
מודיעין אויב, טרור ותקשורת. כנס 1.4.2025
יום שלישי I ב' בניסן התשפ"ה 1.4.2025
אולם ננו טכנולוגיה I בניין 206 I אוניברסיטת בר-אילן

יום שלישי I ב' בניסן התשפ"ה 1.4.2025
אולם ננו טכנולוגיה I בניין 206 I אוניברסיטת בר-אילן

יום שלישי I כ"ה באדר התשפ"ה 25.3.2025
אודיטוריום מדעי המחשב I בניין 503 I אוניברסיטת בר-אילן

החיזוי המודיעיני שבליבת הערכת המודיעין תלוי בתקפות ניתוח דפוסי ההתנהגות של מושא המחקר. המנגנון בצה"ל לקביעה ולמתן הערכת המודיעין מקשיח את החשיבה של אנשי המודיעין ומגביר את הסיכון שלא יזהו שינויים בדפוסי ההתנהגות של היריב המשפיעים על יכולת הניבוי. מתן ההערכת המודיעין צריך להיות תחילתו של תהליך ולא סופו. על אנשי המודיעין לשהות בתהליך ההערכה. דיון סדור, פתוח ומתמשך בהערכה עשוי לשחרר את אנשי המודיעין מההתקבעות אליה, לייצר דינמיות בתהליך ובתוצר, ולשפר ולדייק את הערכה לאורך זמן אל מול התנאים

ועדת נגל הוקמה בקיץ האחרון על-ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו. לוועדה ניתנה משימה בעלת חשיבות היסטורית-אסטרטגית – תכנון בניין הכוח לעשור הקרוב לאור מלחמת חרבות ברזל. הוועדה נדרשה להצביע על הצרכים, ולהמליץ על משאבים ותהליכי בקרה לבניין הכוח. כול זאת, לפני שהתקיים תחקור צה"ל של המלחמה, ולפני שהתקיים תחקור ייעודי של בניין ומוכנות הכוח בעשור הקודם לאור המלחמה. לכאורה הוועדה עמדה במשימה והגישה דוח הכולל המלצות תקציביות ספציפיות. המאמר בוחן את הדוח ומצביע על פערים בו, אשר רובם ככולם נובעים

תפיסת הביטחון חתרה למיצוי כושר המחץ כפיצוי על חולשת כושר העמידה. בעשורים האחרונים השתלטה על החשיבה שלנו גישה טקטית של לחימה נגד-טרור, ודחקה הצידה עקרון זה. המלחמה הנוכחית מהווה צומת דרכים. ניתן לראות במתקפת השבעה באוקטובר כישלון נקודתי, ולהתמיד באסטרטגיה הממוקדת בחזבאללה ובחמאס. המשמעות המעשית היא הקמת מרחבי-חיץ וקיום מלחמות גרילה בגבולותינו. דרך אחרת להבין את המצב הוא לתפוס את מלחמת חרבות ברזל כמערכה ראשונה במלחמה היסטורית מול הציר השיעי. במקרה כזה נכון יהיה לממש את הישגי המערכה הנוכחית ולמצות

ישראל החלה את המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 ב'יום כיפור': הפתעה אסטרטגית ואופרטיבית שהקריסה את מערך ההגנה בעוטף עזה ואת יסודות הביטחון הלאומי של ישראל. היא סיימה אותה ב-17 בינואר 2025 ב'ששת הימים': שינוי יסודי חיובי בכל חזיתות הלחימה העיקריות של ישראל. המאמר מנתח את המהלכים הקובעים במלחמה ומראה שזהו שילוב של קבלת החלטות מושכלת, מיצוי עוצמה צבאית ולאומית, וכמו שקורה במלחמות – גם מזל. המסקנות המתבקשות הן שלקראת המשך ההתמודדות עם האתגרים על ישראל לטייב את תהליך קבלת ההחלטות הקובעות

צמרת חזבאללה אינה יכולה להתעלם מהלכי רוח גוברים המשדרים מסרי תמיכה בעיצוב אסטרטגיה המחייבת את הדגשת הזהות הלבנונית של התנועה. גישה כזו אם תאומץ, עשויה להיות מתורגמת לצמצום התלות המסורתית של הארגון באיראן ולהשתלבות מעשית ומהותית יותר בפוליטיקה הפנים-הלבנונית. בנקודת הזמן הנוכחית, הסבירות לחידוש האש מול ישראל ביוזמת חזבאללה, נראית מוגבלת עד בלתי סבירה.

קריסת משטר אסד בסוריה חושפת את המזרח התיכון כמערכת אקולוגית דינמית בה שינויים קטנים יכולים להוביל להפתעות גדולות. צה"ל הגיב במהירות בשלוש מטרות: חיזוק ההגנה ברמת הגולן, השמדת אמצעי הלחימה הסוריים, והקרנת עוצמה במרחב. המציאות האזורית מעוצבת על-ידי זיכרונות היסטוריים, חלומות דתיים ולאומיים, ואינה מתנהלת לפי מודל יציב וליניארי. המדינות באזור שואפות למעורבות אקטיבית מעבר לגבולותיהן, וישראל נדרשת לאמץ גישה אסטרטגית גמישה יותר של השתלבות במרחב במקום התכנסות פנימית. האירועים בסוריה הוכיחו שוב שהגישה של וילה בג'ונגל שמשמעותה הסתגרות מפני

לישראל וגורמים בינלאומיים ואזוריים, בדגש על ארצות הברית, דילמה משמעותית בין אי רצון להשקיע משאבים רבים מדי בתוחלת נמוכה מדי במדינות/אזורים בעלי משילות נמוכה – עזה, סוריה, לבנון ועוד – לבין הצורך למנוע התפתחויות שליליות – חיצוניות (טרור, נב"ק, טילים ופליטים) ופנימיות (רצח עם והרעבה). פתרון לדילמה זו מהווה גישת ביניים של אימוץ עקרון המשילות החלקית (SSG: Semi Self-Governance) כמדיניות ואולי אף כגישה משפטית המאפשרת לכוחות המקומיים לקחת אחריות על מצבם ולשפרו תוך חופש פעולה להתערבות חיצונית – כולל צבאית

התחרות הגוברת בחוג הארקטי מעלה לסדר היום הציבורי את מעמדה האסטרטגי של גרינלנד. האי הארקטי הנמצא בריבונות דנמרק חיוני גם לאינטרסים האמריקניים לנוכח הנוכחות הצבאית של רוסיה וסין ונתיבי השיט הסמוכים. אינטרסים אלה מובילים להבנות חשאיות בין דנמרק לבין ארצות הברית במטרה לשמרם.

נפילת משטר אסד בסוריה הציפה מחדש תוכניות טורקיות להקמת צינורות נפט וגז במרחב הסורי. חלק מהתוכניות הללו מאתגר את רצונה של ישראל להפוך לגשר מרכזי להעברת סחורות לאירופה, כיוון שהן מציעות למדינות המפרץ נתיב חלופי דרך סוריה וטורקיה. עם זאת, חלקן פותח לישראל הזדמנויות חדשות לייצוא גז לשווקים חדשים, בהינתן חימום יחסיה עם המשטר הסורי החדש. ישראל צריכה לפיכך לעקוב אחר "משחק הצינורות" החדש בסוריה על-מנת שהזדמנויות כלכליות חדשות במרחב לא יפסחו עליה לחלוטין.

מאתגרי הברחות הנשק ועד להגנה אווירית ותהליכי למידה משותפים, לאור התגברות ההסלמה באירופה ובייחוד בים הבלטי ובצפון אירופה הצי הגרמני מתמודד עם משימות חדשות במזרח התיכון ומתעדף משימות.