השרה תסדר: איילת שקד תופרת ליועץ המשפטי לממשלה את הכוורת שלו
שני תפקידים רבי עוצמה של יועצים משפטיים יתפנו בקרוב במשרד היועמ"ש - המשנה לעניינים כלכליים־פיסקליים והמשנה לענייני חקיקה ■ הם ייבחרו על ידי ועדת איתור, אבל במשרד המשפטים אומרים כי ייבחר מי שיזכה באמון השרה ■ אלה הם השמות הבולטים שמוזכרים כמועמדים
כוורת בכירי הייעוץ המשפטי לממשלה, שסובבת את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, עומדת לעבור בקרוב שינויים גדולים, עם שני מינויים רבי השפעה: המשנה ליועץ לעניינים כלכליים־פיסקליים והמשנה ליועץ לענייני חקיקה. הדמויות שיאיישו את שני התפקידים יהיו שומרי הסף המרכזיים של עבודת החקיקה בממשלה.
המשנה הכלכלי-פיסקלי הוא דמות מרכזית לא רק בעיצוב המשפט, אלא בעיצוב הרגולציה הכלכלית והמשק. מי שימלא את התפקיד ישפיע על יישום התחרות בתחומי הבנקאות, הפיננסים, התקשורת, האנרגיה ועוד. המשנה ליועץ לענייני חקיקה הוא בין היתר שחקן מרכזי בשמירה על גבולות הגזרה החוקתיים והדמוקרטיים של יוזמות חקיקה ממשלתיות ופרלמנטריות.
לכן, שרת המשפטים איילת שקד היא שחקנית ציר עתירת השפעה באיוש שני התפקידים. אמנם המינויים אמורים להתבצע באמצעות ועדת איתור שבראשה יעמוד כנראה מנדלבליט, אבל במשרד המשפטים רווחת התחושה שמי שיזכה בתפקידי המשנים יהיו אלה שזוכים לאמון מצד שקד. השרה אינה מסתירה את עמדתה שלפיה הפקידות המשפטית צריכה לשרת את האג'נדה שמקדמת הממשלה. היא קוראת לזה, "לתת לממשלה למשול". התחושה בקרב בכירי משרד המשפטים היא כי רק מי שמבין את הגישה הזאת יגיע לקו הגמר בוועדות האיתור.
מיהם המתמודדים הבולטים? בימים האחרונים מתבהרת התמונה. חלק מהשמות שיובאו כאן מכחישים את היותם מתמודדים ואף דוחים את הרעיון. עם זאת, לוועדות האיתור סמכות לפנות באופן יזום למועמדים, ולכן גם מי שמכחיש כל כוונה עשוי לקבל פנייה יזומה ולשנות את דעתו.
את תפקיד המשנה לעניינים כלכליים־פיסקליים פינה עו"ד אבי ליכט, שמונה באחרונה למשנה ליועץ לתפקידים מיוחדים וינהל את ההיבטים הארגוניים של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה. ליכט היה מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בסבב האחרון, שבו נבחר מנדלבליט. ליכט רואה עצמו, ויש הרואים בו, מועמד לתפקיד היועץ בעתיד. בחירתו למשנה לתפקידים מיוחדים מציבה אותו בעמדה טובה לקראת התמודדות עתידית.
ליכט זוכה להערכה הן ממנדלבליט והן מהשרה שקד. להמלצתו של ליכט עשוי לפיכך להיות משקל משמעותי על זהות הדמות שתירש אותו בכיסא המשנה הכלכלי־פיסקלי. עם זאת, בקרב אנשים ששוקלים להתמודד על התפקיד עולה חשש כי ליכט ימשיך להשפיע על קבלת ההחלטות באופן שיגביל את עצמאותם.
הניסיון בתמרונים פוליטיים - קריטי
המתמודד הבולט על תפקיד המשנה הכלכלי־פיסקלי הוא היועץ המשפטי של רשות ההגבלים העסקיים, עו"ד אורי שוורץ. הוא היה אחד משני המועמדים הסופיים לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים לאחר פרישתו של פרופ' דיויד גילה, אך הפסיד לעו"ד מיכל הלפרין. כך צבר שוורץ ניסיון בהתמודדויות מסוג זה, שמחייבות יכולת תמרון פוליטי.
שוורץ היה האופוזיציה הפנימית המרכזית לגילה בכל הקשור למתווה הגז. לאחר התפטרות גילה היה זה שוורץ שהתייצב בדיוני בג"ץ על מתווה הגז וגיבה את עמדת ראש הממשלה, שטען כי על בג"ץ להימנע מלהתערב במתווה.
משפטנים המכירים את שוורץ טוענים כי למרות היותו משפטן מוכשר, תפקיד המשנה ליועץ מחייב רוחב יריעה משפטית ששוורץ עדיין לא התמודד עמו. עם זאת, ליכט עשוי לשמש מעין חונך שיאפשר לשוורץ לצמוח למידות המשרה במהירות.
דמות אחרת שמוזכרת כמתמודדת אפשרית היא עו"ד רוני טלמור, בכירה במחלקה הכלכלית־פיסקלית, שריכזה את תחום התאגידים ומשמשת גם חברת מותב האכיפה המינהלית ברשות ניירות ערך. טלמור היא אמנם משפטנית מוערכת, אך ככל הידוע היא נטולת גב פוליטי ולכן לא ידוע אם תחליט להתמודד.
טלמור עשויה להירתע מהתמודדות בגלל הניסיון המר של דמות אחרת במחלקה, עו"ד עדנה הראל. הראל, שהיא בכירה ותיקה במחלקה הכלכלית והיתה גם היועצת המשפטית של משרד החינוך, התמודדה בעבר על תפקיד המשנה מול ליכט. היא נחשבה אז מועמדת בעלת ניסיון עשיר מליכט, אך הפסידה לו. גורמים במשרד המשפטים אומרים כי למרות התאמתה המקצועית, ככל הידוע היא עדיין לא החליטה אם להתמודד שוב.
היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, היא שם חם ומעורר סקרנות בבורסת המתמודדים. נויפלד הגיעה לתפקידה הנוכחי מתוך המחלקה הכלכלית־פיסקלית. היא זוכה להערכתו של ליכט וליוותה שורה ארוכה של רפורמות בעולם התקשורת, עוד מימיו של משה כחלון במשרד. אף ששמה עולה באופן תדיר, נויפלד הכחישה באוזני מקורביה את הכוונה להתמודד על המשרה. לא ניתן היה להשיג אתמול את תגובתה.
שם מפתיע, שעובדים במשרד המשפטים מציעים לשים אליו לב, הוא עו"ד יובל רויטמן, פרקליט במחלקת הבג"צים. רויטמן אמנם פרקליט אנונימי לציבור הרחב, אך הוא פרקליט בג"צים ותיק ועתיר ניסיון הזוכה להערכה בפרקליטות.
בשנים האחרונות הוא יצא מהפרקליטות לפרק זמן קצר ושימש יועץ משפטי בפועל של רשות החברות הממשלתיות, בצעד חריג לפרקליטים במחלקת הבג"צים. ברשות החברות ליווה רויטמן בין היתר את הקמת נבחרת הדירקטורים ומאבקים אחרים שניהלה. ליכט עצמו הגיע למשרת המשנה ליועץ ממחלקת הבג"צים, ואף הוא תואר בפי מתמודדים אחרים בזמנו כפרקליט צעיר ואנונימי. ההערכה היא כי ליכט עשוי לתמוך ברויטמן אם האחרון יחליט להתמודד, אף שהמינוי ייתפש כהצנחה נוספת של פרקליט בג"צים לכס המשנה ליועץ.
בשוק הפרטי לא ניכרת התעניינות רבה בהתמודדות על התפקיד. הדמות היחידה מהמגזר הפרטי שמוזכרת בשמה היא עו"ד נגה רובינשטיין, כיום ראש מחלקת רגולציה והגבלים עסקיים במשרד עורכי הדין גולדפרב־זליגמן. רובינשטיין היתה בעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת, וקודם לכן עבדה במחלקה הכלכלית־פיסקלית בתקופתה של המשנה שקדמה לליכט, עו"ד דידי לחמן־מסר. ההערכה היא שרובינשטיין לא תיזום בעצמה התמודדות על התפקיד.
עו"ד יואל בריס, שפרש בשנה האחרונה מתפקיד היועץ המשפטי של משרד האוצר, מוזכר גם הוא כמועמד לתפקיד, אך ככל הידוע אינו שוקל להציג את מועמדותו באופן יזום. דמות אחרת שמוזכרת כראויה לתפקיד היא היועץ המשפטי של משרד הכלכלה, עו"ד מיכאל אטלן.
מי ירכז את עבודתה של ועדת השרים?
תפקיד המשנה לענייני חקיקה התפנה עם פרישתה של עו"ד אורית קורן. משום שהתפקיד מרכז את כלל עבודת החקיקה ואחראי גם על ועדת השרים לחקיקה, זוהי עמדה ששרת המשפטים מתעניינת בה במיוחד. מבחינה משפטית מקצועית, התפקיד הוא פסגת מאוויו של כל משפטן חוקתי בעל שאר רוח, והוא מצריך יכולת עמידה איתנה מול המערכת הפוליטית.
שלושה שמות מוזכרים כמועמדים לתפקיד. השם החם ביותר הוא עו"ד רז נזרי, המכהן כמשנה ליועץ לעניינים פליליים, וסיום הקדנציה שלו בתפקיד קרב. נזרי היה בעצמו מועמד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. הוא נחשב מועמד מוביל לתפקיד משנה החקיקה, בין היתר בגלל תמיכתה של שקד. אפשר ללמוד על האמון שרוחשת השרה לנזרי מכך שהוא היה המועמד היחיד לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה שהוכנס לרשימת ועדת האיתור על ידי שקד.
נזרי היה בעבר עוזרם המשפטי של היועצים המשפטיים אליקים רובינשטיין, מני מזוז ויהודה וינשטיין. ההערכה היא שהוא עצמו חותר להתמודד על משרת היועץ מול ליכט לאחר סיום הקדנציה של מנדלבליט, ולכן זקוק למינוי למשנה ליועץ כדי לשמור את מקומו קרוב לקודקוד הפירמידה.
נזרי עתיר ניסיון בהחלטות בתחום הפלילי, אך גורמים במשרד המשפטים טוענים כי לא צבר את המשקל המקצועי הנדרש בתחום החוקתי כדי לעמוד מול הלחצים הצפויים בתפקיד זה. מנגד, נזרי נודע דווקא בנכונות להביע דעות מיעוט חריגות בהחלטות מרכזיות בתקופת היועץ הקודם, יהודה וינשטיין.
שם בולט אחר המוזכר כמועמד לתפקיד משנה חקיקה הוא עו"ד איל זנדברג, כיום ממלא מקומה בפועל של קורן. הוא נחשב למשפטן מצוין, ואין מחלוקת על כישוריו המקצועיים למלא את התפקיד. עם זאת, ההערכה היא שזנדברג אינו מקושר דיו כדי לצלוח את המאבק האישי בהתמודדות על התפקיד.
מאותה סיבה, ההערכה היא כי סיכוייה של עו"ד דלית דרור, היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה ואחת המשפטניות הוותיקות והמנוסות בשירות הציבורי, כנראה שאינם גבוהים. שמה עולה בפי בכירים במערכת המשפט, אך לא ידוע אם בכוונתה להתמודד על התפקיד.
לעומת איל זנדברג, למתמודדת ד"ר חיה זנדברג (אין קרבת משפחה בין השניים) יש גיבוי מהדרגים הבכירים בהתמודדות. זנדברג היתה עד לאחרונה המנהלת של המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה. היא פרקליטה ותיקה מאוד וניהלה תיקים אזרחיים רבים. בתפקידה האחרון היתה מופקדת על כלל הליטיגציה האזרחית של הפרקליטות.
למרות הקשר הרופף יחסית לתחום החקיקה, הדעה הרווחת היא שזנדברג זוכה לתמיכה של שקד. היא מונתה בפברואר במקום מנדלבליט ליו"ר ועדת ההסדרה, ועדה ממשלתית שעוסקת בהסדרת ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ובעיקר בבחינת הבעלות על קרקעות פרטיות. המינוי של זנדברג לוועדה מעיד על האמון מצד שקד. הוועדה עצמה והסדרת הבעלות על הקרקעות, ובכלל זה קרקעות המאחזים, היתה אחד התנאים בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לבית היהודי, והנושא הוא בעל חשיבות גבוהה במיוחד עבור שקד. הדעה הרווחת במשרד המשפטים היא כי שקד שבעת רצון מפעילותה של זנדברג כיו"ר הוועדה ומעוניינת לקדמה.
בימים האחרונים נודע על פתרון יצירתי המתגבש ליריבות המסתמנת בין נזרי לזנדברג. לפי הרעיון שנשקל, נזרי ייבחר למשנה חקיקה וזנדברג תהיה המשנה ליועץ לעניינים פליליים, במקום נזרי. זנדברג אמנם מזוהה בשנים האחרונות כמעט לחלוטין עם תחום המשפט האזרחי, אך הדוקטורט שלה במשפטים הוא בתחום הפלילי. קשה עדיין להעריך את סיכויי ההצלחה של משחק כיסאות מוזיקליים זה, בעיקר כי לא ידוע עדיין מיהם המתמודדים האחרים על תפקיד המשנה הפלילי.