החיזוי המודיעיני שבליבת הערכת המודיעין תלוי בתקפות ניתוח דפוסי ההתנהגות של מושא המחקר. המנגנון בצה"ל לקביעה ולמתן הערכת המודיעין מקשיח את החשיבה של אנשי המודיעין ומגביר את הסיכון שלא יזהו שינויים בדפוסי ההתנהגות של היריב המשפיעים על יכולת הניבוי. מתן ההערכת המודיעין צריך להיות תחילתו של תהליך ולא סופו. על אנשי המודיעין לשהות בתהליך ההערכה. דיון סדור, פתוח ומתמשך בהערכה עשוי לשחרר את אנשי המודיעין מההתקבעות אליה, לייצר דינמיות בתהליך ובתוצר, ולשפר ולדייק את הערכה לאורך זמן אל מול התנאים

לישראל וגורמים בינלאומיים ואזוריים, בדגש על ארצות הברית, דילמה משמעותית בין אי רצון להשקיע משאבים רבים מדי בתוחלת נמוכה מדי במדינות/אזורים בעלי משילות נמוכה – עזה, סוריה, לבנון ועוד – לבין הצורך למנוע התפתחויות שליליות – חיצוניות (טרור, נב"ק, טילים ופליטים) ופנימיות (רצח עם והרעבה). פתרון לדילמה זו מהווה גישת ביניים של אימוץ עקרון המשילות החלקית (SSG: Semi Self-Governance) כמדיניות ואולי אף כגישה משפטית המאפשרת לכוחות המקומיים לקחת אחריות על מצבם ולשפרו תוך חופש פעולה להתערבות חיצונית – כולל צבאית