טור דעה של ברוך מרזל באתר 'קוקר'

ערב טוב חברים יקרים!
חוזרים לשגרה לאחר חג הפסח לאחר שהקהילה הייתה 'רדומה' במהלך החג..
שבוע טוב☺

📖 עיון בתפילה - ערבית של שבת

בעמידה אומרים "אתה קדשת את יום השביעי לשמך, תכלית מעשה שמים וארץ, וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים וכן כתוב בתורתך ויכֹלו..." לכאורה אין קשר בין "וקדשתו מכל הזמנים" לבין "ויכֹלו השמים והארץ"? לכן צריך להסביר שהמילים "וכן כתוב בתורתך ויכֹלו " ... חוזרות על המילים "תכלית מעשה שמים וארץ ".

טעם לאמירת "ויכֹלו" בתפילת העמידה לפי הגמ' בשבת (קיט:) אמר רב המנונא כל המתפלל ואומר ויכֹלו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית שנאמר " ויכֹלו " אל תקרי ויכֹלו אלא ויְכַלו (פירוש הקב"ה והוא).

טעמים לאמירת ויכֹלו בציבור לאחר העמידה - משום שביו"ט שחל להיות בשבת אין אומרים את ויכֹלו בתפילה העמידה מכיוון שמתפללים "אתה בחרתנו" (תפילת יו"ט) , לכן צריך לאומרו לאחר העמידה, ואגב זה תקנו לומר בכל השבתות. טעם נוסף להוציא מי שאינו יודע אותו וי"א שנהגו לומר אותו בקול רם מעומד משום שהוא עדות לקב"ה על מעשה בראשית (טור סימן רס"ח) .

שבוע טוב

📖 מתוך ספר תפילת יעקב

במילה אחת פשוטה; ישראלים
😉

📖 עיון בתפילה-תפילת ערבית

סמיכה של גאולה לתפילה -

ישנה מחלוקת בברכות (ד:) בין ר' יוחנן שאומר איזהו בין העולם הבא זה הסומך גאולה לתפילה של ערבית (עמידה אחרי ק"ש) לבין ריב"ל שאומר תפילות באמצע תקנום (עמידה לפני ק"ש) .
סברתו של ר' יוחנן היא שגם בלילה של יציאת מצריים הייתה התחלת הגאולה והגאולה המושלמת הייתה בבוקר ביציאת מצרים לכן יש לסמוך גאולה לתפילה. ועל זה חולק ריב"ל שרק בבוקר הייתה הגאולה ולכן אין צורך לסמוך. ר' יוחנן למד מהפסוק "בשכבך ובקומך" מקיש שכיבה לקימה, מה קימה ק"ש ואח"כ תפילה אף שכיבה נמי ק"ש ואח"כ תפילה. ריב"ל למד מאותו פסוק להפך מקיש שכיבה לקימה, מה קימה ק"ש סמוך למיטתו אף שכיבה נמי ק"ש סמוך למיטת . ופסקו הפוסקים כר' יוחנן (טור בס' רלה). ואע"ג דקיימא לן כר' יוחנן "השכיבנו" לא הוי הפסק (בין גאולה לתפילה) דכיוון דתיקנו ליה רבנן כגאולה אריכתא דמיא כמו בשחרית שתקנו להפסיק באדני שפתי תפתח.

הטור מסביר שחותם בה שומר את עמו ישראל לעד מפני שלילה צריך שימור מן המזיקין.

רבינו יונה מסביר מדוע השכיבנו היא כגאולה אריכתא דמיא מפני כשעבר השם לנגוף את המצרים היו (היהודים) מפחדים ומתפללים לשם יתברך שיקיים דברו שלא יתן המשחית לבוא אל בתיהם לנגוף וכנגד אותה תפילה תקנו לומר השכיבנו הילכך מעין גאולה הוי. ולכן אין להפסיק בין גאולה דערבית לתפילה .

מועדים לשימחה

📖 מתוך ספר תפילת יעקב

📖 עיון בתפילה -תפילת יו"ט

בברכה האמצעית אומר אתה בחרתנו וכו' ותיתן לנו ה' אלהינו את חג פלוני הזה את יו"ט מקרא קודש הזה , כדאיתא במסכת סופרים (פ' יט) בין בתפילה, בין בכוס (קידוש) צריך להזכיר: יו"ט מקרא קודש הזה את יום פלוני הזה. כלשון הפסוק "ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קודש אלה הם מועדי" וכמו שכתב הרמב"ן טעם מקרא קודש שיהו כולם קרואים ונאספים ביום הזה לקדש אותו, כי מצווה היא על כל ישראל להיקבץ בבית אלוהים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא בתפילה והלל לאל.

הבית יוסף בסי' תפז מסביר מדוע לא מזכירים גם איסור עשיית מלאכה ?
מפני שמקרא קודש כולל בתוכו גם איסור עשיית מלאכה, ומה שמוזכר בפסוק "כל מלאכת עבודה לא תעשו" (פסוק ז) אינו עניין בפני עצמו אלא פירוש מקרא קודש .

מתי מזכירים שבת ביעלה ויבוא ?
הבית יוסף מביא את שו"ת מהרי"ל שכתב שיש אומרים כשחל יו"ט בשבת אין להזכיר את שבת ביעלה ויבוא. ויש חולקים ומביאים ראיה מהמרדכי שכתב (בשבת סי' רפא) שאין להזכיר של שבת ביעלה שבעבודה בר"ח ובחול המועד, דאלמלא ר"ח אין הזכרת שבת בברכת העבודה (עיין שבת כד.), משמע שביו"ט בברכת קדושת היום (ברכה אמצעית) יש לאומרו (להזכיר שבת ) דליכא האי טעמא. וכ"כ הרא"ש שהטעם שאין מזכירים של שבת ביעלה ויבוא שבעבודה (בר"ח שחל בשבת) לפי שכבר חתם קדושת היום (מקדש השבת בברכה האמצעית) ולא מצינו הזכרה אחר החתימה, גם יש מרבותינו הפוסקים שפסקו שאין להזכיר של שבת ביעלה ויבוא שבברכת המזון מפני שכבר הזכיר רצה והחליצנו, ושני טעמים אלו לא שייכים לקדושת היום (ליו"ט שחל בשבת).

לסיכום רק כאשר חל יו"ט בשבת מזכיר את השבת ב"יעלה ויבוא" מפני שאז יעלה ויבוא הוא לפני ברכת קדושת היום (וכ"כ השו"ע בסי' תפז בס' א' ).

אבל בשבת חול המועד -מתפלל בשחרית תפילה של שבת ואומר יעלה ויבוא בעבודה ואינו מזכיר של שבת ביעלה ויבוא מפני שאז יעלה ויבוא בא אחרי קדושת היום ואין להזכיר אחר חתימת ברכת קדושת היום את שבת (שו"ע בסי' תצ בס' ט').

חג כשר ושמח

📖 מתוך ספר תפילת יעקב

עכשיו ברור לאיזה "זכויות" הם מתכוונים כשהם צועקים "שיוואיון זכויות"!

https://plus.google.com/u/0/103791564893968111655/posts/B2v7kc5RXNa

הרבה זמן הייתי בחופש 
תהנו

📖 עיון בתפילה-תפילות של שבת 

תפילת ערבית של שבת

טעמים למנהג לומר במה מדליקין :

הטור בסימן ער' אומר שמפני שיש בו דיני הדלקה ושלושה דברים שצריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה .

המגן אברהם בסק"א בשם מנהגי מהרא"ק- כדי שאם איחר לבא לבית הכנסת יסיים תפילתו בעוד שהקהל אומרים במה מדליקין (לפי הנוהגים לאומרו אחרי תפילת ערבית). ולכן אין אומרים אותו בשבת חול המועד שלפי שאין מאחרין כל כך (לבוא לבית הכנסת) דאין עושין מלאכה כל כך בחול המועד.

הבית יוסף בבמה מדליקין כתוב ש"שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה: עישרתן? עירבתן?, הדליקו את הנר !"
לכן אין אומרים במה מדליקין ביו"ט שחל בערב שבת מפני שאסור לעשר ביו"ט (בשם הרוקח, שיבולי הלקט והכלבו). וכן כתב שביו"ט אין טרודים בשום דבר ולכן לא צריך להזכירם לערב ולהדליק את הנר כמו בערב שבת רגיל. ובערב שבת שחל חנוכה בתוכה לא אומרים "במה מדליקין ובמה אין מדליקין? אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן.." מפני שכל השמנים כשרים לחנוכה גם כאשר חל שבת בתוכה.

בספר מור וקציעה (סימן ע"ר) - איתא במסכת שבת (כא.) אמר רבה פתילות שאמרו חכמים אין מדליקין בהם בשבת - מפני האור מסכסכת בהם, שמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהם מפני שאין נמשכין אחר התפילה. ורש"י פירש שמא יטה את הנר. ולכן מור וקציעה שיבח את מנהג הספרדים שאומרים אותו אחר קבלת שבת להזכיר איסור שמא יטה .

📖 מתוך ספר תפילת יעקב

📖 עיון בתפילה - תפילת ערבית

מדוע אין חזרת הש"ץ בערבית?

בתפילת ערבית אין חזרת הש"ץ מפני שאין תפילת ערבית חובה רק מצווה, ולא נתחייב בה אדם שיצטרך הש"ץ להוציאו י"ח (רמב"ם) ואפילו האידנא דקבעוה חובה, מ"מ לא אלים מנהגא לשויוה חובה כדי לאטרוחי ציבורא להחזיר הש"ץ התפילה (משנה ברורה בס"ק א בשם לחם חמודות ואליה רבה) .

📖 מתוך ספר תפילת יעקב

📖 עיון בתפילה

מדוע אין אומרים ביו"ט שחל בשבת "ישמח משה" (שחרית של שבת), אבל כן אומרים "רצה והחליצנו/במנוחתנו" ?

הרוקח (בסוף סי' דש) מסביר ש"ישמח משה" שעוסק במתן תורה, נתקן בגלל שמתן תורה היה בשבת (ראה בפרק תפילות שבת לעי"ל) ומכיוון שב "אתה בחרתנו" מזכיר גם של שבת (מתן תורה "קרבתנו מלכנו לעבודתיך") שהוא כמו "ישמח משה" לכן לא מזכירים את ישמח משה.

אבל יעלה ויבוא לא מדבר כל כך על עניין שבת (ביו"ט מזכיר שבת ביעלה ויבוא) כמו רצה והחליצנו ולכן אומר גם רצה והחליצנו וגם יעלה ויבוא (בית יוסף בסי' תפז ).

📖 מתוך ספר תפילת יעקב

אז שיהיה לנו פסח כשר.. ושמח😊

📖 עיון בתפילה -מתי אומרים הלל שלם ?

איתא בערכין (י.) אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל: שמונה ימי החג (סוכות), שמונה* ימי חנוכה, יום טוב הראשון של פסח** ויום טוב (הראשון) של עצרת
(שבועות).
ובגולה עשרים ואחד: תשעה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה, ושני ימים טובים של פסח, ושני ימים טובים של עצרת .

מאי שנא בחג (סוכות) דאמרינן כל יומא ומאי שנא בפסח דלא אמרינן? כל יומא דחג חלוקין בקרבנותיהן (קורבנות הפרים שמקריבים בחג סוכות מתמעטין והולכין בכל יום מימי החג, פרש"י), דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן . סיבה נוספת שמכיוון שבימים הללו טבעו המצריים וכתיב "בנפול אויבך אל תשמח" (בית יוסף בסי' תצ בשם שבלי הלקט) .

שבת דחלוקה בקרבנותיה לימא (יקרא הלל)? לא איקרי מועד .

ראש חודש דאיקרי מועד לימא? לא איקדיש בעשיית מלאכה דכתיב " השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" לילה המקודש (איסור עשיית מלאכה) לחג טעון שירה (הלל), ושאין מקודש לחג אין טעון שירה.

ראש השנה ויום הכיפורים דאיקרו מועד ואיקדוש בעשיית מלאכה לימא? משום דר' אבהו, דאמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת*** לפני הקב''ה: רבש''ע מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בר''ה וביום הכיפורים? אמר להן אפשר מלך יושב על כסא הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה לפני.

והא חנוכה דלא הכי ולא הכי (לא מקודש ולא חלוק בקורבנותיו)? וקאמר משום ניסא.

פורים דאיכא ניסא לימא?
אמר רבי יצחק לפי שאין אומרים שירה על נס שבחוצה לארץ, כדתניא עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירה, משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה.
רב נחמן אמר קרייתה (קריאת המגילה) זו היא הלילא. התניא משנכנסו לארץ לא הוכשרו כל ארצות לומר שירה? כיון שגלו חזרו להיתרן הראשון .

רבא אמר בשלמא התם (בפסח) הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה, הכא (בפורים ) הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש אכתי? עבדי אחשורוש אנן! (נגאלו מן המיתה אבל נשארו משועבדים לאחשורוש).

כתב הבית יוסף (בסי' תכב) בשם השבלי הלקט שצריך לקרוא את ההלל מעומד כפי שלמד ה"ר בנימין לפי הפסוק "הללו עבדי ה' שעומדים". ובפסח (בליל הסדר) קוראים את ההלל (מתוך ההגדה) בישיבה מפני שמחלקים אותו למספר קטעים ולכן לא מטריחים לעמוד בקריאתו, וסיבה נוספת שאם יעמוד ליד שולחנו וכוס היין בידו, חוששים שמא תטרף דעתו מתוך סעודתו ויפול הכוס מידו, סיבה נוספת לפי שדרך ליל פסח בהיסבה וחירות ולכן אין מטריחים אותו לעמוד.

-----------------------------------------
* כתוב בשבלי הלקט שהטעם משום דחלוק בנרותיו, כל יום חלוק משלפניו והרי הוא כחג שחלוק בקורבנותיו. ועוד טעם אחר לפי שהנס נתחדש בכל יום. ועוד טעם שהרי קוראים בנשיאים, ובכל יום נשיא שלו חלוק משל חבירו וא"כ כל נשיא צריך לגמור את ההלל על קרבנותיו, ואין ראוי לחדש קריאה בלא קריאת הלל (בית יוסף בס' תרפג) .

**ערב פסח שבו הקריבו את קרבן הפסח וקראו את ההלל שלוש פעמים לא נכלל בחשבון מפני שהיה רק כאשר בית המקדש היה קיים (תוס' ד"ה שמונה) וכיוון שבשביעי אין אומרים הלל .ע"כ בחול המועד ג"כ אין אומרים הלל, שלא יהיה עדיף מיו"ט אחרון (משנ"ב בסי' תצ ס"ק ז).

***התוס' (ערכין י. בד"ה אמרו) מדייק מלשון הגמרא שישראל לא אומרים שירה, אבל מלאכי השרת אומרים שירה, ולכן אומר ר"י שבר"ה וביוה"כ אין לדלג על והחיות ישוררו וכרובים יפארו. וכן אומרים והאופנים וחיות הקודש משבחים ואומרים (שיטה מקובצת).

חג כשר ושמח

📖 מתוך ספר תפילת יעקב

סרטון יפהיפה על יציאת מצרים. אמנם לא הכל מדוייק כמו שצריך אבל בהחלט ממחיש בצורה נפלאה על יציאת אבותינו משיעבוד לגאולה..