שיר הלל למדינת ישראל

לך, מולדת יקרה שלי,

על כל הטוב שבך, על טל בכייך וכאבך,
בין חורשי הרעות לדורשי טובתך,
בך אשים מבטחי, ראשי על מרבצייך,
הנה ינוח וישקוט לבי.

בין שבילייך הקסומים אטייל,
ממרומי החרמון אביט ואתפעל
אל מול יופיו של עמק יזרעאל.
מירושלים ועד מבשרת,
מים סוף עד ים כנרת.

את אדמתך החרוכה, הספוגה בדם אוהבייך,
בדמעות של אושר וכאב, יעבדו חקלאייך,
ככלה צחורה וענוגה, העומדת תחת חופתה,
את לי מולדת אהובה, מתת אל,
זו ארצי שלי, זוהי ארץ ישראל.