אוטוקרטיות ודמוקרטיות.
מדוע האוטוקרטיות לא קרסו אחרי נפילת בריה״מ ב-1989? ואיך הן מאתגרות את המודל הדמוקרטי הליבראלי? פרק מיוחד.
סקירה עתידית של 2022: בין שיחות הגרעין בווינה, פגישות בין ארה״ב ורוסיה על עתיד הביטחון באירופה, הבחירות בארה״ב והתקדמות טכנולוגית.
שנת 2021 הייתה שנה עמוסה באירועים – הקריסה המוניטרית בלבנון, מתיחות מסביב לטאיוואן והאיום במלחמה באוקראינה. במהלך השנה עקבנו אחר החיכוך הגובר בין סין, ארה״ב ורוסיה, לאומנות כלכלית ושיבוש בשרשרות האספקה העולמיות.
אז איך אני מסכם את שנת 2021? כשנה הראשונה של האנרכיה הגלובאלית החדשה.
בניתוח היום נצלול אל המשבר האוקראיני ונבין מה בדיוק הרוסים רוצים ומתכננים. הבנייה הצבאית מסביב לאוקראינה אינה רק בשביל לחץ – אלא גם בשביל להכין אופציה צבאית למוסקבה אם תרצה. ארה״ב כנראה תענה לדרישות הרוסיות, ואוקראינה תאלץ להשלים שהיא לא תצורף לנאט״ו.
רוצים להישאר מעודכנים? מוזמנים להירשם לניוזלטר שלנו
