לא תמיד משנה לאן נוסעים,

גם לא חשוב אם רכשת לפני כן במיטב כספך,

קפה חם וטעים.

בזמן שהרכבת נוסעת,

מותר להביט אל הנוף שבחוץ,

לצלם מידי פעם תמונה למזכרת,

גם אם זה לא הכרחי ונחוץ.

כשהרכבת של החיים דוהרת

פחות חשוב אם היה בדרך עיקול לשמאל או ימין,

גם לא אם המוכרן בעמדה שנפלו לו מספר מאפים על הריצפה -

הוא אדם מאמין.

מה שחשוב יותר מכל ברכבת של החיים

הוא מה מחיר הנסיעה,

ומי שלא חזק במשלים,

אנחנו נמצאים מן הנמשל כפסיעה.

מחיר של נסיעה יכול (לאחר הנחת סטודנט) להגיע לשקלים בודדים, אם יש למישהו תהיות,

או לחלופין להתכתב עם האחיין בעיקר בימי הולדת ולפגוש אותו בלויות.

ומשהו אחרון, דודה, אני בטוח שתרגישי שזה נכון -

ליום הולדתך קיבלת מתנה מופלאה - את ישראל כץ כשר ביטחון.

הן הגיעו ממקורות שונים והיו די מגוונות.

נכון, ביום הולדת מקובל לשזור מילים ופתגמים לברכות,

אבל אנחנו לא אנשים של מילים, ולגבי מעשים - אפילו פחות.

בכל מקרה, התלונה הראשונה לגביך הגיעה ממסעדות הקרובות לביתך,

טענו שם שלא רואים בכלל בשנים האחרונות חלק ניכר מבני משפחתך,

לא בערב שבת שגרתי, לא באירוע או מסיבה,

זה לא שמסעדות לא קיימות באיזור - אלא פשוט שעם האוכל שלך - אין כל סיבה.

התלונה השניה הגיעה מחנויות הצעצועים והבגדים בסביבה,

הן אמרו שתמיד ישמחו לקבל אותך בהמון המון אהבה,

אבל יש בעיה: לא ניתן לייצר זרם אספקה כל כך משמעותי באופן שוטף ויציב,

גם כשהלקוחות נקראים יונתן, עמית, יובל, רוני ואביב.

התלונה השלישית הגיעה מהיסטוריונים מוכשרים,

בעתיד לא תהיה כל אפשרות, לדעתם, לבצע שחזורים.

כשהעיצוב הפנימי של הבית משתנה כל כמה דקות ספורות,

ארכיאולוגים מקצועיים יהיו חייבים לקבל כאן תוכנית סדורה והנחיות ברורות.

וכך המשיכו להגיע אלינו לא מעט דוברים ונציגים,

הם הגיעו בימות חול, חופשים, ימי תענית וחגים.

הם סיפרו שבזמן שהסביבה הפרטית שלך נהנית מהחיים עצמם ומכירה תודה,

הם עצמם נשארים מאחור כמעט ובלי עבודה.

כן, על משהו אחד, אמא, נהיה חייבים להסכים,

חינכת אותנו, ילדיך, לעבודה קשה, כדי שלא נהפוך אזרחים מפונקים.

ילדים צריכים מגיל צעיר לדעת שלעיתים יקבלו תשובה שלילית.

ילדים אמורים להבין שמה שנדרש מהם לא שונה ממה שנדרש מהחברה הכללית.

ילדים חכמים מבינים שלא יעזור בכי, ושאין מקום לגחמות או קפריזה,

אלא אם כן אותם ילדים הם הנכדים של סבתא עליזה.

היינו מאחלים לך שקט ושלום והרבה פחות ימי מלחמה.

אם שמך היה רובינשטיין דלית,

היינו מספרים לך שבגילך את כבר מורשית להיכנס לבד למעלית.

שדמית יקירתנו, אם שמך היה אוחיון רגב טליה,

היינו מאחלים לך שיהיו ברשותך כלים לפתור כל בעיה.

ואם שמך, באופן לא צפוי, היה סוקניק מאירסון חגית,

השמחה על יום הולדתך הייתה גדולה וחגיגית.

אולם את, אישה יקרה, נולדת בשם שדמית,

אז נספר לך שאם היינו כולנו כאן אתרי אינטרנט, כך בדיוק היינו בונים אתר תדמית.

הם מלאים בצבעים, ריחות, צחוק ואנשים.

הם מכילים בתוכם חוויות מעצימות עליהן אנחנו מכירים תודה,

ויש גם את המיילים שלך על תוכנית העבודה.

זכיתי להכיר אותך עוד לפני בתך הצעירה,

עבדנו יחד בישראכרט והיה כיף, גם אם לא באמת הותירו לנו ברירה.

התארחתי בביתך ואכלנו ג׳חנון בשבת,

בשלב הזה היו לך כבר שני צאצאיים - בת ועוד בת.

והנה היום, אחרי עשרים שנים של היכרות,

כחצי שנה, אם לא נדייק בימים, אחרי חג החירות,

כל שנשאר לי לאחל לעצמי זה שלא ינתק הקשר שלך איתי,

ושנזכור כולנו, למרות המגרעות, מהו הערך של ג׳חנון אמיתי.

נתן אלטרמן הפך חתן פרס ישראל לאחר שכתב סיפורים רבים ושירים,

תומס אדיסון זכה במדליית הזהב של הקונגרס,

הראל סקעת זכה במקום שני בכוכב נולד, אבל רבים חשבו שהוא הורס.

ניל דרך ראשון מכל בני האדם על הירח,

הצרפתים היו הראשונים שאיישו כדור פורח.

יוסיין בולט שבר כמה וכמה שיאי עולם,

אבשלום קור ידע להבדיל בין שורוק, שוא נע, חיריק וחולם.

במבט לאחור, מה שהכי מפתיע ומרשים,

זה העובדה שרובם של האנשים עשו זאת עוד לפני שהפכו לבני חמישים.

יום הולדת חמישים שמח אביעד, מקום של כבוד עבורך תמיד אצלנו שמור,

אתה לא חייב להטיס כדור פורח. גם ביקורת זמן אמת זה בסדר גמור.

יש ביננו גם אבות לשני בנים לוחמים.

כשהקשר מהם מנותק בלילות קפואים וקרים,

הראש עסוק אמנם בעבודה, אבל גם בכמה דברים אחרים.

כשמדינת ישראל עוסקת באנשי מופת (ובדרך כלל היא לא עוסקת),

חוגג יום ההולדת שלנו נוהג בכניסת כיפור לצרוך ארוחה מפסקת.

הוא איש של ערכים, לא רק במילים אלא גם במעשים,

סבור שבורא עולם קיים ושהוא מחולל (למעט חודשי אוקטובר) ניסים.

מה נאחל לך אדם יקר, ערכי ושומר מסורת?

שעולמות התוכן שלך יהיו רחבים יותר מדוחות ביקורת.

תודה על התרומה האדירה של המשפחה שלך למדינה,

במאזן המצוות שנצבר לזכותך היום, סביר שמותר יהיה לך לטעום המבורגר עם גבינה.

סוגי אירועי פרידה - לכל סיום יש טעם משלו

"אירועי פרידה הם הזדמנות ייחודית לחגוג את העבר ולהביט קדימה אל העתיד. בין אם מדובר בפרישה לגמלאות, מעבר לחו"ל, או סיום תקופה משמעותית בחיים, לכל אירוע פרידה יש אופי משלו, וכך גם למגשי האירוח המלווים אותו" אומרים לנו צוות המומחים של "ארטייסט מגשי אירוח".

הנה כמה מאירועי החיים שמצדיקים סעודה חגיגית עם מגשי אירוח:

פרישה לגמלאות: זהו רגע של הוקרה על שנים של מסירות ועבודה קשה. מגשי האירוח באירוע כזה יכולים לשקף את ההישגים של הפורש ואת התרבות הארגונית. למשל, עוגת פרישה מעוצבת או מגשים בצבעי הלוגו של החברה יכולים להוסיף נגיעה אישית ומרגשת.

רילוקיישן לחו"ל: כאשר משפחה, זוג או יחיד עוברים לארץ אחרת, זו הזדמנות נהדרת לחגוג את התרבות הישראלית ולהציג טעימות מהמטבח של היעד החדש. מגש המשלב מאכלים ישראליים אהובים לצד מאכלים מסורתיים מהמדינה אליה עוברים, יכול ליצור גשר סמלי ומרגש בין העבר לעתיד.

עזיבת מקום עבודה: בין אם מדובר במעבר לתפקיד חדש או בשינוי קריירה, זו הזדמנות לחגוג את התרומה של העובד ואת החברויות שנרקמו. מגשים המשלבים את המאכלים האהובים על העובד העוזב או כאלה שמייצגים רגעים משותפים עם הקולגות, יכולים להוסיף נופך אישי ומרגש.

פרידה מחברים לפני גיוס לצבא: אירוע כזה מסמל מעבר משמעותי מנעורים לבגרות. מגשי אירוח בצבעי זית או בעיצובים צבאיים יכולים להתאים לאווירה, תוך שילוב מאכלים אהובים שיזכירו לחייל הטרי את הבית.

סיום תפקיד ציבורי או התנדבותי: כאן יש מקום להדגיש את התרומה לקהילה ואת ההשפעה החיובית. מגשים בצורות סמליות הקשורות לתחום הפעילות או כאלה המשלבים מאכלים מסורתיים של הקהילה, יכולים להעביר מסר של הוקרה והערכה.

לכל אירוע פרידה יש את הייחודיות שלו, והמפתח הוא להתאים את מגשי האירוח לאופי האירוע ולאדם או לקבוצה הנפרדת. בין אם מדובר בחגיגה גדולה או במפגש אינטימי, מגשי אירוח מושקעים ומותאמים אישית יכולים להפוך כל אירוע פרידה לחוויה שהזכרונות שלה ממשיכים להדהד במשך שנים.

טיפים לעיצוב מגשי אירוח לאירועי פרידה - טעם אישי בכל ביס

עיצוב מגשי אירוח לאירועי פרידה הוא אמנות המשלבת טעם, יצירתיות ורגש. המטרה היא ליצור חוויה קולינרית שתשקף את אופי האירוע ותכבד את האדם או הקבוצה הנפרדת. הנה כמה רעיונות וטיפים שיעזרו לנו להפוך את מגשי האירוח למזכרת משמעותית:

שילוב צבעים וטקסטורות: בחרו צבעים שמייצגים את האדם או הארגון. למשל, אם מדובר בפרידה מעובד בחברת הייטק, שלבו צבעים עזים ומודרניים, ברוח המותג. עבור פרישה של מורה ותיק, אולי תעדיפו צבעים חמים ומרגיעים. שילוב של טקסטורות שונות - פריך לצד רך, חלק לצד מחוספס - יוסיף עניין ועומק לחוויה הקולינרית.

צורות סמליות: עצבו את המגשים בצורות שמספרות סיפור. לדוגמה, עבור מי שעובר לחו"ל, סדרו את המאכלים בצורת מפת העולם. לפרישה של רופא משפחה, אולי מגש בצורת לב יהיה מתאים. היצירתיות כאן היא המפתח - ככל שהצורה תהיה מפתיעה ומותאמת אישית, כך החוויה תהיה מרשימה יותר.

קישוטים אכילים עם מסרים אישיים: השתמשו במאכלים עצמם כדי להעביר מסרים. שוקולדים מעוצבים עם מילות תודה, עוגיות עם תאריכים משמעותיים, או פירות בצורות שמזכירות חוויות משותפות - כל אלה יכולים להוסיף שכבה נוספת של משמעות לכל ביס.

התאמה תרבותית: אם האירוע קשור למעבר בין תרבויות, שלבו מאכלים המייצגים את שתי התרבויות. זה יכול ליצור גשר סמלי בין העבר לעתיד ולהדגיש את העושר התרבותי של החוויה.

שילוב אלמנטים אישיים: הוסיפו תמונות, ציטוטים או פתקי ברכה בין המגשים. אלה יכולים להיות מודפסים על נייר אכיל או פשוט מוצגים לצד המאכלים, מוסיפים נופך אישי ורגשי לחוויה כולה.

כשמתכננים את מגשי האירוח לאירועי פרידה, חשוב לזכור שהמטרה היא לא רק להאכיל את האורחים, אלא גם ליצור זיכרון מתוק ומשמעותי. באמצעות תשומת לב לפרטים הקטנים ומחשבה יצירתית, אפשר להפוך כל מגש אירוח לחלק בלתי נפרד מחוויית הפרידה, כזו שתישאר בזיכרון זמן רב לאחר שהאירוע הסתיים.

רעיונות לפעילויות סביב מגשי האירוח

מגשי אירוח יכולים להיות יותר מסתם אוכל - הם יכולים להוות בסיס לפעילויות מהנות ומשמעותיות באירוע הפרידה. הנה כמה רעיונות:

מגש אישי: הכינו מגוון רכיבים ותנו לאורחים ליצור מגש אישי לאורח הכבוד. זו דרך נהדרת לשתף זיכרונות ולהביע הערכה.

משחק זיכרונות: צרו חידון קצר סביב המאכלים במגשים, כשכל שאלה קשורה לזיכרון משותף או הישג של האדם הנפרד.

ספר מתכונים משותף: בקשו מהאורחים להביא מתכון אהוב על האדם שחוגגים בשבילו, וצרו עבורו ספר מתכונים מיוחד כמזכרת. בדקו האם ניתן לשלב את המאכלים הללו במגשי האירוח.

פעילויות אלו יהפכו את האוכל לחלק אינטגרלי מחוויית הפרידה, יעמיקו את הקשר בין המשתתפים וייצרו שפע של זיכרונות מתוקים מהאירוע.

רוצים לנסח ברכה איכותית לעובד או עובדת שפרשו, או לעובד שעוזב לרילוקיישן? בקישור הזה תמצאו רעיונות מצוינים למכתבי ברכה.

החיים מספקים לנו נתונים רבים בעיתות שלום ובזמן מלחמה.

החיים מזמנים לנו מגמות, שינויים ונקודות קיצון,

הצורך בנתונים ברור לכולם. השאלה היא תמיד הרצון.

חוגג יום ההולדת שלנו בחר מרצונו החופשי,

להיות במערך שלנו חוקר הנתונים הראשי.

הוא מסוגל לזהות פערים בשבריר קטן של שניה,

עונה בחיוך לכל שאלה ושמח להשיב לכל בדל של פניה.

מה נאחל לך לכבוד יום הולדתך שחל היום בדיוק לפני שנים,

שתזכור עד כמה חשיבות יש בחיינו לחטיף באונטי ולנתונים,

ובעת שמתקרב אלינו בצעדי ענק יום כיפור,

נשאל את עצמנו מה קדם למה - הנתונים או שמא דווקא הסיפור.

הוא אדם מקסים ונעים, וכשהוא פנוי הוא הופך מיד לנגר.

הוא אוחז בידו בכל עת פטיש, מסור, מקצועה ואזמל,

בו בזמן שמניתוח נתונים מתקדם הוא מקפיד שלא להיגמל.

לכבוד יום הולדתו, נשאל את עצמנו שאלה, כשהוא ישוב ונינוח

מה היה קורה לו היה נקרא אל הדגל לבנות את תיבת נוח?

הוא היה נדרש להקפיד היטב על איכות הגימורים והבניה,

הוא היה נדרש למדוד, לנסר, לחבר ולקשור, ולא היה לו זמן לנוח, גם לא לשניה.

הוא היה נדרש לשכן חיות רבות, מבצע לוגיסטי לא פשוט בעליל,

הוא היה נדרש לקרר את האוכל ולהקפיד בקיץ על לבוש נעים וקליל.

הוא היה נדרש לשנע חיות ולשמור על רמת ניקיון סבירה

היה נדרש לטפל בזיהומים שנוצרו בעצמו בלי, בעצם, כל שביב של ברירה.

אבל היה יתרון אחד ברור לעומת מצבו היום, עליו כל אחד היה חותם ומסכים,

הרבה פחות דעות משום שפרויקטים מסוג אלו מנהלים בדרך כלל ישירות מול אלוקים.

בשנה האחרונה יצא לו לבלות איתנו במשרד לפרקים, ובפעמים אחרות להיות בבית נצור.

איזו מן האופציות הייתה טובה פחות? לא לנו הפתרונים,

אחרי הכל לכל אחד מאיתנו העדפה אחרת, ואנחנו אנשים שונים.

למרות שחוגג יום ההולדת שלנו אינו אדם מאוד מבוגר,

הוא הספיק, לצד המקצוע הראשי שלו, לשמש גם כעוזר נגר.

הוא בונה מטבחי חוץ כתחביב, ומציע את שירותיו בחינם לכל מי שירצה,

הוא ידאג לאספקה של חומרים ודוגמאות - עד שהאדם מולו יהיה מרוצה.

הוא איש משפחה למופת, שהקפיד לדאוג לכולם בשעותיה הקשות של המדינה,

הוא בחר לצאת מביתו כשבחוץ יורים כדורים חיים, אך בליבו מנגינה.

הוא צלח את התופת והתמודד מול מציאות איומה וקשה,

אבל מספיק לדבר על העבודה במשרד, גם בזמן המלחמה עצמה זו הייתה התחושה.

מזל טוב, איש יקר, מאחלים לך ולמשפחתך,

שקט, שלווה, שלום, שגשוג, מהפכה משפטית וברכה.

מי יתן ותזכור עד כמה לנו אתה חשוב ונחוץ,

עד שהחיים עצמם יגידו לך, חבר יקר, תצא בחוץ.

שוכחים לשים שעון מעורר ואז ממהרים להתלבש,

שוכחים שהבטחנו לעצמנו לישון יותר,

שוכחים על התנאים שלנו בקרן הפנסיה להתעקש ולא לוותר.

אנחנו שוכחים מידי פעם להתכונן לפגישה חשובה,

זוכרים היטב הרבה שאלות אבל רק לפעמים את התשובה.

שוכחים להפעיל סלופארק או פנגו, כדי לשלם על חניה,

ונזכרים שלא דיווחנו בנד״ב גם לאחר הפרישה - סתם מתוך התניה.

אבל יש דבר אחד שאנחנו מקפידים לא לשכוח,

והוא מגיע לנו בטבעיות, ולא, חלילה בכוח.

אנחנו זוכרים ימי הולדת של שותפים לדרך, ומקפידים לא לפספס דבר,

גם, ואולי במיוחד, כשמדובר בשותפים לשעבר.

אם אתם מעוניינים בכומתה חדשה,

אם אתם רוצים לעשות טיפול לאוטו מתחת לבית,

ככה סתם בשביל ההרגשה.

אם אתם רוצים לתכנן בניה של בנין משרדים,

אם אתם מעוניינים להקים נמל חדשני,

ואם את כל השירותים האלו אתם רוצים לקבל

עם חיוך, ולא מאדם רוטן ועצבני.

חוגג יום ההולדת שלנו מוכן למשימה,

בצבא, במשרד, ברכבת, בתחנה.

עם יותר ימי מילואים מטייסי קרב בשגרה,

לא נותרת לנו כאן כל אפשרות או ברירה.

אנחנו מאחלים לך ימים טובים יותר, מלאים בריגוש ועניין,

ומי יתן ותחזור במהרה לאכול צהריים בטעמים, מתחת לבניין.

למה שלא תפנו למי שאמון על הטיפול בכך במשך שנים?

הוא יסייע לכם לצלוח את המשבר עם הרבה מאוד אהבה,

ואם הבנו נכון, הוא יעשה זאת תוך כדי עבודה על מחשב, בישיבה.

חוגג יום ההולדת שלנו היום הוא אדם נעים ומסביר פנים,

יש לו חוש הומור וגם שלושה ילדים בנים,

הוא חובב הרפתקאות וטיולים רבים בשטח,

אבל הוא נהנה גם מתחקור תקלות מערכתיות לבטח.

מה נאחל לו ביום המיוחד הזה?

שבין אם יבחר לחגוג את הולדתו במסעדה, טיול, סרט, הופעה או מחזה,

שיזכור כי זה מקסים להגות דעות ולשאול באומץ שאלות,

אבל מישהו צריך בסופו של יום גם לטפל בתקלות.

וזאת כותרת שצריכה להיות מסומנת בבולד,

נולד תינוק צעיר ותמים,

שעונה לשם דני גולד.

לאחר תקופה קצרה כילד,

עשה את הדבר הנכון,

קיבל על עצמו את פיתוח כיפת ברזל,

ותרם רבות לביטחון.

במקביל, השנים חלפו

גם בביתו של אלי רון,

גם הבחור הצעיר הזה היה נמרץ,

וכמובן מלא כישרון.

הוא המציא שיטה חדשה,

את שיטת הפל קל הידועה,

ולתקופה מסוימת, לפני שנשלח למאסר,

הצליח לחיות בתוך בועה.

חוגג יום ההולדת שלנו היום,

הוא ממציא ה AOC בעידן החדש,

הוא קבע כי הקוים בין קוי ביקורת דינם להיטשטש,

ושדבר אינו מקודש.

למי הוא יהיה דומה?

לדני גולד או לאלי רון?

האם הוא יסיים את חייו כנושא פרס ישראל,

או כגננת בצהרון?

יומולדת שמח, איש יקר,

מזל טוב ושלל ברכות,

חשוב לדעת בחיים למי אתה רוצה להידמות,

וגם למי פחות.

היא אמא לשתי בנות מקסימות,

בזמן שאמהות אחרות פתחו מגרש כדורגל בסלון,

היא במשך שנים הייתה עסוקה בקליעת צמות.

היא גרה במזכרת בתיה,

וחולמת לעבור אל העיר הגדולה,

לאחרונה קיבלה החלטה כזו,

והוכיחה לנו שלא רק לדבר היא יכולה.

היא נעימה ומסבירת פנים,

שמחה לעזור ולסייע למי שאפשר

(כמובן, המנהל שלה כאן, אז נציין

שהיא עושה זאת רק לאחר שזה עימו מאושר).

רצינו לאחל לך מזל טוב,

ושתהני מן היום הזה ללא הפסקה,

אם זה היה מקובל אצלנו להביא מתנות

היינו מעניקים לך דג ולא חכה.

לא בגלל שאנחנו רוצים שתצאי לדוג, חלילה,

פשוט להביא דג למשרד באמצע היום זה לא לעניין,

אנחנו שמחים שבחרת לעבוד איתנו כאן בשליפות נתונים,

ולא פנית לעבודה בבניין.

היא הזדמנות מצויינת, נהדרת ונדירה,

להתבונן על השיפור במצבך לעומת השנה הקודמת

(כן, אפילו אם הדירה עדיין לא לגמרי מדוגמת).

נכון, צריך לדאוג לטיח, לצבע ולקרוא לטכנאי או פונקציה,

שתתקין כיריים גז או דווקא כיריים אינדוקציה.

נכון, צריך לחבר את הבית לסיבים ובאמצעותם לרשת,

ולקשט את החדר של הילדה שודאי מרוגשת (דור, תזרום).

אבל בסופו של יום, כשמגיע היום החשוב,

את מביטה לאחור בגאוה גדולה, ומודה שהיית עושה זאת שוב,

יש סיבה ויש תכלית לחגוג עשור בדירה חדשה,

מותר לדאוג בחיים לא רק לסדרי יום של ועדות ביקורת, אלא גם להרגשה.

אז סיכמנו את הסיבות למעבר דירה באופן חד, ודי ענייני,

עכשיו נותר לנו רק להסביר את ריבוי ההופעות בפורטל הארגוני.

החליט בורא עולם שהוא מעוניין לקיים תחרות.

הוא כינס את כל התכונות הטובות והכריח אותן להילחם,

מי מהן תהיה הדומיננטית ביותר אצל פעוט בשם מנחם.

ראשונה הגיעה תכונת טוב הלב, והתחייבה,

אני אהיה התכונה הדומיננטית ביותר. כאן, רבותי, לא תהיה אכזבה.

אחריה הגיעה, ולא במרחק גדול מאוד - השנינות,

והבטיחה כי ישולב הומור מדויק בכל פעם שמנחם יגיב לסיטואציה ברצינות.

מכאן, הדרך אל עולמות התוכן של חברות ורעות הייתה סלולה,

וגם הדאגה לזולת דאגה בעצמה לעשות תעמולה.

כך גם החכמה, השירותיות וכיבוד ההורים,

ההשקעה בילדים, ובעצם בכל מי שעונים להגדרה 'אחרים'.

ובזמן שכל התכונות הטובות רצו לנצח, אך לא לכולן היה ברור איך וכיצד,

תכונה אחת רעה בודדת עמדה לה שם בשקט בצד.

היא ידעה שהיא תביס את כולן, ושאין לאף אחת מולה כל סיכוי,

ובזמן שהיא הייתה אותנטית, הן הרגישו מעט כמו חיקוי.

השנים נקפו והלקח היה ברור - יש מלחמות שלא שווה לצאת אליהן,

לא אם אתה רב גדול בתורה, ובטח לא אם אתה סתם כהן,

לפעמים תכונה רעה אחת יכולה להרוס מוניטין שלם,

וקשה ממנה יהיה לשוב ולהתעלם.

אז נכון שזכית בתכונות כמו שנינות, טוב לב, חכמה ומעשה לאחר מחשבה,

אבל קיבלת גם תכונה רעה דומיננטית במיוחד: צניעות וענווה.

צברתי ניסיון מעשי בכתיבה של למעלה מאלפיים ברכות,

נתקלתי בדרך בשלוש מאות עשרים ושבעה סוגי אנשים לפחות,

המשותף לכולם היה ברור: כולם אוהבים לעזור לאחרים,

כולם התברכו ביכולת נתינה, כולם מסוגלים להזיז הרים.

בדקתי ומצאתי שכולם אנשים עם לב טוב,

ומכולם הלוואי שהיינו לוקחים ולו קורטוב,

מן האופי המיוחד שלהם, מן האישיות הכובשת,

ואיכשהו אצל כולם העזרה שהם מעניקים לזולת ממש מרגשת.

והנה, אתה בן שבעים, מכיר את החיים (והמוות) היטב,

יודע שהאחריות על ההמשך היא עלינו, ואנחנו אלה שנדרשים לשכתב,

אז בוא נשים את הדברים על השולחן, הסטטיסטיקה מראה שהכל שטויות במיץ,

לא כל האנשים אוהבים לעזור, לא כולם מלאי נתינה, ורובם מקפידים להחמיץ.

אז ברכות גנריות על נתינה ועזרה וערכים, הן מבחינתי דבר נורא ואיום,

הדבר המעודד היחיד לגביך הוא שגם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום.